מם

Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

אות המם

מאד

והנה טוב מאד ^{(בר’ א, לא)}, אל תקצוף¹ י"י עד מאד ^{(יש’ סד, ח)}, אל תעזבני עד מאד ^{(תה’ קיט, ח)}, פירושו עד מאד דבק עם את חקיך אשמור². ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד ^{(תה’ קיט, מג)}, פירושו כאלו³ אמר עד עולם כלומר כל ימי חיי. במאד מאד ^{(שמ’ א, ז)}, ענין המלה זאת⁴ ענין⁵ הרבוי⁶. וכן ובכל מאודך⁷ ^{(דב’ ו, ה)}, רבוי⁸ ממנך⁹, או פירושו רב, רב אהוב אותו בכל מה שתוכל ותהיה האהבה גמורה בלב.

1. תקצוף] תקצף BL

2. אשמור] אשמר BL

3. כאלו] כאילו BL

4. זאת] הזאת BL

5. ענין] ענין BL

6. הרבוי] הריבוי BL

7. מאודך] מאדך BL

8. רבוי] ריבוי BL

9. ממנך] ממונך BL

מאה

מאה ככר ¹⁰ ^{(דה"ב כז, ה)}, ובסמוך מאת ככר הכסף ^{(שמ’ לח, כה)}. והקבוץ למאות ולאלפים ^{(שמ"א כט, ב)}. ¹¹ הה"א במאה שרש וכן בשנה. ורבי יונה כתב כי הה"א לנקבה וה"א השרש למ"ד הפעל נפלה ונהפכה¹² יו"ד¹³ במלת ויקח את שרי המאיות בכתוב, ¹⁴ נקרא כן. ויתכן כי המשפט כן כמו שכתב רבי יונה וכן ראיתי למדקדקים אחרים כןתבו¹⁵ כן. וגם אני כתבתי כן בחלק הדקדוק לפי שכל שם מנחי הלמ"ד שהוא קמוץ¹⁶ בקמץ גדול הה"א לנקבה ולמ"ד הפעל נופלת. והראיה בהתחלפה בתי"ו בסמיכות ובכינוי. וכל שם מנחי הלמ"ד שהוא פתוח בפתח קטן הה"א שרש למ"ד¹⁷ הפעל לפיכך לא תסוב¹⁸ תי"ו בסמיכות ובכנוי. והכל בארתי¹⁹ בחלק הדקדוק בשער השמות בנחי הלמ"ד. אשר חוטא²⁰ עושה²¹ רע מאת ^{(קה’ ח, יב)}, פירושו מאת ימים או מאת שנים ומאריך לו.

10. חסר] כסף BL

11. חסר] והכפל ומאתים לנטרים את פריו ^{(שה"ש ח, יב)}, BL

12. ונהפכה] ונהפכת BL

13. יו"ד] ליו"ד BL

14. חסר] ואינו BL

15. כןתבו] שכתבו BL

16. נוסף קמוץ] BL

17. נוסף למ"ד] BL

18. תסוב] תשוב BL

19. בארתי] ביארתי BL

20. חוטא] חטא BL

21. עושה] עשה BL

מאם

כי תשה ברעך משאת מאומה ^{(דב’ כד, י)}, דבר מאומה ^{(במ’ כב, לח)}, ולא ידבק בידך מאומה ^{(דב’ יג, יח)}, ואל תעש לו מאומה רע ^{(יר’ לט, יב)}, ולקחתי מאתו מאומה ^{(מל"ב ה, כ)} ²². הה"א במלה הזאת נוספת לפי שהמלה מלעיל וענינה כלום. ובא בלי ה"א באל"ף נחה והוטלה תנועתה על המ"ם ובכפי דבק מאום ^{(איוב לא, ז)}. ועוד נכתבנו בשרש מום.

22. חסר] , ראה את כל מאומה ^{(בר’ לט, כג)}, מיעוט אחר מיעוט. וכן הרק אך במשה ^{(במ’ יב, ב)} BL

מאן

מאן בלעם הלוך²³ עמנו ^{(במ’ כב, יד)}, מאנו קחת מוסר ^{(יר’ ה, יג)}, אם מאן ימאן אביה ^{(שמ’ כב, טו)}, והתאר אם מאן אתה לשלח ^{(שמ’ ז, כז)}, בפלס ושבח אני את המתים ^{(קה’ ד, ב)}, ומשקל אחר מאן, המאנים לשמוע²⁴ את דברי ^{(יר’ יג, י)}.

23. הלוך] הלך BL

24. לשמוע] לשמע BL

מאס

כי מאס י"י במבטחיך ^{(יר’ ב, לז)}, המאוס²⁵ מאסת ^{(יר’ יד, יט)}, ואתה זנחת ותמאס ^{(תה’ פט, לט)}, על מאסם את תורת י"י ^{(עמ’ ב, ד)}, הוסב הקמץ חטף אל האל"ף להרחיב עליה. וכן יען מאסכם בדבר הזה ^{(יש’ ל, יב)}, המ"ם נקרא בקמץ רחב והאל"ף בקמץ חטף. ²⁶ והנפעל כסף נמאס ^{(יר’ ו, ל)}, ואשת נעורים כי תמאס ^{(יש’ נד, ו)}, אבל ימאסו כמו מים יתהלכו למו ^{(תה’ נח, ח)}, ל²⁷האל"ף תמורת הכפל ומשפטו מססו²⁸ כמו בזאו נהרים ארצו ^{(יש’ יח, ב)}, שהוא כמו בזזוי²⁹, וכן עורי רגע וימאס ^{(איוב ז, ה)}, משפטו וימאס³⁰. ויש לפרש וימסס³¹ כחבריו מענין מאוס.

25. המאוס] המאס BL

26. חסר] ואמאסאך מכהן לי ^{(הו’ ד, ו)}, נכתב בו אל"ף יתירה בין הסמ"ך וכ"ף הנמצא. BL

27. נוסף ל] BL

28. מססו] ימססו BL

29. בזזוי] בזזו BL

30. וימאס] וימסס BL

31. וימסס] וימאס BL

מאר

סלון ממאיר ^{(יח’ כח, כד)}, ענינו כמו מכאיב. וכן צרעת ממארת ^{(וי’ יג, נא)}.

מגד

ממגד³² תבואות³³ שמש ^{(דב’ לג, יד)}, ממגד שמים מטל ^{(דב’ לג, יג)}, בשש נקדות³⁴. עם פרי מגדים ^{(שה"ש ד, יג)}. והקבוץ בלשון נקבות עם תוספת נו"ן ומגדנות³⁵ נתן לאחיה ולאמה ^{(בר’ כד, נג)}, ורבים³⁶ מביאים מנחה לי"י בירושלים ומגדנות³⁷ לחזקיהו ^{(דה"ב לב, כג)}, ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות ^{(דה"ב כא, ג)}. כלל המלה הזאת הדבר המשובה³⁸ המעולה³⁹ בין בפירות בין בכסף וזהב⁴⁰ ואבנים יקרות ובגדים ובכל⁴¹ אחד ואחד לפי מקומו הכתוב בו יקרא הדבר המשובח והמעולה בהם מגד ומגדנות. ⁴²

32. ממגד] וממגד BL

33. תבואות] תבואת BL

34. נקדות] נקודות BL

35. ומגדנות] ומגדנת BL

36. נוסף ורבים] BL

37. ומגדנות] ומגדנת BL

38. המשובה] שמשובח BL

39. המעולה] והמעולה BL

40. בכסף וזהב] בזהב וכסף BL

41. ובכל] וכל BL

42. חסר] וכן פירוש ממגד שמים מטל ^{(דב' לג, יג)} כי הטל הוא המשובח מן המטר שיועיל ולא יזיק. BL

מגל

שלחו מגל ^{(יואל ד, יג)}, ותפש מגל ^{(יר’ נ, טז)}, ענינו חרמש. ואיפשר⁴³ שהמלה הזאת מבעלי הנו"ן והמ"ם נוספת בפלס מפל מתן. וכן כתב אדני אבי ז"ל והביא לו ראיה מן הערב⁴⁴ כי כן⁴⁵ יקרא בערבי מנגאל בנו"ן.

43. ואיפשר] ואפשר BL

44. הערב] הערבי BL

45. נוסף כן] BL

מגן

אשר מגן צריך בידך ^{(בר’ יד, כ)}, ענינו נתן ומסר. וכן אמר התרגום דמסר שנאך בידך. וכן עטרת תפארת תמגנך ^{(מש' ד, ט)}, כלומר תתן ותמסר⁴⁶ לך עטרת תפארת. אמגנך אפרים⁴⁷ ^{(הו’ יא, ח)}, אתנך ואמסרך ביד האויב.

46. ותמסר] ותמסור BL

47. אפרים] ישראל BL

מגר

וכסאו לארץ מגרת⁴⁸ ^{(תה’ פט, מה)}, ענינו הפלת. ותרגום ויפול רכבו⁴⁹ אחור ^{(בר' נט, יז)} וימגר רוכביהון⁵⁰ לאחור⁵¹. וכתב רבי יונה מזה ⁵² והענין⁵³ בקל מגורי אל חרב היו את עמי ^{(יח’ כא, יז)}, כלומר נפולי בחרב⁵⁴ היו עמי. ותהיה מלת את נוספת, כמו ואת הברזל נפל אל המים ^{(מל"ב ו, ה)}, וכבר כתבתי מגורי אל חרב בשרש גור בענין פחד.

48. מגרת] מגרתה BL

49. רכבו] רוכבו BL

50. רוכביהון] רכביהון BL

51. לאחור] לאחורא BL

52. חסר] השרש BL

53. והענין] והענין BL

54. בחרב] חרב BL

מד

מדו בד ^{(וי' ו, ג)}, חגור מדו לבושו⁵⁵ ^{(שמ"ב כ, ח)}, בחרק⁵⁶ והוא"ו⁵⁷ בהם תוספת⁵⁸. וילבש קללה כמדו ^{(תה' קט, יח)}, בפתח והוא"ו⁵⁹ לכנוי⁶⁰. והקבוץ בפתח ומדיו⁶¹ קרעים ^{(שמ"א ד, יב)}. והקבוץ בלשון נקבות בחרק⁶² על פי מדותיו ^{(תה' קלג, ב)}, ופירושו⁶³ פי מדותיו בית הצואר, והוא יקרא פי הבגד. וכן שפה ⁶⁴ לפיו ^{(שמ' כח, לב)}, כפי תחרא ^{(שמ' לט, כג)}, ענינם ענין לבוש ואפשר שיהיה שרש המלה הזאת מדד. והוא הנכון בעבור הדגש.

55. לבושו] לבשו BL

56. בחרק] בחירק BL

57. והוא"ו] והו"ו BL

58. תוספת] נוספת BL

59. והוא"ו] והו"ו BL

60. לכנוי] לכינוי BL

61. repentir ומדיו] ומדיו BL

62. בחרק] בחירק BL

63. ופירושו] פירושו BL

64. חסר] יהיה BL

א. בבלי, נדרים סב ע"ב

מדד

מי מדד בשעלו מים ^{(יש’ מ, יב)}, ומדותם⁶⁵ מחוץ לעיר ^{(במ’ לה, ה)}, ומדותי⁶⁶ פעלתם ראשונה⁶⁷ אל חיקם ^{(יש’ סה, ז)}, וימד אלף באמה ^{(יח’ מז, ג)}, וימדו בעומר⁶⁸ ^{(שמ’ טז, יח)}. והנפעל אשר לא ימד ^{(הו’ ב, א)}, אם ימדו שמים ^{(יר’ לא, לז)}. והפעל הכבד וימדדם בחבל ^{(שמ"ב ח, ב)}, וימדד שני חבלים להמית ^{(שמ"ב ח, ב)}. וכבד אחר ⁶⁹ וימודד⁷⁰ ארץ ^{(חב’ ג, ו)}, וההתפעל עמו⁷¹ ויתמודד⁷² על הילד ^{(מל"א יז, כא)}, כלומר נשתטח עליו. ופסוק⁷³ עמד וימודד ארץ פרשו⁷⁴ אדני אבי ז"ל כן. עומד⁷⁵ הארון בגלגל ויחלק להם הארץ במדה, ויתר גוים ^{(חב’ ג, ו)} הוציאם מארצם, ופירש ויתר מן לנתר בהם על הארץ ^{(וי’ יא, כא)}, שתרגומו לקפצא מן מקפץ על הגבעות ^{(שה"ש ב, ח)}, והוא פעל יוצא. והשם תכן במדה ^{(איוב כח, כה)}, ארכה מארץ מדה ^{(איוב יא, ט)}, במפיק הה"א משפטו מדתה כמו עובר⁷⁶ בשוק אצל פנה ^{(מש' ז, ח)}, שהמשפט⁷⁷ פנתה, וכן ובזז בזה ^{(יח’ כט, יט)}, וראוי⁷⁸ בזתה. ורבי יעקב בן אלעזר כתב שהם שמות בלשון זכר יאמר בהם מד, בז. והקבוץ⁷⁹ מד, זה גורלך מנת מדיך ^{(יר’ יג, כה)}. איש מדה ^{(דה"א יא, כג)}, פירושו מדה גדולה. וכן אנשי מדות ^{(במ’ יג, לב)}, מדות גדולות. וכן אבנה לי בית מדות ^{(יר’ כב, יד)}, מדות גדולות. ומשקל אחר מי שם ממדיה ^{(איוב לח, ה)}, על משקל מצרי⁸⁰ שאול ^{(תה’ קטז, ג)}, ששרשו צרר. ענין כלם⁸¹ ענין מדה. ורבי יונה חלק זה לשני ענינים כאשר חלקם החכם רבי יהודה. ואין צרך⁸², כי אף על פי שזה מדת השטח וזה מדת המלוי הכל ענין מדה ואחד הוא. ופרשו⁸³ מזה הענין ויהי איש מדון ^{(שמ"ב כא, כ)}, כי במקומו בדברי הימים ^{(דה"א כ, ו)}, איש מדה. וכן תרגם יונתן והוה גבר דמשחן. והנח בו תמורת הדגש והוא מזה השרש. וכבר כתבנוהו בשרש דין⁸⁴ עם ומשלח מדנים ^{(מש' ו, יט)}. וכתב רבי יהודה בזה השרש ומדד ערב ^{(איוב ז, ד)}, פעל עבר. ואדני אבי ז"ל ⁸⁵ בשרש נדד, ושם נכתבנו עוד. אבל למדת המלך ^{(נחמ' ה, ד)}, אינו מזה השרש כי משפטו מנדת והמ"ם נוספת והוא מענין מנדה בלו והלך ^{(עז’ ד, יג)}. ופרשו⁸⁶ רבותינו ז"ל ^[א], מנדה זו ~~נדת~~⁸⁷ מנת המלך, בלו זו⁸⁸ כסף גולגלתא⁸⁹, והלך זה ארנונא, פירוש מדת⁹⁰ המלך תשורה שעושין⁹¹ למלך כשעובר עליהם⁹².

65. ומדותם] ומדתם BL

66. ומדותי] ומדתי BL

67. ראשונה] ראשנה BL

68. בעומר] בעמר BL

69. חסר] עמד BL

70. וימודד] וימדד BL

71. עמו] עומד BL

72. ויתמודד] ויתמדד BL

73. ופסוק] ופסוק BL

74. פרשו] פירשו BL

75. עומד] עמד BL

76. עובר] עבר BL

77. שהמשפט] שמשפטו BL

78. וראוי] הראוי BL

79. והקבוץ] וקבוץ BL

80. מצרי] ומצרי BL

81. כלם] כולם BL

82. צרך] צורך BL

83. ופרשו] ופירשו BL

84. דין] דון BL

85. חסר] כתבו BL

86. ופרשו] ופירשו BL

87. נוסף נדת] BL

88. זו] זה BL

89. גולגלתא] גלגלתא BL

90. מדת] מנת BL

91. שעושין] שעושים BL

92. עליהם] עליהן BL

מדן

מדינה ומדינה ככתבה ^{(אס' ג, יב)}, ידוע והיא כוללת ערים רבים. וכן בעילם המדינה ^{(דנ' ח, ב)}, או היא פעם כלל ופעם פרט. יושבי⁹³ על⁹⁴ מדין ^{(שופ’ ה, י)}, שם דרך היה ידוע אצלם, או הוא שם עיר הנזכר בספר יהושע ^{(יהו' טו, סא)}. ואמר במסרה⁹⁵ מדין ג' בג' לישנו⁹⁶, מדין וסככה ^{(יהו' טו, סא)}, יושבי על מדין ^{(יהו' ה, י)}, להטות מדין ^{(יש’ י, ב)}, ~~וסככה~~⁹⁷ חד לשון קרתא, חד לשון ארח חד לשון דין.

93. יושבי] ישבי BL

94. על] אל BL

95. במסרה] המסורת BL

96. לישנו] לישני BL

97. נוסף וסככה] BL

מדע

ומדוע תתנשאו על קהל י"י ^{(במ’ טז, ג)}, המלה הזאת ענינה כמו למה. ויש אומרים כי הוא⁹⁸ שתי מלות מה דע⁹⁹ מן ידע, כלומר מה דע¹⁰⁰ זה הדבר, כלומר¹⁰¹ מה ענינו.

98. הוא] היא BL

99. דע] דוע BL

100. דע] דעה BL

101. נוסף כלומר] BL

מה

המלה הזאת שאלה לדעת ענין הדבר היאך הוא או מה הוא. מה תארו ^{(שמ"א כח, יד)}. מה¹⁰² דמות תערכו לו ^{(יש’ מ, יח)}, לראות מה יקרא לו ^{(בר’ ב, יט)}, מה זה מהרת למצא בני ^{(בר’ כז, כ)}, והדומים לאלה. ואין המלה הזאת שאלה על חי מדבר אלא מלת מי היא שאלה עליו. ומה שאמר ויאמרו להם¹⁰³ אחיהם מה אתם ^{(שופ’ יח, ח)}, פירושו מה בשורות בפיכם כלומר מה אתם אומרים. ויש היא¹⁰⁴ במקום מתי, עד מה י"י תאנף לנצח ^{(תה’ עט, ה)}, כמו¹⁰⁵ עד מתי. והנקוד בסגול עד מה כבודי לכלמה¹⁰⁶ ^{(תה’ ד, ג)}, כמו עד מתי. ויש שהוא נקוד בסגול והוא שאלה על הדבר מה הוא מה עשית לנו ומה חטאתי ¹⁰⁷ ^{(בר’ כ, ט)}. ויש שיבא עם למ"ד שפרושה¹⁰⁸ בעבור. למה זה שלחתני ^{(שמ’ ה, כב)}, ¹⁰⁹. למה אמרת אחותי¹¹⁰ היא ^{(בר’ יב, יט)}, למה זה אתה נופל¹¹¹ על פניך ^{(יהו’ ז, י)}, וכן הנקוד בסגול למה תבכי ולמה לא תוכלי¹¹² ולמה ירע לבבך ^{(שמ"א א, ח)}. ופרש¹¹³ רבי יונה למה אשכל גם שניכם ^{(בר’ כז, מה)}, למה אככה¹¹⁴ למה נמות לעיניך ^{(בר’ מז, יט)}, והדומים להם כמו לבלתי. ואין טעם לפירוש הזה. אך פרושם¹¹⁵ כחבריהם בעבור מה. וכן פרוש כלם בעבור מה¹¹⁶ ופירוש למה אשכל, למה תרצה שאשכל, וכן כלם. ¹¹⁷ ויש שתחסר הלמ"ד ופרושה¹¹⁸ גם כן בעבור ומה לא תשא פשעי ^{(איוב ז, כא)}. ויש הפלגת¹¹⁹ הדבר ולמעלתו הגדולה מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ^{(תה’ לא, כ)}, כי¹²⁰ מה טובו ומה יופיו¹²¹ ^{(זכ’ ט, יז)}, מה טובו¹²² דודיך¹²³ מיין ^{(שה"ש ד, י)}, מה יקרו רעיך אל ומה¹²⁴ עצמו ראשיהם ^{(תה’ קלט, יז)}, מה רבו מעשיך ¹²⁵ ^{(תה’ קד, כד)}, מה יקר חסדך י"י¹²⁶ ^{(תה’ לו, ח)}, והדומים להם. ויש להפך זה לגרעון הדבר ולחסרונו מה אנוש כי תזכרנו ^{(תה’ ח, ה)}. ואהרן מה הוא כי תלינו עליו ^{(במ’ טז, יא)}, כלומר שתלונותיכם¹²⁷ על גדול ממנו, שעל י"י הוא¹²⁸, אבל אהרן מה הוא כי תלינו עליו. וכן זכור¹²⁹ אני מה חלד¹³⁰ ^{(תה’ פט, מח)}, והדומים להם. ויהיה עם המלה הזאת הסתר דבר כמו ויהי מה ארוץ¹³¹ ^{(שמ"ב יח, כב)}, כלומר ויהי מה שיהיה איני חושש ארוץ¹³² ואגידה. וכן יעבר¹³³ עלי מה ^{(איוב יג, יג)}, כלומר יעבר¹³⁴ עלי מה שיעבר¹³⁵ ואינני¹³⁶ חושש. ¹³⁷ ויבא על המלה הזאת הכ"ף והיא שאלה על כמות הדבר כמה ימי שני חייך ^{(בר’ מז, ח)}. ויבא להגדלת הדבר כמו זה כמה שנים ^{(זכ’ ז, ג)}, כלומר שנים רבות. ולחסרון הדבר כמה לי עונות וחטאות ^{(איוב יג, כג)}, והדומים להם. והפרש יש בין כמה ובין איך שהוא גם כן שאלה ¹³⁸ על מנין¹³⁹ הדבר. כמה נר רשעים ידעך ^{(איוב כא, יז)}, ¹⁴⁰.

102. מה] ומה BL

103. נוסף להם] BL

104. היא] שהוא BL

105. נוסף כמו] BL

106. לכלמה] לכלימה BL

107. חסר] לך BL

108. שפרושה] שפירושו BL

109. חסר] בעבור מה שלחתני בזה הדרך BL

110. אחותי] אחתי BL

111. נופל] נפל BL

112. תוכלי] תאכלי BL

113. ופרש] ופירש BL

114. נוסף למה אככה] BL

115. פרושם] פירושם BL

116. נוסף וכן פרוש כלם בעבור מה] BL

117. חסר] ותכנס עליו השי"ן עם הלמ"ד שלמה אהיה כעטיה ^{(שה"ש א, ז)}. BL

118. ופרושה] ופירושו BL

119. הפלגת] להפלגת BL

120. נוסף כי] BL

121. יופיו] יפיו BL

122. טובו] טבו BL

123. דודיך] דדיך BL

124. ומה] מה BL

125. חסר] י"י BL

126. י"י] אלהים BL

127. שתלונותיכם] שתלונותם BL

128. הוא] הם BL

129. זכור] זכר BL

130. חלד] חלד BL

131. ארוץ] ארצה BL

132. ארוץ] ארוצה BL

133. יעבר] ויעבור BL

134. יעבר] יעבור BL

135. שיעבר] שיעבור BL

136. ואינני] ואיני BL

137. חסר] ויש שבאו בענין נהי כמו מה אמלה לבתך ^{(יח’ טז, ל)}, מה אמך לביא ^{(יח’ יט, ב)}. ויש מפרשים ומה אתבונן על בתולה ^{(איוב לא, א)}, בענין איך. וכן מה נעבוד את י"י ^{(שמ’ י, כו)}, ואין צורך רק פירושם כמשמעם, כי פירוש מה נעבוד אנחנו לא נדע באיזה מין ממיני המקנה נעבדנו. ופירוש ומה אתבונן על בתולה, ומה יהיה חלקי אם אתבונן על בתולה כמו שאמר ומה חלק אלוה ממעל ^{(איוב לא, ב)}. BL

138. – חסר מחמת הדומות ] על הדבר, כי איך היא שאלה על תכונת הדבר, וכמה היא שאלה BL

139. מנין] ענין BL

140. חסר] פירוש עד כמה BL

מהל

סבאך מהול במים ^{(יש’ א, כב)}, ענינו מזוג. והביא לו ראיה אדני¹⁴¹ אבי ז"ל מהערבי שאומר לדבר המעורב מהלא מהל¹⁴².

141. אדני] אדוני BL

142. מהל] מהל"י BL

מהר

מהר צועה¹⁴³ להפתח ^{(יש’ נא, יד)}, ומהרתם והורדתם את אבי ^{(בר’ מה, יג)}, מהרה ולכה ^{(שמ"א כג, כז)}, מהרי שלש סאים ^{(בר’ יח, ו)}, פירושו מהרי וקחי שלש סאים¹⁴⁴. מהרו את המן ^{(אס' ה, ה)}, אפשר שהוא ש¹⁴⁵ יוצא או פרושו¹⁴⁶ מהרו וקראו את המן. וכן מהרה מיכיהו בן ימלא¹⁴⁷ ^{(מל"א כב, ט)}, למהר לשלחם מן הארץ ^{(שמ’ יב, לג)}. והתאר קרוב ומהר מאד ^{(צפ' א, יד)}, בפלס ושבח אני ^{(קה’ ד, ב)}, אם מאן אתה ^{(שמ’ ט, ב)}. ומשקל אחר סופר מהיר ^{(תה’ מה, ב)}, איש מהיר במלאכתו ^{(מש' כב, כט)}. ובסמוך ומהיר¹⁴⁸ צדק ^{(יש’ טז, ה)}. והשם לא תוכל כלותם¹⁴⁹ מהר ^{(דב’ ז, כב)}. ואפשר כמוהו מהר קח את הלבוש ^{(אס' ו, י)} או יהיה צווי¹⁵⁰ ¹⁵¹ ופרושו¹⁵² מהר וקח. ומשקל אחר מהרה חושה ¹⁵³ ^{(שמ"א כ, לח)}, והולך מהרה ^{(במ’ יז, יא)}, והנה מהרה קל יבא¹⁵⁴ ^{(יש’ ה, כו)}, מהרה רדה ^{(מל"ב א, יא)}, ענין כלם ענין הזריזות. וענין אחר ~~בכפל~~¹⁵⁵ בפעל הקל מהר ימהרנה לו לאשה¹⁵⁶ ^{(שמ’ כב, טו)}, ירבו עצבותם אחר מהרו ^{(תה’ טז, ד)}, וכבר פרשתי¹⁵⁷ זה הפסוק בשרש אחר. והשם מהר ומתן ^{(בר’ לד, יב)}, כמהר הבתולות¹⁵⁸ ^{(שמ’ כה, טז)}, ענין זה ענין המתן והשלוחים¹⁵⁹. והנפעל ואינו מענין זה הגוי המר והנמהר ^{(חב’ א, ו)}, ולבב נמהרים יבין לדעת ^{(יש’ לב, ד)}, אמרו לנמהרי לב ^{(יש’ לה, ד)}, ועצת נפתלים נמהרה ^{(איוב ה, יג)}, ענין זה ענין הפתיות. ואפשר שבא הלשון הזה לפי שהפתיים מעשיהם במהירות ובבהלה לא¹⁶⁰ ימתינו למעשיהם ולדבריהם ולא ישגיחו ולא ישכילו עליהם¹⁶¹. ואם כן יהיה מענין¹⁶² הראשון.

143. צועה] צעה BL

144. נוסף שלש סאים] BL

145. נוסף ש] BL

146. פרושו] פירושו BL

147. ימלא] ימלה BL

148. ומהיר] ומהר BL

149. כלותם] כלתם BL

150. צווי] ציווי BL

151. חסר] מהר BL

152. ופרושו] ופירושו BL

153. חסר] אל תעמד BL

154. יבא] יבוא BL

155. נוסף בכפל] BL

156. נוסף לו לאשה] BL

157. פרשתי] פירשתי BL

158. הבתולות] הבתולת BL

159. והשלוחים] והשלוח BL

160. לא] ולא BL

161. עליהם] בהם BL

162. מענין] מהענין BL

מוג

הנוגע בארץ ותמוג ^{(עמ’ ט, ה)}, ¹⁶³ ותמוגונו¹⁶⁴ ביד עונינו ^{(יש’ סד, ו)}. למען¹⁶⁵ למוג לב ^{(יח’ כח, כ)}, נכפלו בו מלת הטעם ואות הטעם, כי היה מספיק באמרו למען מוג לב או למוג לב מבלי שיאמר¹⁶⁶ למען. רבים¹⁶⁷ כזה בלשון¹⁶⁸ לתוספת באור¹⁶⁹. והנפעל והנה ההמון נמוג ^{(שמ"א יד, טז)}. וההתפעל וכל הגבעות התמוגגו¹⁷⁰ ^{(עמ’ ט, יג)}. והמרובע ברביבים תמוגגנה ^{(תה’ סה, יא)}, ותמוגגני¹⁷¹ תושיה¹⁷² ^{(איוב ל, כב)}, ענינם ענין המסיסה. ופירוש ותמוגנני תושיה תמס ותעבר¹⁷³ ממני תושיה.

163. חסר] פעל עומד. והיוצא BL

164. ותמוגונו] ותמוגנו BL

165. repentir למען] למען BL

166. שיאמר] שאמר BL

167. רבים] ורבים BL

168. בלשון] הלשון BL

169. באור] ביאור BL

170. התמוגגו] תתמוגגנה BL

171. ותמוגגני] ותמגגני BL

172. תושיה] תשיה BL

173. ותעבר] ותעבור BL

מוח

ומוח¹⁷⁴ עצמותיו ישקה ^{(איוב כא, כד)}, ידוע. ומזה השרש והענין וחרבות מחים גרים יאכלו ^{(יש’ ה, יז)}, עולות¹⁷⁵ מחים אעלה לך ^{(תה’ סו, טו)}, ופרושם¹⁷⁶ הטלאים והכבשים השמנים. ותאר אתם¹⁷⁷ בלשון מונח¹⁷⁸ כי המוח שמן ונבחר. ופירוש וחרבות מחים או¹⁷⁹ כמו הפוך וחרבות גרים מחים יאכלו, ואמר זה על חרבן הארץ, אמר כי הבתים יהיו חרבה עד שירעו בם¹⁸⁰ הכבשים כמנהגם לרעות במקום המרעה ובחרבות שהיו גרים מתחלה בהיותם בתים עתה יאכלו בהם מחים. או פרושו¹⁸¹ על דרך משל ¹⁸², אמר שירעו הכבשים והם העניים שהם חלשים כמנהגם שיכלו הרשעים ואין עושק אותם, וחרבות מחים והם הרשעים המתענגים ¹⁸³, העניים שיבאו לגור בהם יאכלו¹⁸⁴, כלומר בכלות הרשעים יאכלו חלקם העניים.

174. ומוח] ומח BL

175. עולות] עלות BL

176. ופרושם] ופירושו BL

177. אתם] אותם BL

178. מונח] מוח BL

179. נוסף או] BL

180. בם] בה BL

181. פרושו] פירוש BL

182. חסר] ורעו כבשים כדברם ^{(יש’ ה, יז)} BL

183. חסר] והמתעדנים BL

184. יאכלו] יאכלום BL

מוט

ומטה ידו עמך ^{(וי’ כה, לה)}, צדיק מט לפני רשע ^{(מש' כה, כו)}, ומטים להרג ^{(מש' כד, יא)}, לעת תמוט רגלם ^{(דב’ לב, לה)}, והגבעות תמוטינה ^{(יש’ נד, י)}. והשם לא יתן לעולם מוט לצדיק ^{(תה’ נה, כג)}, אל יתן למוט רגלך ^{(תה’ קכא, ג)}. והפעל הכבד כי ימיטו עלי און ^{(תה’ נה, ד)}. והנפעל בל נמוטו פעמי ^{(תה’ יז, ה)}, ויחזקהו במסמרים לא ימוט ^{(יש’ מא, ז)}. ימטו¹⁸⁵ עליהם גחלים ^{(תה’ קמ, יא)}. וההתפעל מוט התמוטטה ארץ ^{(יש’ כד, יט)}, ענינם ענין ההטייה¹⁸⁶ והמעידה. וקרוב לענין הזה וישאהו במוט בשנים¹⁸⁷ ^{(במ’ כג, כג)}, ויתנוהו¹⁸⁸ על המוט ^{(במ’ כד י)}, אשבר מטהו ^{(נח' א, יג)}. אם תסיר מתוכה¹⁸⁹ מוטה ^{(יש’ נח, ט)}. התר אגדות מוטה¹⁹⁰ ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל הצואר¹⁹¹ ירמיה הנביא וישברהו ^{(יר’ כח, יב)}. אף על פי שהמוטה לשון נקבה אמר וישברהו כנגד העול כי המוטה היא העול ¹⁹². והקבוץ בכתפם במוטות¹⁹³ ^{(דה"א טו, טו)}, מטות¹⁹⁴ עץ שברת ^{(יר’ כח, יג)}. ובהבלע הנח בדגש והמיר¹⁹⁵ החלם¹⁹⁶ בשרק והיה¹⁹⁷ מטות כנפיו ^{(יש’ ח, ח)}, ענינים ענין מוסרות או בדי עץ. ואדני אבי ז"ל כתב מטות כנפיו בשרש נטה והדגש להבלעת הנו"ן והוא בשקל מפנה צפונה ^{(יח' ט, ב)} שהוא שם והרבים מפנות בשקל מנטות כי השרק¹⁹⁸ והקמץ חטף שוים, ופרושו¹⁹⁹ נטיית מחנהו יהיה מלא רחב ארצך. ובמדרש רבי תנחומא כמה היו²⁰⁰ מטות²⁰¹ כנפי התרנגול אחד מששים בכנפיו אחד מששים באכלוסי סנחריב מלא רחב²⁰² ארץ יהודה.

185. ימטו] ימוטו BL

186. ההטייה] ההטיה BL

187. נוסף בשנים] BL

188. ויתנוהו] ונתנו BL

189. מתוכה] מתוך BL

190. נוסף התר אגדות מוטה] BL

191. הצואר] צואר BL

192. חסר] , או נקראת מוטה הרצועה שנקשר בה העול BL

193. במוטות] במטות BL

194. מטות] מוטת BL

195. והמיר] והומר BL

196. החלם] החולם BL

197. נוסף והיה] BL

198. השרק] השורק BL

199. ופרושו] ופירושו BL

200. היו] הם BL

201. מטות] מוטות BL

202. רחב] רוחב BL

מוך

ומך אחיך עמך²⁰³ ^{(וי’ כה, מז)}, וכי ימוך אחיך ^{(וי’ כה, לה)}. כתב רבי יונה המלות האלו מנחי העי"ן לפי שמצא ומך אחיך קמוץ ואלו היה מפעלי הכפל היה פתוח. ודעת החכם רבי יהודה שהם מפעלי הכפל שלא זכרם בנחי העי"ן. ובשרש מכך נכתבם בעזרת האל.

203. נוסף עמך] BL

מול

ומל י"י אלהיך ^{(דב’ ל, ו)}, ומלתם את ערלת לבבכם ^{(דב’ י, טז)}, וימל את בני ישראל ^{(יהו’ ה, ג)}, על כל מול בערלה ^{(יר’ ט, כד)}, פירושו על כל מול ועל כל אשר בערלה, על ישראל שהם מולים ועול²⁰⁴ הגוים שהם ערלים. כי מולים²⁰⁵ היו ^{(יהו’ ה, ה)}. והנפעל המול ימול ^{(בר’ יז, יג)}, ואם לא תשמעו אלינו להמול ^{(בר’ לד, יז)}, וביום השמיני ימול בשר ערלתו ^{(וי’ יב, ג)}. והפעל הכבד בשם י"י כי אמילם ^{(תה’ קיח, י)}. והמרובע ימולל ויבש ^{(תה’ צ, ו)}, והוא פעל עומד, או חסר הפועל²⁰⁶ והוא הרוח, על דרך ורוח²⁰⁷ עברה בו ואיננו ^{(תה’ קג, טז)}. וההתפעל ידרך חציו כמו יתמוללו²⁰⁸ ^{(תה’ נח, ח)}, ענין כלם ענין כריתה. ויש לפרש מזה קול המולה²⁰⁹ ^{(יח’ א, כד)}. וכבר כתבנוהו בשרש המל, ועוד נכתבנו בשרש מלל. מול אלהים²¹⁰ ^{(שמ’ יח, יט)}, נגד אלהים²¹¹. ויסב מאצלו אל מול אחר ^{(שמ"א יז, ל)}, כלומר אל מקום אחר שהיה מול זה או פרושו אל מול אדם אחר²¹². ובחלם²¹³ תמורת השרק²¹⁴ מול סוף ^{(דב’ א, א)}. ובאל"ף נחה אחר הוא"ו²¹⁵ והתודה השנית ההולכת למואל ^{(נחמ' יב, לח)}, כלם ענינם²¹⁶ נגד ועמת²¹⁷.

204. ועול] ועל BL

205. מולים] מלים BL

206. הפועל] הפעל BL

207. ורוח] רוח BL

208. יתמוללו] יתמללו BL

209. המולה] המלה BL

210. אלהים] האלהים BL

211. אלהים] האלהים BL

212. נוסף שהיה מול זה או פרושו אל מול אדם אחר] BL

213. ובחלם] ובחולם BL

214. השרק] השורק BL

215. הוא"ו] הו"ו BL

216. ענינם] ענין BL

217. ועמת] ועומת BL

מום

מום בו ^{(וי’ כא, כא)}, בניו מומם ^{(דב’ לב, ה)}, ידוע. ויתכן להיות מזה ובכפי דבק מאום ^{(איוב לא, ז)}. ונכתב בשני נחים האל"ף והוא"ו²¹⁸, וכן ילדים אשר אין בהם כל מאום ^{(דנ' א, ד)}.

218. והוא"ו] והו"ו BL

מון

כי לא ראיתם כל תמונה ^{(דב’ ד, טו)}, ותמונת²¹⁹ י"י יביט ^{(במ’ יב, ח)}, המלה הזאת נופלת על צורת הדבר ועל תבניתו המובן בחושים. ותפליגם²²⁰ כן על צורת השכל שלא יובן באחד מן החושים כי אם בשכל, וזהו ותמונת י"י יביט.

219. ותמונת] ותמנת BL

220. ותפליגם] ותפול גם BL

מוץ

כמוץ²²¹ יסוער²²² מגורן²²³ ^{(הו’ יג, ג)}, כי אם כמוץ²²⁴ אשר תדפנו רוח ^{(תה’ א, ד)}, הוא הדק שבתבן. כמץ²²⁵ עבר יום ^{(צפ' ב, ב)}, תרגם יונתן דתהוון דמן למוצא דנשבא רוחא וכתננא דעדי מן קדם יומא²²⁶, פירושו כעשן שעובר מפני השמש.

221. כמוץ] כמץ BL

222. יסוער] יסער BL

223. מגורן] מגרן BL

224. כמוץ] כמץ BL

225. כמץ] כמוץ BL

226. יומא] יומא BL

ב. שה"ש רבה א, יג

מור

מר דרור ^{(שמ’ ל, כג)}, בשמן המור²²⁷ ^{(אס' ב, יב)}. כתב החכם רבי אברהם בן²²⁸ עזרא ז"ל²²⁹ . יש שפרשו²³⁰ מוסך²³¹. ואם היה מור מוסך²³², לא היה אומר אריתי מורי ^{(שה"ש ה, א)}, כי המוסך²³³ אינו צמח שיארה. והוא פרש²³⁴ אותו בשם ממיני הצמחים שילקט²³⁵. ורבנו²³⁶ האיי²³⁷ ²³⁸ פירש שהוא שרף עץ שיש לו ריח טוב הנקרא בערבי לובני אל דהבאן. ולזה הפירש²³⁹ יתכן לומר אריתי מורי. ובמדרש חזית ^[ב] מה המור הזה ראש לכל הבשמים אף אברהם אבינו ראש לכל הצדיקים, מה המור הזה כל מי שלוקט ²⁴⁰ ידיו מתמררות כך היה אברהם ²⁴¹ ממרר עצמו, מה המור הזה אינו מפיח ריחו אלא באור כך אברהם אבינו לא הודיע את²⁴² מעשיו הטובים אלא בכבשן האש.

227. המור] המר BL

228. בן] אבן BL

229. נוסף ז"ל] BL

230. שפרשו] שפירשוהו BL

231. מוסך] מושק"ו BL

232. מוסך] מושק"ו BL

233. המוסך] המושק"ו BL

234. פרש] פירש BL

235. שילקט] שיתלקט BL

236. ורבנו] ורבינו BL

237. האיי] האי BL

238. חסר] ז"ל BL

239. הפירש] הפירוש BL

240. חסר] אותו BL

241. חסר] אבינו BL

242. נוסף את] BL

מוש

לא משו ^{(במ’ יד, מד)}, פעל עומד. וכן כי ההרים ימושו ^{(יש’ נד, י)}, אבל ומשתי את עון הארץ ההיא ^{(זכ’ ג, ט)}, פעל יוצא. והפעל הכבד לא ימיש עמוד הענן ^{(שמ’ יג, כב)}, לא תמישו משם צוארותיכם²⁴³ ^{(מי' ב, ג)}, והמישני את העמדים ^{(שופ’ טז, כו)}, כלם ענין הסרה. ואת העמודים כמו אל העמודים. וכן ואת בית י"י אני הולך²⁴⁴ ^{(שופ’ יט, יח)}. ויש מפרשים והמישני²⁴⁵ ²⁴⁶ מענין משוש²⁴⁷ לפי שאמר את. ואין צריך²⁴⁸. אבל לא ימיש מתוך האהל ^{(שמ’ לג, יא)}, פעל עומד. וכן לא²⁴⁹ ימיש מעשות פרי ^{(יר’ יז, ח)}. ²⁵⁰. מצות שפתיו ולא אמיש ^{(איוב כג, יב)}, כלומר שמרתי מצות שפתיו ולא אמיש ממנה. ²⁵¹. ויש לפרש מזה השרש והענין וימש חשך ^{(שמ’ י, כא)}, כמו שאמר התרגום, או יהיה מענין משוש. וכן ידיהם ולא ימישון ^{(תה’ קטו, ז)}.

243. צוארותיכם] צוארתיכם BL

244. הולך] הלך BL

245. והמישני] והמשני BL

246. חסר] את העמדים BL

247. משוש] מישוש BL

248. צריך] צורך BL

249. לא] ולא BL

250. חסר] ואפשר גם כן לא ימיש עמוד הענן פעל עומד BL

251. חסר] או הוא פעל יוצא כלומר לא אמיש אותה מלבי BL

ג. תנחומא צו, יג

מות

כי מת הילד ^{(שמ"ב יב, יח)}, פן תדבקני הרעה ומתי ^{(בר’ יט, יט)}, לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים ^{(יח’ כח, ח)}, וכי ימות מן הבהמה ^{(וי’ יא, לט)}, וימת תחתיו מפני הרעב ^{(יר’ לח, ט)}, קרוב למות. וימת לבו בקרבו ויהי²⁵² לאבן ^{(שמ"א כה, לז)}, שנשתתק ויהי כמת עד הצהרים וימות שנשתתק ויהי כמת²⁵³, או מת מיתה גמורה. בשנת מות המלך עוזיהו²⁵⁴ ^{(יש’ ו, א)}, פירשוהו²⁵⁵ רבותינו ז"ל ^[ג] שנה שנצטרע, כמו אל נא תהי כמת ^{(במ’ יב, יב)}. וכן תרגם²⁵⁶ יונתן בשתא דאתנגע מלכא. למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו ^{(בר’ מז, יט)}, כי האדמה השוממה כמתה שלא²⁵⁷ תוציא²⁵⁸ עשב ועץ פרי כמשפטה. עד יום מותה ^{(שמ"ב ו, כג)}, בחלם²⁵⁹, ובעת²⁶⁰ מותה ^{(שמ"א ד, כ)}, בשרק. והתאר אשר אין שם מת ^{(שמ’ יב, ל)}, כלנו מתים ^{(שמ’ יב, לג)}, מתה אנכי ^{(בר’ ל, א)}. ומן הענין הזה תרגם²⁶¹ יונתן וכבודו מתי רעב ^{(יש’ ה, יג)}, ויקיריהון²⁶² מיתו כפנא²⁶³. ולפי דרך הדקדוק אינו נכון מפני שוא המ"ם. והשם מות וחיים ביד לשון ^{(מש' יח, כא)}, ²⁶⁴ המות הזה ^{(שמ’ י, יז)}, מות יהללך ^{(יש’ לח, יח)}. ובתוספת ה"א המותה לחסידיו ^{(תה’ קטז, טו)}. והקבוץ בנוח הוא"ו²⁶⁵ מותי ערלים תמות ביד זרים ^{(יח’ כח, י)}, ואת עשיר במותיו²⁶⁶ ^{(יש’ נג, ט)}. ובתוספת מ"ם ממותי תחלואים²⁶⁷ ימותו²⁶⁸ ^{(יר’ טז, ד)}, ממותי חלל בלב ימים ^{(יח’ כח, ח)}, בפלס כמבואי עיר מבקעה ^{(יח’ כו, י)}. וטעם הקבוץ במות שפעמים ימיתו בני²⁶⁹ האדם בדקירות רבות או בייסורין²⁷⁰ קשים. וכן²⁷¹ ממותי חלל בלב ימים, כי הטובע לא ימות בבת אחת. ומשקל אחר בני תמותה ^{(תה’ עט, יא)}. והפעל הכבד והמית איש או אשה ^{(שמ’ כא, כט)}, והכתיו והמתיו²⁷² ^{(שמ"א יז, לה)}, נכתב ביו"ד עם הדגש. ²⁷³ ימתוך²⁷⁴ בני המלך המומתים ^{(דה"ב כב, יא)}. ושלא נזכר פועלו²⁷⁵ ממנו והומת ותלית אותו²⁷⁶ על עץ ^{(דב’ כא, כב)}, לא יומתו אבות על בנים ^{(דב’ כד, טז)}. וכבד אחר אנכי מותתי²⁷⁷ את משיח י"י ^{(שמ"ב א, טז)}, ממותת אחריו ^{(שמ"ב א' יד, יג)}, אשר לא מותתני מרחם ^{(יר’ כ, יז)}, תמותת רשע רעה ^{(תה’ לד, כב)}.

252. ויהי] והוא היה BL

253. נוסף עד הצהרים וימות שנשתתק ויהי כמת] BL

254. עוזיהו] עזיהו BL

255. פירשוהו] פירשו BL

256. תרגם] תרגום BL

257. שלא] שאינה BL

258. תוציא] מוציאה BL

259. בחלם] בחולם BL

260. ובעת] וכעת BL

261. תרגם] תרגום BL

262. ויקיריהון] ויקירהון BL

263. כפנא] בכפנא BL

264. חסר] רק את BL

265. הוא"ו] הו"ו BL

266. במותיו] במתיו BL

267. תחלואים] תחלאים BL

268. ימותו] ימתו BL

269. נוסף בני] BL

270. בייסורין] ביסורים BL

271. נוסף וכן] BL

272. והמתיו] והמיתיו BL

273. חסר] ויש מפרשים מזה ואל המיתו אל תשא נפשך ^{(מש' יט, יח)}, כלומר יסר בנך בנחת לא שתמיתנו במכות. וכבר פירשנוהו בשרש המה. BL

274. ימתוך] מתוך BL

275. פועלו] פעלו BL

276. אותו] אתו BL

277. מותתי] מתתי BL

ד. משנה נגעים א, ב

מזג

אל יחסר המזג ^{(שה"ש ז, ג)}, זה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל ^[ד] יין מזוג, פירושו מסוך ²⁷⁸.

278. חסר] שמערבין בו מים BL

מזה

מזי רעב ^{(דב’ לב, כד)}, עניינו²⁷⁹ שרופי רעב. וכן בארמית למזא לאתונא ^{(דנ' ג, יט)} ²⁸⁰.

279. עניינו] ענינו BL

280. חסר] , ואף על פי שאין מ"ם למזא שרשית BL

מזח

אין מזח עוד ^{(יש’ כג, י)}, ולמזח תמיד יחגרה ^{(תה’ קט, יט)}, המ"ם בצרי. ומשקל אחר ומזיח אפיקים רפה ^{(איוב יב, כא)}. ענינם ²⁸¹ חזק²⁸² ותקף²⁸³. ולפי שהחגורה חזק²⁸⁴ המתנים קרא החגורה מזח, ולמזח תמיד יחגרה ^{(תה' קט, יט)}.

281. חסר] ענין BL

282. חזק] חוזק BL

283. ותקף] ותוקף BL

284. חזק] חוזק BL

ה. בבלי, יבמות מט ע"א

מזר

הביא רבי יונה בזה השרש לא יבא ממזר ^{(דב’ כג, ג)}, ואיפשר²⁸⁵ שיהיו שני המ"מין נוספות ²⁸⁶, ויהיה מענין זר וזרים ומשרשם²⁸⁷. והממזר הוא ידוע בדברי רבותינו ז"ל ^[ה] מחייבי כריתות ומחייבי מיתות בית דין. והנה הוא זר. וכן דומה שהיה דעת יונתן בן עזאל²⁸⁸ בוישב ממזר באשדוד ^{(זכ’ ט, ו)}, מענין זר, שתרגם ויתבון בני ישראל באשדוד דהוו ביה כנכראין²⁸⁹. התוציא מזרות בעתו ^{(איוב לח, לב)}, פרשו²⁹⁰ בו כמו מזלות. ויתכן שיהיה²⁹¹ שם לאחד מן הכוכבים. ויש מפרשים מזה וממזרים קרה ^{(איוב לז, ט)}, וכבר כתבנוהו בשרש זרה.

285. ואיפשר] אפשר BL

286. חסר] כמו שנוספו בנהרסו ממגרות ^{(יואל א, יז)} BL

287. נוסף ומשרשם] BL

288. נוסף בן עזאל] BL

289. כנכראין] כנוכראין BL

290. פרשו] פירשו BL

291. שיהיה] שהיה BL

ו. בבלי, פסחים קיא ע"א

מחה

ומחה אל מי המרים ^{(במ’ ה, כג)}, ומחה י"י אלהים דמעה מעל כל פנים ^{(יש’ כה, ח)}, מחיתי כעב פשעיך ^{(יש’ מד, כב)}, אכלה ומחתה פיה ^{(מש' ל, כ)}, ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה ²⁹² הצלחת ^{(מל"ב כא, יג)}, כי מחה אמחה ^{(שמ’ יז, יד)}, וימח את כל היקום ^{(בר’ ז, כג)}. והפעל הנוסף ואל תמח חסדי ^{(נחמ' יג, יד)}. וחטאתם מלפניך אל תמחי ^{(יר’ יח, כג)}. היו"ד תמורת הה"א למ"ד הפעל, בא²⁹³ בחרק²⁹⁴ כמנהג היו"ד. ומזה הענין ודרכיך למחות מלכין ^{(מש' לא, ג)}, כלומר להשחית דרכי המלכים וענינם. והפתח בלמ"ד למחות תמורת חרק²⁹⁵ אם הוא מן הקל, ואם הוא מן הכבד משפטו להמחות. והנפעל ונמחו מעשיכם ^{(יח’ ו, ו)}, ימחו מספר חיים ^{(תה’ סט, כט)}, וימחו מן הארץ ^{(בר’ ז, כג)}, ענין כלם הסרה והשחתה. וענין ומחה י"י אלהים דמעה, וענין אכלה ומחתה פיה ^{(מש' ל, כ)} כאשר ימחה את הצלחת ^{(מל"ב כא, יג)}, מחה והפך על פניה ^{(מל"ב כא, יג)}, ענין קנוח, והכל ענין אחד. וכן ומחיתי את ירושלם ^{(מל"ב כא, יג)}. ופירוש ומחיתי את ירושלם מיושביה. וענין אחר ומחה אל²⁹⁶ כתף ים כנרת ^{(במ’ לד, יא)}. ובא על דרך ויך שרשיו כלבנון ^{(הו’ יד, ו)}. ותרגום והכה ומחה. וכן ימחאו כף ^{(יש’ נה, יב)}, כמו יכו כף. יען מחאך יד ^{(יח’ כה, ו)}. ובא האל"ף תמורת הה"א ולמ"ד²⁹⁷ הפעל. וכתבו רבי יהודה ורבי יונה בזה השרש ומחי קבלו ^{(יח’ כו, ט)}, ואם הוא מזה השרש רצה²⁹⁸ לומר מכת הדיק שלו יתן בחומותיך והוא שקורין לו קלברי. ויתכן לומר כי המ"ם נוספת כי כן מצאנוהו²⁹⁹ בדברי רבותינו ז"ל ^[ו] מתקטלין בחי קבל, והוא הקשת שקורין³⁰⁰ ארבלשטא³⁰¹ ורוצה³⁰² לומר יתן בחומותיך שיורו בהם החצים בחומות שלא יוכל אדם לעמוד על החומות. וענין אחר שמנים ממומחים³⁰³ ^{(יש’ כה, ו)}, והוא מענין שפרשנו³⁰⁴ בשרש מוח מענין מוח ויהיה מוח ומחה בענין אחד.

292. חסר] את BL

293. בא] ובא BL

294. בחרק] בחירק BL

295. חרק] חירק BL

296. אל] על BL

297. ולמ"ד] למ"ד BL

298. רצה] ירצה BL

299. מצאנוהו] מצאנו BL

300. שקורין] שקורים BL

301. ארבלשטא] ארק"ו בלישט"רא BL

302. ורוצה] ורצונו BL

303. ממומחים] ממחים BL

304. שפרשנו] שפירשנו BL

מחץ

מחץ ביום אפו מלכים ^{(תה’ קי, ה)}, מלרע, מחוץ³⁰⁵ ראש ^{(תה’ קי, ו)}, מלעיל מפני מלה זעירא, מחצתי ואני ארפא ^{(דב’ לב, לט)}, ומחצה וחלפה רקתו ^{(שופ’ ה, כו)}, וחציו ימחוץ³⁰⁶ ^{(במ’ כד, ח)}, ³⁰⁷. מחץ מתנים קמיו ^{(דב’ לג, יא)}. והשם ומחץ מכתו ירפא ^{(יש’ ל, כו)}, עניינם³⁰⁸ ענין דקירה נַפְֿרָא בלעז³⁰⁹. אבל למען תמחץ רגלך ^{(תה’ סח, כד)}. הוא³¹⁰ כמו הפוך תחמץ מן חמוץ בגדים ^{(יש’ סג, א)}, שפירושו אדום³¹¹, ופירושו תאדם רגלך בדם האויבים ותמחץ לשון כלביך מנהו ^{(תה’ סח, כד)} פירושו מן הדם. ומלת תמחץ עומדת במקום שנים כאלו³¹² אמר תמחץ רגלך ותמחץ לשון כלביך מדם האויבים. ונקמץ בדם לפי שאינו נסמך למלת לשון כלביך אלא למלת האויבים³¹³ המאוחר, ומפני מ"ם מאויבים אין לו משפט הסמיכות להפתח.

305. מחוץ] מחץ BL

306. ימחוץ] ימחץ BL

307. חסר] פירוש ובחציו ימחץ BL

308. עניינם] ענינם BL

309. נַפְֿרָא בלעז] בלעז נפרא BL

310. הוא] והוא BL

311. אדום] אדום BL

312. כאלו] כאילו BL

313. האויבים] מאויבים BL

ז. בבלי, בבא בתרא פט ע"א

מחק

מחקה ראשו ^{(שופ’ ה, כו)}, כלומר³¹⁴ הסירה ראשו מעליו. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[ז] אין מוחקין במקום שגודשין ואין גודשין במקום שמוחקין, והוא³¹⁵ שמעביר המחק על המדה ומסיר כל מה שמשיג על המדה.

314. נוסף כלומר] BL

315. והוא] הוא BL

מחר

מחר אנכי נצב ^{(שמ’ יז, ט)}, למחר יהיה ^{(שמ’ ח, יט)}, הוא היום שיבא אחר היום שהוא בו. ויש שאינו בקרוב אחר היום כי אם ~~אהרן~~³¹⁶ למחר³¹⁷ זמן ברחוק כי ישאלך בנך מחר ^{(דב’ ו, כ)}, מחר יאמרו בניכם לבנינו ^{(יהו’ כב, כד)}. ובקרוב ורחוק אל תתהלל ביום מחר ^{(מש' כז, א)}. ובתוספת תי"ו וכל יום המחרת ^{(במ’ יא, לב)}. וכן בסמוך ממחרת הפסח ^{(במ’ לג, ג)}, אלא שזה קמוץ וזה פתוח ³¹⁸. ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ^{(שמ"א ל, יז)}, פירושו מהנשף³¹⁹ יום זה עד ערב יום שני ³²⁰ מחרת שני הנשפים שעברו. ומחיר כלב ^{(דב’ כג, יט)}, כי קנה³²¹ אקנה מאתך³²² במחיר ^{(שמ"ב כד, כד)}, לא במחיר ולא בשחד ^{(יש’ מה, יג)}, ולא רבית במחיריהם ^{(תה’ מד, יג)}, ענין הכל דמים³²³ ³²⁴ פְרֵץ³²⁵ בלעז.

316. נוסף אהרן] BL

317. למחר] לאחר BL

318. חסר] מפני הסמיכות BL

319. מהנשף] מנשף BL

320. – חסר מחמת הדומות ] כל אותו הערב עד הבקר שהוא מחרת, ולפיכך אמר למחרתם שבקר יום שני BL

321. קנה] קנו BL

322. מאתך] מאותך BL

323. דמים] דמי BL

324. חסר] הדבר וערכו BL

325. פְרֵץ] פריצי"ו BL

מטט

בל נמוטו פעמי ^{(תה’ יז, ה)}. יש ספרים נ³²⁶ שנמצא בהם דגוש, ואם כן הוא מזה השרש. ואם איננו³²⁷ דגוש הוא משרש מוט. וכבר כתבנוהו שם. ומן השרש הזה וישב על המטה ^{(בר’ מח, ב)}, מטתו שלשלמה ^{(שה"ש ג, ז)}, מטות זהב וכסף ^{(אס' א, ו)}. ועוד נכתבנו³²⁸ בשרש נטה. ואפשר שיהיה גם כן מן השורש³²⁹ הזה מטה. ויהיו תאמים³³⁰ מלמטה ^{(שמ’ כו, כד)}, והה"א נוספת כי המלה מלעיל כמו מעלת³³¹, ואף על פי כן לא נמצא מבלי הה"א³³², אבל מעלה נאמר מבלי ה"א³³³ אל ידרשהו אלוה ממעל ^{(איוב ג, ד)}, ויתכן להיות מטה משרש נטה ³³⁴.

326. נוסף נ] BL

327. איננו] אינו BL

328. נכתבנו] נכתבו BL

329. מן השורש] משרש BL

330. תאמים] תאמם BL

331. נוסף כמו מעלת] BL

332. הה"א] ה"א BL

333. ה"א] הה"א BL

334. חסר] ושם נכתבנו BL

מטל

גרמיו כמטיל ברזל ^{(איוב מ, יח)}, ענינו כשבט ברזל.

מטר

יערוף³³⁵ כמטר ³³⁶ ^{(דב’ לב, ב)}, ונתתי מטר ארצכם בעתו ^{(דב’ יא, יא)}, ונסמך אל גשם ומטר גשם יתן לכם ^{(זכ’ י, א)}, כמו אדמת עפר ^{(דנ' יב, ב)}, מטיט היון ^{(תה’ מ, ג)}. והקבוץ בלשון נקבות מטרות עזו ^{(איוב לז, ו)}. והנפעל ממנו חלקה אחת תמטר ^{(עמ’ ד, ז)}. והפעל הכבד והמטרתי על עיר אחת ^{(עמ’ ד, ז)}, הנני ממטיר לכם לחם ^{(שמ’ טז, ד)}, ימטר על רשעים פחים ^{(תה’ יא, ו)}. וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש ^{(עמ’ ד, ז)}, פירושו שלא תמטיר העב עליה³³⁷. ³³⁸. וכן בא הפעל הזה על העבים, ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר ^{(יש’ ה, ו)}.

335. יערוף] יערף BL

336. חסר] לקחי BL

337. העב עליה] עליה העב BL

338. חסר] ויהיה פעל יוצא לשני, והמטרתי וחבריו פעל יוצא לשלישי BL

מי

המלה הזאת על ידיעת חי בן דעת מי הוא כמו שנופל על זולתו מלת מה. ופירוש ³³⁹ מה אתם אומרים, כי מלת מה על הבשורה אשר בפיהם לא עליהם, כי כבר ידעום³⁴⁰ כי שלוחיהם³⁴¹ היו. ומה שאמר מנוח למלאך מי שמך ^{(שופ’ יג, יז)}, ולא אמר מה שמך כמו שמצאנו בכל מקום זולת זה והשם שאינו נזכר אינו העצם אבל השם שאינו נזכר אינו העצם אבל ⁽ⁱ⁾³⁴² השם הנזכר הוא במקום העצם³⁴³ ויאמר עליו מי, כמו מי אבימלך ³⁴⁴ ^{(שופ’ ט, כח)}, מי דוד ומי בן ישי ^{(שמ"א כה, י)}. וכן כל הפעלים יסמכו על השם הנזכר כמו על העצם והוא מושם עליו לאות ולסימן. ולא יתכלן³⁴⁵ זו³⁴⁶ ההשאלה³⁴⁷ כי אם על עצם החי³⁴⁸ המדבר³⁴⁹ לבדו או על שמו הנזכר. יתכן לפרש לפי שאין ידיעת האיש הגדול הנכבד אצל רוב בני האדם כי אם בשמו ההולך למרחוק ולא ראו אותו מעולם ויכירו אותו וידעו אותו לזכר³⁵⁰ שמו, השם הוא אצלם כעצם אחר שנזכר ונודע, ויתכן על השם שאלת מי כמו על העצם. וכן מנוח חשב על המלאך כי היה נביא ואדם גדול ונכבד ולא ראה אותו מעולם ולא הכיר אותו עד היום³⁵¹ שאל³⁵² אותו מי שמך, כאלו³⁵³ אמר מי אתה, כי כשנשמע מהיום והלאה שמך נכבדך. וזהו שאמר כי יבא³⁵⁴ דברך וכבדנוך אם יבא אדם במצותך ויזכר שמך וכבדנוך³⁵⁵. ופירוש מי את בתי ^{(רות ג, טז)}, אמר בו רבי יונה שהוא כמו מה, וכן אמר במי שמך. ואין צרך³⁵⁶, כי יתכן שלא הכירה אותה בראותה אותה כמו ³⁵⁷ שהכתוב³⁵⁸ אומר³⁵⁹ בטרם יכיר איש את רעהו ^{(רות ג, יד)}, או לא ראתה אותה עדיין כשפתחה ³⁶⁰ להכנס. וקצר הכתוב במענה אנכי רות ³⁶¹ כמנהג הכתוב לקצר במקומות רבות ולסמוך על המבין. ופירוש מי פשע יעקב הלא³⁶² שומרון³⁶³ ומי במות יהודה הלא³⁶⁴ ירושלם ^{(מי' א, ה)}, מי הוא שגרם לפשע יעקב הלא³⁶⁵ אנשי שמרון³⁶⁶ בעשותם העגלים, ומי הוא שגורם³⁶⁷ לבמות יהודה הלא³⁶⁸ כהני ירושלם שאינם מתנהגים בעבודתם כהוגן וכל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו. ופירוש מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ^{(בר’ לג, ח)}, מי הוא ששגרת לו כל המחנה הזה ³⁶⁹ אשר פגשתי. וכן³⁷⁰ כל³⁷¹ מי אשר הפכם רבי יונה פרשתים³⁷² לך. והכלל שלא תמצא מי כי אם על חי מדבר.

339. – חסר מחמת הדומות ] מה אתם ^{(שופ’ יח, ח)} BL

340. ידעום] ידוע BL

341. שלוחיהם] שלוחים BL

342. נוסף ] BL

343. העצם] עצם BL

344. חסר] ומי שכם BL

345. יתכלן] יתכן BL

346. זו] זאת BL

347. ההשאלה] השאלה BL

348. החי] חי BL

349. המדבר] מדבר BL

350. לזכר] לזכור BL

351. היום] יום BL

352. שאל] ששאל BL

353. כאלו] כאילו BL

354. נוסף כי יבא] BL

355. וכבדנוך] ונכבדנוך BL

356. צרך] צורך BL

357. חסר] שאמר BL

358. שהכתוב] הכתוב BL

359. נוסף אומר] BL

360. חסר] לה BL

361. חסר] שהיה משפט המענה BL

362. הלא] הלוא BL

363. שומרון] שמרון BL

364. הלא] הלוא BL

365. הלא] הלוא BL

366. שמרון] שומרון BL

367. שגורם] שגרם BL

368. הלא] הלוא BL

369. ] שלך BL

370. נוסף וכן] BL

371. כל] וכל BL

372. פרשתים] פירשתים BL

i. Dittographie.

מי

מים רבים ^{(שה"ש ח, ז)}, מי הירדן ^{(יהו’ ג, ח)}, אפשר³⁷³ כי שרש המלה הזאת³⁷⁴ מים³⁷⁵ ומשפט מים מיים, ³⁷⁶ מי מיי לעולם³⁷⁷ הוא לשון רבים. ונאמר מים בלשון שנים לפי שנחלקו לשני מחלקות שהבדיל הרקיע בין מים עליונים³⁷⁸ למים התחתונים. ונכפלה המלה במלת מימי הירדן ^{(שופ’ ד, ז)}, וכן הדרך לכפלה בהתחברה עם הכנוים³⁷⁹ ולקחתי את לחמי ואת מימי ^{(שמ"א כה, יא)}, ונתן מימיו ^{(במ’ כ, ח)}, כל מקוה מימיהם ^{(שמ’ ח, יט)}, ואם מימיך נשתה ^{(במ’ כ, יט)}, מימינו בכסף שתינו ^{(איכה ה, ד)}. ויתכן לומר שהמ"ם והיו"ד השני ללשון רבים ³⁸⁰, אחר שהוא בלשון יחיד, כי לא ימצא יחיד ממנו עשו המ"ם הראשונה כמו שרשית, כמו שעשו גם כן במלת פנים השו"אית שאמרו פנימים. מי נדה לא זרק עליו ^{(במ’ יט, יג)}, אף על פי שמי הוא לשון רבים אמר לא זרק לשון יחיד על הענין. וכן כי³⁸¹ יתן מים על זרע ^{(וי’ יא, לח)}, יזל מים מדליו ^{(במ’ כד, ז)}, מי המרים המאררים ^{(במ’ ה, כד)}, כמו מים המים³⁸². מים ברכים ^{(יח’ מז, ד)}, כמו מים³⁸³ ברכים. כי בהרבה מקומות יבא הסמוך מקום המוכרת והמוכרת מקום הסמוך. וממי יהודה יצאו ^{(יש’ מח, א)}, על דרך משל כלומר ממקורו וממנו³⁸⁴ יצאו. בת מי זהב ^{(בר’ לו, לט)}, כך היה שמו מי זהב. ואנקלוס תרגם ³⁸⁵ מצרף דדהבא³⁸⁶.

373. אפשר] אפשר BL

374. נוסף הזאת] BL

375. מים] מיה BL

376. חסר] ומשפט BL

377. לעולם] ולעולם BL

378. עליונים] העליונים BL

379. הכנוים] הכינויים BL

380. – חסר מחמת הדומות ] ואף על פי שהוא עצמו לשון רבים BL

381. כי] וכי BL

382. המים] המרים BL

383. חסרמים] מי BL

384. חסרוממנו] וממנו BL

385. חסר] בת BL

386. דדהבא] דהבא BL

מין

עשה פרי למינו ^{(בר’ א, יא)}, את חית הארץ למינה ^{(בר’ א, כה)}, מה שדומה לו והוא מתכונתו.

מיץ

כי מיץ חלב ^{(מש' ל, לג)}, ומיץ אפים יוציא ריב ^{(מש' ל, לג)}, ומיץ אף יוציא דם ^{(מש' ל, לג)}, כלם ענין המציצה. והתאר כי אפם המץ ^{(יש’ טז, ד)}. ואמר ענין המציצה בחלב להוציא החמאה, כי ידוע הוא ³⁸⁷ בהקשת החלב בתוך הנאד בחזק³⁸⁸ תצא החמאה והמציצה בהקשה ההיא³⁸⁹. וכן מיץ אפים כי בהתחזק החרון באפים יעשה מהם כאלו³⁹⁰ ימיץ אותם.

387. חסר] כי BL

388. בחזק] בחוזק BL

389. ההיא] היא BL

390. כאלו] כאילו BL

ח. משנה כתובות ז, י

מיק

ימיקו וידברו ברע עשק ^{(תה’ עג, ח)},פירושו³⁹¹ ימסו בדבריהם. ובמשנה ^[ח] חוץ ממכה³⁹² שחין מפני³⁹³ שהיא ממיקתו.

391. נוסף פירושו] BL

392. ממכה] ממוכה BL

393. מפני] לפי BL

מיר

ההמיר³⁹⁴ גויי³⁹⁵ אלהים ^{(יר’ ב, יא)}, נכתבה³⁹⁶ יו"ד³⁹⁷ בין ה"א הפעיל ובין פ"א הפעל והוא הנח אשר בהקים, השיב ונכתב בזאת המלה שלא כמנהג. ואפשר שהכונה להרכיב המלה בשני עניינים³⁹⁸ האחד לשון המיר שהוא³⁹⁹ לשון החלפה, כלומר אם החליף גוי אלהים באלהים אחרים אף על פי שהמה לא אלהים, והענין השני מן ובכבודם תתימרו ^{(יש’ סא, ו)}. ויהיה התמיר⁴⁰⁰ בשקל היטיב ופירושו הגדיל⁴⁰¹ גוי אלהים אחרים שאינו אלהיו. ואף על פי שהמה לא אלהים לא זה ולא זה. המיר כבודו ^{(יר’ ב, יא)}, לא⁴⁰² ימיר אתו ^{(וי’ כז, י)}, לא⁴⁰³ ימר ולא יעביר ראשית הארץ ^{(יח’ מח, יד)}. והשם תמורה והיה הוא ותמורתו ^{(וי’ כז, י)}, ענינם ענין החלפה ⁴⁰⁴.

394. ההמיר] ההימיר BL

395. גויי] גוי BL

396. נכתבה] נכתב BL

397. יו"ד] היו"ד BL

398. עניינים] ענינים BL

399. שהוא] הוא BL

400. התמיר] הימיר BL

401. הגדיל] ההגדיל BL

402. לא] ולא BL

403. לא] ולא BL

404. חסר] דבר בדבר BL

ט. בבלי, ברכות י ע"ב

מכך

וימכו בעונם ^{(תה’ קו, מג)}. ויתכן שיהיה וכי ימוך אחיך ^{(וי’ כה, כה)}, מזה, ובא השרק במקום חלם. וכן יכון⁴⁰⁵ ושמח ^{(מש' כט, ו)}, וכן ומך אחיך ⁴⁰⁶ ^{(וי’ כה, מז)}, ואף על פי שהוא קמוץ שלא כדרך פעלי הכפל אולי ⁴⁰⁷ הנח בזה לתמורת ד⁴⁰⁸ אות הכפל. והנפעל ימך המקרה ^{(קה’ י, יח)}. ושלא נזכר פועלו⁴⁰⁹ מהנוסף והמכו ככל יקפצון ^{(איוב כד, כד)}, והיה ראוי והמכו וכלם ענין שפלות. ואדני⁴¹⁰ אבי ז"ל כתב כי והמכו⁴¹¹ שרשו נמך והביא ראיה מדברי רבותינו ז"ל ^[ט] מקום נמוך, בפלס גדול. ועוד כי היה לו לומר והמכו בדגש הכ"ף אם היה שרשו מכך. ואין ראיה מן ידמו כאבן ^{(שמ’ טו, טז)}, ויתמו ימי בכי אבל משה⁴¹² ^{(דב’ לד, ח)}, כי לפי דעתו ששרשם⁴¹³ נדם, נתם, אבל לפי מה שכתבנו אנחנו אותם מן הכפלים⁴¹⁴ באו⁴¹⁵ גם כן והמכו כמוהם. ומקום נמוך הנזכר בדברי רבותינו ז"ל יתכן גם כן מהכפלים⁴¹⁶ ויהיה נפעל בפלס נגוז מן נגוזו ועבר ^{(נח' א, יב)}.

405. יכון] ירון BL

406. חסר] עמך BL

407. חסר] בא BL

408. נוסף ד] BL

409. פועלו] פעלו BL

410. ואדני] ואדוני BL

411. והמכו] והמכו BL

412. נוסף משה] BL

413. ששרשם] שרשם BL

414. הכפלים] הכפולים BL

415. באו] בא BL

416. מהכפלים] מהכפולים BL

י. ילמדנו ויחי כ ע"ב

מכר

לאיש אשר מכר לו ^{(וי’ כה, כז)}, כי מכרו מצרים ^{(בר’ מז, כ)}, כי צורם מכרם ^{(דב’ לב, ל)}, וכי ימכר איש ^{(שמ’ כא, ז)}, וימכרם ביד כושן רשעתים ^{(שופ’ ג, ח)}, וכי תמכרו ממכר ^{(וי’ כה, יד)}, לכי ומכרי את השמן ^{(מל"ב ד, ז)}, מכרה כיום ^{(בר’ כה, לא)}. והנפעל הן בעונותיכם נמכרתם ^{(יש’ נ, א)}, כי נמכרנו אני ועמי ^{(אס' ז, ד)} וההתפעל⁴¹⁷ והתמכרתם שם לאויביך⁴¹⁸ ^{(דב’ כח, סח)}, אשר התמכר לעשות הרע ^{(מל"א כא, כה)}, ⁴¹⁹ יען התמכרך לעשות הרע, מרוב השתדלותו בפעלת⁴²⁰ העבדות⁴²¹ כאלו⁴²² מכר עצמו לפעלה⁴²³ ההיא. והשם מביאים דאג וכל מכר ^{(נחמ' יג, טז)}, בשש נקדות⁴²⁴. ומשקל אחר ומוכרי⁴²⁵ כל ממכר ^{(נחמ' יג, כ)}, כי המוכר אל הממכר⁴²⁶ לא ישוב ^{(יח’ ז, יג)}, לבד ממכריו על האבות ^{(דב’ יח, ח)}, פירושו לבד ממה שמכרו האבות זה לזה בימי דוד ושמואל ~~שנשר~~⁴²⁷ שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה טול אתה שבתך ואני שבתי. כלי חמס מכרותיהם⁴²⁸ ^{(בר’ מט, ה)}, פרשו⁴²⁹ בו כמו מגורותיהם, כמו מכורותיך⁴³⁰ ומולדותיך⁴³¹ ^{(יח’ טז, ג)}. ⁴³² בחלם. ובשרק הכ"ף בארץ מכורותיך⁴³³ ^{(יח’ כא, לה)}, על ארץ מכורתם ^{(יח’ כט, יד)}. וכן ⁴³⁴ התרגום⁴³⁵ בארע תותבוהון⁴³⁶ עבדו גבורה⁴³⁷. ובילמדנו ^[י] כלי חמס מכורותיהם⁴³⁸ לשון יוני הוא שקורין לחרבות מכירין⁴³⁹.

417. הן בעונותיכם נמכרתם יש’ נ, א, כי נמכרנו אני ועמי אס' ז, ד וההתפעל] הן בעונותיכם נמכרתם ^{(יש’ נ, א)}, כי נמכרנו אני ועמי ^{(אס' ז, ד)} וההתפעל BL

418. לאויביך] לאיביך BL

419. חסר] התמכרך לעשות הרע ^{(מל"א כא, כ)}, כולם ענין מכירה. כי פירוש אשר התמכר לעשות הרע, BL

420. בפעלת] בפעולת BL

421. העבדות] העבירות BL

422. כאלו] כאילו BL

423. לפעלה] לפעולה BL

424. נקדות] נקודות BL

425. ומוכרי] ומכרי BL

426. הממכר] הממכר BL

427. נוסף שנשר] BL

428. מכרותיהם] מכרתיהם BL

429. פרשו] פירשו BL

430. מכורותיך] מכרתיך BL

431. ומולדותיך] ומלדתיך BL

432. חסר] והוא BL

433. מכורותיך] מכרותיך BL

434. חסר] אמר BL

435. התרגום] המתרגום BL

436. תותבוהון] תותבותהון BL

437. גבורה] גבורא BL

438. מכורותיהם] מכרותיהם BL

439. מכירין] מכיר"י BL

יא. בבלי, ביצה יב ע"ב

יב. בבלי, ביצה יב ע"ב

מלל

מי מלל לאברהם ^{(בר’ כא, ז)}, ברור מללו ^{(איוב לג, ג)}, מי ימלל גבורות י"י ^{(תה’ קו, ב)}. והשם אין מלה בלשוני ^{(תה’ קלט, ד)}. ויש מפרשין⁴⁴⁰ קול המולה⁴⁴¹ ^{(יח’ א, כד)}, כמו מלה. וכן דעת התרגום שאמר קל מלוליהון. וכבר כתבנו אתו⁴⁴² שרש בפני עצמו ⁴⁴³ המל. והקבוץ בלשון זכרים הלהוכח מלים ⁴⁴⁴ ^{(איוב ו, כו)}, אחבירה עליכם במלים ^{(איוב טז, ד)}. ופעמים בא⁴⁴⁵ גם כן ⁴⁴⁶ בנו"ן כמו אני אשיבך מלין ^{(איוב לה, ד)}, הלא אוזן⁴⁴⁷ מלים⁴⁴⁸ תבחן ^{(איוב יב, יא)}, וזולתם. תרגום וידבר ומליל⁴⁴⁹. ומן הענין הזה הפעל הקל על דרך ההשאלה מולל ברגליו ^{(מש' ו, יג)}, כענין קורץ בעיניו ^{(מש' ו, יג)}, כלומר כאלו⁴⁵⁰ מדבר ברגליו כשרומז בהם. וענין אחר וקטפת מלילות⁴⁵¹ ⁴⁵² ^{(דב’ כג, כו)}. ענין המלילה ידוע בדברי רבותינו ז"ל ^[יא] המולל מלילות מערב שבת למחר מנפח על יד ⁴⁵³ ואוכל. ועוד אמרו ^[יב] מוללין מלילות ומפרכין קטנית⁴⁵⁴ ביום טוב.

440. מפרשין] מפרשים BL

441. המולה] המלה BL

442. אתו] אותו BL

443. חסר] בשרש BL

444. חסר] תחשבו BL

445. נוסף בא] BL

446. חסר] בא BL

447. אוזן] אזן BL

448. מלים] מלין BL

449. ומליל] ומלל BL

450. כאלו] כאילו BL

451. מלילות] מלילת BL

452. חסר] בידך BL

453. חסר] ליד BL

454. קטנית] קטניות BL

יג. בבלי, ברכות נו ע"א

מלא

וכבוד י"י מלא את המשכן ^{(שמ’ מ, לד)}, פעל עבר. כי מלאו מקדם ^{(יש’ ב, ו)}, פירושו ⁴⁵⁵ מלאו ארצם כשפים יותר מבני מזרח. ויש מפרשים קדם מבני⁴⁵⁶ ישמעאל שנאמר בו יטור נפיש וקדמה ^{(בר’ כה, טו)}. ובא מלו תוכך חמס ^{(יח’ כח, טז)}, על דרך פעלי הה"א. ומלאו את המקום הזה דם נקיים ^{(יר’ יט, ד)}. והצווי מלאו ארבעה כדים מים ^{(מל"א יח, לד)}. והתאר הלא⁴⁵⁷ את השמים ואת הארץ אני מלא ^{(יר’ כג, כד)}, מלאים את ההיכל ^{(יש’ ו, א)}, אלו והדומים להם פעלים יוצאים. ויש מהם פעלים עומדים כי מליתי⁴⁵⁸ מלים ^{(איוב לב, יח)}, והוא חסר אל"ף. כי מלאה הארץ חמס ^{(בר’ ו, יג)}, תמלאמו נפשי ^{(שמ’ טו, ט)}, שפרושו⁴⁵⁹ תמלא מהם נפשי. ומלאו כמזרק ^{(זכ’ ט, טו)}, פירושו כמזרק המזבח כמו שאמר כזויות המזבח⁴⁶⁰ ^{(זכ’ ט, טו)}. ומי מלא ימצו למו ^{(תה’ עג, י)}, פירושו ומי כוס מלא. מלא חכמה ^{(יח’ כח, יב)}, מלא הנוצה ^{(יח’ יז, ג)}, ומלא ברכת י"י ^{(דב’ לג, כג)}, כלומר והיה מלא ברכת י"י או יהיה פועל⁴⁶¹ עבר מוסב לעתיד מפני הוא"ו⁴⁶² כלומר וימלא ברכת י"י⁴⁶³. ⁴⁶⁴ זקן עם מלא מים⁴⁶⁵ ^{(יר’ ו, יא)}. ויש לפרש מלו תוכך חמס ^{(יח’ כח, טז)}, פעל עומד. וכן תרגם יונתן אתמליאו אוצרך חטוף. והשם מלא⁴⁶⁶ הספל מים ^{(שופ’ ו, לח)}, מלא בגדו⁴⁶⁷ ^{(במ’ כב, יח)}, ירעם הים ומלואו⁴⁶⁸ ^{(תה’ צו. יב)}, הארץ ומלואה ^{(תה’ כד, א)}. מלא כל הארץ כבודו ^{(יש’ ו, ג)}, פירושו מה שהוא מלא הארץ מחי וצומח ודומם הוא כבודו של הקדוש ברוך הוא. ועל הדרך הזה הרעו⁴⁶⁹ יהיה מלא הגוים ^{(בר’ מח, יט)}, ויפול⁴⁷⁰ מלא קומתו ארצה ^{(שמ"א כח, כ)}, מלא כף נחת ^{(קה’ ד, ו)}. ובוא"ו⁴⁷¹ מקום אל"ף מלו הקנה שש אמות אצילה ^{(יח’ מא, ח)}. וכן לקבוץ הדבר⁴⁷² כי הוא דומה למלוי. אשר יקרא עליו מלא רועים⁴⁷³ ^{(יש’ לא, ד)}, וכן קראו אחריך מלא ^{(יר’ יב, ו)}, כלומר לאסוף ולקבץ אחריך. ורבינו האיי ז"ל פרשו⁴⁷⁴ שהיא מן המלות שמפרשין⁴⁷⁵ אותם בהפכם כלומר חסר בכל דבר, כמו שאומרים⁴⁷⁶ ^[יג] לסומא סגיא⁴⁷⁷ נהור. וכן הברו החצים מלאו השלטים ^{(יר’ נא, יא)}, כלומר אספו אותם והכינום למלחמה. וצווי⁴⁷⁸ מהדגוש קראו מלאו ואמרו ⁴⁷⁹ האספו ^{(יר’ ד, ה)}. והוא קל. וכן ומלאו את החצרות חללים ^{(יח’ ט, ז)}. ומזה לפי דעתי בנה את המלוא ^{(מל"א ט, כד)}, והוא מקום בירושלם סומוך⁴⁸⁰ ⁴⁸¹ מבפנים, ולא היה בנוי אלא היה רחבה שהיו⁴⁸² נאספים⁴⁸³ שם כשהיו עושין⁴⁸⁴ שום⁴⁸⁵ אסיפה וקבוץ לפיכך נקרא ⁴⁸⁶ ושלמה בנה אותו המקום. וההתפעל מזה יחד⁴⁸⁷ עלי יתמלאון ^{(איוב טז, י)}, כלומר יאספו ויתקבצו⁴⁸⁸ ⁴⁸⁹, ⁴⁹⁰ אלו ענין קבוץ והם קרובים בענין. והפעל הכבד מלא כרשו מעדני ^{(יר’ נא, לד)}, בקמץ. ובצרי מלא ציון משפט וצדקה ^{(יש’ לג, ה)}, מלא ידו בקשת ^{(מל"ב ט, כד)}, כלומר שם כל ידו וכל כחו בקשת. וכמהו⁴⁹¹ מלאתי אפרים ^{(זכ’ ט, יג)}. וארם מלאו את הארץ ^{(מל"א כ, כז)}, פעל עבר מהדגוש והוא קל. וכן פירוש רוח מלא מאלה יבא⁴⁹² לי ^{(יר' ד, יב)} רוח חזק יותר מאלה ומרוח שהוא לזרות ולהבר. והממלאים למני ממסך ^{(יש’ סה, יא)}, פירושו ממלאים כליהם לממסך המני. והוא מספר הכוכבים⁴⁹³ כמו שאנו עתידין⁴⁹⁴ לפרש בשרש מנה. עד ימלה שחוק פיך ^{(איוב ח, כא)}, הה"א תמורת אל"ף⁴⁹⁵. ותמלא כדה ותעל⁴⁹⁶ ^{(בר’ כד, טז)}, ומלאת בו מלואת⁴⁹⁷ אבן ^{(שמ’ כח, יז)}. וקבוץ השם במלואותם⁴⁹⁸ ^{(שמ’ כח, כ)}, ורוצה⁴⁹⁹ לומר שהיה ממלא המשבצות באבנים ולפיכך נקראו האבנים אבני מלואים. הרחב פיך ואמלאהו ^{(תה’ פא, יא)}, נפל ממנו הדגש להקל. כי שבעת ימים ימלא את ידכם ^{(וי’ ח, לג)}, ⁵⁰⁰ מן הקרבנות. וכן וימלא את יד אחד מבניו ^{(שופ’ יז, ה)}. וכן החפץ ימלא את ידו ^{(מל"א יג, לג)}. והתאר מזה הבנין והוא עומד בדמות⁵⁰¹ פעול והוא ממלא על כל גדותיו ^{(דה"א יב טו)}, והוא בפלס למתעב גוי ^{(יש’ מט, ז)}, שהוא גם כן תואר⁵⁰² במקום פעול. והשם איל מלואים⁵⁰³ ^{(וי’ ח, כב)}, והוא כמו השלמים כי זבח שלמים היה, ומלואים ושלמים אחים ⁵⁰⁴ בלשון, ועוד נפרשנו בשרש שלם. ומשקל אחר יושבות⁵⁰⁵ על מלאת ^{(שה"ש ה, יב)}. והנפעל שראשי נמלא טל ^{(שה"ש ה, ב)}, ותמלא הארץ אותם⁵⁰⁶ ^{(בר’ ו, יא)}, אמלאה החרבה ^{(יח’ כו, ב)}, וימלא את החכמה ^{(מל"א ז, יד)}. וכן בענין השלמה⁵⁰⁷ כי הוא אחד בענין המלוא⁵⁰⁸ כי מלאו ימי ^{(בר’ כט, כא)}, ובמלאת⁵⁰⁹ הימים האלה⁵¹⁰ ^{(אס' א, ה)}, נכתב בוא"ו⁵¹¹ ובאל"ף. עד יום מלאת ימי מלואיכם⁵¹² ^{(וי’ ח, לג)}, באל"ף. והתאר כקש יבש מלא ^{(נח' א, י)}, כלומר שבשל והגיע זמנו והוא נשרף במהרה. ולפי שהדבר השלם והגיע זמנו לכריתה נקרא מלא, אמרו בענין הכריתה בלא יומו תמלא ^{(איוב טו, לב)}. וכן התמלא בשכות עורו ^{(איוב מ, לא)}. ויש אומרים כי האל"ף תמורת הכפל ושרשם מלל. או יהיה פירוש בלא יומו תמלא כמו ק⁵¹³ כקש יבש מלא, כלומר קודם זמנו תבא כפתו להשלמת ימיה ותיבש וזהו⁵¹⁴ דרך משל שימות בלא זמנו או תסור הצלחתו ממנו בקרוב. וכן בכסף מלא ^{(בר’ כג, ט)}, כלומר בדמים שלמים. והפעל הכבד ואני אבא⁵¹⁵ אחריך ומלאתי את דבריך ^{(מל"א א, יד)}, ⁵¹⁶ והשלמתי. וימלאום למלך ^{(שמ"א יח, כז)}, והוא קל הלמ"ד פירושו השלימום. כי מלאו אחרי י"י ^{(במ’ לב, יב)}, והוא קל הלמ"ד, פירושו השלימו רצון הבורא ללכת אחריו. ויש לפרש מזה והממלאים למני ממסך ^{(יש’ סה, יא)}, כלומר משלימים לו הממסך. ויש לפרש מזה מלאו השלטים ^{(יר’ נא, יא)}⁵¹⁷, כלומר השלימום כלם ביחד⁵¹⁸ וערכו אותם. ממלאתך⁵¹⁹ ודמעך ^{(שמ’ כב, כח)}, פירושו כשתמלא⁵²⁰ התבואה שלך ותתבשל תן ממנה הבכורים. ודמעך היא התרומה שיפריש מן התבואה תרומה אחר בכורים⁵²¹. ואפשר שאמר⁵²² דמעך בעבור היין היורד בדמע⁵²³ מן היקב. וכן המלאה הזרע ^{(דב’ כב, ט)}, וחסר הנסמך כלומר מלאת הזרע והיא תבואת הזרע כשתתבשל⁵²⁴. וכן היין נקרא מלאה וכמלאה מן היקב ^{(במ’ יח, כז)}, כי אין הענבים נדרכים⁵²⁵ ביקב עד גמר בשולם.

455. חסר] כי BL

456. מבני] בני BL

457. הלא] כי BL

458. מליתי] מלתי BL

459. שפרושו] שפירושו BL

460. המזבח] מזבח BL

461. פועל] פעל BL

462. הוא"ו] הו"ו BL

463. י"י] י"י BL

464. חסר] והתאר הסמוך BL

465. מים] ימים BL

466. מלא] מלוא BL

467. בגדו] ביתו BL

468. ומלואו] ומלאו BL

469. הרעו] וזרעו BL

470. ויפול] ויפל BL

471. ובוא"ו] ובו"ו BL

472. הדבר] הדברים BL

473. רועים] רעים BL

474. פרשו] פירש BL

475. שמפרשין] המפרשים BL

476. שאומרים] שאמרו BL

477. סגיא] סגי BL

478. וצווי] וציווי BL

479. חסר] , פירש BL

480. סומוך] סמוך BL

481. חסר] לחומה BL

482. נוסף שהיו] BL

483. נאספים] שנאספים BL

484. עושין] עושים BL

485. שום] שם BL

486. חסר] מלוא BL

487. נוסף יחד] BL

488. ויתקבצו] ויקבצו BL

489. חסר] עלי BL

490. חסר] כל BL

491. וכמהו] וכמוהו BL

492. יבא] יבוא BL

493. הכוכבים] הככבים BL

494. עתידין] עתידים BL

495. אל"ף] האל"ף BL

496. נוסף ותעל] BL

497. מלואת] מלאת BL

498. במלואותם] במלואתם BL

499. ורוצה] ורצה BL

500. חסר] כלומר ימלא את ידכם BL

501. בדמות] כדמות BL

502. תואר] תאר BL

503. מלואים] המלאים BL

504. חסר] הם BL

505. יושבות] ישבות BL

506. אותם] BL

507. השלמה] ההשלמה BL

508. המלוא] המלוי BL

509. ובמלאת] ובמלואת BL

510. נוסף האלה] BL

511. בוא"ו] בו"ו BL

512. מלואיכם] מלאיכם BL

513. נוסף ק] BL

514. וזהו] וזה הוא BL

515. אבא] אבוא BL

516. חסר] פירוש BL

517. repentir כלומר משלימים לו הממסך. ויש לפרש מזה מלאו השלטים יר’ נא, יא] כלומר משלימים לו הממסך. ויש לפרש מזה מלאו השלטים ^{(יר’ נא, יא)} BL

518. כלם ביחד] ביחד כלם BL

519. ממלאתך] מלאתך BL

520. כשתמלא] כשתתמלא BL

521. בכורים] הבכורים BL

522. שאמר] שיאמר BL

523. בדמע] כדמע BL

524. כשתתבשל] כשנתבשל BL

525. נדרכים] נדרכין BL

יד. בבלי, כריתות ו ע"א

מלח

במלח תמלח ^{(וי’ ב, יג)}, מ"ם מלח בסגול. ושלא נזכר פועלו⁵²⁶ מהנוסף והמלח לא המלחת ^{(יח’ טז, ד)}, ידוע. כי שמים כעשן נמלחו ^{(יש’ נא, ו)}, ענין השחתה וכליה⁵²⁷. וכן ובלויי⁵²⁸ מלחים ^{(יר’ לח, יא)}, בלויים וישנים. ומזה עוד ארץ מלחה לא⁵²⁹ תשב ^{(יר’ יז, ו)}, ומשכנותיו מלחה ^{(איוב לט, ו)}, ארץ⁵³⁰ פרי למלחה ^{(תה’ קז, לד)}, פירושו ארץ גזרה ושממה שלא תצמיח, כלומר שנגזרה מן הישוב⁵³¹. וכן ברית מלח עולם ^{(במ’ יח, יט)}, פירושו ברית נגזר שלא תפסק. נתן ממלכה ⁵³² על ישראל לעולם לו ולבניו בנ⁵³³ ברית מלח ^{(דה"ב יג, ה)}, ברית הנגזר⁵³⁴ שלא תפסק הממלכה מבניו לעולם. וקרוב לענין זה הקוטפים⁵³⁵ מלוח מלוח⁵³⁶ עלי שיח ^{(איוב ל, ד)}. והמלוח הוא מן העשבים הקשים והרעים ולא יצמחו כי אם במקום קשה דומה למלחה. ויש אומרים⁵³⁷ שהוא הנקרא בלעז אורטיגא. ⁵³⁸. ממלח טהור קדש ^{(שמ’ ל, לה)}, אמר בו התרגום מערב, כלומר שהיו⁵³⁹ הסמים שחוקים ומעורבים יחד היטב. ופרש⁵⁴⁰ רבנו⁵⁴¹ שלמה ז"ל⁵⁴² ^{(שמ’ ל, לה)} כי מזה הענין נקראו תפשי⁵⁴³ המשוטים⁵⁴⁴ מלחים, וייראו המלחים ^{(יונה א, ה)}, מלחיך וחובליך⁵⁴⁵ ^{(יח’ כז, כז)}, לפי שמהפכין את המים במשוטות כשמנהיגין את הצ⁵⁴⁶ הספינה כשהן יושבין כאדם המהפך בכף בצים⁵⁴⁷ לערבם⁵⁴⁸ במים, וכל דבר שאדם רוצה לערב יפה יפה מהפכו באצבע או בבזך. ואפשר שיהיה פירוש ממלח מענין מלח, כי מלח סדומית היה בה כמו שנזכר בפטום הקטרת מלח סדומית רבע⁵⁴⁹ ⁵⁵⁰ ^[יד].

526. פועלו] פעלו BL

527. וכליה] וכלייה BL

528. ובלויי] ובלוי BL

529. לא] ולא BL

530. ארץ] ארץ BL

531. הישוב] היישוב BL

532. חסר] לדויד BL

533. נוסף בנ] BL

534. הנגזר] נגזר BL

535. הקוטפים] הקטפים BL

536. נוסף מלוח] BL

537. אומרים] מפרשים BL

538. חסר] ויש אומרים כי הם צמחים מלוחים בטעמם ויקראו בערבי גאסול BL

539. שהיו] שיהיו BL

540. ופרש] ופירש BL

541. רבנו] רבינו BL

542. נוסף ז"ל] BL

543. תפשי] תופשי BL

544. המשוטים] המשוטות BL

545. וחובליך] וחבליך BL

546. נוסף הצ] BL

547. בצים] ביצים BL

548. לערבם] לערבן BL

549. רבע] רובע BL

550. חסר] הקב BL

טו. בבלי, בבא בתרא ו ע"א

טז. בבלי, בבא בתרא ו ע"א

מלט

ונמלטתי מידו ^{(שמ"א כז, א)}, והיה הנמלט מחרב חזאל ^{(מל"א יט, יז)}, שאלי נס ונמלטה ^{(יר’ מח, יט)}, פירושו אם איש ואם אשה. נמלטה⁵⁵¹ מלעיל, והיה דינו מלרע כי הוא בינוני או יהיה עבר. ופרושו⁵⁵² כן האיש אשר נס והאשה אשר נמלטה. ויש אומרים כי ה"א ונמלטה נוספת לפיכך הוא מלעיל. אמלטה נא שמה ^{(בר’ יט, כ)}, מלרע. אמלטה נא ואראה את אחי ^{(שמ"א כ, כט)}, מלעיל. כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ^{(שמ"א כז, א)}, המלט על נפשך ^{(בר’ יט, יז)}. והפעל הכבד ⁵⁵³. ומלט הוא את העיר ^{(קה’ ט, טו)}, ⁵⁵⁴. ימלט אי נקי ^{(איוב כב, ל)}, הממלטים את נפשך ^{(שמ"ב יט, ו)}, וקל ברגליו לא ימלט ^{(עמ’ ב, טו)}, פירושו לא ימלט נפשו. וההתפעל ואתמלטה בעור שני ^{(איוב יט, כ)}, ענינם ענין הפלטה וידוע הוא. וענין אחר קרוב לזה שמה קננה קפוז ותמלט ^{(יש’ לד, טו)}. וכבד אחר והמליטה זכר ^{(יש’ סו, ז)}, ענין השלכת העובר בלידה. ומזה הענין כידודי אש יתמלטו ^{(איוב מא, יא.)}, כלומר יושלכו ויתפזרו. וכן בשרש פלט הם שני הענינים האלו ~~הדברים~~⁵⁵⁵ הקרובים⁵⁵⁶ זה לזה והכל ענין אחד. וטמנתם במלט ^{(יר’ מג, ט)}, בשש נקדות⁵⁵⁷, פירושו חמר שעושין מסיד ומחול⁵⁵⁸. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל ^[טו], ואף על גב דעבד בה⁵⁵⁹ המלטא⁵⁶⁰, פירושו שתקן⁵⁶¹ מקום הקורות בסיד. ואף על פי שיש מפרשים אותו ⁵⁶² מקום הנחת הקורות, זה יותר נכון כי הוא אמר בי קורי לא הויא חזקה ^[טז]. ⁵⁶³ והוא⁵⁶⁴ מקום הנחת הקורות מה הוסיף עוד ואף על גב דעבד בהו המלטא⁵⁶⁵? וכן בלשון ערבי נקרא אל מלאט⁵⁶⁶. ⁵⁶⁷.

551. נמלטה] ונמלטה BL

552. ופרושו] ופירושו BL

553. חסר] נפשו מלט ^{(יח’ לג, ה)}, בצרי BL

554. חסר] בפתח BL

555. נוסף הדברים] BL

556. הקרובים] קרובים BL

557. נקדות] נקודות BL

558. ומחול] וחול BL

559. בה] בהו BL

560. המלטא] המלטה BL

561. שתקן] שתיקן BL

562. חסר] החורים שהם BL

563. חסר] ואם החורים BL

564. נוסף והוא] BL

565. המלטא] המלטה BL

566. מלאט] מל"ט BL

567. חסר] ועוד נכתבנו בשרש עב BL

יז. בבלי, ברכות כט עב

מלך

בחברון מלך שבע שנים ^{(מל"א ב, יא)}, ומלך מלך והשכיל ^{(יר’ כג, ה)}, ומלכת בכל אשר תאוה נפשך ^{(שמ"ב ג, כא)}, המולך⁵⁶⁸ תחת יאשיהו אביו ^{(יר’ כב, יא)}, ועתליה מולכת⁵⁶⁹ על הארץ ^{(מל"ב יא, ג)}, התמלוך⁵⁷⁰ כי אתה מתחרה בארז ^{(יר’ כב, טו)}, הן לצדק ימלך מלך ^{(יש’ לב, א)}, י"י ימלוך⁵⁷¹ לעולם⁵⁷² ועד ^{(שמ’ טו, יח)}, מלוך⁵⁷³ עלינו ^{(שופ’ ט, יד)}, מלכה עלינו ^{(שופ’ ט, ח)},⁵⁷⁴ מלכי עלינו ^{(שופ’ ט, י)}. לפני מלך מלך ^{(בר’ לז, לא)}, ⁵⁷⁵ ומלך ^{(מש' כד, כא)}, בשש נקדות⁵⁷⁶. והקבוץ ארבעה מלכים ^{(בר’ יד, ט)}, ונכתב באל"ף המשך לעת צאת מלאכים ^{(שמ"ב יא, א)}. והשם מלוכה,ואת דבר המלוכה לא הגיד לו ^{(שמ"א י, טז)}. ומשקל אחר ממלכה ושריה ^{(איכה ב, ב)}, לך י"י הממלכה ^{(דה"א כט, יא)}, ממלכת כהנים ^{(שמ’ יט, ו)}, ותהי ראשית ממלכתו ^{(בר’ י, י)}, לא נעשה ⁵⁷⁷ לכל הממלכות⁵⁷⁸ ^{(מל"א י, כ)}. ומ"א⁵⁷⁹ ממלכות עוג ^{(יהו’ יג, יב)}, בשרק⁵⁸⁰. את ממלכות⁵⁸¹ ישראל ^{(שמ"א טו, כח)}. ומבלי מ"ם נוספת מלכות כשדים ^{(דנ' ט, א)}, עד מלוך⁵⁸² מלכות פרס ^{(דה"ב לו, כ)}, ומלכותו בכל משלה ^{(תה’ קג, יט)}. וקבוצו ארבע מלכיות ^{(דנ' ח, כב)}, ולפי שהתי"ו והה"א שוים בא⁵⁸³ היו"ד שהיא ממקום⁵⁸⁴ הה"א בקבוץ תמורת התי"ו כמשפטה לבא⁵⁸⁵ תמורת הה"א. וכן נהגו בקבוץ גלות, גליות. ויש מפרשים מזה למלכת השמים ^{(יר’ ז, יח)}, רוצה לומר לכוכב גדול שבשמים. והפעל הכבד המליך את שאול ^{(שמ"א טו, לה)}, ואמליך עליהם⁵⁸⁶ מלך ^{(שמ"א יב, א)}. ושלא נזכר פועלו⁵⁸⁷ ממנו אשר המלך על מלכות כשדים ^{(דנ' ט, א)}, ענין המלוכה ידוע. וענין אחר וימלך לבי עלי ^{(נחמ' ה, ז)}, ענינו ויתעץ⁵⁸⁸ והוא דומה לארמית מלכי ישפר עלך ^{(דנ' ד, כד)}. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[יז], המלך בקונך וצא. ויש מפרשים מזה בן חכמים אני ⁵⁸⁹ מלכי בן⁵⁹⁰ קדם ^{(יש’ יט, יא)}, כמו יועצי קדם. ורבי יונה פרש⁵⁹¹ מזה למחות מלכין ^{(מש' לא, ג)}, וכן פרש⁵⁹² מזה התמלוך⁵⁹³ כי אתה מתחרה בארז ^{(יר’ כב, טו)}, התי"ו נמשכת במאריך והמ"ם בשוא ופתח, כלומר התחשוב בלבך להדמות ולהשתוות למלך הגדול. ואין צרך⁵⁹⁴ להוציאם מענין מלוכה. ופירוש למחות מלכין ^{(מש' לא, ג)} פרשתיו⁵⁹⁵ בשרש מחה. ופירוש התמלוך⁵⁹⁶ כי אתה מתחרה בארז התדמה היות מלך והתגאה להתחרות בארז כלומר גדול ממך, כלומר אין המלכות לך להתגאות על גדול ממך אשר יתן מזרעו למולך⁵⁹⁷ ^{(וי’ כ, ב)}, ולמולך⁵⁹⁸ שקץ בני עמון ^{(מל"א יא, ז)}, שם עבודה זרה כך. וזו עבודתה שמוסר בנו לכומרים ועושין שתי מדורות גדולות ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש. לא תתן ^{(וי’ יח, כא)}, זו מסירת הכומרים. להעביר זו העברת האש.

568. המולך] המלך BL

569. מולכת] מלכת BL

570. התמלוך] התמלך BL

571. ימלוך] ימלך BL

572. לעולם] לעלם BL

573. מלוך] מלך BL

574. נוסף ] BL

575. חסר] ירא את י"י בני BL

576. נקדות] נקודות BL

577. חסר] כן BL

578. הממלכות] ממלכות BL

579. נוסף ומ"א] BL

580. בשרק] בשורק BL

581. ממלכות] ממלכות BL

582. מלוך] מלך BL

583. בא] באה BL

584. ממקום] מקום BL

585. לבא] לבוא BL

586. עליהם] עליכם BL

587. פועלו] פעלו BL

588. ויתעץ] ויתיעץ BL

589. חסר] בן BL

590. נוסף בן] BL

591. פרש] פירש BL

592. פרש] פירש BL

593. התמלוך] התמלך BL

594. צרך] צורך BL

595. פרשתיו] פירשתיו BL

596. התמלוך] התמלך BL

597. למולך] למלך BL

598. ולמולך] ולמלך BL

מלץ

מה נמלצו לחכי אמרתך ^{(תה’ קיט, קג)}, פירושו מה נמתקו ומה נמרצו, ⁵⁹⁹. ואיפשר⁶⁰⁰ להיות מליצה. וכן במליצי שרי בבל ^{(דה"ב לב, לא)}, ⁶⁰¹ מן השרש הזה.

599. חסר] רוצה לומר שהיה בחוזק המתיקות BL

600. ואיפשר] ואפשר BL

601. חסר] ומליציך פשעו בי ^{(יש’ מג, כז)}, ויהיה מליצי, מליציך כמו שרי, שריך, BL

יח. בבלי, זבחים סד ע"ב

מלק

ומלק את ראשו ^{(וי’ א, טו)}, פירושו יפרק אותו ממול ערפו. ואמרו רבותינו ז"ל ^[יח] כיצד מולקין חטאת העוף? נותן שני⁶⁰² גפיה בין שתי אצבעותיו והיה מותח צוארה על שתי אצבעותיו, והיה מולק בצפורן ממול ערפו⁶⁰³ עד שמגיע לסימנין⁶⁰⁴ וקוצץ אותן או רובן ואינו מבדיל שנאמר ולא יבדיל ^{(וי’ ה, ח)}, אבל בעולת העוף שאמר ומלק את ראשו ^{(וי’ א, טו)}, ולא אמר ולא יבדיל היה מולק ומבדיל הראש בעצמו והגוף בעצמו.

602. שני] שתי BL

603. ערפו] עורף BL

604. לסימנין] לסימנים BL

מן

ויהי⁶⁰⁵ מן היום ההוא והלאה ^{(יח’ לט, כב)}, המן העץ ^{(בר’ ג, יא)}. ויכנס עליו הלמ"ד למן היום הוסדה ^{(שמ’ ט, יח)}, למן עולם ועד עולם ^{(יר’ ז, ז)}, למרחוק עיניו⁶⁰⁶ יביטו ^{(איוב לט, כט)}, למיום סור אפרים מעל יהודה⁶⁰⁷ ^{(יש’ ז, יז)}, ולא נשא דוד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה ^{(דה"א כז, כג)}. ונכנסו הלמ"ד והמ"ם והבי"ת כאחד כי למבראשונה לא אתם ^{(דה"א טו, יג)}, והמ"ם פתוחה ומשפטה בחרק⁶⁰⁸. ובתוספת יו"ד ובצרי הנו"ן סורו מני דרך הטו מני אורח⁶⁰⁹ ^{(יש’ ל, יא)}. ובחרק⁶¹⁰ הנו"ן מני אפרים ^{(שופ’ ה, יד)}, מני אפ⁶¹¹ מכיר ^{(שופ’ ה, יד)}, למני אשור וערי מצור ^{(מי' ז, יב)}, ודגשות הנו"ן באלה מפני חטיפות המלה, כי לא יתכן בלתי דגש⁶¹² אם לא ילד⁶¹³ נח מן⁶¹⁴ המ"ם והנו"ן. מרב⁶¹⁵ השתמשם במלה הזאת יחסרוה⁶¹⁶ ברוב ויבלענה⁶¹⁷ בדגש, מקרב אחיך ^{(דב’ יז, טו)}, מפני י"י אלהים ^{(בר’ ג, ח)}, מפני שיבה תקום ^{(וי’ יט, לב)}. ובא"ח הע"ר הצרי תמורת דגש⁶¹⁸ מראש, מהלך, מעבור, מערב עד ערב, מחלד⁶¹⁹. ונכר⁶²⁰ גאו⁶²¹ עם החי"ת ועם הר"ש⁶²² בחרק⁶²³. והכל בארנו⁶²⁴ היטב בחלק הראשון מזה הספר בשער הפעלים בטור ראשון⁶²⁵. ומשנאיו מן יקומון ^{(דב’ לג, יא)}, פירושו מן⁶²⁶ אשר יקומון עליהם. כי מר לי מאד מכם ^{(רות א, יג)}, פירושו מצד אהבתכם. מכל צוררי הייתי חרפה ^{(תה’ לא, יב)}, כלומר מדבריהם ומלעגיהם עלי ⁶²⁷ הייתי חרפה. מאשר שמנה לחמו ^{(בר’ מט, כ)}, כלומר מאשר תצא ברכה לעולם כי שמנה תהיה לחמו, כלומר ארצו המוציאה לחמו תהיה דשנה ושמנה והוא יתן מעדני מלך ^{(בר’ מט, כ)}. מאל אביך ^{(בר’ מט, כה)}, פירושו מאל אביך בא לך זה. והוא מה שספר⁶²⁸ למעלה ותשב באיתן ⁶²⁹ל⁶³⁰ויפוזו⁶³¹ ^{(בר’ מט, כד)}, אומר כל זה הטוב בא אליך מאל אביך שיעזרך ומאת שדי שיברכך. ולא נכרית מהבהמה ^{(מל"א יח, ה)}, פירושו ולא נכרית העיר מהבהמה. ואני לא אצתי מרעה אחריך ^{(יר’ יז, טז)}, כלומר לא דחקתי עצמי ולא דאגתי מזה הדבר שאהיה רועה אחריך ויום אנוש לא התאויתי⁶³² ^{(יר’ יז, טז)} כי ⁶³³ יום אנוש יהיה לי יום הנבואה אבל אתה הכרחת אותי. מכהן יקחו ^{(יח’ מד, מב)}, פירושו יש מכהנים שיקחו והם כהנים הדיוטים שמותרין⁶³⁴ באלמנות. וכן אמר התרגום שאר כהניא יסבון. ויש מפרשים לפי ⁶³⁵ שאמר בתחלת הפרשה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרתי⁶³⁶ בתעות בני ישראל מעלי ^{(יח’ מד, טו)}, דומה כי כשהיו תועים ישראל הכהנים⁶³⁷ לא היו תועים לפיכך אמר להם לכהנים שאם יקחו מבנות ישראל לא יקחו כי אם הבתולות ואפלו⁶³⁸ כהן הדיוט, כי הבעולות בבנות⁶³⁹ ישראל בחזקת ~~בתולות~~⁶⁴⁰ פסולות הן⁶⁴¹ שנבעלו לפסול להן והרי הן בכלל זונות ואסורות להן⁶⁴², ואם יבאו⁶⁴³ לקחת אלמנה לא יקחו כי אם אלמנה מהכהנים כי אותן לא תעו ובחזקת כשרות הן. ויבא בענין יותר שמן ששון מחבריך ^{(תה’ מה, ח)} ⁶⁴⁴. תבורך⁶⁴⁵ מנשים ^{(שופ’ ה, כד)}, יותר משאר נשים. טוב שם משמן טוב ^{(קה’ ז, א)}, והדומים להם. עתה נרע לך מהם ^{(בר’ יט, ט)}, חסר למ"ד השמוש⁶⁴⁶ ענינו יותר מלהם ⁶⁴⁷ יותר נרע לך ממה שבלבבנו⁶⁴⁸ להרע להם. ויש בענין פחות ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ^{(יהו’ יט, ז)}, כלומר הגבול יצא לבני דן פחות מהם לפיכך יצאו ונלחמו עם לשם. ויש במקום בי"ת ממחרת השבת יניפנו הכהן ^{(וי’ כג, טו)}, כמו במחרת. וכן וביום⁶⁴⁹ זבחכם ⁶⁵⁰ וממחרת ^{(וי’ יט, ו)}, מסיני בא וזרח⁶⁵¹ ^{(דב’ לג, ב)}, כמו בסיני בא⁶⁵². ⁶⁵³. מהיכלך על ירושלם ^{(תה’ סח, ל)}, כמו בהיכלך. מפי עוללים ויונקים⁶⁵⁴ ^{(תה’ ח, ג)}, כמו בפי. ואפשר שיהיה כמוהם מכל צוררי היתי⁶⁵⁵ חרפה בכל צוררי⁶⁵⁶ ^{(תה’ לא, יב)}, כלומר ביניהם. ויש לפרשם כלם⁶⁵⁷ כמשמעם כי פירוש מסיני רוצה⁶⁵⁸ לומר כי⁶⁵⁹ מסיני נגלה כבודו ובא לישראל. ופירוש מהיכלך על ירושלם כי משם תבא להם היראה כמו שאמר נורא אלהים ממקדשך ^{(תה’ סח, לו)}, מפני הכבוד השוכן במקדש לפיכך לך יובילו מלכים שי ^{(תה’ סח, לו)}. ופירושו מפי עוללים כי מעת שיתחיל התינוק לדבר יודע עז⁶⁶⁰ הבורא כי הפליא האדם בנשמה השכלית ולא יודע ⁶⁶¹ הדבר עד שיתחיל לדבר. ופירוש מכל צוררי הייתי חרפה⁶⁶² מכל מה שעושים לי צוררי הייתי חרפה לרואים אותי. ופירוש ומלפנים ונאמר צדיק ^{(יש’ מא, כו)}, כמו מי הגיד מראש שאמר ^{(יש’ מא, כו)} כלומר מתחלת⁶⁶³ מעת שעלה במחשבה ונגזר דבר כורש ועד עתה מי הגיד או מי השמיע ⁶⁶⁴ זה יהיה לעתיד. ופירוש לא יהיה משם עוד עול ימים ^{(יש’ סה, כ)}, ⁶⁶⁵ שלא יצא משם לקבר עול ימים ולא זקן שלא ימלא את⁶⁶⁶ ימיו. ופירוש מטרם שום אבן ^{(חגי ב, טו)}, שימו לבבכם מהעתים שעברו טרם שום אבן עד היום הזה. ופירוש מאין כמוך י"י ^{(יר’ י, ו)}, ממה שאנו רואים שאין כמוך ידענו כי גדול אתה וגדול⁶⁶⁷ שמך בגבורה. וממחרת בא במ"ם כי לא יבא על מחר ומחרת⁶⁶⁸ בי"ת השמוש לעולם ותכניס⁶⁶⁹ עליו מ"ם השמוש. וכאשר תבא המלה הזאת עם הכנויים נכפלה ברוב וזה עם כנוי המדבר בעד עצמו והמדברים בעדם. ועם כנוי הנמצא והנמצאת ⁶⁷⁰ והנסתרת⁶⁷¹ יאמר למדבר בעדו ממני ודגש המ"ם השניה להבלעת נו"ן מן⁶⁷² ודגש הנו"ן להבלעת הנו"ן⁶⁷³ מן השני הנכפל. וכן למדברים בעדם ממנו, ולנמצא ולנמצאת נפל הדגש השני ממך, וממך⁶⁷⁴, ואם בא פסק⁶⁷⁵ הנמצא ⁶⁷⁶ בדגש הכ"ף שיהיה גם כן זולתי החסרון. ולנסתר ולנסתרת ממנו, ממנה. וכבר בא בלא כפר⁶⁷⁷ המדבר בעדו סעו⁶⁷⁸ מני ^{(יש’ כב, ד)}, נסע ~~וגלע~~⁶⁷⁹ ונגלה מני ^{(יש’ לח, יב)}, מה מני יהלוך⁶⁸⁰ ^{(איוב טז, ו)}, לעשות עצה ולא⁶⁸¹ מני ^{(יש’ ל, א)}. ובסגול המ"ם דברי עונות גברו מני ^{(תה’ סה, ג.)}. וכן ⁶⁸² עם הנסתר בלא כפל והכנוי⁶⁸³ עם ה"א וא"ו⁶⁸⁴ שמץ מנהו ^{(איוב ד, יב)}, המ"ם בסגול⁶⁸⁵ והנון רפה בשבא⁶⁸⁶. ובא הנו"ן דגושה ובסגול והמ"ם בחרק⁶⁸⁷ מאויבים⁶⁸⁸ מנהו ^{(תה’ סח, כד)}. ועם כנו⁶⁸⁹ הב⁶⁹⁰ הרבים בה"א מ"ם⁶⁹¹ ומנוס אבד מנהם ^{(איוב יא, כ)}. ויבא בענין חוץ, אין לו ממנו בן או בת ^{(שופ’ יא, לד)}, פירושו אין לו חוץ ממנה בן או בת. ואמר המסורת עליו ששה סבורים⁶⁹² ממנה וקורין⁶⁹³ ממנו. ולא קם ולא זע ממנו ^{(אס' ה, ט)}. ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר ^{(יש’ ה, ו)}, שלא ימטירו עליו. ~~והן~~⁶⁹⁴ והוא בן בליעל מדבר אליו⁶⁹⁵ ^{(שמ"א כה, יז)}, שלא יחוש לדבר אליו. והשבתיך מזונה ^{(יח’ טז, מא)}, מהיות זונה. וכן וימאסך ממלך ^{(שמ"א טו, כג)}, מהיות מלך. ויסירה⁶⁹⁶ מגבירה ^{(מל"א טו, יג)}, מהיות גבירה. לכו ונכחידם מגוי ^{(תה’ פג, ו)}, מהיות גוי. גם מיום אני הוא ^{(יש’ מג, יג)}, קודם היום כלומר קודם הזמן. בצל חשבון עמדו מכח נסים ^{(יר’ מח, מה)}, כתב רבי יונה כמו⁶⁹⁷ מבלי כח. וכן כתב רבנו שלמה⁶⁹⁸. ~~ע"ה~~⁶⁹⁹ ואדני⁷⁰⁰ ⁷⁰¹ ז"ל פירש הנסים מפני כח אויביהם עמדו⁷⁰² בצל חשבון. במנים ועוגב ^{(תה’ קנ, ד)}, כלי מכלי הנגון⁷⁰³. והגאון רבינו סעדיה ז"ל⁷⁰⁴ פירש אותו כמו מינים כלומר במינים רבים מכלי הנגון⁷⁰⁵.

605. נוסף ויהי] BL

606. repentir עיניו] עיניו BL

607. נוסף מעל יהודה] BL

608. בחרק] בחירק BL

609. אורח] ארח BL

610. ובחרק] ובחירק BL

611. נוסף אפ] BL

612. דגש] דגוש BL

613. ילד] יולד BL

614. מן] בין BL

615. מרב] ומרוב BL

616. יחסרוה] יחסרוהו BL

617. ויבלענה] ויבליעוה BL

618. דגש] הדגש BL

619. מראש, מהלך, מעבור, מערב עד ערב, מחלד] מאופה, מחלד, מהלוך, מעבור, מראש BL

620. ונכר] וכבר BL

621. גאו] באו BL

622. הר"ש] הרי"ש BL

623. בחרק] בחירק BL

624. בארנו] ביארנו BL

625. ראשון] הראשון BL

626. נוסף מן] BL

627. חסר] כל היום BL

628. שספר] שסיפר BL

629. חסר] קשתו BL

630. נוסף ל] BL

631. נוסף ויפוזו] BL

632. התאויתי] התאותי BL

633. חסר] ידעתי כי BL

634. שמותרין] שמותרים BL

635. חסר] מה BL

636. משמרתי] משמרת מקדשי BL

637. הכהנים] והכהנים BL

638. ואפלו] ואפילו BL

639. בבנות] בבני BL

640. נוסף בתולות] BL

641. נוסף הן] BL

642. להן] להם BL

643. יבאו] יבואו BL

644. חסר] , יותר מחבריך BL

645. תבורך] תברך BL

646. השמוש] השימוש BL

647. חסר] כלומר BL

648. שבלבבנו] שבלבנו BL

649. וביום] ביום BL

650. חסר] יאכל BL

651. נוסף וזרח] BL

652. נוסף בא] BL

653. חסר] , עתה מקרוב ^{(יח’ ז, ח)}, כמו בקרוב BL

654. נוסף ויונקים] BL

655. היתי] הייתי BL

656. נוסף בכל צוררי] BL

657. נוסף כלם] BL

658. רוצה] רצונו BL

659. נוסף כי] BL

660. עז] עוז BL

661. חסר] זה BL

662. נוסף הייתי חרפה] BL

663. מתחלת] מתחלה BL

664. חסר] כי BL

665. חסר] ימים BL

666. נוסף את] BL

667. וגדול] גדול BL

668. ומחרת] וממחרת BL

669. ותכניס] ותכנס BL

670. חסר] הנסתר BL

671. והנסתרת] והנסתרות BL

672. נוסף מן] BL

673. הנו"ן] נו"ן BL

674. וממך] ממך BL

675. בא פסק] בהפסק BL

676. חסר] ממך BL

677. כפר] כפל BL

678. סעו] שעו BL

679. נוסף וגלע] BL

680. יהלוך] יהלך BL

681. repentir ולא] ולא BL

682. חסר] בא BL

683. והכנוי] ובכינוי BL

684. וא"ו] ו"ו BL

685. בסגול] סגול BL

686. בשבא] בשוא BL

687. בחרק] בחירק BL

688. מאויבים] מאיבים BL

689. כנו] כינוי BL

690. נוסף הב] BL

691. מ"ם] ומ"ם BL

692. סבורים] סבירין BL

693. וקורין] וקריין BL

694. נוסף והן] BL

695. נוסף אליו] BL

696. ויסירה] ויסרה BL

697. נוסף כמו] BL

698. רבנו שלמה] רש"י BL

699. נוסף ע"ה] BL

700. ואדני] ואדוני BL

701. חסר] אבי BL

702. עמדו] עומדים BL

703. הנגון] הניגון BL

704. סעדיה ז"ל] סעדיה BL

705. הנגון] הניגון BL

יט. משנה כתובות ה, א

מנה

ואתה תמנה לך חיל ^{(מל"א כ, כה)}, מונה מספר לכוכבים ^{(תה’ קמז, ד)}, ומניתי אתכם לחרב ^{(יש’ סה, יב)}, למנות ימינו כן הודע ^{(תה’ צ, יב)}, והוא מקור. ורבי יונה כתב שהוא שם. והנפעל גם זרעך ימנה ^{(בר’ יג, טז)}, לא יספרו ולא ימנו ^{(שה"ב ה, ו)}. והשם והממלאים למני ממסך ^{(יש’ סה, יא)}, כמו מנין כלומר למנין הכוכבים והם שבעה כוכבי לכת. ויש מפרשים שהוא שם כוכב, שלם⁷⁰⁶ והדומים להם ענין מספר ומנין⁷⁰⁷. וכתב רבי יהודה בזה הענין המנה יהיה לכם ^{(יח’ מה, יב)}. ורבי יונה השיג עליו לדעתו. ואף על פי שיהיה מנה משקל כמו שפירשתי, וכן שלשת מנים זהב ^{(מל"א י, יז)}, וכסף מינים⁷⁰⁸ אלפים ^{(נחמ' ז, עב)}, אף על פי כן יש בו מנין ידוע. והמנה הוא ששים שקלים, והשקל עשרים גרה, כמו שאמר והשקל עשרים גרה, עשרים שקלים, חמשה ועשרים שקלים, עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם ^{(יח’ מה, יב)}. ומה שחלק המנה לאלה המשקלים כי כל אחד היה משקל בפני עצמו ובין כלם⁷⁰⁹ היו⁷¹⁰ מנה. וכן בכל משקל יש בו מנין ידוע כמה אוקיאות⁷¹¹ יש בו, וכמה פשוטים יש בו. והנה רבותינו ז"ל זכרו המנה מקומות⁷¹² בענין משקל שהוא הליטרא, כאמרם⁷¹³ מנה דבלה⁷¹⁴. ובמקומות בענין מנין כאמרם⁷¹⁵ ^[יט] בתולה כתובתה⁷¹⁶ ⁷¹⁷ מאתים ואלמנה מנה, והוא מאה זוז. והכל אחד, כי לא נקרא המשקל מנה אלא מפני המספר הידוע שבו כי במקומות אלו קורין ליטרא לעשרים זוז. ומזה עשרת מונים⁷¹⁸ ^{(בר’ לא, מא)}, פרושו⁷¹⁹ פעמים ולפי שהם מנין נאמר בזה הלשון. וענין אחר אשר מנה את מאכלכם ^{(דנ' א, י)}, ולילות עמל מנו לי ^{(איוב ז, ג)}, וימן י"י דג גדול ^{(יונה ב, א)} וימן להם המלך ^{(דנ' א, ה)}. חסד ואמת מן ינצרוהו⁷²⁰ ^{(תה’ סא, ח)}, צווי חסר כמו צו את בני ישראל ^{(וי’ כד, ב)}, ומשפטו מנה, כלם ענין הזמנה ומתנה.והשם למשה היה למנה ^{(וי’ ח, כט)}, פירושו מתנה וחלק. מנה אחת אפים ^{(שמ"א א, ה)}, מנת שועלים⁷²¹ ^{(תה’ סג יא)}, מנת חלקי וכוסי ^{(תה’ טז, ה)}, ומשלח מנות ^{(אס' ט, יט)}, את תמרוקיה ואת מנותיה ^{(אס' ב, ט)}, ענין מתנות וחלקים. ובא בתשלומו מניות הלוים ^{(נחמ' יג, י)}, מניות המשוררים⁷²² והשוערים⁷²³ ^{(נחמ' יב, מז)}. ובתמורת היו"ד באל"ף מנאות התורה ^{(נחמ' יב, מד)}, פירושו חקי⁷²⁴ הכהנים שצותה התורה. ובאו סמוכים בקמץ על דרך המוכרת להקל הקריאה כי היו ראויים⁷²⁵ מניות, מנאות הפ"א בחרק⁷²⁶ כמו צדקות, ברכות בסמוך. ובא השם מבלי ה"א ויקראו בית ישראל את ⁷²⁷ המן⁷²⁸ ^{(שמ’ טז, לא)}, ומנך לא מנעת מפיהם ^{(נחמ' ט, כ)}, והוא בשקל צו, קו לפי שלא ידעו לו שם קראו לו מן, כלומר מתנה לנו⁷²⁹ וחלק מאת השם יתברך. וקרוב לזה הענין ממנים על הכלים ^{(דה"א ט, כט)}. אשר מנה שר הסריסים ^{(דנ' א, יא)}. תרגום ויפקוד⁷³⁰ שר הטבחים ומני רב קטוליא.

706. שלם] כלם BL

707. מספר ומנין] מנין ומספר BL

708. מינים] מנים BL

709. כלם] כולם BL

710. היו] היה BL

711. אוקיאות] אונקיאות BL

712. מקומות] במקומות BL

713. כאמרם] באמרם BL

714. דבלה] דבילה BL

715. כאמרם] באמרם BL

716. נוסף כתובתה] BL

717. חסר] גובה BL

718. מונים] מנים BL

719. פרושו] פירושו BL

720. ינצרוהו] ינצרהו BL

721. שועלים] שעלים BL

722. המשוררים] המשררים BL

723. והשוערים] והשערים BL

724. חקי] חוקי BL

725. ראויים] ראוים BL

726. בחרק] בחירק BL

727. חסר] שמו BL

728. המן] מן BL

729. נוסף לנו] BL

730. ויפקוד] ויפקד BL

מנח

ויכינו את המנחה ^{(בר’ מג, כה)}, אל תפן אל מנחתם ^{(במ’ טז, טו)}, המלה הזאת אומרים כי המ"ם שורש⁷³¹. ויתכן לומר כי המ"ם נוספת ושרשו נחה וזהו קרוב⁷³² לענין, כי ענין מנחה מענין נחה כמו שנקראת גם כן ארוחה מענין ארח. אבל לא נוכל לברר את⁷³³האמת מפני הקבוץ שלא מצאנו במקרא. ולמה שנהגו לקרוא אותו⁷³⁴ במשנה מנחות בשבא⁷³⁵ תחת המ"ם דומה כי המ"ם שרשית. וכן הוא⁷³⁶ הקריאה בפי הכל מנחות אם כן המ"ם שרש, כמו שתאמר מן גבעה גבעות כן תאמר מן מנחה מנחות. ואם תהיה המ"ם נוספת היה ראוי לומר מנחות בחרק⁷³⁷ תחת המ"ם כמו מצוה, מצות וכן מחתה, מחתות. ונקראת עולת הערב מנחה. הקטר את עולת⁷³⁸ הבקר ואת מנחת הערב ^{(מל"ב טז, טו)}, משאת כפי מנחת ערב ^{(תה’ קמא, ב)}, ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ^{(מל"א יח, לו)}, פירושו בעת עלות המנחה. וכן אמר לעולת הבקר מנחה. ויהי בבקר בעלות⁷³⁹ המנחה ^{(מל"ב ג, כ.)}, בשעה שמקריבין מנחת הבקר. וכן נקראת תפלת המנחה לפי שהיא בעת עלות המנחה בערב. והוא עת נטות השמש. ואני יושב⁷⁴⁰ משומם עד למנחת הערב ^{(עז’ ט, ד)}, ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ^{(עז’ ט, ה)}.

731. שורש] שרש BL

732. קרוב] הקרוב BL

733. נוסף את] BL

734. נוסף אותו] BL

735. בשבא] בשוא BL

736. הוא] היא BL

737. בחרק] בחירק BL

738. עולת] עלת BL

739. בעלות] כעלות BL

740. יושב] ישב BL

מנע

אשר מנע ממך פרי בטן ^{(בר’ ל, ב)}, מנעך י"י מכבוד ^{(במ’ כד, יא)}, בל מנעת סלה ^{(תה’ כא, ג)}, כי לא ימנעני ממך ^{(שמ"ב יג, יג)}, ואמנע נהרותיה ויכלאו המים⁷⁴¹ רבים ^{(יח’ לא, טו)}, מונע⁷⁴² בר יקבוהו⁷⁴³ לאום ^{(מש' יא, כו)}, מנעי רגלך מיחף ^{(יר’ ב, כה)}, אגיד לכם לא אמנע מכם דבר ^{(יר’ מב, ד)}, לא ימנע טוב להולכים בתמים ^{(תה’ פד, יב)}, וימנענה בתוך חכו ^{(איוב כ, יג)}. והנפעל כי נמנע מבית אלהיכם ^{(יואל א, יג)}, אל נא תמנע מהלוך⁷⁴⁴ ⁷⁴⁵ ^{(במ’ כב, טז)}, וימנעו⁷⁴⁶ מרשעים אורם⁷⁴⁷ ^{(איוב לח, טו)}, וימנעו רביבים⁷⁴⁸ ^{(יר’ ג, ג)}, ענין המניעה ידוע.

741. המים] מים BL

742. מונע] מנע BL

743. יקבוהו] יקבהו BL

744. מהלוך] מהלך BL

745. חסר] אלי BL

746. וימנעו] וימנע BL

747. אורם] אורם BL

748. רביבים] רבבים BL

מנר

כמנור אורגים⁷⁴⁹ ^{(שמ"א יז, ז)}, הוא העץ שמקפל עליו האורג ⁷⁵⁰ הבגד. ויתכן כי שרש המלה ניר⁷⁵¹ ⁷⁵², וכן תרגום עול ^{(במ' יט, ב)} ניר⁷⁵³ והעץ ההוא דומה לעץ העול. ויונתן תרגם כאכסן דאגדאי⁷⁵⁴. וכן תרגם⁷⁵⁵ ⁷⁵⁶ היתד הארג ^{(שופ' טז, יד)}.

749. אורגים] ארגים BL

750. חסר] את BL

751. ניר] נור BL

752. חסר] מן נירו לכם ניר ^{(יר’ ד, ג)} BL

753. ניר] נירא BL

754. דאגדאי] דגרדאי BL

755. תרגם] תרגום BL

756. חסר] יונתן BL

מסס

כמסוס⁷⁵⁷ נוסס⁷⁵⁸ ^{(יש’ י, יח.)}. למס מרעהו חסד ^{(איוב ו, יד)}, והוא תאר במקום נפעל, או יהיה תאר יוצא. והשם ובחוריו למס יהיו ^{(יש’ לא, ח)}. והפעל הכבד המסו את לבבנו⁷⁵⁹ ^{(דב’ א, כח)}. והנפעל וחם השמש ונמס ^{(שמ’ טז, כא)}, ונמסו ההרים ^{(מי' א, ד)}, וימס לבב העם ^{(יהו’ ז, ה)}, וימסו אסוריו ^{(שופ’ טו, יד)}. והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס ^{(שמ"ב יז, י)}, פרש⁷⁶⁰ הפסוק אדני⁷⁶¹ אבי ז"ל כן אמר חושי לא טובה עצת אחיתופל בפעם הזאת ^{(שמ"ב יז, יז)}, כי מה שאמר והכתי⁷⁶² את המלך לבדו ^{(שמ"ב יז, ב)}, אביך איש מלחמה ולא ילין את העם, ומה שאמר והוא יגע ורפה ידים ^{(שמ"ב יז, ב)} והחרדתי אותו וגם⁷⁶³ כל העם אשר אתו ^{(שמ"ב יז, ב)} זה לא יתכן, כי אתה ידעת אותו ואת אנשיו כי גבורים המה ומרי נפש כדוב שכול בשדה, והנם נחבאים באחת הפחתים ובאחת⁷⁶⁴ המקומות והיה בנפל⁷⁶⁵ מחנה ישראל בתחלה כלומר הראשונים שיפלו בהם יצא הוא מן המחבואים והגבורים אשר אתו. ואמר היתה⁷⁶⁶ מגפה ^{(שמ"ב יז, ב)} פירוש ויקראו הם אנשי דוד היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלום, כלומר רדפו אחריהם כי היתה המגפה בהם ונתנם י"י בידינו, והוא גם בן חיל. פירוש ושמע השומע קולם, והוא השומע אפילו יהיה בן חיל ולבו כלב האריה המס ימס לקולם ⁷⁶⁷. והשם תמס יהלוך ^{(תה’ נח, ט)}, והתי"ו נוספת ⁷⁶⁸. ובה"א נוספת כקדח אש המסים ^{(יש’ סד, א)}, והיתה⁷⁶⁹ ראויה הסמ"ך להדגש לחסרון הכפל, ופרושו⁷⁷⁰ האש הממס⁷⁷¹ כל דבר. והאחד ממנו המס כמו תמס⁷⁷². ופרש⁷⁷³ רבי יונה למס מרעהו ⁷⁷⁴ ^{(איוב ו, יד)}, פועל⁷⁷⁵ יוצא והנכון שהוא עומד. וכן פרושו⁷⁷⁶ אומר על מה שאמר למעלה בהתרעמו על חבריו⁷⁷⁷ אמר בעבור מי שהוא נמס ונמק בייסורין⁷⁷⁸ יותר מרעהו אומרים עליו כי חסד ויראת השם⁷⁷⁹ יעזב⁷⁸⁰ ועל כן באו עלי⁷⁸¹ הייסורין⁷⁸². היתה למס ^{(איכה א, א)}, למס עובד⁷⁸³ ^{(בר’ מט, טו)}, שרי מסים ^{(שמ’ א, יא)}, ידוע. מסת נדבת ידך ^{(דב’ טז, י)}, תרגם⁷⁸⁴ די מחסורו⁷⁸⁵ ^{(דב' טו, ח)} כמסת חוסרניה⁷⁸⁶.

757. כמסוס] כמסס BL

758. נוסס] נסס BL

759. לבבנו] לבבינו BL

760. פרש] פירש BL

761. אדני] אדוני BL

762. והכתי] והכיתי BL

763. וגם] עם BL

764. ובאחת] או באחד BL

765. בנפל] כנפול BL

766. היתה] והיתה BL

767. חסר] , ולמה? כי יודע ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו BL

768. חסר] והוא בשקל תבל עשו ^{(וי’ כ, יב)} BL

769. והיתה] היתה BL

770. ופרושו] ופירושו BL

771. הממס] הממסס BL

772. תמס] חמס BL

773. ופרש] ופירש BL

774. חסר] חסד BL

775. פועל] פעל BL

776. פרושו] פירושו BL

777. חבריו] חביריו BL

778. בייסורין] ביסורין BL

779. השם] שדי BL

780. יעזב] יעזוב BL

781. עלי] עליו BL

782. הייסורין] היסורין BL

783. עובד] עבד BL

784. תרגם] תרגום BL

785. מחסורו] מחסרו BL

786. חוסרניה] חסרוניה BL

מסה

המסיו את לב העם ^{(יהו’ יד, ח)}, ⁷⁸⁷ ערשי אמסה ^{(תה’ ו, ז)}, ותמס כעש חמודו ^{(תה’ לט, יב)}, ענינם כענין מסס וידוע. וכתב רבי יהודה כי המסיו בא על דרך לשון⁷⁸⁸ ארמית אשתיו חמרא ^{(דנ' ה, ג)}. וכן עשו בכל תמ⁷⁸⁹ תגמולוהי עלי ^{(תה’ קטז, יב)} שנהגו ⁷⁹⁰ על דרך ידוהי רגלוהי⁷⁹¹, כי על דרך לשון העברי⁷⁹² היה משפטו על דרך השלם המסיו בשרק בוא"ו⁷⁹³ כמו נטיו רגלי ^{(תה’ עג, ב)}, וכבר כתבנו דקדודוקו⁷⁹⁴ בחלק הדקדוק בשרשו.

787. חסר] כמו שבלול תמס יהלוך ^{(תה’ נח, ט)}, בדמעתי BL

788. נוסף לשון] BL

789. נוסף תמ] BL

790. חסר] בו BL

791. רגלוהי] ורגלוהי BL

792. העברי] עברי BL

793. בוא"ו] הו"ו BL

794. דקדודוקו] דקדוקו BL

מסך

מסך בקרבה רוח עועים ^{(יש’ יט, יד)}, ענין תערובת⁷⁹⁵ ובלבול. וכן בענין המזג שהוא תערובת היין עם המים⁷⁹⁶ מסכה יינה ^{(מש' ט, ב)}, ושתו ביין מסכתי ^{(מש' ט, ה)}. והשם מלא מסך ^{(תה’ עה, ט)}, בשש נקדות⁷⁹⁷. ומשקל אחר לחקור ממסך ^{(מש' כג, ל)}, למני ממסך ^{(יש’ סה, יא)}. וכתב רבי יונה בזה השרש באחד מהפנים כל אבן יקרה מסוכתך⁷⁹⁸ ^{(יח’ כח, יג)}, כלומר מתערבת עמך. והנכון כי הוא משרש שוך מענין הסר משוכתו ^{(יש’ ה, ה)}, ואף על פי שזה בסמ"ך וזה בשי"ן אחד הם, כלומר גדרתך היא מהאבנים⁷⁹⁹ יקרות.

795. תערובת] תערובות BL

796. היין עם המים] המים עם היין BL

797. נקדות] נקודות BL

798. מסוכתך] מסכתך BL

799. מהאבנים] מאבנים BL

כ. ברכות כ, ע"א

כא. ברכות כ, ע"א

כב. משנה אבות א, א

מסר

למסר מעל בי"י ^{(במ’ לא, טז)}. והנפעל וימסרו מאלפי ישראל ^{(במ’ לא, ה)}, ענינם ענין הנתינה בכל לב ומשים⁸⁰⁰ ברשות אחר הן בדבר מהדברים⁸⁰¹ הן בגוף האדם עצמו. ורבותינו ז"ל הרגילו ⁸⁰² בזה הענין נתינת האדם עצמו בכל לב במקום סכנה ⁸⁰³ ^[כא] כמוסר עצמו למיתה, ראשונים שהיו מוסרים עצמם⁸⁰⁴ על קדושת השם וזולתם זה⁸⁰⁵ הרבה. וכן אמרו במשנה ^[כב] משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. ותרגום ויתנהו י"י אלהינו ^{(דב' ב, לג)} ומסריה, ותרגום אשר מגן צריך בידך ^{(בר' יד, כ)} דימסר⁸⁰⁶ שנאך.

800. ומשים] והתשומה BL

801. מהדברים] מדברים BL

802. חסר] הרבה BL

803. חסר] באמרם ^[כ] BL

804. עצמם] עצמן BL

805. נוסף זה] BL

806. דימסר] דמסר BL

מעד

ולא מעדו קרסילי⁸⁰⁷ ^{(שמ"ב כב, לז)}, לא תמעד ⁸⁰⁸אשוריו ^{(תה’ לז, לא)}, בי"י⁸⁰⁹ בטחתי לא אמעד ^{(תה’ כו, א)}. והפעל הכבד ומתניהם תמיד המעד ^{(תה’ סט, כד)}. ויש מפרשים מזה והעמדת להם כל מתנים ^{(יח’ כט, ז)}, על דרך ההפוך. והתאר לנקבה משלא נזכר פועלו ⁸¹⁰ רגל⁸¹¹ מועדת ^{(מש' כה, יט)}. ⁸¹². והשם נכון למועדי רגל ^{(איוב יב, ה)}, כלם ענין השמטה⁸¹³ ⁸¹⁴. ותרגום ולא מעדו קרסלי⁸¹⁵ ^{(שמ"ב כב, לז)} ולא אזדעזען רכובתי.

807. קרסילי] קרסלי BL

808. תמעד ] תמעד BL

809. בי"י] ובי"י BL

810. חסר] מהדגוש BL

811. רגל] ורגל BL

812. חסר] או יהיה השורק תחת החולם ויהיה פועלת מהקל BL

813. השמטה] השמטת BL

814. חסר] הגוף לנפול BL

815. קרסלי] קרסולי BL

כג. בבלי, חולין ט ע"א

כד. בבלי, בבא מציעא מז ע"ב

מעה

מעי מעי אוחילה ^{(יר’ ד, יט)}, על כן מעי למואב ככנור יהמו ^{(יש’ טז, יא)}, ממעי הדגה ^{(יונה ב, ב)}, וצאצאי מעיך כמעותיו ^{(יש’ מח, יט)}, האחד מהם⁸¹⁶ מעי בפלס כלי, פרי, שבי, אבל כמעותיו הוא במשקל⁸¹⁷ אחר האחד ממנו מעה, ופירושו וצאצאי מעיך כצאצאי מעי הים והם הדגים. ואמר כן על דרך וידגו לרוב בקרב הארץ ^{(בר’ מח, טז)}. ומעים ידוע בדברי רבותינו ז"ל ^[כג] בא זאב ונטל את בני מעים. והוא כלל⁸¹⁸ האיברים⁸¹⁹ הפנימיים⁸²⁰ הריאה והלב והכבד והדקים, ונהגו קריאתם מעים בלשון שנים מפני הדקים שהם⁸²¹ כפולים ומסובבין. וכן הריאה היא שתי ערוגות. ומה שאמר המו מעי לוב⁸²² ^{(יר’ לא, כ)}, המון מעיך ורחמיך ^{(יש’ סג, טו)}, הוא אומר על הלב שהוא בעל המחשבה ולו תכון ההמיה וזולתה⁸²³ וכן ⁸²⁴. ותורתך בתוך מעי ^{(תה’ מ, ט)}, כאלו⁸²⁵ אמר בתוך לבי, כי הלב הוא מכלל המעים. ⁸²⁶ תלה המעים בו כי הוא עיקר⁸²⁷ חיי הגוף אף כי האיברים⁸²⁸ הפנימים הסמוכים אליו. אבל מעי חמרמרו ^{(איכה א, כ)}, יתכן על הלב כמו שאמר נהפך לבי בקרבי ^{(איכה א, כ)}, ויתכן על הדקין ועל שאר המעים כאלו⁸²⁹ נעכרו ונשחתו. ומה שאמר מעיו עשת שן ^{(שה"ש ה, יד)}, הוא⁸³⁰ אומר על הבטן, ולפי שהמעים מבפנים לבטן קרא לבטן מעים. וכן תרגום בבטנה ^{(בר' כה, כד)} במעהא. ויש מפרשים כמעותיו על אבני החול לפי שבהם אבנים קטנות דמות המעות הנזכר⁸³¹ בדברי רבותינו ז"ל ^[כד] מעות קטנות⁸³², וזולת זה ⁸³³ מה שזכרו הרבה⁸³⁴ בזכר המטבע. וכן תרגם⁸³⁵ יונתן כפרודוהי והם אבני החול שהם פרודות קטנות.

816. repentir מהם] מהם BL

817. במשקל] ממשקל BL

818. כלל] כולל BL

819. האיברים] האברים BL

820. הפנימיים] הפנימים BL

821. שהם] שהן BL

822. לוב] לו BL

823. וזולתה] וזולתו BL

824. חסר] רבים BL

825. כאלו] כאילו BL

826. – חסר מחמת הדומות ] ואמר המו מעי בלשון רבים לפי שהלב עקר המעים BL

827. עיקר] עקר BL

828. האיברים] האברים BL

829. כאלו] כאילו BL

830. נוסף הוא] BL

831. הנזכר] הנזכרים BL

832. קטנות] קונות BL

833. חסר] הרבה BL

834. נוסף הרבה] BL

835. תרגם] תרגום BL

מעט

הון מהבל ימעט ^{(מש' יג, יא)}, אל ימעט לפניך ^{(נחמ' ט, לב)}, והרביתים⁸³⁶ ולא ימעטו ^{(יר’ ל, יט)}. והשם מעט מים בכלי ^{(מל"א יז, י)}, הלא מעט ימי ⁸³⁷ ^{(איוב י, כ)}, כמעט שכב ^{(בר’ כו, י)}, כמעט נטיו רגלי ^{(תה’ עג, ב)}. המעט מכם ^{(במ’ טז, ט)}. אבל למקדש מעט ^{(יח’ יא, טז)}, הוא תאר⁸³⁸ כי למקדש הוא⁸³⁹ קמוץ ואיננו סמוך ומעט תאר לו. וכן הקבוץ יהיו ימיו מעטים ^{(תה’ קט, ח)}, על כן יהיו דבריך מעטים ^{(קה’ ה, א)}. ומשקל אחר השם ולפי מעט השנים ^{(וי’ כה, טז)}, או הוא מקור. והפעל הכבד והמעטתים לבלתי רדות בגוים ^{(יח’ כט, טו)}, והמעיטה אתכם ^{(וי’ כו, כב)}, תמעיט מקנתו ^{(וי’ כה, טז)}, פן תמעיטני⁸⁴⁰ ^{(יר’ י, כד)}, המרבה והממעיט ^{(שמ’ טז, יז)}. וכבד אחר ובטלו הטוחנות⁸⁴¹ כי מעטו ^{(קה’ יב, ג)}, והוא יוצא כמשפט⁸⁴². ופירושו כי מעטו הטחונה⁸⁴³ כלומר שלא יוכלו השנים לשחוק ולכסוס המאכל כי אם מעט.

836. והרביתים] והרבתים BL

837. חסר] וחדל BL

838. תאר] תואר BL

839. נוסף הוא] BL

840. תמעיטני] תמעטני BL

841. הטוחנות] הטחנות BL

842. כמשפט] כמשפטו BL

843. הטחונה] הטחינה BL

מעך

ומעוך וכתות ^{(וי’ כב, כד)}. ושלא נזכר פועלו שמה מועכו⁸⁴⁴ שדיהן ^{(יח’ כג, ג)}, ענינם ענין העשו⁸⁴⁵ כענין⁸⁴⁶ הסחיטה. ופירוש מעוך שבציו⁸⁴⁷ מעוכים⁸⁴⁸ ביד. וחניתו מעוכה בארץ ^{(שמ"א כו, ז)}, פרושו⁸⁴⁹ תקועה.

844. מועכו] מעכו BL

845. העשו] העשוי BL

846. כענין] בענין BL

847. שבציו] שביציו BL

848. מעוכים] מועכין BL

849. פרושו] פירושו BL

מעל

מעל מעל בחרם ^{(יהו’ כב, כ)}, מעל האחרון ⁸⁵⁰ פתוח כלו⁸⁵¹ ומלעל⁸⁵² הוא שם. וגם הראשון ⁸⁵³ מלעיל מפני סמיכותו לשם שהוא מלעיל. אבל הראשון הוא חציו קמוץ שהוא פעל עבר. ורבי יהודה כתב כי הראשון מלרע ולא מצאנוהו אנחנו כן בספרים המדויקים⁸⁵⁴. ומעלה מעל בי"י ^{(וי’ ה, כא)}, כי תמעול⁸⁵⁵ מעל ^{(וי’ ה, טו)}, במשפט לא ימעל⁸⁵⁶ פיו ^{(מש' טז, י)}, כי הפריע ביהודה ומעול מעל בי"י ^{(דה"ב כח, יט)}, ומעול הוא מקור. ואפשר שהוא פעל עבר בשקל ולא יכול יוסף ^{(בר’ מה, א)}, כאשר כתב רבי יונה, ענינם השקר והכחש⁸⁵⁷. חושן⁸⁵⁸ ואפוד ומעיל ^{(שמ’ כח, ד)}, ומעיל קטן תעשה לו אמו ^{(שמ"א ב, יט)}, כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות⁸⁵⁹ מעילים ^{(שמ"ב יג, יח)}, הוא לבוש נכבד. אבל מעילים הנזכר⁸⁶⁰ הנה ~~היו~~⁸⁶¹ אינו⁸⁶² בתכונת⁸⁶³ המעיל הכתוב בתורה, כי זה היה בתכונת⁸⁶⁴ הכתנת⁸⁶⁵ כמו שאמר ועליה כתנת⁸⁶⁶ פסים ^{(שמ"ב יג, יח)}. ויונתן תרגם מעילים כרדוטים⁸⁶⁷, וכן תרגם⁸⁶⁸ חגור⁸⁶⁹ אפוד בד כרדוט דבוץ⁸⁷⁰.

850. חסר] שהוא BL

851. כלו] כולו BL

852. ומלעל] ומלעיל BL

853. חסר] הוא BL

854. המדויקים] המדוייקים BL

855. תמעול] תמעל BL

856. repentir ימעל] ימעל BL

857. השקר והכחש] הכחש והשקר BL

858. חושן] חשן BL

859. הבתולות] הבתולת BL

860. הנזכר] הנזכרים BL

861. נוסף היו] BL

862. אינו] אינן BL

863. בתכונת] כתכונת BL

864. בתכונת] כתכונת BL

865. הכתנת] הכתונת BL

866. כתנת] כתונת BL

867. כרדוטים] כרדוטין BL

868. תרגם] תרגום BL

869. נוסף חגור] BL

870. דבוץ] דביץ BL

מען

למען אשר יביאו בני ישראל ^{(וי’ יז, ה)}, למען אנסנו ^{(שמ’ טז, ד)}, למעני ולמען דוד עבדי ^{(יש’ לז, לה)}, לא למענכם אני עושה⁸⁷¹ ^{(יח’ לו, כב)}, ענינם בעבור. ופירוש כי עמך הסליחה למען תורא ^{(תה’ קל, ד)}, לפי שידעו בני אדם כי בידך כח הענש⁸⁷² וידעו כי עמך הסליחה הנה אם חטאו ישובו אליך ויראו ממך שלא יוסיפו לחטא⁸⁷³ כדי שלא תענישם ואם ישובו תסלח להם. וכבר כתבתי פירוש הפסוק בשרש⁸⁷⁴ ירא פירוש אחר. והלמ"ד בלמען כמו בי"ת בעבור. ולא יתכן לומר אותם מבלי הלמ"ד ומבלי הבי"ת. ויתכן לומר כי שרש למען ענה כי פרושו⁸⁷⁵ כמו ענין שהוא הסבה⁸⁷⁶ והעלה⁸⁷⁷.

871. עושה] עשה BL

872. הענש] העונש BL

873. לחטא] לחטוא BL

874. בשרש] בשרש BL

875. פרושו] פירושו BL

876. הסבה] הסיבה BL

877. והעלה] והעילה BL

מער

במערה אשר בשדה המכפלה ^{(בר’ מט, ל)}, אל מערת עדלם ^{(שמ"א כב, א)}, את המערות ואת המצדות ^{(שופ’ ו, ב)}, חפירות תחת הארץ. והביא רבי יונה בשרש הזה כמער איש ולויות⁸⁷⁸ סביב ^{(מל"א ז, לו)}, ממערה גבע ^{(שופ’ כ, לג)}, והנני עתיד לפרשם בשרש ערה ⁸⁷⁹.

878. ולויות] וליות BL

879. חסר] בעזרת האל BL

מץ

מצה תהיה ^{(וי’ ב, ה)}, הה"א לנקבה, מצות תאכלו ^{(שמ’ יב, טו)}, ידוע. ורבי יונה הביאו בזה השרש כמשפטו באלו המלות הספקיות. ואפשר ששרש המלה הזאת נצה כמו מצה⁸⁸⁰ ומריבה או יהיה שרשה מצץ.

880. מצה] מסה BL

מצץ

למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה ^{(יש’ סו, יא)}, ענין המציצה ידוע. וכבר כתבתי כי אפם המץ ^{(יש’ טז, ד)} בשרש מיץ.

מצא

מצא חן במדבר ^{(יר’ לא, ב)}, ולא מצאה היונה מנוח ^{(בר’ ח, ט)}, אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ^{(שופ’ יד, יב)}, ויאמר לא מצאתיה ^{(בר’ לח, כב)}. במוצאכם⁸⁸¹ אותו⁸⁸² ^{(בר’ לב, כ)}, נמשך טעמו להרחיב על האל"ף. ⁸⁸³ מוצאי⁸⁸⁴ מצא חיים ^{(מש' ח, לה)}, כי חיים הם למוצאיהם⁸⁸⁵ ^{(מש' ד, כב)}, וישרים למוצאי⁸⁸⁶ דעת ^{(מש' ט, ט)}, ומוצא אני מר ממות ^{(קה’ ז, כז)}. אין בשורה⁸⁸⁷ מוצאת⁸⁸⁸ ^{(שמ"ב יח, כב)}, נחה האל"ף כמוצאת⁸⁸⁹ שלום ^{(שה"ש ח, י)}, בהראות האל"ף בתנועה⁸⁹⁰. ופירוש אין בשורה מוצאת אין בשורה⁸⁹¹ מוצאת לך מקום עתה שתבשר היום הזה. ויונתן תרגם⁸⁹² ולך לית⁸⁹³ בשורתא מתיהבא. לך מצא ⁸⁹⁴ את החצים ^{(שמ"א כ, כא)}, ומצא חן ושכל טוב ^{(מש' ג, ד)}, כי⁸⁹⁵ מצאת חן בעיני ^{(שמ’ לג, יב)}, ומצאו מרגוע לנפשכם ^{(יר’ ו, טז)}. והצרותי⁸⁹⁶ להם למען ימצאו ^{(יר’ י, יח)}, ⁸⁹⁷ צרות ⁸⁹⁸ ויאמר כל אחד אוי לי על שברי וגו' ^{(יר’ י, יט)}. ועוד אני עתיד לפרשו בשרש צור. את כל המוצאות⁸⁹⁹ אותם ^{(יהו’ ב, כג)}, פירושו הקורות המוצאות אותם. אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ^{(במ’ יא, כב)}, ⁹⁰⁰ ונמצא להם. או יהיה פירושו ויספיק להם. ופירש הפסוק⁹⁰¹ אדני⁹⁰² אבי ז"ל כן, כי כאשר התאוו תאוה צאן ובקר היה להם ⁹⁰³, אך לא היו יכולים לאכול ממנו עד שיביאוהו לפתח אוהל⁹⁰⁴ מועד בעבור זריקת הדם והקטר חלבים ואמורים⁹⁰⁵ כמו שכתוב איש איש מבית⁹⁰⁶ ישראל וגו' ^{(וי’ יז, ג)}. ועוד אם לא היו בני ⁹⁰⁷ ביתו טהורים לא יאכלו ממנו כמו שכתוב אשר יאכל⁹⁰⁸ ⁹⁰⁹ מזבח השלמים ⁹¹⁰ וטומאתו⁹¹¹ עליו ונכרתה ^{(וי’ ז, כ)}, אמר משה אם צאן ובקר ישחט להם שיוכלו לשחוט בכל מקום ומצא להם, באמת יספיק להם, כי הרבה צאן ⁹¹² להם, וכן אם ⁹¹³ דגי הים יאסף להם יספיק להם אבל אם זה לא יהיה איך יאכלו בשר שיספיק להם? ענהו הקדוש ברוך הוא היד י"י תקצר ^{(במ’ יא, כג)}, אני אתן להם בשר שיספיק להם זולתי⁹¹⁴ צאן ובקר ודגים. וכן הנפעל בענין הספוק ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם ^{(זכ’ י, יא)}, ואף על פי⁹¹⁵ ⁹¹⁶ לא ימלט מזה הענין. את כל התלאה⁹¹⁷ אשר מצאתם בדרך ^{(שמ’ יח, ח)}, ומצאוהו⁹¹⁸ רעות רבות ^{(דב’ לא, יז)}, ומצאנו עון ^{(מל"ב ז, ט)}, האלהים מצא את עון עבדיך ^{(בר’ מד, טז)}, ולא מצאו להם כן ^{(שופ’ כא, יד)}, ואם לא מצאה ידו ^{(וי’ כה, כח)}. והשם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא ^{(תה’ לב, ו)}, והפירוש על דרך דרשו י"י בהמצאו ^{(יש’ נה, ו)}, והנפעל ולא נמצא ~~דרך~~⁹¹⁹ חרב וחנית ^{(שמ"א יג, כב)}, כי נמצאו בעמי ^{(יר’ ה, כו)}, כל נמצאיך אסרו יחדו ^{(יש’ כב, ג)}, פירושו הנמצאים בך. הנמצאים בשושן הבירה⁹²⁰^{(אס' ד, טז)}, ⁹²¹ הצד"י במשקל אתם נטמאים ^{(יח’ כ, ל)}, נחבאים במערה ^{(יהו’ י, יז)}, אשר ימצא אתו ^{(בר’ מד, י)}, אם המצא תמצא בידו ^{(שמ’ כב, ג)}, כי⁹²² לא ימצא לנו ⁹²³ ^{(יהו’ יז טז)}, רוצה⁹²⁴ לומר לא יספיק. והפעל ⁹²⁵ וכארח איש ימציאנו⁹²⁶ ^{(איוב לד, יא)}, והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו ^{(זכ’ יא, ו)}, ולא המציתיך⁹²⁷ ביד דוד ^{(שמ"ב ג, ח)}, בא על דרך בעלי הה"א בתמורת האל"ף בה"א כמשפט. ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ^{(וי’ ט, יג.)}, כלם⁹²⁸ ענין המציאה והוא כענין הזמנה. ולפי הענין הזה נוכל לפרש אין בשורה⁹²⁹ מוצאת⁹³⁰ ^{(שמ"ב יח, כב)}, מזדמנת, כלומר לא יזדמן לך שכר בזאת הבשורה.

881. במוצאכם] במצאכם BL

882. אותו] אתו BL

883. חסר] כי BL

884. מוצאי] מצאי BL

885. למוצאיהם] למצאיהם BL

886. למוצאי] למצאי BL

887. בשורה] בשרה BL

888. מוצאת] מצאת BL

889. כמוצאת] כמצאת BL

890. בתנועה] בתנועתה BL

891. בשורה] הבשורה BL

892. תרגם] תרגום BL

893. ולך לית] לית לך BL

894. חסר] נא BL

895. נוסף כי] BL

896. והצרותי] והצרתי BL

897. חסר] פירושו למען ימצאו BL

898. חסר] רבות BL

899. המוצאות] המצאות BL

900. חסר] פירושו BL

901. הפסוק] בו BL

902. אדני] אדוני BL

903. חסר] הרבה BL

904. אוהל] אהל BL

905. ואמורים] ואימורים BL

906. מבית] מבני BL

907. חסר] בשר BL

908. יאכל] תאכל BL

909. חסר] בו BL

910. חסר] אשר לי"י BL

911. וטומאתו] וטמאתו BL

912. חסר] ובקר BL

913. חסר] את כל BL

914. זולתי] זולת BL

915. ואף על פי] אף על פי BL

916. חסר] כן BL

917. נוסף התלאה] BL

918. ומצאוהו] ומצאהו BL

919. נוסף דרך] BL

920. נוסף הבירה] BL

921. חסר] בשוא BL

922. נוסף כי] BL

923. חסר] ההר BL

924. רוצה] רצה BL

925. חסר] הכבד BL

926. ימציאנו] ימצאנו BL

927. המציתיך] המציתך BL

928. כלם] כולם BL

929. בשורה] בשרה BL

930. מוצאת] מצאת BL

מצד

ודוד אז במצודה ^{(דה"א יא, טז)}, וילכוד⁹³¹ דוד⁹³² את מצודת⁹³³ ציון ^{(דה"א יא, ה)}. וכל צביה ומצודתה⁹³⁴ ^{(יש’ כט, ז)}, והוא⁹³⁵בחלם⁹³⁶, ופרושו⁹³⁷ כל הצובאים והבונים עליה מצודות ללכדה. י"י צלעי⁹³⁸ ומצודתי ^{(תה’ יח, ג)}, וישב דוד במצודה⁹³⁹ ^{(שמ"ב ה, ט)}, על שן סלע ומצודה ^{(איוב לט, כח)}. והקבוץ לבית מצודות ^{(תה’ לא, ג)}, ומבלי הה"א וישב דוד במצד ^{(דה"א יא, ז)}, הוקל המ"ם כמ"ם למני ממסך ^{(יש’ סה, יא)}, כי היו ראויות להדגש כמשפט. והקבוץ בלשון נקבות את המערות ואת המצדות ^{(שופ’ ו, ב)} ⁹⁴⁰, ישבו במצדות ^{(יר' נא, ל)}⁹⁴¹ וכן בא בסמוך מצדות סלעים משגבו ^{(יש’ לג, טז)}, במצדות עין גדי ^{(שמ"א כד, א)}, ומשקל אחר ובנה עליה מצודים גדולים ^{(קה’ ט, יד)}, כל אלו והדומים להם הם ענין המגדלים הגבוהים והסלעים הרמים. ומה שאמר וישמע דוד וירד אל המצודה ^{(שמ"ב ה, יז)}, מראה⁹⁴² כי היה בסלע ההוא מעריה⁹⁴³ כי ימצאו המערות⁹⁴⁴ בסלעים הרבה⁹⁴⁵. או המקום שהיה בו⁹⁴⁶דוד ⁹⁴⁷ היה גבוה מהמצודה וכן ויעלו אותם⁹⁴⁸ עמק עכור ^{(יהו’ ז, כד)}, וירדתי על ההרים ^{(שופ’ יא, לז)}, כמו שפרשתי⁹⁴⁹ ואין וירד כמו ויעלה כאשר חשב רבי יונה, כי לא מצאנו שתי מלות במקרא זה הפך זה וזה כנגד זה שיעשו שלום ביניהם פעם אחת ויעלה זה אצל זה או ירד זה אצל זה.

931. וילכוד] וילכד BL

932. דוד] דויד BL

933. מצודת] מצדת BL

934. ומצודתה] ומצדתה BL

935. נוסף והוא] BL

936. בחלם] בחולם BL

937. ופרושו] ופירושו BL

938. צלעי] סלעי BL

939. במצודה] במצדה BL

940. חסר] , במדבר במצדות ^{(שמ"א כג, יד)} BL

941. ] יבאהו במצדות ^{(יח’ יט, ט)} BL

942. מראה] נראה BL

943. מעריה] מערה BL

944. המערות] מערות BL

945. בסלעים הרבה] הרבה בסלעים BL

946. נוסף בו] BL

947. חסר] דר בו BL

948. אותם] אתם BL

949. שפרשתי] שפירשנו BL

מצה

שתית מצית ^{(יש’ נא, יז)}, אך שמריה ימצו ישתו ^{(תה’ עה, ט)}, וימץ טל מן הגזה ^{(שופ’ ו, לח)}. והנפעל ונמצה דמו ^{(וי’ א, טו)}, ימצה אל יסוד המזבח ^{(וי’ ה, ט)}. ומי מלא ימצו למו ^{(תה’ עג, י)}, פירושו מי כוס מלא. ענינם ידוע בענין המציצה.

מצח

על מצח אהרן ^{(שמ’ כח, לח)}, המ"ם בצרי, מצחך חזק לעמת מצחם ^{(יח’ ג, ח)}, על מצחות האנשים ^{(יח’ ט, ד)}, ידוע. ומצחות⁹⁵⁰ נחשת על רגליו ^{(שמ"א יז, ו)}, טס של נחשת וקראו מצחת שהיה כדמות המצחה שנושאין⁹⁵¹ על מצחן הנערות.

950. ומצחות] ומצחת BL

951. שנושאין] שנושאות BL

כה. בבלי, בבא בתרא כו ע"ב

כו. בבלי, בבא בתרא סא ע"ב

כז. בבלי, בבא בתרא סב ע"א

מצר

כל רדפיה השיגוה בין המצרים ^{(איכה א, ג)}, כלומר בין הגדרים, גדר מזה וגדר מזה שלא תוכל לנוס אנה ואנה. ובסמוך ומצרי שאול מצאוני ^{(תה’ קטז, ג)}, כמו מן זמנים⁹⁵² זמני. ואפשר שיהיה הנפרד מהם מן המצר ^{(תה’ קיח, ה)}, ויאמר ⁹⁵³ מצר מצרים כמו מן ענב ענבים אלא שזה מן הדגושים. או יהיה מן המצר שרש אחר יצר או צרר כמו שכתבנו בשרש יצר. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[כה], אילן הסמוך למצר. מצרים הרחיב לו ^[כו]. ודומה כי דעתם שהמ"ם שרש כי אמרו ^[כז], מצר לו מצר ראובן מצר אחד. ויתכן להיות שרש מצרים צרר. וכן ומצרי שאול מצאוני בפלס ממדי ⁹⁵⁴ מי שם ממדיה ^{(איוב לח, ה)}.

952. מן זמנים] מזמנים BL

953. חסר] מן BL

954. חסר] מן BL

כח. משנה שבת ט, ו

מקק

ונמקו כל צבא השמים ^{(יש’ לד, ד)}, ובא⁹⁵⁵ אנחנו נמקים ואיך נחיה ^{(יח’ לג, י)}, ימקו בעונם ^{(וי’ כו, לט)}, ולשונו תמק בפיהם ^{(זכ’ יד, יב)}. והפעל הכבד המק בשרו ^{(זכ’ יד, יב)}. והשם תחת בשם מק יהיה ^{(יש’ ג, כד)}, ופירושו כי הבשם מחזק ⁹⁵⁶ ומעמידו והנה מק הפוך⁹⁵⁷. שרשם כמק יהיה ^{(יש’ ה, כד)}, ובדברי רבותינו ז"ל ^[כח], מקקשל⁹⁵⁸ ספרים, והוא מה שנרקב מהם.

955. ובא] ובם BL

956. חסר] הבשר BL

957. הפוך] הפך BL

958. נוסף של] BL

מקל

מקל שקד ^{(יר’ א, יב)}, מקל תפארה ^{(יר’ מח, יז)}, ובמקל יד ^{(יח’ לט, ט)}. אלה בצרי. ופתח⁹⁵⁹ מקל לבנה ^{(בר’ ל, לז)}. ובכנוי⁹⁶⁰ ובקבוץ נפל הדגש, כי במקלי עברתי ^{(בר’ לב, יא)}, ומקלו יגיד לו ^{(הו’ ד, יב)}, ויצג את המקלות ^{(בר’ ל, לח)}. ואפשר שתהיה המלה הזאת מבעלי הנו"ן והמ"ם נוספת.

959. ופתח] ובפתח BL

960. ובכנוי] ובכינוי BL

מר

כמר מדלי ^{(יש’ מ, טו)}, כטפה הנוזלת מן הדלי. ויתכן ששרש המלה ⁹⁶¹ מרר מענין ויתמרמר אליו ^{(דנ' ח, ז)}, שימי לך תמרורים ^{(יר’ לא, כא)}, שהוא ענין הגבהות. ולענין זה⁹⁶² נקראת הטפה הנופלת מן הדלי אל הבור כשמעלין⁹⁶³ הדלי מן הבור מר לפי שנופלת מגבוה.

961. חסר] הזאת BL

962. ולענין זה] ולזה הענין BL

963. כשמעלין] כשמעלים BL

מרר

מר נפש ^{(שמ"א כב, ב)}, כי מרים הם ^{(שמ’ טו, כג)}, צעקה גדלה ומרה ^{(בר’ כז, לד)}, מרה כלענה ^{(מש' ה, ד)}. ובא האל"ף תמורת הה"א קראן לי מרא ^{(רות א, כ)}, והיא מרת נפש ^{(שמ"א א, י)}, כי מר לי מאד ⁹⁶⁴ ^{(רות א, יג)}, כי רע ומר עזבך את י"י אלהיך ^{(יר’ ב, יט)}, אך כי מרה נפש כל העם ^{(שמ"א ל, ו)}, פועל⁹⁶⁵ עבר כי הוא מלעיל בשני פשטין. ויתכן גם כן כי מר לי פועל⁹⁶⁶ עבר לפי שהוא פתח. או יהיה שם זולתי תאר, ואף על פי שבתארי פעלי הכפל מצאנו פתחין⁹⁶⁷ מועטים⁹⁶⁸ הם. וכן על מר נפשי ^{(יש’ לח, טו)}, שם כלומר על שהצלת ממר נפשי. וכן תרגם⁹⁶⁹ יונתן דאוסיף⁹⁷⁰ על חיי ושזיב ממרר נפשי. וכן הנה לשלום מר לי מר ^{(יש’ לח, יז)}. והשם עם ה"א הנקבה מרה, ובסמוך לב יודע מרת נפשו ^{(מש' יד, י)}, והרי"ש דגושה. והביא רבי יהודה⁹⁷¹ עם זה מורת⁹⁷² רוח ^{(בר’ כו, לה)}, והיה ראוי להדגש ולהחטף⁹⁷³ המ"ם, והנכון שהוא משרש מרה. והשם בתשלום מרור. והקבוץ על מצות ומרורים⁹⁷⁴ יאכלוהו⁹⁷⁵ ^{(במ’ ט, יא)}, השביעני במרורים ^{(איכה ג, טו)}. ובקבוץ הנקבות כי תכתוב⁹⁷⁶ עלי מרורות⁹⁷⁷ ^{(איוב יג, כו)}, אשכלות⁹⁷⁸ מרורות⁹⁷⁹ ^{(דב’ לב, לב)}. ומשקל אחר בשברון מתנים ובמרירות ^{(יח’ כא, יא)} ⁹⁸⁰. והתאר וקטב מרירי ^{(דב’ לב, כד)}. כמרירי יום ^{(איוב ג, ה)}, פירושו כמו אותם שהם מרירי יום וקשי מזל יהיו מבעתים אתו⁹⁸¹ היום בקללתם. ויש מפרשים כי הכ"ף נוספת כמו כחצות⁹⁸² הלילה ^{(שמ’ יא, ד)}, כמשיגי⁹⁸³ גבול ^{(הו’ ה, י)}. וענין קטב⁹⁸⁴ מרירי חזק⁹⁸⁵ החם⁹⁸⁶ הדומה לסם המות. ומשקל אחר תמרורים⁹⁸⁷ ומשקל אחר וממר ליולדתו ^{(מש' יז, כה)}, בפלס מכס. ומשקל אחר כי ישביעני ממרורים⁹⁸⁸ ^{(איוב ט, יח)}. והנפעל ימר שכר לשותיו⁹⁸⁹ ^{(יש’ כד, ט)}, בפלס ותקל גברתה ⁹⁹⁰ ^{(בר’ טז, ד)}. והפעל הכבד אמרר בבכי ^{(יש’ כב, ד)}, פירושו אמרר נפשי או השומעים. וימררו את חייהם ^{(שמ’ א, יד)}. וכבד אחר כי המר שדי לי ^{(רות א, כ)}, והמר עליו כהמר על הבכור⁹⁹¹ ^{(זכ’ יב, י)}. וענין אחר בזה הפעל אל תמר בו ^{(שמ’ כג, כא)}. ולפי שנקשר עם בי"ת הוא כענין תמרור⁹⁹². והנפעל בענין אחר וריחו לא נמר ^{(יר’ מח, יא)}, כענין לא הת⁹⁹³ נתחלף. וכתב אדני⁹⁹⁴ אבי ז"ל מזה אדדה כל שנותי⁹⁹⁵ על מר נפשי ^{(יש’ לח, טו)}, כלומר אשתעשע כל ימי על שהחליף לי שהוסיף לי בשנותי. ואמר י"י עליהם יחיו ^{(יש’ לח, טו)}, כלומר עתה ידעתי כי על השנים הקצרגות⁹⁹⁶ לבני אדם ברצונך תוסיף על ימיהם כמו שהוספת לי. וכבר כתבנו בו תרגום יונתן בשרש חיה. וענין אחר שימי לך תמרורים ^{(יר’ לא, כא)}, הם הציונים הגבוהים. וכן הכעיס אפרים תמרורים ^{(הו’ יב, טו)}, כלומר בתמרורים שעשה הכעיס השם יתברך. וההתפעל בהכפל המ"ם בענין הזה ויתמרמר⁹⁹⁷ אליו ^{(דנ' ח, ז)}, כלומר גבה והתעלה כנגדו. ויתכן הכעיס אפרים תמרורים מן הענין⁹⁹⁸ הראשון ופירושו הכעיס אפרים כעס תמרורים. והנכון להות⁹⁹⁹ כמר מדלי ^{(יש’ מ, טו)}, מזה השרש ויהיה מזה הענין ענין הגבהה. ונקרא נטף הדלי כן לפי שנופל מגבוה כמו שכתבנו. ישפוך¹⁰⁰⁰ לארץ מררתי ^{(איוב טז, יג)}. מרורת פתנים בקרבו ^{(איוב כ, יד)}, וברק ממרורתו¹⁰⁰¹ יהלוך¹⁰⁰² ^{(איוב כ, כה)}, הוא כיס המרה. ויש מפרשים כמוהם אשכלות¹⁰⁰³ מרורות¹⁰⁰⁴ ^{(דב’ לב, לב)}. והפעל הכבד מזה¹⁰⁰⁵ וימררוהו¹⁰⁰⁶ ורבו ^{(בר’ מט, כג)}, כלומר שהורו חציכם¹⁰⁰⁷ עד המרא¹⁰⁰⁸.

964. חסר] מכם BL

965. פועל] פעל BL

966. פועל] פעל BL

967. פתחין] פתחים BL

968. מועטים] מעטים BL

969. תרגם] תרגום BL

970. דאוסיף] דאוסף BL

971. יהודה] יונה BL

972. מורת] מרת BL

973. ולהחטף] ולהחטיף BL

974. ומרורים] ומררים BL

975. נוסף יאכלוהו] BL

976. תכתוב] תכתב BL

977. מרורות] מררות BL

978. אשכלות] אשכלת BL

979. מרורות] מררת BL

980. חסר] . ומשקל אחר בכי תמרורים ^{(יר’ לא, טו)} BL

981. אתו] אותו BL

982. כחצות] כחצת BL

983. כמשיגי] כמסיגי BL

984. קטב] וקטב BL

985. חזק] חוזק BL

986. החם] החום BL

987. נוסף ומשקל אחר תמרורים] BL

988. ממרורים] ממררים BL

989. לשותיו] לשתיו BL

990. חסר] בעיניה BL

991. repentir הבכור] הבכור BL

992. תמרור] תמרר BL

993. נוסף הת] BL

994. אדני] אדוני BL

995. repentir שנותי] שנותי BL

996. הקצרגות] הקצובות BL

997. ויתמרמר] ויתמרמר BL

998. מן הענין] מהענין BL

999. להות] להיות BL

1000. ישפוך] ישפך BL

1001. ממרורתו] ממררתו BL

1002. יהלוך] יהלך BL

1003. אשכלות] אשכלת BL

1004. מרורות] מררת BL

1005. נוסף מזה] BL

1006. וימררוהו] וימררהו BL

1007. חציכם] חציהם BL

1008. המרא] המרה BL

כט. משנה שבת כד, ג

ל. משנה שבת כד, ג

מרא

שור ומריא ^{(שמ"ב ו, יג)}, וחלב מריאים ^{(יש’ א, יא)}, מריאי בשן ^{(יח’ לט, יח)}, ושלם מריאכם¹⁰⁰⁹ ^{(עמ’ ה, כב)}, מין ממיני הבקר הגדולים. ויש אומרים כי המפוטמים שבבהמות יקראו מריאים ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל ^[כט] אין ממרין את העגלים אבל מלעיטין אותם. ואמראה¹⁰¹⁰ ^[ל] איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה? המראה למקום שיכולה¹⁰¹¹ להחזיר, פירושו שמוריד המאכל בבלע¹⁰¹² של עגל במקום שאינו יכול להחזירו מתוך בלעו אלא חשוב הוא כבלוע, זהו¹⁰¹³ המראה שאסור לעשות בשבת. כעת במרום¹⁰¹⁴ תמריא ^{(איוב לט, יח)}, פירושו תגביה.

1009. מריאכם] מריאיכם BL

1010. ואמראה] ואמרו BL

1011. שיכולה] שאינה יכולה BL

1012. בבלע] בבלעו BL

1013. זהו] זו היא BL

1014. repentir במרום] במרום BL

מרג

הנה שמתיך למורג חרוץ חדשה¹⁰¹⁵ ^{(יש’ מא, טו)}, קרשים נקובים ובהם יתדות של עץ או של ברזל שת¹⁰¹⁶ שדשין בהם¹⁰¹⁷ התבואה. ופירוש למורך¹⁰¹⁸ חרוץ למורג וחרוץ, ¹⁰¹⁹ כמו החרוץ והחרוץ כמו המורג ששניהם¹⁰²⁰ עשויים לדוש בהם התבואה, כי כן מצאנו במקום אחר כי לא בחרוץ יודש קצח ^{(יש’ כח, כז)}, ותרגום¹⁰²¹ ¹⁰²² ארי לא במוריגי פרזלא. אלא שיתכן שיהיה הפרש מעט ביניהם שיהיה האחד גדול מחברו¹⁰²³ או משנה¹⁰²⁴ בעשייתו. והקבוץ נדגש והמורגים¹⁰²⁵ וכלי הבקר לעצים ^{(שמ"ב כד, כב)}, והמורגים לעצים ^{(דה"א כא, כג)}.

1015. חדשה] חדש BL

1016. נוסף שת] BL

1017. בהם] בהן BL

1018. למורך] למורג BL

1019. חסר] כי המורג BL

1020. ששניהם] שניהם BL

1021. ותרגום] ותרגמו BL

1022. חסר] יונתן BL

1023. מחברו] מחבירו BL

1024. משנה] משונה BL

1025. והמורגים] והמרגים BL

מרד

וגם במלך נבוכד נצר¹⁰²⁶ מרד ^{(דה"ב לו, יג)}, ושלש עשרה שנה מרדו ^{(בר’ יד, ד)}, פירושו ובשלש עשרה שנה. ובי"י¹⁰²⁷ אל תמרודו¹⁰²⁸ ^{(במ’ יד, ט)}, ואותנו אל תמרדו ^{(יהו’ כב, יט)}, המה היו במורדי¹⁰²⁹ אור ^{(איוב כד, יג)}, כלומר שהם מורידים¹⁰³⁰ באור ואינם מכירים אותו. ויתכן לפרש במרדי¹⁰³¹ אור המ"ם נוספת ושרשו ירד ופירושו המה היו בירידת האור כלומר לערב ילכו ובחשך לחתור בקירות הבית¹⁰³². והשם אם במרד אם¹⁰³³ במעל ^{(יהו’ כב, כב)}, בשש נקדות. ומשקל אחר בן נעות המרדות ^{(שמ"א כ, ל)}. וענין אחר ועניים¹⁰³⁴ מרודים תביא בית ^{(יש’ נח, ז)}. והשם ימי עניה ומרודיה ^{(איכה א, ז)}, פרושו¹⁰³⁵ בימי עניה, זכר עניי ומרודי ^{(איכה ג, יט)}, ענינם ¹⁰³⁶ דלות ושפלות. ועוד נכתבנו¹⁰³⁷ בשרש רוד.

1026. נבוכד נצר] נבוכדנאצר BL

1027. ובי"י] בי"י BL

1028. תמרודו] תמרדו BL

1029. במורדי] במרדי BL

1030. מורידים] מורדים BL

1031. במרדי] במורדי BL

1032. הבית] הבתים BL

1033. אם] ואם BL

1034. נוסף ועניים] BL

1035. פרושו] כמו BL

1036. חסר] ענין BL

1037. נכתבנו] נכתבם BL

מרה

אשר מרה את פי י"י ^{(מל"א יג, כו)}, כי מרו בך ^{(תה’ ה, יא)}¹⁰³⁸, ולא מרו את דברו ^{(תה’ קה, כח)}, פירושו האותות אשר שם בם כאשר צוה כן היו, וכן באו הצפרדעים והערוב. או פירוש ולא מרו את דברו משה ואהרן¹⁰³⁹ אשר שלח על המכות. כי מרו מריתי ^{(איכה א, כ)}, סורר ומורה ^{(דב’ כא, יח)}, שמעו נא המורים¹⁰⁴⁰ ^{(במ’ כ, י)}. ותהיין מורת¹⁰⁴¹ רוח ^{(בר’ כו, לה)}, ופרושו¹⁰⁴² כל אחת ואחת היתה מורה רוחם¹⁰⁴³. או יהיה שם בפלס ולדבר על י"י תועה ^{(יש’ לב, ו)}. והשם במשקל אחר ¹⁰⁴⁴ בית מרי המה ^{(יח’ ב, ה)}, גם היום מרי שיחי¹⁰⁴⁵ ^{(איוב כג, ב)}, גם¹⁰⁴⁶ אנכי ידעתי את מריך ^{(דב’ לא, כז)}, בסגול המ"ם. לשוב לעבדותם¹⁰⁴⁷ במרים ^{(נחמ' ט, יז)}, בחרק¹⁰⁴⁸ המ"ם. והתאר במשקל השם ואמרת אל מרי אל¹⁰⁴⁹ בית ישראל ^{(יח’ מד, ו)}. וכן אל תהי מרי כבית המרי ^{(יח’ ב, ח)}, הראשון תאר בשקל פתי והשני שם. או יהיה גם הראשון שם ויהיה חסר, והנון¹⁰⁵⁰ בו אל תהיא¹⁰⁵¹ איש מרי. וכן ואני תפלה ^{(תה’ קט, ד)}, ואני איש תפלה. וכן אך מרי יבקש רע ^{(מש' יז, יא)}, תאר או שם חסר איש. והפעל הכבד כי המרו ¹⁰⁵² רוחו ^{(תה’ קו, לג)}, ופירושו כי המרו משה ואהרן את דבר השם, ורוחו כמו דברו נא¹⁰⁵³ ויבטא השם בשפתיו שלא יכנסו לארץ. ¹⁰⁵⁴ממרים הייתם¹⁰⁵⁵ ^{(דב’ לא, כז)}, כמה ימרוהו במדבר ^{(תה’ עח, מ)}, ותמר את משפטי לרשעה ^{(יח’ ה, ו)}. למרות עיני כבודו ^{(יש’ ג, ח)}, משפטו להמרות. וכן למרות עליון בציה ^{(תה’ עח, יז)}. ובהמרותם תלן עיני ^{(איוב יז, ב)}, דגש המ"ם לתפארת. ופירושו ובתמורת ההתולים תלין¹⁰⁵⁶ עני¹⁰⁵⁷, כלומר באמת ההתולים אינם עמדי אבל בתמורתם תלין¹⁰⁵⁸ עיני¹⁰⁵⁹ ואני שומר תמיד האמת שהיא תמורת ההתולים. וכבר פירשתי ¹⁰⁶⁰ פירוש אחר בשרש התל ובשרש לון. כלם¹⁰⁶¹ ענין שנות והחליף¹⁰⁶² הדבר והמצוה. ומן הענין הזה תרגם יונתן על הארץ מרתים ^{(יר’ נ, כא)}, על ארעא דעמא סרבן. ומן הענין הזה את עני ישראל מורה¹⁰⁶³ מאד ^{(מל"ב יד, כו)}, כלומר משתנה ¹⁰⁶⁴ ומתחלף. ומורה לא יעלה על ראשו ^{(שופ’ יג, ה)}, הוא התער.

1038. חסר] , כי אתי מרתה ^{(יר’ ד, יז)} BL

1039. ואהרן] ואהרון BL

1040. המורים] המרים BL

1041. מורת] מרת BL

1042. נוסף ופרושו] BL

1043. חסר] , כלומר מחלפת ומשנה רצונם BL

1044. חסר] כי BL

1045. שיחי] שחי BL

1046. גם] כי BL

1047. לעבדותם] לעבדתם BL

1048. בחרק] בחירק BL

1049. repentir מרי אל] מרי אל BL

1050. והנון] והנכון BL

1051. נוסף תהיא] תהי BL

1052. חסר] את BL

1053. נוסף נא] BL

1054. חסר] וימרו בי ^{(יח’ כ, יג)}, BL

1055. הייתם] היתם BL

1056. תלין] תלן BL

1057. עני] עיני BL

1058. תלין] תלן BL

1059. עיני] עיני BL

1060. חסר] בו BL

1061. כלם] כולם BL

1062. והחליף] וחלוף BL

1063. מורה] מרה BL

1064. חסר] מאד BL

מרח

וימרחו על השחין ויחי ^{(יש’ לח, כא)}, ענין חבישה וחתול. וכן מרוח אשך ^{(וי’ כא, כ)}, שנמרחו ונמעכו אשכיו¹⁰⁶⁵.

1065. ונמעכו אשכיו] אשכיו ונמעכו BL

מרט

ואמרטה משער ראשי ^{(עז’ ט, ג)}, ואתה¹⁰⁶⁶ מהם אנשים ואמרטם ^{(נחמ' יג, כה)}, ולחיי למורטים¹⁰⁶⁷ ^{(יש’ נ, ו)}, וכל כתף מרוטה ^{(יח’ כט, יח)}. והנפעל כי ימרט ראשו ^{(וי’ יג, מ)}. והתאר ממה שלא נזכר פועלו מהדגוש אל גוי ממשך ומורט ^{(יש’ יח, ב)}, על משקל והסנה איננו אכל ^{(שמ’ ג, ב)} ענינם נפילת השער או עור הבשר או עקירתו. ובענין המריקה והעברת החלודה חרב¹⁰⁶⁸חרב הוחדה וגם מרוטה ^{(יח’ כא, יד)}, לטבח מרוטה ^{(יח’ כא, לג)}, ויתן אותה¹⁰⁶⁹ למרטה ^{(יח’ כא, טז)}. והפעול¹⁰⁷⁰ מן הכבד נחשת ממורט¹⁰⁷¹ ^{(מל"א ז, מה)}. ושלא נזכר פועלו¹⁰⁷² ממנו למען היה לה ברק מורטה¹⁰⁷³ ^{(יח’ כא, טו)}, והיא מורטה¹⁰⁷⁴ ^{(יח’ כא, טז)}, והטי"ת בהם דגושה לתפארת.

1066. ואתה] ואכה BL

1067. למורטים] למרטים BL

1068. נוסף חרב] BL

1069. אותה] אתה BL

1070. והפעול] והפעל BL

1071. ממורט] ממרט BL

1072. פועלו] פעלו BL

1073. מורטה] מרטה BL

1074. מורטה] מרטה BL

מרץ

וחבל נמרץ ^{(מי' ב, י)}, מה נמרצו אמרי יושר ^{(איוב לו, כה)}, קללה נמרצת ^{(מל"א ב, ח)}. והפעל הכבדאו¹⁰⁷⁵ מה ימריצך כי תענה ^{(איוב טז, ג)}. ענינם ענין חזק¹⁰⁷⁶ ותקף¹⁰⁷⁷.

1075. נוסף או] BL

1076. חזק] חוזק BL

1077. ותקף] ותוקף BL

לא. בבלי, צז ע"א

מרק

מרקו הרמחים ^{(יר’ מו, ד)}, נחושת¹⁰⁷⁸ מרוק ^{(דה"ב ד, טז)}. ושלא נזכר פועלו¹⁰⁷⁹ מהדגוש ומרק ושטף ¹⁰⁸⁰ ^{(וי’ ו, כא)}. והשם תמרוק ברע ^{(מש' כ, ל)}, ענין המריקה ידוע. ¹⁰⁸¹ ומזה נקרא לקשוט¹⁰⁸² הנשים תמרוק לפי שהוא ממרק זוהפמת¹⁰⁸³ הבשר ומנקהו, ונתון תמרוקיהן¹⁰⁸⁴ ^{(אס' ב, ג)}, ובתמרוקי הנשים ^{(אס' ב, יב)}. וכן נקרא למים שנתבשל בהם בשר¹⁰⁸⁵ , מרק לפי שיש בו מריקת הבשר¹⁰⁸⁶. ואת המרק שפוך ^{(שופ’ ו, כ)}, ומרק¹⁰⁸⁷ פגולים¹⁰⁸⁸ כליהם ^{(יש’ סה, ד)}.

1078. נחושת] נחשת BL

1079. פועלו] פעלו BL

1080. חסר] במים BL

1081. חסר] ופירוש ומרק ושטף במים שימרקוהו וישטפוהו היטב. ובדברי רבותינו ז"ל ^[לא] מריקה בחמין ושטיפה בצונן. ומקצתם אמרו מריקה ושטיפה בצונן והגעלה בחמין. BL

1082. לקשוט] לקישוט BL

1083. זוהפמת] זוהמת BL

1084. תמרוקיהן] תמרקיהן BL

1085. בשר] הבשר BL

1086. הבשר] הבשר BL

1087. ומרק] מרק BL

1088. פגולים] פגלים BL

משש

אולי ימשני אבי ^{(בר’ כז, יב)}, והוקל גשה נא ואמשך בני ^{(בר’ כז, כא)}, כי היה ראוי להדגש. והפעל הכבד כי מששת את כל כלי ^{(בר’ לא, לז)}, ענין המשוש ידוע. ויש לפרש מזה וימש חשך ^{(שמ’ י, כא)}.

משה

כי מן המים משיתיהו¹⁰⁸⁹ ^{(שמ’ ב, י)}. ויש מפרשים מזה ויזכר ימי עולם¹⁰⁹⁰ משה עמו ^{(יש’ סג, יא)}, או הוא כמשמעו וענינו משה ועמו. והפעל הכבד ימשני ממים רבים ^{(תה’ יח, יז)}, ענינם ענין המשיכה והמוצאה¹⁰⁹¹. ואכסך משי ^{(יח’ טז, י)}, פירושו בגדי משי והוא ידוע.

1089. משיתיהו] משיתהו BL

1090. repentir עולם] עולם BL

1091. והמוצאה] וההוצאה BL

משח

יען משח י"י אותי¹⁰⁹² ^{(יש’ סא, א)}, דבר¹⁰⁹³ הנביא כנגד המשיח שהמשיח אמר¹⁰⁹⁴ כן יען משה י"י אותי¹⁰⁹⁵ וגו'. אשר משחת שם ^{(בר’ לא, יג)}, ומשחת את חזאל ^{(מל"א יט, טו)}, משוחים¹⁰⁹⁶ בשמן ^{(שמ’ כט, ב)}, למשוח¹⁰⁹⁷ עליהם מלך ^{(שופ’ ט, ח)}, ¹⁰⁹⁸. למשחה בהם ^{(שמ’ כט, כט)}, לך נתתים למשחה ^{(במ’ יח, ח)}, כלומר בעבור שאתה משוח וכהן נתתים לך ולבניך. ואת אהרן ואת בניו תמשח ^{(שמ’ ל, ל)}, קום משחהו¹⁰⁹⁹ ^{(שמ"א טז, יב)}. והתאר הכהן המשיח ^{(וי’ ד, ה)}, בלי משיח בשמן¹¹⁰⁰^{(שמ"ב א, כא)}, כלומר כך נפל כאלו¹¹⁰¹ לא היה משוח בשמן למלוכה. למשיחו לכורש ^{(יש’ מה, א)}, אל תגעו במשיחי ^{(תה’ קה, טו)}, אמר זה על האבות שהיו¹¹⁰² גדולים ונסיכים כמו המלכים שהם משוחים בשמן. ותאר אחר ומשוח בששר ^{(יר’ כב, יד)}, ¹¹⁰³ בפלס קרוב רחוק. ומשקל אחר את¹¹⁰⁴כרוב ממשח הסוכך ^{(יח’ כה, יד)}. קומו השרים משחו מןגן¹¹⁰⁵ ^{(יש’ כא, ה)}, פירוש שימשחו עליהם מלך כי כבר מת בלשצר¹¹⁰⁶ והמלך הוא המגן. ויש מפרשים מגן ממש ופירושו שימשחו המגן ויצחצחו אותו כדי להחליק אותו שלא יעברהו¹¹⁰⁷ כלי זין¹¹⁰⁸. וכן¹¹⁰⁹ מפרשים בענין הזה בלי משיח בשמן ^{(שמ"ב א, כא)}, כמו שאמר כי שם נגעל מגן גבורים ^{(שמ"ב א, כא)}, ואומר שהיה המגן כאלו¹¹¹⁰ לא נמשח בשמן. והשם שמן המשחה ^{(שמ’ כט, ז)}, שמן משחת קדש ^{(שמ’ ל, כה)}. והנפעל כי נמשח דוד¹¹¹¹ למלך ^{(דה"א יד, ח)}, ביום המשח אתו ^{(במ’ ז, י)}, כלם¹¹¹² ענין משיחה בשמן או בזולתו וידוע הוא. ולפי שמנוי המלוכה או הגדולה¹¹¹³ על ידי משיחה נאמר למנוי אף על פי שאינו על ידי משיחה בלשון משיחה כמו¹¹¹⁴ומשחת את חזאל ^{(מל"א יט, טו)}, תמשח לנביא תחתיך ^{(מל"א יט, טז)}. וכן יען משח י"י אותי¹¹¹⁵ ^{(יש’ סא, א)}, אם¹¹¹⁶הם דברי הנביא על עצמו.

1092. אותי] אתי BL

1093. דבר] דברי BL

1094. אמר] יאמר BL

1095. אותי] אתי BL

1096. משוחים] משחים BL

1097. למשוח] למשח BL

1098. חסר] למשחך למלך ^{(שמ"א טו, א)}, השי"ן בקמץ רחב והחי"ת בקמץ חטף BL

1099. משחהו] משחהו BL

1100. נוסף בשמן] BL

1101. כאלו] כאילו BL

1102. שהיו] שהם BL

1103. חסר] בחולם BL

1104. נוסף את] BL

1105. מןגן] מגן BL

1106. בלשצר] בלשאצר BL

1107. יעברהו] יעברוהו BL

1108. זין] זיין BL

1109. וכן] וכך BL

1110. כאלו] כאילו BL

1111. דוד] דויד BL

1112. כלם] כולם BL

1113. או הגדולה] והגדולה BL

1114. נוסף כמו] BL

1115. אותי] אתי BL

1116. נוסף אם] BL

משך

ואיש משך בקשת לתמו ^{(מל"א כב, לד)}, אשר לא משכה בעול ^{(דב’ כא, ג)}, על כן משכתיך חסד ^{(יר’ לא, ג)}, פירושו משכתי אליך החסד¹¹¹⁷. וכן משוך¹¹¹⁸ חסדך ליודעיך¹¹¹⁹ ^{(תה’ לו, יא)}, על דרך ויט אליו חסד ^{(בר’ לט, כא)}. תמשך לויתן בחכה ^{(איוב מ, כה)}, משכו אותה וכל¹¹²⁰ המוניה ^{(יח’ לב, כ)}, המ"ם תקרא בקמץ חטף כמשפט הצווי¹¹²¹ כי צווי¹¹²² היחיד משוך בחלם¹¹²³, וכן קבלנו קריאתה בקמץ חטף. וכן מצאתי בספר מדויק¹¹²⁴ במסורת עליו לית וחטף¹¹²⁵. ובא בחרק¹¹²⁶ לגזרת פעל משכו וקחו לכם צאן ^{(שמ’ יב, כא)}, והמ"ם מעמדת בגעיא. במשכו ברשתו ^{(תה’ י, ט)}, במשוך¹¹²⁷ בקרן היובל ^{(יהו’ ו, ה)}, וימשך הארב ^{(שופ’ כ, לז)}, פירושו משך בשופר או משך העם אשר אתו אל העיר. לך ומשכת בהר תבור ^{(שופ’ ד, ו)}, ופירושו¹¹²⁸ ומשכת העם אליך בהר תבור. ואמר בלשון משיכה כי פירושו תוציאם בעל כרחם ותפתם בדברים עד שתביאם למלחמה, כי היו מתיראים מפני חיל סיסרא. וכן פירושו ומשכתי אליך אל נחל קישון¹¹²⁹ את סיסרא שר צבא יבין ¹¹³⁰ואת המונו ^{(שופ’ ד, ז)}, ¹¹³¹אמרו כי אצטגניניו ראו מפלתו ומנעוהו לצאת למלחמה והקדוש ברוך הוא חזק לבו ומשכו אל נחל קישון. מושכים¹¹³² בשבט סופר¹¹³³ ^{(שופ’ ה, יד)}, פירושו כי הסופר מושך העט על הספר בכתבו. למשך ביין את בשרי ^{(קה’ ב, ג)}, לנהגו ולמשכהו¹¹³⁴ ביין. והנפעל לא תמשך עוד ^{(יח’ יב, כה)}, וימיה לא ימשכו ^{(יש’ יג, כב)}. והשם נושא¹¹³⁵ משך הזרע ^{(תה’ קכו, ו)}, בשש נקדות¹¹³⁶. ומשך חכמה מפנינים ^{(איוב כח, יח)}. אבל כי גרתי משך ^{(תה’ קכ, ה)}, הוא שם אמה¹¹³⁷ ¹¹³⁸. ואמר יוסף בן גוריון כי הם אנשי תושכאנה¹¹³⁹. ¹¹⁴⁰ ופירוש ומשך חכמה מפנינים¹¹⁴¹^{(איוב כו, יח)} יקר החכמה, כי הדבר היקר ימשך שמו למרחוק. וכן משך הזרע כי הזרע יקר¹¹⁴² בארץ הנגב. ¹¹⁴³והפעל הכבד ¹¹⁴⁴תוחלת ממשכה ^{(מש' יג, יב)}, אל גוי ממשך ומורט ^{(יש’ יח, ב)}.

1117. החסד] חסד BL

1118. משוך] משך BL

1119. ליודעיך] לידעיך BL

1120. וכל] ואת כל BL

1121. הצווי] הציווי BL

1122. צווי] ציווי BL

1123. בחלם] בחולם BL

1124. מדויק] מדוייק BL

1125. וחטף] חטף BL

1126. בחרק] בחירק BL

1127. במשוך] במשך BL

1128. ופירושו] פירוש BL

1129. קישון] קישון BL

1130. חסר] את רכבו BL

1131. חסר] כי BL

1132. מושכים] משכים BL

1133. סופר] ספר BL

1134. ולמשכהו] ולמשכו BL

1135. נושא] נשא BL

1136. נקדות] נקודות BL

1137. אמה] אומה BL

1138. חסר] הנזכרת בתורה ומשך ותירס ^{(בר’ י, ב)} BL

1139. תושכאנה] טושקנ"ה BL

1140. חסר] והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש מזה סוסים מיזנים משכים היו ^{(יר’ ה, ח)}, מיוחסים אל משך כי משם יבאו הסוסים האבירים הומים ומתאוים אל הנקבה. BL

1141. מפנינים] BL

1142. חסר] לזורעו ואף כי BL

1143. חסר] ולטעם זה יאמר על נושא הזרע לזרוע במשך הזרע ^{(עמ’ ט, יג)}. BL

1144. חסר] מן הדגוש BL

משל

ולא במשלו¹¹⁴⁵ אשר משל ^{(דנ' יא, ד)}, וישב ומשל על כסאו ^{(זכ’ ו, יג)}, ומשלת בגוים רבים ^{(דב’ טו, ו)}, משל בנו גם אתה ^{(שופ’ ח, כב)}, ומשלו מים ועד ים ^{(זכ’ ט, י)}, מושל¹¹⁴⁶ בגבורתו עולם¹¹⁴⁷^{(תה’ סו, ז)}. מושל¹¹⁴⁸ עמים ויפתחהו ^{(תה’ קה, כ)}, מושליו יהלילו¹¹⁴⁹ ^{(יש’ נב, ה)}. וכבר פירשתיו¹¹⁵⁰ בשרש ילל. והכבד המשל ופחד עמו ^{(איוב כה, ב)}. והשם ומשל ממשל רב ^{(דנ' יא, ג)}, המ"ם בחרק¹¹⁵¹. ובתוספת ה"א או תי"ו הממשלה הראשנה ^{(מי' ד, ח)}, לממשלת היום ^{(בר’ א, טז)}, לממשלת ביום¹¹⁵² ^{(בר’ א, טז)}, וממשלתך בכל דור ודור ^{(תה’ קמה, יג)}, וממשלתך אתן בידו ^{(יש’ כב, כא)}. והקבוץ לממשלות בלילה ^{(תה’ קלו, ט)}, המ"ם בכלם בסגול. ישראל ממשלותיו ^{(תה’ קיד, ב)}, המ"ם בפתח. וענין אחר הנה כל המושל¹¹⁵³ עליך ימשול¹¹⁵⁴ ^{(יח’ טז, מד)}, על כן יאמרו המושלים¹¹⁵⁵ ^{(במ’ כא, כז)} מושלי¹¹⁵⁶ העם הזה אשר בירושלם¹¹⁵⁷^{(יש’ כח, יד)}. ¹¹⁵⁸והציגני למשל עמים ^{(איוב יז, ו)}. והשם להבין משל ומליצה¹¹⁵⁹^{(מש' א, ו)}, משל הקדמוני¹¹⁶⁰ ^{(שמ"א כד, יג)}, והוא סמוך, ופירושו משל מושל הקדמוני או הוא משקל אחר ואיננו¹¹⁶¹ סמוך והקדמוני תאר לו. וישא משלו ^{(במ’ כג, ז)}, למשל ולשנינה ^{(דב’ כח, לז)}. והכבד הלא ממשל משלים הוא ^{(יח’ כא, ה)}, וענין המשל הוא דמות דבר אל דבר¹¹⁶². וכן בענין זה¹¹⁶³ זכרוניכם משלי אפר ^{(איוב יג, יב)}, והנפעל נמשל כבהמות נדמו ^{(תה’ מט, יג)}, ונמשלתי עם יורדי בור ^{(תה’ כח, א)}. וההתפעל ואתמשל כעפר ואפר ^{(איוב ל, יט)}. והכבד ותמשילוני¹¹⁶⁴ ונדמה ^{(יש’ מו, ה)}. והתאר מזה לממשלים¹¹⁶⁵ לבית אביהם ^{(דה"א כו, ו)}, רוצה לומר דומים להם בגבורה כי גבורי חיל המה. ובא בחרק¹¹⁶⁶ המ"ם כמו עתליה המרשעות¹¹⁶⁷ ^{(דה"ב כד, ז)}, הערים המבדלות ^{(יהו’ טז, ט)}.

1145. במשלו] כמשלו BL

1146. מושל] משל BL

1147. נוסף עולם] BL

1148. מושל] משל BL

1149. יהלילו] יהילילו BL

1150. פירשתיו] פירשנוהו BL

1151. בחרק] בחירק BL

1152. ביום] הלילה BL

1153. המושל] המשל BL

1154. ימשול] ימשל BL

1155. המושלים] המשלים BL

1156. מושלי] משלי BL

1157. נוסף אשר בירושלם] BL

1158. חסר] ויונתן תרגמו מהענין הראשון שלטוני עמא. BL

1159. נוסף ומליצה] BL

1160. הקדמוני] הקדמני BL

1161. ואיננו] ואינו BL

1162. חסר] ויש בו גם כן דברים סתומים BL

1163. זה] הזה BL

1164. ותמשילוני] ותמשלני BL

1165. לממשלים] הממשלים BL

1166. בחרק] בחירק BL

1167. המרשעות] המרשעת BL

משק

ממשק חרול ^{(צפ' ב, ט)}, פירושו לפי מקומו, מוצא השבילים¹¹⁶⁸, ¹¹⁶⁹שיצמיחו¹¹⁷⁰ שם מפני החורבן¹¹⁷¹. ויש מפרשים מלשון שוקק, ישתקשקון, רוצה לומר שיהיה המקום מלא חרולים והעובר שם ישמע קולחל¹¹⁷² חרולים נושקין זה על זה ¹¹⁷³ויהיה שרשו שקק. ¹¹⁷⁴ואדוני אבי ז"ל כתב משק ביתי ^{(בר' טו, ב)} וממשק חרול ^{(צפ' ב, ט)}, בזה השרש בענין אחר¹¹⁷⁵ ופרשם¹¹⁷⁶ ענין עזיבה. ופירש בן משק ביתי בן שאעזוב כל אשר לי בידו והוא דמשק אליעזר. וכן ממשק חרול שיהיה המקום נשמט ונעזב מלא חרולים. ובא על דרך והארץ תעזב מהם ^{(וי’ כו, מג)}. וכן תרגם יונתן ממשק חרול משמט מלוחין. ובדמשק ערש ^{(עמ’ ג, יב)}, פרשתיו¹¹⁷⁷ באות הדל"ת בן ארבע אותיות.

1168. השבילים] החרולים BL

1169. חסר] כלומר BL

1170. שיצמיחו] שיצמחו BL

1171. החורבן] החרבן BL

1172. נוסף חל] BL

1173. חסר] בנשוב בהם הרוח BL

1174. – חסר מחמת הדומות ] ורבי יונה הביא בזה השרש ובן משק ביתי ^{(בר’ טו, ב)}. והנני עתיד לכתבו בשרש שקק. BL

1175. אחר] אחד BL

1176. ופרשם] ופירש BL

1177. פרשתיו] פירשתיו BL

מתג

במתג ורסן עדיו לבלום ^{(תה’ לב, ט)}, מתג לחמור ^{(מש' כו, ג)}, בשש נקדות¹¹⁷⁸. ומתגי בשפתיך ^{(יש’ לז, כט)}, שלשתם ענין אחד. ומתג לחמור הוא דרבן הברזל התחוב בקצה העץ שטוענין¹¹⁷⁹ בו החמור¹¹⁸⁰. במתג ורסן, ומתגי בשפתיך הוא הברזל הארוך שמשימין בפי הבהמה להנהיגה, הוא¹¹⁸¹ שקורין לו פרן בלעז¹¹⁸², והוא כמו הרסן אלא שאיננו¹¹⁸³ עשוי בתכונתו. ויקח דוד את הי¹¹⁸⁴מתג האמה מיד פלשתים ^{(שמ"ב ח, א)}, תרגם¹¹⁸⁵ יונתן ית¹¹⁸⁶תקון¹¹⁸⁷ אמתא. ובדברי הימים במקומו ויקח דוד¹¹⁸⁸את גת ובנותיה¹¹⁸⁹ מיד פלשתים ^{(דה"א יח, א)}, אולי מתג האמה היה¹¹⁹⁰ כלל לגת ובנותיה.

1178. נקדות] נקודות BL

1179. שטוענין] שדוקרין BL

1180. חסר] למהרו BL

1181. הוא] והוא BL

1182. פרן בלעז] בלעז פרי"ן BL

1183. שאיננו] שאינו BL

1184. נוסף הי] BL

1185. תרגם] תרגום BL

1186. נוסף ית] BL

1187. תקון] תיקון BL

1188. נוסף דוד] BL

1189. ובנותיה] ובנתיה BL

1190. היה] היא BL

מתה

מתים יחרישו ^{(איוב יא, ג)}, ממתים ידך י"י ^{(תה’ יז, יד)}, מתי מספר ^{(בר’ לד, ל)}, ויהי מתיו מספר ^{(דב’ לג, ו)}. וכבודו¹¹⁹¹מתי רעב ^{(יש’ ה, יג)}, כלומר עם כבודו יהיו רעבים. וכבר כתבנו אותו בשרש מות על דעת המתרגם. מתיך בחרב יפולו¹¹⁹² ^{(יש’ ג, כה)}. והשם מעיר מתם עד בהמה ^{(שופ' כ, מח)}¹¹⁹³. אין מתום בבשרי ^{(תה’ לח, ח)}, מכף רגל ועד ראש אין בו מתום ^{(יש’ א, ו)}, והמ"ם נוספת כמ"ם שלשום, וענין המלה הזאת אנשים. ופירוש אין מתם¹¹⁹⁴ בבשרי לא נשאר בו¹¹⁹⁵ צורת אנוש. ועוד¹¹⁹⁶ נכתבנו בשרש תמם. וכן מעיר מתם¹¹⁹⁷ מעיר שיש בה אנשים רבים¹¹⁹⁸ כלומר אנ¹¹⁹⁹עיר נושבת. ומלת מתים לא מצאנו היחיד ממנה ומשקלה פנים, זנים ¹²⁰⁰לא נמצא להם¹²⁰¹יחיד אבל סאים שהוא במשקלם יש לו יחיד סאה.

1191. repentir ממתים ידך י"י תה’ יז, יד, מתי מספר בר’ לד, ל, ויהי מתיו מספר דב’ לג, ו. וכבודו] ממתים ידך י"י ^{(תה’ יז, יד)}, מתי מספר ^{(בר’ לד, ל)}, ויהי מתיו מספר ^{(דב’ לג, ו)}. וכבודו BL

1192. יפולו] יפלו BL

1193. ] והשם מעיר מתים ^{(איוב כד, יב)} BL

1194. מתם] מתום BL

1195. בו] בי BL

1196. ועוד] ועוד BL

1197. מתם] מתים BL

1198. רבים] הרבה BL

1199. נוסף אנ] BL

1200. חסר] כי גם להם BL

1201. נוסף להם] BL

מתח

וימתחם כאהל לשבת ^{(יש’ מ, כב)}, ענין המשיכה והפרישה, וכן בדברי רבותינו ז"ל מקום שנמתח עמו. ומזה וימצא הגביע באמתחת בנימין¹²⁰² ^{(בר’ מד, יב)}, והאל"ף נוספת, והתי"ו לנקבה והיא לסמיכות נהפכה, כי מבלי הסמיכות אמתחה בפלס אזכרה. והנכון כי אמתחת אחד בסמוך ובמוכרת וחבורו¹²⁰³ לכנויים¹²⁰⁴ יוכיח, אמתחתו, אמתחתי ואלו היה ¹²⁰⁵אמתחה היתה¹²⁰⁶ התי"ו רפיה¹²⁰⁷. והוא השק ונקרא כן לפי שהוא נמתח תמיד בכל עת שממלאין¹²⁰⁸ אותו כי כאשר הוא רק הוא מאסף¹²⁰⁹ ומקפל¹²¹⁰ יחד ובעת שממלאין אותו מותחין אותו. והקבוץ מלא את אמתחות¹²¹¹ האנשים ^{(בר’ מד, א)}, בפי אמתחותינו¹²¹² ^{(בר’ מד, ח)}.

1202. בנימין] בנימן BL

1203. וחבורו] וחיבורו BL

1204. לכנויים] לכינויים BL

1205. חסר] מן BL

1206. היתה] היה BL

1207. רפיה] רפה BL

1208. שממלאין] שממלאים BL

1209. מאסף] מאוסף BL

1210. ומקפל] ומקופל BL

1211. אמתחות] אמתחת BL

1212. אמתחותינו] אמתחתינו BL

מתי

מתי תנחמני ^{(תה’ קיט, פב)}, עד מתי עשנת ^{(תה’ פ, ה)}, למתי אעתיר לך ^{(שמ’ ח, ה)}, ידוע.

מתן

ממתנים ועד ירכים ^{(שמ’ כח, מב)}, מתניכם חגורים¹²¹³ ^{(שמ’ יב, יא)}, חגרה בעז מתניה ^{(מש' לא, יז)}, מצמדת על מתניו ^{(שמ"ב כ, ח)}, וקסת הסופר¹²¹⁴ במתניו ^{(יח’ ט, ב)}, פירושו שהיה תלוי¹²¹⁵ באזור מתניו הם¹²¹⁶ החלצים מקום שחוגרין עליו¹²¹⁷.

1213. חגורים] חגרים BL

1214. הסופר] הספר BL

1215. שהיה תלוי] שהיתה תלויה BL

1216. הם] והם BL

1217. עליו] אותו BL

מתק

מתקו לי¹²¹⁸ רגבי נחל ^{(איוב כא, לג)}. מתקו רמה ^{(איוב כד, כ)}, פירושו מתק לו הרמה או מתק ממנו פי הרמה. והפעל הכבד אם תמתיק בפיו רעה ^{(איוב כ, יב)}, והוא על דרך ההשאלה והוא פועל¹²¹⁹ עומד. וכן אשר יחדו נמתיק סוד ^{(תה’ נה, טו)}, והוא פועל¹²²⁰ יוצא. והשם במתק שפתיה תדיחנו ^{(מש' ז, כא)}¹²²¹, בשש נקדות¹²²². ומשקל אחר החדלתי את מתקי ^{(שופ’ ט, יא)}, המ"ם בקמץ חטף. ובתוספת מ"ם חכו ממתקים ^{(שה"ש ה, טז)}. והתאר מה מתוק מדבש ^{(שופ’ יד, יח)}, ותהי בפי¹²²³כדבש למתוק ^{(יח’ ג, ג)}, פירושו כדבש שהוא לאדם למתוק כן היתה מתוקה בפי. והתאר בשרק¹²²⁴ מתוקה שנת העובד¹²²⁵ ^{(קה’ ה, יא)}, ומתוקים מדבש ^{(? יט, יא)}. ועל דרך ההשאלה אמתוק האחד¹²²⁶.

1218. לי] לו BL

1219. פועל] פעל BL

1220. פועל] פעל BL

1221. ] ומתק שפתים יסיף לקח ^{(מש' טז, כא)} BL

1222. נקדות] נקודות BL

1223. repentir בפי] בפי BL

1224. בשרק] בשורק BL

1225. העובד] העבד BL

1226. אמתוק האחד] ומתוק האור ^{(קה’ יא, ז)} BL

ואשר הוא בן ארבע אותיות

מהמה

חשתי ולא התמהמהתי ^{(תה’ קיט, ס)}, כי¹²²⁷לולא התמהמהנו ^{(בר’ מג, י)}, ראו אנכי מתמהמה ^{(שמ"ב טו, כח)}, התמהמהו ותמהו ^{(יש’ נט, ט)}, ולא יכלו להתמהמה ^{(שמ’ יב, לט)}, ואהוד נמלט עד התמהמהם ^{(שופ’ ג, כו)}, אם יתמהמה חכה¹²²⁸ לו ^{(חב’ ב, ג)}, ענין כלם ענין עכוב, ופירוש התמהמהו ותמהו התמהמהו במחשבה ותמהו ויהיה בעיניכם פלא דבר¹²²⁹.

1227. נוסף כי] BL

1228. חכה] הכה BL

1229. חסר] זה BL

נשלמה אות המ"ם

Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | מם », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #mem_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/mem_he.xml/מם>, consulté le 08-01-2025)