Numeravit. Et tu numerabis tibi exercitum, Regum, numerans numerum ad sacerdotes, Psalmiste, et numerabo vos ad ensem, Isaie, ad numerare dies nostros sic fac scire, Psalmiste, et est infinitum. Et rabi Iona scripsit quod est nomen et rectum est et sic scripsit ipsum pater meus. Et niphal etiam semen tuum numerabitur¹, In principio, non narrabuntur et non numerabuntur, Verba. Et nomen et implentes ad mem² libamen, Isaie, sicut numerus ut dicere ad numerum stellarum et sunt septem stelle ambulare. Et sunt declarantes quod est nomen stelle, omnes ipse, et similes ipsis, modus numeri et computi. Et scripsit rabi Iuda in hoc modo numerus erit vobis, Ezechielis. Et tabi Iona apprehendit supra ipsum ad scire suum, et licet quod erit libra pondus sicut quod declaravit. Et sic tres libre auri, Regum, et argentum³ libre duo milia, Ezre, et licet sic est in ipsa numerus cognitus et libra ipsa sexaginta sicli. Et pondus viginti grana decem sicli, quinque et viginti sicli decem et quinque sicli libra erit vobis, Ezechielis, et quod quod partitus est libram⁴ in istis ponderibus quia omne unum fuit pondus pro se ipso, et inter omnia ipsa fuit libra. Et sic in omni pondere est ipsi numerus cognitus quot uncie sunt in ipso et quot denari sunt in ipso et ecce doctores nostri memorarunt libram in locis in modo ponderis quod est libra in dicere eos libra ficuum et in locis in modo numeri in dicere eos virgo scriptura sua ducenta et vidua libra et est centum moneta et totum unum quia non vocatum est pondus libra si non propter numerum scitum qui in ipso, quia in locis istis vocant litram ad vigint.⁵ monetas et de hoc decem vicibus, In principio, expo. vicibus quia quod sunt numerus dicemus in ista lingua. Et modus alius qui paravit cibum vestrum, Danielis, et noctes⁶ laboris paraverunt mihi, Iob, et paravit Dominus piscem magnum, Ione^(a), et paravit ipsis rex, Danielis, misericordiam et veritatem para custodient ipsum, Psalmiste, imperativum deficiens sicut precipe filiis Israel et iudicium suum precipe omnia ipsa modus parationis et doni. Et nomen ad Mose fuit ad donum, Et vocavit, expo. donum et pars donum unum, Samuelis, etiam pars vulpium pars pars mea et calix meus, Psalmiste, et mittere dona, Hester, modus donorum et partium et veniet cum complimento suo partes levitarum, Nehemie, partes cantorum et ianitorum, Nehemie, et cum mutatione iot in aleph dona confessionis, Nehemie, expo. precepta sacerdotum que precipit lex et veniunt affixa cum cames ad viam divisi ad levigare lecturam fuerunt convenientia partes partes pe cum hiric sicut iustitie benedictiones cum affixo. Et venit nomen sine he et vocaverunt filii Israel nomen suum manna, Nomina, et manna tuum non prohibuisti de ore eorum, Nehemie, et est in pondere precipe expecta quia non sciverunt ipsi nomen vocaverunt ipsum man ut dicere donum et pars de nomine extollatur et proximum ad modum istum constituti supra vasa que ordinavit princeps eunuchorum, Danielis, targum et ordinabit maior macellatorum

ואתה תמנה לך חיל ^{(מל"א כ, כה)}, מונה מספר לכוכבים ^{(תה’ קמז, ד)}, ומניתי אתכם לחרב ^{(יש’ סה, יב)}, למנות ימינו כן הודע ^{(תה’ צ, יב)}, והוא מקור. ורבי יונה כתב שהוא שם. והנפעל גם זרעך ימנה ^{(בר’ יג, טז)}, לא יספרו ולא ימנו ^{(שה"ב ה, ו)}. והשם והממלאים למני ממסך ^{(יש’ סה, יא)}, כמו מנין כלומר למנין הכוכבים והם שבעה כוכבי לכת. ויש מפרשים שהוא שם כוכב, שלם¹ והדומים להם ענין מספר ומנין². וכתב רבי יהודה בזה הענין המנה יהיה לכם ^{(יח’ מה, יב)}. ורבי יונה השיג עליו לדעתו. ואף על פי שיהיה מנה משקל כמו שפירשתי, וכן שלשת מנים זהב ^{(מל"א י, יז)}, וכסף מינים³ אלפים ^{(נחמ' ז, עב)}, אף על פי כן יש בו מנין ידוע. והמנה הוא ששים שקלים, והשקל עשרים גרה, כמו שאמר והשקל עשרים גרה, עשרים שקלים, חמשה ועשרים שקלים, עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם ^{(יח’ מה, יב)}. ומה שחלק המנה לאלה המשקלים כי כל אחד היה משקל בפני עצמו ובין כלם⁴ היו⁵ מנה. וכן בכל משקל יש בו מנין ידוע כמה אוקיאות⁶ יש בו, וכמה פשוטים יש בו. והנה רבותינו ז"ל זכרו המנה מקומות⁷ בענין משקל שהוא הליטרא, כאמרם⁸ מנה דבלה⁹. ובמקומות בענין מנין כאמרם¹⁰ ^[א] בתולה כתובתה^{11 12} מאתים ואלמנה מנה, והוא מאה זוז. והכל אחד, כי לא נקרא המשקל מנה אלא מפני המספר הידוע שבו כי במקומות אלו קורין ליטרא לעשרים זוז. ומזה עשרת מונים^{13 (בר’ לא, מא)}, פרושו¹⁴ פעמים ולפי שהם מנין נאמר בזה הלשון. וענין אחר אשר מנה את מאכלכם ^{(דנ' א, י)}, ולילות עמל מנו לי ^{(איוב ז, ג)}, וימן י"י דג גדול ^{(יונה ב, א)} וימן להם המלך ^{(דנ' א, ה)}. חסד ואמת מן ינצרוהו^{15 (תה’ סא, ח)}, צווי חסר כמו צו את בני ישראל ^{(וי’ כד, ב)}, ומשפטו מנה, כלם ענין הזמנה ומתנה.והשם למשה היה למנה ^{(וי’ ח, כט)}, פירושו מתנה וחלק. מנה אחת אפים ^{(שמ"א א, ה)}, מנת שועלים^{16 (תה’ סג יא)}, מנת חלקי וכוסי ^{(תה’ טז, ה)}, ומשלח מנות ^{(אס' ט, יט)}, את תמרוקיה ואת מנותיה ^{(אס' ב, ט)}, ענין מתנות וחלקים. ובא בתשלומו מניות הלוים ^{(נחמ' יג, י)}, מניות המשוררים¹⁷ והשוערים^{18 (נחמ' יב, מז)}. ובתמורת היו"ד באל"ף מנאות התורה ^{(נחמ' יב, מד)}, פירושו חקי¹⁹ הכהנים שצותה התורה. ובאו סמוכים בקמץ על דרך המוכרת להקל הקריאה כי היו ראויים²⁰ מניות, מנאות הפ"א בחרק²¹ כמו צדקות, ברכות בסמוך. ובא השם מבלי ה"א ויקראו בית ישראל את ²² המן^{23 (שמ’ טז, לא)}, ומנך לא מנעת מפיהם ^{(נחמ' ט, כ)}, והוא בשקל צו, קו לפי שלא ידעו לו שם קראו לו מן, כלומר מתנה לנו²⁴ וחלק מאת השם יתברך. וקרוב לזה הענין ממנים על הכלים ^{(דה"א ט, כט)}. אשר מנה שר הסריסים ^{(דנ' א, יא)}. תרגום ויפקוד²⁵ שר הטבחים ומני רב קטוליא.