Vacillavit. Propterea vacillavit lex, Abacuc, et vacillavit cor suum, In principio. Et niphal debilitatus sum et contritus sum, Psalmiste. Et nomen non dabis intermissionem tibi, et fatigetur supra lamed servitii sicut habitantes in tabernaculis. Et nomen adhuc cum additione he de non intermissiones modus intermissionis et debilitationis. Et in verbis doctorum et dubitabimus forte defecit scire eius de congregatione, ut dicere forte debilitabitur scientia congregationis. Et adhuc dixerunt corpus durum¹ vino faciens debilitare ipsum ut dicere facient debilitare ipsum et auferens² robur suum. Et targum et odor suus non mutatus et odor suus non defecit ut dicere quod non debilitatus fuit odor vini.

על כן תפוג תורה ^{(חב’ א, ד)}, ויפג לבו ^{(בר’ מה, כו)}. והנפעל נפוגותי¹ ונדכיתי ^{(תה’ לח, ט)}. והשם אל תתני פוגת לך ^{(איכה ב, יח)}, ונסמכה המלה על למ"ד השרות כמו השכוני באהלים ^{(שופ' ח, יא)}. והשם עוד בתוספת ה"א מאין הפוגות^{2 (איכה ג, מט)}, ענין רפיון וחלישות. ובדברי רבותינו ז"ל ^[א] ו³ניחוש דילמא פייגא דעתיהו⁴ דצבורא, כלומר שמא תחלש דעת הצבור⁵. ועוד אמרו ^[ב] גוף קשה יין מפיגו כלומר מחלישו ומסיר כחו. ותרגום וריחו לא נמר ^{(יר' מח, יא)} וריחיה לא פג כלומר שלא נחלש כח⁶ היין.