Renuit. Renuit¹ Bilaam, Balac, noluerunt capere erudictionem, Ieremie, si nolens nolet, Iudicum. Et adiectivum si nolens tu admittere, Veni, in statera et laudans² ego mortuos. Et pondus aliud nolens nolentes ad audire verba mea.

מאן בלעם הלוך¹ עמנו ^{(במ’ כב, יד)}, מאנו קחת מוסר ^{(יר’ ה, יג)}, אם מאן ימאן אביה ^{(שמ’ כב, טו)}, והתאר אם מאן אתה לשלח ^{(שמ’ ז, כז)}, בפלס ושבח אני את המתים ^{(קה’ ד, ב)}, ומשקל אחר מאן, המאנים לשמוע² את דברי ^{(יר’ יג, י)}.