Os. Quis posuit os homini, Nomina, notum, et expo. ad preliari cum Iosue et cum Israel ore uno et concordia una. Et cum affixo mutata fuit he cum iot quia os Domini loquutum est et posuit os meum sicut gladium acutum, Isaie, iot ad loquentem pro se et iot radicis deficit quod non aptabitur in lingua ad colligere¹ duo quieta levia, et ambo ipsa littera una, et dicere os meum, cum motione de iot prime. Et grave etiam sic supra lingua et dixit supra loquutione et supra verbo os, quod rebellabit² verbo tuo, Iosue, ad verbum Domini quiescent, In deserto³, ecce ego sicut os tuum, ad deum sicut dicere ego iudicatus tecum pro deo sicut loquutio tua, quod dixisti quia non vir sicut ego respondebo ipsi ibimus simul ad iuditium, et ecce ego vir sicut tu de luto incisus etiam ego et vocaverunt, etiam sic ad oram vestimenti superiorem locum quod ingredi fecit caput suum invocata, in verbis doctorum nostrorum domus colli supra ora vestimentorum eius, Psalmiste, labium ore sicut ora lorice, Nomina. Et sic vocaverunt ad acutum suum ensis ad acutum⁴ ensis et ipso duo acuta pe cum sere vult dicere quod fuerunt ipsi duo acuta de hinc atque hinc et absorpserunt⁵ quietam cum dagges et pe cum⁶ hiric. Et dixerunt acuta sicut ensis duorum acutorum, Psalmiste. Et cum he collectionis in lingua masculorum et erit lima oris, Samuelis, expo. lima quod sunt ipsi ora multa. Et targum suum sophina lima in lingua. Et dominus meus pater meus expo. pezica lingua multiplicationis et multiplicavit cum ipso vel⁷ coegit ipsum periza expo. multiplicata buccarum lingua et multiplicavit cum ipso quod est multiplicatio verborum et deprecationum et servierunt sibi adhuc supra quantitate rerum panem ad quantitatem familie vir sicut quantitas comestionem sue, In principio, sicut quantitas familie sicut quod comedet vir sicut quantitas servitii sui, et sicut iuxta quantitas ascendere nebulam, In deserto, ad quantitatem verborum, Nomina, ad quantitatem verborum meorum, Regum, sicut intellectum suum, Proverbiorum, et sic nunc quantitas duorum in spiritu suo supra me, Regum, quantitas duarum partium hic proiiciam vobis sorte⁸, Iosue, et tu hic sta, Verba, hic et dixi usque huc venies usque huc⁹ et scripta est cum aleph et hic ponet in altitudinem undarum tuarum, Iob. Et dominus meus pater meus expo. postquam dixit ad mare usque istum terminum veniet vocavit litus maris. Et dixit et hic ponet et hic¹⁰ preliabitur cum altitudine undarum tuarum et pulchre expo. et scripta sunt de ipsis multa cum vau due mense de hinc et anguli eius de hinc et¹¹ de hinc, Ezechielis, et sine ipsis et dictio nunc¹² declaravi ipsam in radice ubi.

מי שם פה לאדם ^{(שמ’ ד, יא)}, ידוע. ופירוש להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד ^{(יהו’ ט, ב)}, בעצה אחת ובהסכמה אחת. ובסמוך¹כי פי י"י דבר ^{(יש’ נח, יד)}, וישם פי כחרב חדה ^{(יש’ מט, ב)}, היו"ד למדבר בעדו ויו"ד השרש נפקדת שלא יתכן בלשון לקבץ שני נחים רפים ושניהם אות אחת. ולומר פיי בהנעת היו"ד הראשונה גם כן כבד² על הלשון. ואמרו³ על הדבר ועל המאמר פה אשר ימרה את פיך ^{(יהו’ א, יח)}, על פי י"י יחנו ^{(במ’ ט, כ)}. הן אני כפיך לאל ^{(איוב לג, ו)}, כלומר הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמרך שאמרת כי לא איש כמוני אעננו נבא יחדו למשפט^{4 (איוב ט, לב)}, והנני איש כמוך מחמר קרצתי⁵ גם אני. וקראו⁶ כן⁷ לשפת הבגד העליונה מקום שמכניס ראשו בה הנקרא בדברי רבותינו ז"ל ^[א] בית הצואר. על פי מדותיו ^{(תה’ קלג, ב)}, שפה לפיו סביב ^{(שמ' לט, כג)8}, כפי תחרא ^{(שמ’ כח, לב)}. וכן קראו לחודו של חרב לפי חרב ^{(יהו’ י, כח)}, ולה שני פיות ^{(שופ’ ג, טז)}, הפ"א בצרי⁹ שהיו¹⁰ לה שני חדים¹¹ מזה ומזה. והבליעו הנח בדגש והפ"א בחרק חד¹²ואמרו¹³ חדה כחרב פיות ^{(מש’ ה, ד)}, ובהכפל הפ"א חרב¹⁴ פיפיות ^{(תה’ קמט, ו)}, בעל פיפיות ^{(יש' מא, טו)15}. ובא הקבוץ בלשון זכר¹⁶ והיתה הפצירה פים ^{(שמ"א יג, כא)}, פירושו פצירה שיש לה פים¹⁷ רבים. ותרגום¹⁸ שופינא לימא בלעז. ואדני¹⁹ אבי ז"ל פירוש פצירה לשון רבוי, פצירה פים רבת הפיות מלשון ויפצר בו ^{(בר' לג, יא)} שהוא רבוי דברים ותחנונים. ונשתמשו בו עוד על שעור²⁰ הדברים לחם לפי הטף ^{(בר’ מז, יב)}, איש כפי²¹ אכלו ^{(שמ’ יב, ד)}, כשעור²² הטף כמו שיאכלו. איש כפי עבודתו^{23 (במ’ ז, ה)}, ולפי העלות הענן ^{(במ’ ט, יז)}, על פי הדבריםהאלה^{24(בר’ מג, ז)}, לפי דברי ^{(מל"א יז, א)}, לפי שכלו ^{(מש’ יב, ח)}, ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ^{(מל"ב ב, ט)}, שני²⁵שעור²⁶ שני חלקי רוחם²⁷. לתת לו פי שנים ^{(דב’ כא, יז)}, בכל אשר ימצא לו²⁸ שיעור שני חלקים. פה²⁹ אשליך לכם גורל ^{(יהו’ יח, ח)}, ואתה פה עמדעמדי^{30(שמ"ב כ, ד)}, הנה. ואומר³¹ עד פה תבא ^{(איוב לח, יא)}, עד הנה. ונכתב באל"ף ופא ישית בגאון גליך ^{(איוב לח, יא)}. ואדני³² אבי ז"ל פירש כי³³אחר שאמר לים עד זה הגבול תבא קרא לשפת הים פה ואמר ופא ישית וילחם בגאון גליך, ויפה פירש. ונכתבו מהם רבים בוא"ו³⁴ שנים שלחנות מפו ^{(יח’ מ, לט)}, ואתיקיהא מפו ומפו ^{(יח’ מא, טו)}, וזולתם. ומלת איפה פרשתיו³⁵ בשרש איף.