Fovea. Ad foveam magnam, Samuelis, est nomen in pondere terra et pathissatur propter het. Et collectio in una fovearum, Samuelis, fossio et fovea. Et targum foderunt foveam ad capere me foderunt foveam defectus ipse, Et vocavit, defectus. Et doctores nostri servierunt sibi multum in ista lingua in dicere ipsos non deficientes candela propterea quod est faciens vas et dicere ipsos adhuc¹ non minus et non magis.

אל הפחת הגדול ^{(שמ"ב יח, יז)}, והוא¹ שם ממשקל² ארץ ונפתח מפני החי"ת. והקבוץ באחת הפחתים ^{(שמ"ב יז, ט)}, חפירה ושוחה. ותרגום כי כרו שוחה ללכדני ^{(יר' יח, כב)} ארי כרו פחית. פחתת היא ^{(וי’ יג, נה)}, חסרון. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון באמרם ^[א] אין פוחתין את הנר מפני שהיא³ עושה כלי. ואמרם⁴ עוד ^[ב] לא פחות ולא יתר.