Marginalia
Minuit. Substantia de vanitate minuetur, Proverbiorum, non minuentur ante te, Nehemie, et multiplicabitis et non minuentur, Ieremie. Et nomen parum aque in vase, Regum, pro certo paucitas dierum meorum et desinet, Iob, sicut parum iacuit, In principio, sicut parum inclinaverunt pedes mei, Psalmiste, si parum de vobis, In deserto, sed ad sanctuarium parvum, est adiectivum, quia ad sanctuarium camessatum et non est affixum et parvum adiectivum ipsi, et sic collectio erunt1 dies eius pauci, Psalmiste, propterea erunt verba tua pauca, Ecclesiastes. Et pondus aliud nomen secundum paucitatem annorum, Et vocavit, vel est infinitum. Et verbum grave et minui faciam ipsos ad non descendere2 ingentes, Ezechielis, et minui faciet vos, Et vocavit, minui facies emptionem suam, Et vocavit, ne forte minui facias me, Ieremie, multiplicans et diminuens, Nomina. Et grave aliud et vocabunt dentes molares quia minuerunt, Ecclesiastes, et est transiens sicut iudicium et expo. quia minuerunt molitionem ut dicere quod non poterunt dentes ad molere et ad masticare escam si non parum.
הון מהבל ימעט (מש' יג, יא), אל ימעט לפניך (נחמ' ט, לב), והרביתים1 ולא ימעטו (יר’ ל, יט). והשם מעט מים בכלי (מל"א יז, י), הלא מעט ימי 2 (איוב י, כ), כמעט שכב (בר’ כו, י), כמעט נטיו רגלי (תה’ עג, ב). המעט מכם (במ’ טז, ט). אבל למקדש מעט (יח’ יא, טז), הוא תאר3 כי למקדש הוא4 קמוץ ואיננו סמוך ומעט תאר לו. וכן הקבוץ יהיו ימיו מעטים (תה’ קט, ח), על כן יהיו דבריך מעטים (קה’ ה, א). ומשקל אחר השם ולפי מעט השנים (וי’ כה, טז), או הוא מקור. והפעל הכבד והמעטתים לבלתי רדות בגוים (יח’ כט, טו), והמעיטה אתכם (וי’ כו, כב), תמעיט מקנתו (וי’ כה, טז), פן תמעיטני5 (יר’ י, כד), המרבה והממעיט (שמ’ טז, יז). וכבד אחר ובטלו הטוחנות6 כי מעטו (קה’ יב, ג), והוא יוצא כמשפט7. ופירושו כי מעטו הטחונה8 כלומר שלא יוכלו השנים לשחוק ולכסוס המאכל כי אם מעט.
Sources rabbiniques
