Fregit. Certe frangere ad famelicum panem tuum, Isaie, et sic frangens non ipsis, Quomodo, et frangent sicut in olla. Et licet quod scripta fuerunt cum xin modus fractionis cum manibus spezare in lingua. Et simile ipsi in verbis doctorum nostrorum dans fragmen ad pauperem. Et sic venit in fractione manuum et corpus in tristitia pre multum angustie clamabit franget palmas suas, Ieremie, fregit Syon in manibus suis, Quomodo. Et sunt scripta cum xin. Et scriptum est cum samech¹ et non frangent panem ad tristem. Et massoret omnis lingua fractionis scripta cum xin preter de duobus scriptis samech² certe frangere ad famelicum panem tuum et non franget panem, Ieremie, et expo. et non frangent et non venient ad consolari supra mortuo ut dicere non plorabunt supra mortuis et non consolabuntur vivos. Et declarantes exposuerunt et non frangent panem et expo. non frangent ad tristem sicut quod frangentes ad tristem et frangunt ipsi panem quando prandere fugiunt ipsum et hoc est quod dixit ad consolari supra mortuum. Et sic exponit dominus meus et pater meus fregit Syon cum manibus suis quia mos quod consolantes frangunt panem ad tristem et ipsa in persona sua fregit cum manibus suis quia non consolans ipsam. Et modus alius omnis dividens plantam, Et vocavit, quod sunt ipsi due pedum plantas, et declaravit adhuc et dividens divisionem duarum plantarum quod ungues eius incise de super sicut de super quia est bestia cuius ungues eius divise de super et de sub adherentes sicut quod dixit ad omnem bestiam que ipsa dividens unguem et divisionem non ipsa dividens sicut camelus et ursus et canis et gasto. Et venit nomen eius in lingua masculorum et ungues eorum franget, Zacarie, et vultur, Et vocavit, cum sex punctis. Et est avis magna habitans in deserto, in verbis³ doctorum nostrorum vultur et milvus in habitatione non inveniuntur. Et scripsit doctor noster Iona et est quod appellant ipsum in Arabico acab.

הלא¹ פרוס² לרעב לחמך ^{(יש’ נח, ז)}. וכן פורש³ אין להם ^{(איכה ד, ד)}, ופרשו כאש⁴ הבסיר^{5 (מי’ ג, ג)}, אף על פי שנכתב⁶ בשי"ן⁷ ענין חתיכה בידים פצייר בלעז. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל ^[א] הנותן פרוסה לעני. וכן בא הלשון⁸בפריסת⁹ הידים והגוף באבל מרוב הצער, תתיפח תפרש כפיה ^{(יר’ ד, לא)}, פרשה ציון בידיה ^{(איכה א, יז)}, והן כתובין בשי"ן. ונכתב בסמ"ך ולא יפרסו להם על אבל ^{(יר’ טז, ז)}, והמסורת כל לשון פריסה כתוב בשי"ן בר מן ב' כתיבין בסמ"ך¹⁰ הלא¹¹ פרס לרעב ¹², ולא יפרסו להם. ופירוש ולא יפרסו¹³ ולא יבאו¹⁴ לנחמו על מת ^{(יר’ טז, ז)} כלומר לא יספדו על המתים ולא ינחמו החיים. והמפרשים פרשו¹⁵ ולא יפרסו להם¹⁶על אבל כמו שפורסין¹⁷ לאבל ובוצעים¹⁸ לו הלחם כשמברין אותו¹⁹ וזה הוא²⁰ שאמר לנחמו על מת. וכן פירש אדני²¹ אבי ז"ל פרשה ציון ציון בידיה, כי המנהג שהמתנחמים²² פורסים²³ לחם לאבל והיא בעמ²⁴בעצמה²⁵ בידיה כי אין מנחם לה. וענין אחר כל מפרסת פרסה ^{(וי’ יא, ג)}, שיש לה שתי פרסות. ופרש²⁶ עוד ושוסעת²⁷ שסע ^{(וי’ יא, ג)}, שפרסותיה סדוקות מלמטה כמו מלמעלה, כי יש בהמה שפרסותיה סדוקות מלמעלה ודבוקות מלמטה²⁸ כמו שאמר ^{(וי’ יא, כו)} לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת²⁹ כמו הגמל והדוב והכלב והחתול. ובא השם הזה בלשון זכרים ופרסיהן יפרק ^{(זכ’ יא, טז)}. ואת הפרס ^{(וי’ יא, יג)}, בשש נקדות³⁰ והוא עוף גדול שוכן במדבר, כדברי רבותינו ז"ל ^[ב] פרס ועזניה בישוב לא שכיחי. וכתב רבי יונה הוא³¹ שקורין לו בערבי עקאב.