Respexit^(a). Quia respexit ad deos alienos, Verba, quia verterunt ad me cervicem et non facies, Ieremie, et in omni quod respiciet malignabitur, Samuelis, velitis respicite in me, Iob, respice in me et miserere mei, Psalmiste, quod cor suum respiciens hodie, Verba, et vertit et descendit Mose, Nomina, et vertit Beniamin post ipsum, Iudicum, respicite vos aquilonem ad versionem vespere, Verba, quando vesper¹ vertit se et venit ad vertere mane, Nomina, quando mane vertit se. Et venit nomen et scale eius versione morientis, Ezechielis, in pondere ad numerum dierum nostrorum. Et verbum grave vertit cervicem Moab confusus est non verterunt patres² ad filios de laxatione manuum non converterunt ipsi facies eorum. Et sic et fuga fugerunt et non verterunt, Ieremie, qui versus ad Aquilonem, Ezechielis, in vertere ipsum humerum suum ad ire, Samuelis, et vertit caudam ad caudam, Iudicum. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso fugite versi fuerunt profundaverunt ad sedere, Ieremie, et non ipsum imperativum sicut putaverunt viri quia non aptabitur imperativum de isto edificio sed est preteritum et expo. dixit coram Esau fugite habitantes Dedan quia iam versi sunt inimici vestri ad venire supra vos et profundaverunt ad sedere in terra vestra et expellere vos et ad transmigrare facere vos. Et dominus meus pater meus expo. sicut dixerunt ipsis fugite ipsi versi fuerunt et profundaverunt ad fugere et elongaverunt locum³ habitationis eorum quod non apprehenderet manus inimici et sic declarabitur profundaverunt habitantes Tyrum et omnia ipsa modus respexionis porta anguli, Ezechielis, sic porta anguli vocatur angulus respiciens quia^(b) est respexio parietis et pulchritudinis eius et de hoc vocati fuerunt facies^(c) quia quod ipse respicientes huc et illuc ante Dominum et positus ante ipsum ad comedere de ante Esau fratrem tuum, In principio, propterea quod descendit ad ipsum Dominus, Nomina, si de ante me non dolebitis, Ieremie. Et cum mem et lamed quia de ante deum ipse fugiens, Ione, a facie dei Iacob de facie tua⁴ iudicium⁵ meum exeat, Psalmiste^(d), et necesse ad intelligere quomodo venerunt mem et lamed cum servitio^(e) simul et hoc contra hoc quia mem ostendit elongationem et lamed ostendit proximationem sed vult dicere de loco qui est ante deum^(f) et est locus receptionis prophetie et sic de ante deum et sic de super et de sub et omnia ipsa proxima ad intelligentem, et sic ingredietur lamed supra mem^(g) sicut quod scripsimus in radice de ad facies omnium fratrum eius cecidit vult dicere quod cecidit sors eius in sorte fratris eius ipse erat fortis venator^(h) ante deum principium vult dicere quod erat appropinquans de venatione sua ante deum vel erit ante deum ad magnificare robur eius sicut civitas magna deo sicut montes dei sicut quod scripsimus in radice obscuravit si non ad vitam tuam benedicet tibi vult dicere in vita tua. Et sic per vitam vestram si mentiar, et ambo ista modus iuramenti. Et sic et mortuus fuit Aran⁶ in vita Tera⁷ patris sui, In principio, ut dicere in vita patris sui. In vita Aaron patris eorum, In deserto, in vita Aaron patris eorum et sic quis annunciabit in vita sua viam suam in⁸ vita sua, ut dicere in iuramento suo ad vitam eius solvet ipsi in vita sua, quousque filiabitur nomen eius⁽ⁱ⁾, Psalmiste, in adhuc quod sol firmus et sic conterunt ipsos quo usque tinea, Iob, in adhuc quod tinea firma vult dicere semper sicut quod dixit ad semper peribunt non erunt tibi dii alieni ad facies meas, Nomina, in adhuc quod ego firmus et ipse in eternum vel erit expo. ad ante me, ante me et licet in occulto. Ante ipsum est non dabis ancillam tuam ante filiam iniquitatis, Samuelis, deficiens et expo. non dabis ancillam tuam ante nomen sicut filiam iniquitatis et vocatur quod ante filios hominis facies et contrarium eius retro et ipsa scripta facies et retro, Ezechielis, et in modo anticipationis ab antiquis terram fundasti, Psalmiste, et Iudam misit ante ipsum, In principio, ante venire diem Domini, Regum, et ante de hoc, Nehemie, ante hoc. Fuit templum intrinsecum, Regum, expo. interius. Et vocaverunt interius licet quod ipsum exterius ad adytum quia quod est interius^(j) ad templum. Vel expo. ante quia quod erat ante adytum in ingressu, et venit iot ad ornatum avarus. Vel vult dicere intus et venit sic sicut et discooperti verecundia texentes rethia, et similia ipsis que sunt discooperti retia. Et cum iot et mem de intus et ad extra, Regum, et iot. Et nomen. licet quod est lingua multorum postquam quod dictio in lingua singulari fuerunt iot et mem sicut radicem et ingredi fecerunt supra ipsum iot ornatus et mem multorum et vau et tau multorum domus interior^(k) in interiori et in exteriore, Ezechielis, et camere eius interiores, Verba, ad atrium interius, Hester, porte eius interiores, Verba, omnia ista adiectivum, sed omnis gloria filie regis interior⁹, Psalmiste, est nomen et he addita quia dictio gravisona et expo. stans intus in atrio et quia ira videtur in faciebus cognominavit in ipsam sicut dicere ipsum¹⁰ et ire eius non fuerunt ipsi ultra placabo iras eius, In principio, ire^(l)¹¹ Domini in facientes malum, Psalmiste, et dabo iras meas in virum ipsum ire Domini divisit ipsos, Quomodo, non proiiciam facies meas^(m) in vos, Ieremie, relinquam iras meas et confortabor, Iob. Et est ad declarare de hoc et eiecit te cum ira sua, Verba, ut dicere cum ira sua, cum iratus est cum Egipto et sic secundum scientiam meam de hoc non erit tibi dii alieni pro ira mea vult dicere ad irritare me sicut quod dictum est irasci fecerunt me cum vanitatibus eorum. Et modus alius in verbo gravi evacuavit inimicos tuos, Sophonie, et ego expugnavi domum, In principio, expurgate viam populi, Isaie, modus eorum notus.

כי פנה אל אלהים אחרים ^{(דב’ לא, יח)}, כי פנו אלי ערף ולא פנים ^{(יר’ ב, כז)}, ובכל אשר יפנה ירשיע ^{(שמ"א יד, מז)}, הואילו פנו בי ^{(איוב ו, כח)}, פנה אלי וחנני ^{(תה’ כה, טז)}, אשר לבבו פונה¹ היום ^{(דב’ כט, יז)}, ויפן וירד משה מן^{2(שמ’ לב, טו)}, ויפן בנימין אחריו ^{(שופ’ כ, מ)}, פנו לכם צפונה^{3 (דב’ ב, ג)}. לפנות ערב ^{(בר’ כד, סג)}, כשהערב פונה ובא. לפנות בקר ^{(שמ’ יד, כז)}, כשהבקר פונה ובא. והשם ומעלותהו⁴ פנות קדים ^{(יח’ מג, יז)}, בשקל למנות ימינוכן הודע^{5 (תה' צ, יב)}. והפעל הכבד הפנה עורף⁶ מואב בוש ^{(יר’ מח, לט)}, לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים ^{(יר’ מז, ג)7}, אשר מפנה צפונה ^{(יח’ ט, ב)}, כהפנותו⁸ שכמו ללכת ^{(שמ"א י, ט)}, ויפן זנב אל זנב ^{(שופ’ טו, ד)}. ושלא נזכר פועלו⁹ ממנו נסו הפנו העמיקו¹⁰ לשבת יושבי¹¹ דדן ^{(יר’ מט, ח)}, ואיננו צפון¹²צווי¹³ כאשר חשבו אנשים, כי לא יתכן צווי מזה הבנין רק הוא עבר ופירושו כך. אמר כנגד עשו נוהו נ¹⁴ ישבי¹⁵ דדן כי כבר הפנו אויביכם¹⁶ לבא עליכם והעמיקו לשבת בארצכם ולגרש אתכם ולהגלותכם. ואדני¹⁷ אבי ז"ל פירש כאשר אמרו להם נוסו הם הפנו והעמיקו לברוח והרחיקו מקום שבתם שלא תשיגם יד אויב¹⁸. וכן יתפרש העמיקו לשבת יושבי חצור ^{(יר' מט, ל)}, וכלם ענין הבטה. שער¹⁹ הפונה^{20 (יח’ מו, יב)}, כמו שער הפנה ^{(מל"ב יד, יג)}, ונקראת הפנה פונה לפי שפונה²¹ מביט הקיר ויופיו. ומזה נקראו פנים לפי שהם פונות הנה והנה. ²²לפני י"י ^{(בר’ יח, כב)}, ויושם לפניו לאכול^{23 (בר’ כד, לג)}, בברחו מפני עשו²⁴אחיו ^{(בר’ לה, ז)}, מפני אשר ירד עליו ^{25(שמ’ יט, יח)}, אם מפני לא תחילו ^{(יר’ ה, כב)}. ועם המ"ם והלמ"ד כי מלפני י"י הוא בורח ^{(יונה א, י)}, מלפני אלוה יעקב ^{(תה’ קיד, ז)}, מלפניך משפטיך²⁶ יצא ^{(תה’ יז, ב)}. וצריך להתבונן היאך בא המ"ם והלמ"ד בשמוש כאחד וזה הפך זה, כי המ"ם מורה הרחוק²⁷ והלמ"ד מורה הקרוב²⁸? אבל רוצה לומר מהמקום שהוא לפני י"י והוא מקום קבול²⁹ הנבואה. וכן מלפני אלוה יעקב ^{(תה' קיד, ז)} מפני משה שהוא נביאו עומד לפני י"י. וכן מלמעלה ומלמטה וכלם קרובים למבין. וכן תכנס הלמ"ד על המ"ם כמו שכתבנו בשרש מן. על פני כל אחיו נפל ^{(בר’ כה, יח)}, רוצה³⁰ לומר שנפל גורלו בגורל אחד³¹. הוא היה גבור ציד לפני י"י ^{(בר’ י, ט)}, רוצה לומר שהיה מקריב מצידו לפני י"י. או יהיה לפני י"י להגדיל גבורתו כמו עיר גדולה לאלהים ^{(יונה ג, ג)}, כהררי אל ^{(תה' לו, ז)}, כמו שכתבנו בשרש אפל. ³²אם לא על פניך יברכך ^{(איוב א, יא)}, רוצה לומר בחייך. וכן ועל פניכם אם אכזב ^{(איוב ו, כח)}. ושניהם אלו³³ענין שבועה. וכן וימת הרן על פני תרח אביו ^{(בר’ יא, כח)}, כלומר בחיי אביו. על פני אהרן אביהם ^{(במ’ ג, ד)}, בחיי אהרןאביהם³⁴. וכן מי יגיד על פניו דרכו ^{(איוב כא, לא)}, בחייו. ויוציאך³⁵ בפניו ^{(דב’ ד, לז)}, בחייו כלומר בשבועתו. אל פניו ישלם לו ^{(דב’ ז, י)}, בחייו. לפני שמש ינון שמו ^{(תה’ עב, יז)}, בעוד שהשמש קיים. וכן ידכאום לפני עש ^{(איוב ד, יט)}, בעוד שהעש קיים כלומר לעולם כמו שאמר לנצח יאבדו ^{(איוב ד, כ)}, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ^{(שמ’ כ, ג)}, בעוד שאני קיים והוא לעולם. או יהיה פירוש על פני לפני ואפלו³⁶ בסתר לפניו הוא. אל תתן את אמתך לפני בת בליעל ^{(שמ"א א, טז)}, חסר ופירושו אל תתן את אמתך לפני השם כבת בליעל.³⁷ ובענין ההקדמה לפנים בארץ³⁸ יסדת^{39 (תה’ קב, כו)}, ואת יהודה שלח לפניו^{40 (בר’ מו, כח)} לפני יום בא⁴¹לי"י^{42(מל' ג, כג)}, ולפני מזה ^{(נחמ’ יג, ד)}, קודם זה. הוא ההיכל לפני ^{(מל"א ו, יז)}, פירושו הפנימי. וקראו פנימי ואף על פי שהוא חיצון לדביר לפי שהוא פנימי לאולם. או פירוש לפני לפי שהיה לפני הדביר בכניסה, והיו"ד⁴³ ליחש כיו"ד כילי. או רוצה לומר לפנים⁴⁴ כן כמו וחשופי שת ^{(יש' כ, ד)}, אורגים חורי ^{(יש' יט, ט)}, ודומיהם שהם כמו חשופים, חורים. ועם היו"ד והמ"ם מלפנים ולחיצון ^{(מל"א ו, כט)}, והיו"ד והמ"ם אף על פי שהוא⁴⁵ לשון רבים אחר שהמלה בלשון יחיד עשו היו"ד והמ"ם כמו שרש והכניסו עליה יו"ד היחש ויו"ד מ"ם הרבים ווא"ו⁴⁶ תי"ו הרבות. הבית הפנימי ^{(יח’ מא, יז)}, בפנימי ובחיצון ^{(יח’ מא, יז)}, וחדריו הפנימים ^{(דה"א כח, יא)}, אל החצר הפנימית ^{(אס’ ד, יא)}, דלתותינו⁴⁷הפנימיות ^{(דה"ב ד, כב)}, כל אלה תאר. אבל כל כבדה⁴⁸ בת מלך פנימה ^{(תה’ מה, יד)}, הוא שם והה"א נוספת כי המלה מלעיל ופירושה עומדת בפנים. ולפי שהכעס נראה בפנים כנהו בם באמרו ופניה לא היו לה עוד ^{(שמ"א א, יח)}, אכפרה פניו ^{(בר’ לב, כא)}, פני י"י בעושי רע ^{(תה’ לד, יז)}, ⁴⁹פני י"י חלקם ^{(איכה ד, טז)}, לא⁵⁰ אפיל פני בכם ^{(יר’ ג, יב)}, אעזבה פני ואבליגה ^{(איוב ט, כז)}. ויש לפרש מזה ויוציאך בפניו ^{(דב' ד, לז)}, כלומר בכעסו שכעס על מצרים⁵¹. וכן לפי דעתי מזה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ^{(דב' ה, ז)}, רוצה לומר להכעיסני כמו שאמר⁵² כעסוני בהבליהם ^{(דב' לב, כא)}. וענין אחר בפעל הכבד פנה אויבך^{53 (צפ’ ג, טו)}, ואנכי פניתי הבית ^{(בר’ כד, לא)}, פנו דרך ^{(יש’ מ, ג)}. ענינם ידוע.