Inclinavit^(a) Et vacillaverunt tecum, Et vocavit, iustus inclinat ante impium, et inclinantes ad occisionem, Proverbiorum, ad tempus inclinabit pes eorum, Verba, et colles inclinabuntur, Isaie. Et nomen non dabit numquam inclinationem iusto, et non dabit ad commotionem pedes tuos, Psalmiste, et fortificavit ipsum cum clavis non commovebitur, Isaie, commovebuntur supra ipsis prune, Psalmiste. Et hitpaal motione commota est, Isaie, modus eorum modus inclinationis et motionis. Et proximum ad modum istud. Et portaverunt ipsum in palo et dederunt ipsum supra palum, In deserto, frangam ipsum palum suum, Nahum, si auferes de medio tui palum, Isaie, et cępit Hanania propheta iugum de supra collum Ieremie prophete et fregit ipsum, Ieremie, licet quod iugum lingua mulieris dixit et fregit ipsum respectu iugi quia motah est iugum vel vocatur motah corrigia qua ligatur in ipsa iugum. Et collectio in humeris eorum cum palis, Verba, palos ligni fregisti, Ieremie, et in absorberi quietam cum dagges et mutatione holem in surec et erunt ligamina alarum eius, Isaie, modus eorum modus ligaminum vel palorum ligni. Et dominus meus pater meus scripsit ligamina alarum eius in radice inclinavit et dagges ad absorbere nun¹ et est in pondere spectatio aquilonem quod est nomen et multi spectationes in pondere inclinationes quia surec et cames rapta equales et expo. inclinatio exercitus sui erit plenitudo amplitudinis terre tue. Et in predicatione^(b) Tanhuma quot ipse extensiones alarum galli unus sexaginta in aliis suis unus de sexaginta in aliis suis unus de sexaginta² in exercitibus Sannerib³ plenitudo amplitudinis terre Iude.

ומטה ידו עמך ^{(וי’ כה, לה)}, צדיק מט לפני רשע ^{(מש' כה, כו)}, ומטים להרג ^{(מש' כד, יא)}, לעת תמוט רגלם ^{(דב’ לב, לה)}, והגבעות תמוטינה ^{(יש’ נד, י)}. והשם לא יתן לעולם מוט לצדיק ^{(תה’ נה, כג)}, אל יתן למוט רגלך ^{(תה’ קכא, ג)}. והפעל הכבד כי ימיטו עלי און ^{(תה’ נה, ד)}. והנפעל בל נמוטו פעמי ^{(תה’ יז, ה)}, ויחזקהו במסמרים לא ימוט ^{(יש’ מא, ז)}. ימטו¹ עליהם גחלים ^{(תה’ קמ, יא)}. וההתפעל מוט התמוטטה ארץ ^{(יש’ כד, יט)}, ענינם ענין ההטייה² והמעידה. וקרוב לענין הזה וישאהו במוט בשנים^{3 (במ’ כג, כג)}, ויתנוהו⁴ על המוט ^{(במ’ כד י)}, אשבר מטהו ^{(נח' א, יג)}. אם תסיר מתוכה⁵ מוטה ^{(יש’ נח, ט)}. התר אגדות מוטה⁶ ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל הצואר⁷ ירמיה הנביא וישברהו ^{(יר’ כח, יב)}. אף על פי שהמוטה לשון נקבה אמר וישברהו כנגד העול כי המוטה היא העול ⁸. והקבוץ בכתפם במוטות^{9 (דה"א טו, טו)}, מטות¹⁰ עץ שברת ^{(יר’ כח, יג)}. ובהבלע הנח בדגש והמיר¹¹ החלם¹² בשרק והיה¹³ מטות כנפיו ^{(יש’ ח, ח)}, ענינים ענין מוסרות או בדי עץ. ואדני אבי ז"ל כתב מטות כנפיו בשרש נטה והדגש להבלעת הנו"ן והוא בשקל מפנה צפונה ^{(יח' ט, ב)} שהוא שם והרבים מפנות בשקל מנטות כי השרק¹⁴ והקמץ חטף שוים, ופרושו¹⁵ נטיית מחנהו יהיה מלא רחב ארצך. ובמדרש רבי תנחומא כמה היו¹⁶ מטות¹⁷ כנפי התרנגול אחד מששים בכנפיו אחד מששים באכלוסי סנחריב מלא רחב¹⁸ ארץ יהודה.