Vulneravit. In die furoris sui, Psalmiste, acutisonum vulneravit caput, Psalmiste, gravisonum propter dictionem parvam vulneravi et ego sanabo, Verba, et vulneravit perforavit tempus suum, Iudicum, et cum sagiptis suis vulnerabit, vulnera lumbos insurgentium contra ipsum, Verba. Et nomen et vulnus percussionis sue sanabit, Isaie, modus eorum modus vulneris in barbaro nafra, sed ut tingas pedem tuum, Psalmiste, est sicut inversum tinges de tincto vestibus, quod expo. rubeum et expo. rubricabis pedem tuum cum sanguine inimicorum et tinges linguam canum tuorum de ipso expo. de sanguine et dictio tinges stans in loco duorum ac si dixisset tinges pedem tuum et tinges linguam canum tuorum de sanguine inimicorum et camessatum est in sanguine quia quod non ipsum affixum ad dictionem linguam canum tuorum si non ad dictionem canum tuorum tardatam, et propter mem de inimicis non ipsi iudicium affixionis ad pathissari.

מחץ ביום אפו מלכים ^{(תה’ קי, ה)}, מלרע, מחוץ¹ ראש ^{(תה’ קי, ו)}, מלעיל מפני מלה זעירא, מחצתי ואני ארפא ^{(דב’ לב, לט)}, ומחצה וחלפה רקתו ^{(שופ’ ה, כו)}, וחציו ימחוץ^{2 (במ’ כד, ח)}, ³. מחץ מתנים קמיו ^{(דב’ לג, יא)}. והשם ומחץ מכתו ירפא ^{(יש’ ל, כו)}, עניינם⁴ ענין דקירה נַפְֿרָא בלעז⁵. אבל למען תמחץ רגלך ^{(תה’ סח, כד)}. הוא⁶ כמו הפוך תחמץ מן חמוץ בגדים ^{(יש’ סג, א)}, שפירושו אדום⁷, ופירושו תאדם רגלך בדם האויבים ותמחץ לשון כלביך מנהו ^{(תה’ סח, כד)} פירושו מן הדם. ומלת תמחץ עומדת במקום שנים כאלו⁸ אמר תמחץ רגלך ותמחץ לשון כלביך מדם האויבים. ונקמץ בדם לפי שאינו נסמך למלת לשון כלביך אלא למלת האויבים⁹ המאוחר, ומפני מ"ם מאויבים אין לו משפט הסמיכות להפתח.