Obviavit. Et obviaverunt cum ipso angeli dei et obviavit in loco, Principio, obviaverunt cum ipso, In deserto, quando obviabis bovi¹ inimici tui, Nomina, et obviavit ipsi visus, Amos, ne forte obviabunt cum ipsis, Iosue, modus obviationis. Et de isto modo et obviavit in termino in Tabor, qui obviabunt de aquilone, et obviabit ad fluvium, Iosue. Et de hoc adhuc secundum scientiam meam obviasti cum altari et facienti iustitiam, Isaie, vult dicere quod de principio obviasti et invenisti quis qui fuit alacris et gaudens in mandatis eius, et faciens iustitiam et est signum ad Abraham patrem nostrum et reliquum iustorum post ipsum, qui fuerunt memorantes te in tempore ire in moribus tuis scitis nobis² qui sunt gratiosus misericors longus furoris. Et verbum grave si non obviare feci cum te in tempore mali et in tempore angustie inimicum et contra Israel loquetur sicut quod dixit divitias tuas omnes thesauros tuos ad predam dabo. Et nomen et non obviatio mala cum segol pe. Et cum additione de mem quare posuisti me in occursum tibi, appropinqua obvia cum ipso, Samuelis, ad obviare cum sacerdotibus Domini ne forte obviabit nobiscum cum peste, ne forte obviabis cum ipso vos modus obviationis cum ense, cum homine ad interficere ipsum. Et adaptabitur ad esse de isto modo vindictam capiam et non obviabo homini, Isaie, cum defectu caph similitudinis vult dicere non obviabo ipsis sicut reliquo hominum si non quod capiam vindictam meam perfectam in ipsis. Et adduxit rabi Iona in modo isto obviasti cum altari. Et modus alius non orabis in me orabunt nunc in Domino exercituum et quid iuvabimus quia orabimus in ipso, et orabunt mihi in Ephron. Et verbum grave oraverunt in rege ad non comburere volumen et obstupuit quia non orator et precepit supra ipsa cum rogante, Iob, ut dicere precipiet supra nebula pluvie quod faciat pluere pro oratione qua orantes filii hominis. Et iam declaravi in ipso expositionem aliam in radice lumen et pro transgressoribus orabit, modus orationis et petitionis. Et adduxit rabi Iona in modo isto si non orare feci in te³ ut dicere quod ponam ipsum qui queret et per gratiam petet tibi. Et sic scientia maioris partis interpretum et contra prophanum⁴ loquitur et sic ego futurus ad declarare passuc in radice remansit de hoc et non exorabor ab homine ut dicere non accipiam petitionem hominis, et orationem suam supra ipsis, et sic interpretes exoratus es ab alacri et faciente iustititiam ut dicere fuisti recipiens orationem iustorum et petitionem eorum, et dixit quod orans in lingua rogationis est ligatum, cum bet cum rogato, sicut et non rogabis in me et sotii eius vel sine ligamine et est deficiens rogatus sicut quod non rogans, et pro transgressionibus orabit et sotii eorum, sed quando ipsum ligatum sine bet est cadens⁵ supra rogato sicut et non orabo hominem.

ויפגעו בו מלאכי אלהים ^{(בר’ לב, ב)}, ויפגע במקום ^{(בר’ כח, יא)}, בפגעו בו ^{(במ’ לה, יט)}, כי תפגע שור אויבך^{1 (שמ’ כג, ד)}, ופגעו הדוב^{2 (עמ’ ה, יט)}, פן יפגעו בכם ^{(יהו’ ב, טז)}, ענין פגישה. ומזה הענין ופגע³ הגבול בתבור ^{(יהו’ יט, כב)}, ובאשר יפגעון מצפון ^{(יהו’ יז, י)}, ופגע אל הנחל ^{(יהו’ יט, יא)}. ומזה עוד לפי דעתי פגעת את שש ועושה⁴ צדק ^{(יש’ סד, ד)}, רוצה⁵ לומר כי מתחלת⁶ פגעת ⁷מי שהיה שש ושמח במצותיך ועושה צדק, הוא⁸ רמז לאברהם אבינו ושאר הצדיקים אחריו שהיו זוכרים אותך בעת הכעס במדותיך הידועות שהם חנון ורחום ארך אפים. והפעל הכבד אם לא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב^{9 (יר’ טו, יא)}, וכנגד ישראל ידבר כמו שאמר אחריו¹⁰חילך ואוצרותיך לבז אתן ^{(יר’ טו, יג)}. והשם ואין פגע רע ^{(מל"א ה, יח)}, בסגול הפ"א. ובתוספת פ"א¹¹מ"ם למה שמתני למפגע לך ^{(איוב ז, כ)}. גש פגע בו ^{(שמ"ב א, טו)}, לפגוע¹² בכהני י"י ^{(שמ"א כב, יז)}, פן יפגענו בדבר או בחרב^{13(שמ’ ה, ג)}, פן תפגעון בי אתם^{14(שופ’ טו, יב)}, ענין פגיעה בחרב באדם להמיתו. ויתכן להיות מענין זה נקם אקח ולא אפגע אדם ^{(יש’ מז, ג)}, בחסרון כ"ף הדמיון רוצה לומר לא אפגעם כשאר אדם לא¹⁵ שאקח נקמתי שלמה מהם. והביא רבי יונה ¹⁶בענין זה פגעת את שש ^{(יש' סד, ד)}. וענין אחר ואל תפגע בי ^{(יר’ ז, טז)}, ¹⁷יפגעו נא בי"י צבאות ^{(יר’ כז, יח)}ומה נועיל כי נפגע בו ^{(איוב כא, טו)}, ופגעו לי בעפרון בן צחר ^{(בר’ כג, ח)18}. והפעל הכבד הפגיעו¹⁹ במלך לבלתי ל²⁰שרף את המגלה ^{(יר’ לו, כה)}, וישתומם כין²¹ אין מפגיע ^{(יש’ נט, טז)}, ויצו עליה במפגיע ^{(איוב לו, לב)}, כלומר יצוה על עב המטר שתמטיר בתפלה שמתפללין בני אדם. וכבר פרשתי²² בו פירוש אחר בשרש אור. ולפושעים²³ יפגיע ^{(יש’ נג, יב)}, ענין תחנה ובקשה. והביא רבי יונה בענין זה אם לא הפגעתי בך, כלומר שאשימנו שיבקש ויתחנן לך. וכן דעת רוב המפרשים וכנגד הנביא ידבר. וכן אני עתיד לפרש הפסוק בשרש שאר. ואמר מזה ולא אפגע אדם, כלומר לא אקח בקשת אדם ותחנתו עליהם. וכן מפרשים פגעת את שש ועושה צדק, כלומר היית מקבל פיוס הצדיקים ובקשתם. ואומר כי העותר בלשון פגיעה הוא קשור עם בי"ת בנעתר כמו ואל תפגע בי ^{(יר' ז, טז)}, וחבריו²⁴, או בלא קשר והוא חסר הנעתר כמו כי אין מפגיע ^{(יש’ נט, טז)}, ולפושעים יפגיע וחבירהם²⁵, אבל כשהוא קשור בלא בי"ת הוא נופל על הנעתר כמו ולא אפגע אדם ^{(יש' מז, ג)}.