Marginalia
a. 22
Sufflavit. Usque quo sufflet dies. Et verbum grave suffla hortum meum, Cantici, modus sufflationis. Et est ad declarare de isto modo omnes angustiatores eius sufflabit in ipsis ut dicere quod non cogitabit, Ezechielis, ipsos ad nihil in igne ire mee sufflabo supra te sicut sufflantes in igne ut ardeat ut de isto modo cinis fornacis, Nomina, ut dicere sufflatio fornacis et est vocata in lingua doctorum nostrorum remes descaleb in lingua et de hoc vocatur loquutio in lingua ista quia quod est sufflatio oris et loquetur mendacia testis mendacii, Proverbiorum, ut dicere quod qui1 loquetur mendacia in verbis mundi sic testificabitur testimonium mendacii propterea quod usitatus in mendaciis. Et est declarans de hoc loquetur ipsi, Psalmiste, ut dicere qui loquetur ipsi verba Domini verba munda ponam ipsum in salutari possibile de hoc radice et loquetur ad finem, Abacuc. Et iam scripsimus ipsum in radice sufflavit, et modus unus. Et modus alius laqueus2 offensionis, Osee, laqueus3 contritus est, Psalmiste, spine laquei in via perversi, Proverbiorum, pluet supra impios laqueos, Psalmiste(a), ad viam metaphore ut dicere adducet supra ipsos res quod offendentur in ipsis sicut quod offendetur raptus in laqueo. Et aptabitur quod mem radix et ipsa sicut carbo quia quod dixit post ipsum ignis sulphur. Et verbum grave de ipso laqueare faciet in ipsis, laqueare faciet ipsum, expo. quem quod impius faciet laqueare ipsum et causatur ad capere ipsum et ipse pauper etiam ego liberabo ipsum de manu sua et ponet ipsum in salute laqueant, Proverbiorum, laqueare in foraminibus, Isaie, ut dicere quod capient ipsos omnes ipsos et abscondent ipsos in foraminibus et absconderunt ipsos ibi sicut quod dixit post ipsum et in domibus carcerum absconditi fuerunt, vel expo. in ipsis foraminibus quibus4 absconditi fuerunt et in domibus carcerum quibus absconditi fuerunt ibi capientur. Et modus alius proximus huic extensiones laminarum, In deserto, et extenderunt laminas auri, Nomina, expo. lamine laudes in lingua. Et vocate sunt sic quia sunt extense sicut laqueus.
עד שיפוח היום (שה"ש ב, יז). והפעל הכבד1 הפיחי גני יזלו בשמיו (שה"ש ד, טז), ענין נפיחה. ויש לפרש מזה הענין כל צורריו2 יפיח בהם (תה’ י, ה), כלומר שלא יחשב3 אותם לכלום. באש עברתי אפיח עליך (יח’ כא, לו)4. ומזה הענין פיח הכבשן (שמ’ ט, ח), כלומר נפיחת הכבשן והוא הנקרא בלשון רבותינו5 רמץ [א] רשקליב בלעז. ומזה נקרה
Sources rabbiniques
א. בבלי, פסחים עה ע"ב
Apparat critique
1. quod qui ST, ed] qui qui A
2. laqueus A, ed] loquens ST
3. laqueus A, ed] loquens ST
4. quibus ST, ed] vel expo. quibus A
1. והפעל הכבד] והפעל הכבד BL
2. צורריו] צרריו BL
3. יחשב] יחשוב BL
4. חסר] , כמו שנופחים באש כדי שתבער BL
5. חסר] ז"ל BL
6. נקרה] נקרא BL
7. בדברים] בדברי BL
8. בעולם] העולם BL
9. חסר] ואפשר מזה השרש ויפח לקץ (חב’ ב, ג), וכבר כתבנוהו בשרש יפח והענין אחד. BL
10. על דרך] בדרך BL
11. יבא] יביא BL
12. שורש] שרש BL
13. והוא] והיא BL
14. חסר] אף BL
15. החורים] חחורים BL
16. רקועי] רקעי BL
17. נוסף לפי] BL
18. שהוא] שהם BL