De. De die ipso, Ezechielis, si de arbore, et ingredietur supra ipsum lamed ad de semper et usque semper, Ieremie, ad de longe oculi eius respicient, Iob, ad de die recedere Ephraim de super Iudam, Isaie, et recepit David numerum eorum ad de etate viginti annorum et inferius, Verba, et ingredi fecerunt lamed et mem et bet simul, quia ad de in principio non vos, Verba, et mem pathissata et iudicium suum cum hiric et cum addictione de iot et sere nun¹ recedite de via, Isaie, declinate de via, Isaie, et cum hiric nun² de Ephraim de machir, Iudicum, ad de Assur et civitatibus munitionis, Michee, et daggessato nun in istis propter raptionem dictionis, quia non aptabitur sine daggessatione si non nata fuerit quieta inter mem et nun, et pre multum servire sibi in dictione ista fecerunt deficere ipsam in plus et absorpserunt ipsam cum dagges de intus fratres tuos, Verba, propter dominum deum³, Verba, propter senectam surges, Et vocavit, et venit et venit עהח"ר⁴ sere mutatione dagges de capite de ambulare de transire de vespera et usque vesperam de mundo. Et iam veniunt cum hec et cum res cum hiric, et omnia declaravimus bene in parte prima de isto⁵ libro, in capitulo verborum in ordine primo et odientes me de surgent supra ipsis, Verba, expo. de quibus surgent supra ipsis quia amaritudo mihi nimis magis quam vobis, Rut, expo. de parte amoris vestri de omnibus angustiatoribus meis fui opprobrium, Psalmiste, ut dicere de verbis eorum et derisionibus eorum tota die fui opprobrium⁶ de Asser pinguis panis eius, In principio, ut dicere de Asser exibit benedictio semper, quia pinguis erit esca sua ut dicere terra sua educens panem suum, erit delitiosa et pinguis et ipse dabit delitias regis, de deo patris tui, In principio, expo. de deo patris tui venit tibi hoc et est quod narravit supra et stetit in robore arcus suus, et dicet totum istud bonum venit tibi de deo patris tui qui iuvabit te, et de potentissimo qui benedicet tibi, et non incidemus de bestia, Regum, expo. et non incidemus civitatem de bestia, et ego non fastidio affectus sum de pastore post te, Ieremie, ut dicere non oppressi me ipsum, et non timui de ista re quod ero pastor post te. Et diem doloris plenum non desideravi, quia scivi quia dies doloris plenus erit mihi dies prophetie, sed tu coegisti me, de sacerdote capient, Ezechielis, expo. sunt de sacerdotibus quos capient, et sunt sacerdotes minores soluti in viduis, et sic dixit targum reliquum sacerdotum capient. Et sunt declarantes quia quod dixit in principio parasa, et sacerdotes levite filii Zadoc qui custodierunt custodiam Domini sanctuarium meum in errare filios Israel de me, Ezechielis, simile quod quando fuerunt errantes Israel et sacerdotes non erant errantes propterea dixit ad sacerdotes quod si capient de filiabus Israel non capient si non vergines in filiabus Israel in fortitudine falsarum que maritate fuerunt ad falsum ipsis et certe ipse in conclusione meretricium et prohibitarum ipsis, et si venient ad capere viduam non capient si non viduam de sacerdotibus, quia ipse non erraverunt, et in possessione bonarum ipse, et veniet in modo magis oleum letitie magis quam sotios tuos, Psalmiste, magis quam sotios tuos benedicetur magis quam mulieres, Iudicum, magis quam reliquum mulierum bonum nomen, magis quam oleum bonum, Ecclesiastes, et similia ipsis nunc male faciemus tibi magis quam ipsis, In principio, deficit lamed servitii modus suus magis quam ipsis, ut dicere male faciemus tibi magis de quo in corde nostro ad malefacere ipsis, et sunt in modo nimis et egressus est terminus⁷ filiorum Dan minus quam ipsorum et ascenderunt filii Dan et pugnaverunt cum Lesem, et ceperunt ipsam, Iosue, ut dicere terminus fuit filiis Dan minor quam ipsis, propterea exiverunt et pugnaverunt, cum lesem, et sunt in loco in⁸ crastino sabati, Et vocavit, sicut in crastino, et sic in die sacrificii vestri comedatur et in crastino et vocat, de Sinai venit, Verba, sicut in Sinai, nunc et proximo, sicut in proximo de templis tuis supra Ierusalem, Psalmiste, sicut in templis tuis, de ore⁹ infantium sicut in ore. Et possibile quod erit sicut ipsa de omnibus angustiatoribus meis sui opprobrium¹⁰, Psalmiste, ut dicere inter ipsos. Et est ad declarare ipsa sicut audictio eorum quia expo. de Sinai vult dicere de Sinai manifestata est gloria eius et venit ad Israel, et expo. de templis tuis¹¹ supra Ierusalem quia inde veniet ipsis timor sicut quod dixit timendus deus de sanctuario, Psalmiste, propter gloriam habitantem in sanctuario, propterea tibi adducent reges munus et expo. de ore infantium quia de tempore quo incipiet lactans ad loqui cognoscit fortitudinem creatoris qui divisit hominem in anima intellectiva, et non cognoscit istam rem usque quo incipiat ad loqui et expo. de omnibus oppressoribus meis, de omni quod faciunt mihi oppressores mei fui opprobrium ipsis videntibus me, et de ante et dicemus iustum, Isaie, sicut quis annuntiavit de principio, Isaie,¹² quod dixit ut dicere de principio te tempore quo ascendit in cogitatione, et incisa est rex Chorex, et usque nunc quis renuntiavit vel quis fecit audire hoc erit in futurum et expo. non erit in die¹³ adhuc puer, Isaie, quod non exibit inde ad sepulchrum puer dierum, et non senex qui non impleat dies suos, et expo. de ante ponere lapidem, ponite cor vestrum, hagger de temporibus quibus transiverunt ante ponere lapidem usque diem istum, et expo. de non¹⁴ sicut tu Domine, Ieremie, de quo quod nos videntes quod non sicut tu, scimus quia magnus tu, et magnum nomen tuum in¹⁵ fortitudine et de crastino venit cum mem quia non veniet supra cras et cras in servitii numquam et ingredi facies supra ipsum¹⁶ mem¹⁷ servitii et sicut quando veniet dictio ista cum pronominibus duplicata est in plus et hoc cum pronomine loquentis pro se ipso et loquentes pro se ipsis, et cum pronomine inventi et inventę et cum occulto et occulta dicet ad loquentem pro se ipso de me et dagges mem secunda ad absorbere¹⁸ nun¹⁹ et dagges nun²⁰ ad absorbere nun²¹ de secunda duplicatur ad loquentes pro se ipsis de ipso et ad inventum cecidit dagges secunda de te de te et si²² cum hepsec²³ inventum cum dagges caph quod erit etiam sic sine defectu et ad occultum et ad occultam, de ipso, de ipsa, et iam venit sine geminatione loquens pro se quiescete de me, Isaie, motum fuit et captivatum de me, Isaie, quid de me ibit, Iob, ad facere consilium et non de me, Isaie,²⁴ et cum segol mem, Verba, peccatorum prevaluerunt supra me, Psalmiste, et sic venit cum occulto sine geminatione et cum pronomine cum he vau parum de ipso, Iob, mem cum segol et nun²⁵ levis cum seva et venit cum daggessata et cum segol et mem cum hiric de inimicis magis quam ipse, Psalmiste, et cum pronomine multorum cum²⁶ he mem, et fuga periit de ipsis, Iob, et veniet in modo extra non ipsi de ipso filius vel filia, Iudicum, expo. non ipsi extra ipsum filius vel filia et dixit massoret supra ipsum sex creduntur de ipsa et leguntur de ipso, et non surrexit et non motus est de ipso, Hester, et ad nubes precipiam de pluere supra ipsum pluviam, Isaie, quod non facient²⁷ pluere supra ipsum. Et ipse filius iniquitatis de loqui ad ipsum, Samuelis, quod non curabit ad loqui ad ipsum et faciam cessare te de meretrice, Ezechielis, de esse meretricem et sic abhoruit te de rege de esse rerum et removit ipsam de patrona, Regum, de esse patronam, ite et destruemus ipsos de gente de esse gens, etiam de die ego sum, Isaie, ante diem ut dicere ante tempus in umbra hesbon steterunt de robore fugitivorum scripsit rabi Iona sicut sine et sic scripsit rabi noster Salamo et dominus meus expo. fugientes propter vim inimicorum eorum stantium in umbra, hesbon cum lyra et cythara vas de vasibus pulsandi. Et altus rabi noster Sadaia exposuit ipsum sicut species ut dicere in speciebus multis de vasibus sonandi.

ויהי¹ מן היום ההוא והלאה ^{(יח’ לט, כב)}, המן העץ ^{(בר’ ג, יא)}. ויכנס עליו הלמ"ד למן היום הוסדה ^{(שמ’ ט, יח)}, למן עולם ועד עולם ^{(יר’ ז, ז)}, למרחוק עיניו² יביטו ^{(איוב לט, כט)}, למיום סור אפרים מעל יהודה^{3 (יש’ ז, יז)}, ולא נשא דוד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה ^{(דה"א כז, כג)}. ונכנסו הלמ"ד והמ"ם והבי"ת כאחד כי למבראשונה לא אתם ^{(דה"א טו, יג)}, והמ"ם פתוחה ומשפטה בחרק⁴. ובתוספת יו"ד ובצרי הנו"ן סורו מני דרך הטו מני אורח^{5 (יש’ ל, יא)}. ובחרק⁶ הנו"ן מני אפרים ^{(שופ’ ה, יד)}, מני אפ⁷ מכיר ^{(שופ’ ה, יד)}, למני אשור וערי מצור ^{(מי' ז, יב)}, ודגשות הנו"ן באלה מפני חטיפות המלה, כי לא יתכן בלתי דגש⁸ אם לא ילד⁹ נח מן¹⁰ המ"ם והנו"ן. מרב¹¹ השתמשם במלה הזאת יחסרוה¹² ברוב ויבלענה¹³ בדגש, מקרב אחיך ^{(דב’ יז, טו)}, מפני י"י אלהים ^{(בר’ ג, ח)}, מפני שיבה תקום ^{(וי’ יט, לב)}. ובא"ח הע"ר הצרי תמורת דגש¹⁴ מראש, מהלך, מעבור, מערב עד ערב, מחלד¹⁵. ונכר¹⁶ גאו¹⁷ עם החי"ת ועם הר"ש¹⁸ בחרק¹⁹. והכל בארנו²⁰ היטב בחלק הראשון מזה הספר בשער הפעלים בטור ראשון²¹. ומשנאיו מן יקומון ^{(דב’ לג, יא)}, פירושו מן²² אשר יקומון עליהם. כי מר לי מאד מכם ^{(רות א, יג)}, פירושו מצד אהבתכם. מכל צוררי הייתי חרפה ^{(תה’ לא, יב)}, כלומר מדבריהם ומלעגיהם עלי ²³ הייתי חרפה. מאשר שמנה לחמו ^{(בר’ מט, כ)}, כלומר מאשר תצא ברכה לעולם כי שמנה תהיה לחמו, כלומר ארצו המוציאה לחמו תהיה דשנה ושמנה והוא יתן מעדני מלך ^{(בר’ מט, כ)}. מאל אביך ^{(בר’ מט, כה)}, פירושו מאל אביך בא לך זה. והוא מה שספר²⁴ למעלה ותשב באיתן ²⁵ל²⁶ויפוזו^{27 (בר’ מט, כד)}, אומר כל זה הטוב בא אליך מאל אביך שיעזרך ומאת שדי שיברכך. ולא נכרית מהבהמה ^{(מל"א יח, ה)}, פירושו ולא נכרית העיר מהבהמה. ואני לא אצתי מרעה אחריך ^{(יר’ יז, טז)}, כלומר לא דחקתי עצמי ולא דאגתי מזה הדבר שאהיה רועה אחריך ויום אנוש לא התאויתי^{28 (יר’ יז, טז)} כי ²⁹ יום אנוש יהיה לי יום הנבואה אבל אתה הכרחת אותי. מכהן יקחו ^{(יח’ מד, מב)}, פירושו יש מכהנים שיקחו והם כהנים הדיוטים שמותרין³⁰ באלמנות. וכן אמר התרגום שאר כהניא יסבון. ויש מפרשים לפי ³¹ שאמר בתחלת הפרשה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרתי³² בתעות בני ישראל מעלי ^{(יח’ מד, טו)}, דומה כי כשהיו תועים ישראל הכהנים³³ לא היו תועים לפיכך אמר להם לכהנים שאם יקחו מבנות ישראל לא יקחו כי אם הבתולות ואפלו³⁴ כהן הדיוט, כי הבעולות בבנות³⁵ ישראל בחזקת בתולות³⁶ פסולות הן³⁷ שנבעלו לפסול להן והרי הן בכלל זונות ואסורות להן³⁸, ואם יבאו³⁹ לקחת אלמנה לא יקחו כי אם אלמנה מהכהנים כי אותן לא תעו ובחזקת כשרות הן. ויבא בענין יותר שמן ששון מחבריך ^{(תה’ מה, ח) 40}. תבורך⁴¹ מנשים ^{(שופ’ ה, כד)}, יותר משאר נשים. טוב שם משמן טוב ^{(קה’ ז, א)}, והדומים להם. עתה נרע לך מהם ^{(בר’ יט, ט)}, חסר למ"ד השמוש⁴² ענינו יותר מלהם ⁴³ יותר נרע לך ממה שבלבבנו⁴⁴ להרע להם. ויש בענין פחות ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ^{(יהו’ יט, ז)}, כלומר הגבול יצא לבני דן פחות מהם לפיכך יצאו ונלחמו עם לשם. ויש במקום בי"ת ממחרת השבת יניפנו הכהן ^{(וי’ כג, טו)}, כמו במחרת. וכן וביום⁴⁵ זבחכם ⁴⁶ וממחרת ^{(וי’ יט, ו)}, מסיני בא וזרח^{47 (דב’ לג, ב)}, כמו בסיני בא⁴⁸. ⁴⁹. מהיכלך על ירושלם ^{(תה’ סח, ל)}, כמו בהיכלך. מפי עוללים ויונקים^{50 (תה’ ח, ג)}, כמו בפי. ואפשר שיהיה כמוהם מכל צוררי היתי⁵¹ חרפה בכל צוררי^{52 (תה’ לא, יב)}, כלומר ביניהם. ויש לפרשם כלם⁵³ כמשמעם כי פירוש מסיני רוצה⁵⁴ לומר כי⁵⁵ מסיני נגלה כבודו ובא לישראל. ופירוש מהיכלך על ירושלם כי משם תבא להם היראה כמו שאמר נורא אלהים ממקדשך ^{(תה’ סח, לו)}, מפני הכבוד השוכן במקדש לפיכך לך יובילו מלכים שי ^{(תה’ סח, לו)}. ופירושו מפי עוללים כי מעת שיתחיל התינוק לדבר יודע עז⁵⁶ הבורא כי הפליא האדם בנשמה השכלית ולא יודע ⁵⁷ הדבר עד שיתחיל לדבר. ופירוש מכל צוררי הייתי חרפה⁵⁸ מכל מה שעושים לי צוררי הייתי חרפה לרואים אותי. ופירוש ומלפנים ונאמר צדיק ^{(יש’ מא, כו)}, כמו מי הגיד מראש שאמר ^{(יש’ מא, כו)} כלומר מתחלת⁵⁹ מעת שעלה במחשבה ונגזר דבר כורש ועד עתה מי הגיד או מי השמיע ⁶⁰ זה יהיה לעתיד. ופירוש לא יהיה משם עוד עול ימים ^{(יש’ סה, כ)}, ⁶¹ שלא יצא משם לקבר עול ימים ולא זקן שלא ימלא את⁶² ימיו. ופירוש מטרם שום אבן ^{(חגי ב, טו)}, שימו לבבכם מהעתים שעברו טרם שום אבן עד היום הזה. ופירוש מאין כמוך י"י ^{(יר’ י, ו)}, ממה שאנו רואים שאין כמוך ידענו כי גדול אתה וגדול⁶³ שמך בגבורה. וממחרת בא במ"ם כי לא יבא על מחר ומחרת⁶⁴ בי"ת השמוש לעולם ותכניס⁶⁵ עליו מ"ם השמוש. וכאשר תבא המלה הזאת עם הכנויים נכפלה ברוב וזה עם כנוי המדבר בעד עצמו והמדברים בעדם. ועם כנוי הנמצא והנמצאת ⁶⁶ והנסתרת⁶⁷ יאמר למדבר בעדו ממני ודגש המ"ם השניה להבלעת נו"ן מן⁶⁸ ודגש הנו"ן להבלעת הנו"ן⁶⁹ מן השני הנכפל. וכן למדברים בעדם ממנו, ולנמצא ולנמצאת נפל הדגש השני ממך, וממך⁷⁰, ואם בא פסק⁷¹ הנמצא ⁷² בדגש הכ"ף שיהיה גם כן זולתי החסרון. ולנסתר ולנסתרת ממנו, ממנה. וכבר בא בלא כפר⁷³ המדבר בעדו סעו⁷⁴ מני ^{(יש’ כב, ד)}, נסע וגלע⁷⁵ ונגלה מני ^{(יש’ לח, יב)}, מה מני יהלוך^{76 (איוב טז, ו)}, לעשות עצה ולא⁷⁷ מני ^{(יש’ ל, א)}. ובסגול המ"ם דברי עונות גברו מני ^{(תה’ סה, ג.)}. וכן ⁷⁸ עם הנסתר בלא כפל והכנוי⁷⁹ עם ה"א וא"ו⁸⁰ שמץ מנהו ^{(איוב ד, יב)}, המ"ם בסגול⁸¹ והנון רפה בשבא⁸². ובא הנו"ן דגושה ובסגול והמ"ם בחרק⁸³ מאויבים⁸⁴ מנהו ^{(תה’ סח, כד)}. ועם כנו⁸⁵ הב⁸⁶ הרבים בה"א מ"ם⁸⁷ ומנוס אבד מנהם ^{(איוב יא, כ)}. ויבא בענין חוץ, אין לו ממנו בן או בת ^{(שופ’ יא, לד)}, פירושו אין לו חוץ ממנה בן או בת. ואמר המסורת עליו ששה סבורים⁸⁸ ממנה וקורין⁸⁹ ממנו. ולא קם ולא זע ממנו ^{(אס' ה, ט)}. ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר ^{(יש’ ה, ו)}, שלא ימטירו עליו. והן⁹⁰ והוא בן בליעל מדבר אליו^{91 (שמ"א כה, יז)}, שלא יחוש לדבר אליו. והשבתיך מזונה ^{(יח’ טז, מא)}, מהיות זונה. וכן וימאסך ממלך ^{(שמ"א טו, כג)}, מהיות מלך. ויסירה⁹² מגבירה ^{(מל"א טו, יג)}, מהיות גבירה. לכו ונכחידם מגוי ^{(תה’ פג, ו)}, מהיות גוי. גם מיום אני הוא ^{(יש’ מג, יג)}, קודם היום כלומר קודם הזמן. בצל חשבון עמדו מכח נסים ^{(יר’ מח, מה)}, כתב רבי יונה כמו⁹³ מבלי כח. וכן כתב רבנו שלמה⁹⁴. ע"ה⁹⁵ ואדני^{96 97} ז"ל פירש הנסים מפני כח אויביהם עמדו⁹⁸ בצל חשבון. במנים ועוגב ^{(תה’ קנ, ד)}, כלי מכלי הנגון⁹⁹. והגאון רבינו סעדיה ז"ל¹⁰⁰ פירש אותו כמו מינים כלומר במינים רבים מכלי הנגון¹⁰¹.