Stercus. Et exivit stercus, Iudicum, et est ad declarare in ipso quod est nomen loci¹ et nun addita sicut nun², he ad atrium vel ambo ipsa est in ipsis nun³ et he ad adiectibum in lingua mulieris sicut ultima prima et licet quod erat iuditium eorum acutisonum si he lingua mulieris. Et scientia targum in ipso quod est stercus, et daled addita ut dicere postquam quod infixit ensem in ventrem suum exivit stercus de ventre suo et ipsum et exivit esca inversa. Et simile quod scientia erat quod dictio composita de stercore et de effusione que est in lingua fusionis sicut targum eius.

ויצא הפרשדונה^{1 (שופ’ ד, כב)}, יש לפרש בו שהוא שם מקום כך והנו"ן והה"א נוספת² כמו³ המסדרונה ^{(שופ’ ג, כג)}. או שניהם יש בהם הנו"ן והה"א לתאר בלשון נקבה כמו באחרונה, בראשונה, ואף על פי שהיה משפטם מלרע אם הה"א לשון נקבה. ודעת התרגום בו שהוא פרש והדל"ת נוסף, כלומר אחר שתקע החרב בבטנו יצא הפרש מבטנו. וכן תרגם אותו ונפק אוכלא שפיך⁴. ודומה כי דעתו היה⁵ שהמלה מורכבת מן פרש ומן שדונה שהוא לשון שפיכה כתרגומו.