Unxit. Quia unxit Dominus me, Isaie, verba prophete pro messia quod messias^(a) dicet sic quia unxit Dominus me et cetera quod unxisti ibi, Principio, et unges Hazael¹, Regum, uncti in oleo, Nomina, ad ungere supra ipsos ad ungere te ad regem, Samuelis, xin cum cames larga et het cum cames rapta ad ungere cum ipsis, Samuelis, tibi dedi ipsos tibi et filiis tuis. Et Aaron et filios eius unges, Nomina, surge² unge ipsum, Samuelis. Et adiectivum, sacerdos unctus, Et vocavit, in non unctus, Samuelis, ut dicere sic cecidit ac si non fuisset unctus in oleo ad regnum, ad unctum suum Corex, Isaie, non tangatis in unctis meis, Psalmiste, dixit hoc supra patribus qui sunt magni et domini, sicut reges qui sunt uncti in oleo. Et adiectivum aliud et unctus cum rubeo, Ieremie, cum holem in statera longinquus, proximus. Et pondus aliud Dominus unctus protector, Ezechielis, surgite principes ungite scutum, Isaie, expo. quod ungent supra ipsis regem, quia iam mortuus Belsazar et rex ipse scutum. Et sunt declarantes scutum proprie, et expo. quod ungent et clarificabunt ipsum, ut ad mollificare ipsum, quod non transeat in ipso instrumentum armorum. Et sic declarantes in modo isto in non unctus cum oleo sicut quod dixit quia ibi proiectum scutum fortium, et dicens quod erat scutum, ac si non unctum fuisset cum oleo. Et nomen oleum unctionis, oleum unctionis sanctitatis. Et niphal quia unctus fuit David ad regem, Verba, in die ungi ipsum, In deserto, omnia ipsa modus unctionis cum oleo vel sine ipso, et notum est. Et quia quod ordinatio regni et magnitudinis ad manus unctionis³,⁽ⁱ⁾ in lingua unctionis, et unges Hazael⁴, unges ad prophetam⁵ in loco tuo, Regum, et sic quia unxit Dominus me, sunt verba prophete supra persona sua.

יען משח י"י אותי^{1 (יש’ סא, א)}, דבר² הנביא כנגד המשיח שהמשיח אמר³ כן יען משה י"י אותי⁴ וגו'. אשר משחת שם ^{(בר’ לא, יג)}, ומשחת את חזאל ^{(מל"א יט, טו)}, משוחים⁵ בשמן ^{(שמ’ כט, ב)}, למשוח⁶ עליהם מלך ^{(שופ’ ט, ח)}, ⁷. למשחה בהם ^{(שמ’ כט, כט)}, לך נתתים למשחה ^{(במ’ יח, ח)}, כלומר בעבור שאתה משוח וכהן נתתים לך ולבניך. ואת אהרן ואת בניו תמשח ^{(שמ’ ל, ל)}, קום משחהו^{8 (שמ"א טז, יב)}. והתאר הכהן המשיח ^{(וי’ ד, ה)}, בלי משיח בשמן^{9(שמ"ב א, כא)}, כלומר כך נפל כאלו¹⁰ לא היה משוח בשמן למלוכה. למשיחו לכורש ^{(יש’ מה, א)}, אל תגעו במשיחי ^{(תה’ קה, טו)}, אמר זה על האבות שהיו¹¹ גדולים ונסיכים כמו המלכים שהם משוחים בשמן. ותאר אחר ומשוח בששר ^{(יר’ כב, יד)}, ¹² בפלס קרוב רחוק. ומשקל אחר את¹³כרוב ממשח הסוכך ^{(יח’ כה, יד)}. קומו השרים משחו מןגן^{14 (יש’ כא, ה)}, פירוש שימשחו עליהם מלך כי כבר מת בלשצר¹⁵ והמלך הוא המגן. ויש מפרשים מגן ממש ופירושו שימשחו המגן ויצחצחו אותו כדי להחליק אותו שלא יעברהו¹⁶ כלי זין¹⁷. וכן¹⁸ מפרשים בענין הזה בלי משיח בשמן ^{(שמ"ב א, כא)}, כמו שאמר כי שם נגעל מגן גבורים ^{(שמ"ב א, כא)}, ואומר שהיה המגן כאלו¹⁹ לא נמשח בשמן. והשם שמן המשחה ^{(שמ’ כט, ז)}, שמן משחת קדש ^{(שמ’ ל, כה)}. והנפעל כי נמשח דוד²⁰ למלך ^{(דה"א יד, ח)}, ביום המשח אתו ^{(במ’ ז, י)}, כלם²¹ ענין משיחה בשמן או בזולתו וידוע הוא. ולפי שמנוי המלוכה או הגדולה²² על ידי משיחה נאמר למנוי אף על פי שאינו על ידי משיחה בלשון משיחה כמו²³ומשחת את חזאל ^{(מל"א יט, טו)}, תמשח לנביא תחתיך ^{(מל"א יט, טז)}. וכן יען משח י"י אותי^{24 (יש’ סא, א)}, אם²⁵הם דברי הנביא על עצמו.