Delevit. Et delebit aquas amaras In deserto, et delebit Dominus deus lachrymam de omnibus faciebus, delevi sicut nubem peccata tua, Isaie, comedit et delevit os suum, Proverbiorum, et delebo Ierusalem sicut delebit scutellam, Iudicum, quia delere delebo, Nomina, et delevit omnem substantiam, In principio. Et verbum augumentatum et non delebis misericordiam meam, Nehemie, et peccatum eorum de ante te non delebis, Ieremie, iot mutatione de he lamed appoal, et venit cum hiric¹ sicut mos iot. Et de isto modo et vie tue ad delere reges, Proverbiorum, ut dicere ad delere vias regum et facta eorum, et patha cum lamed ad delere mutatione hiric, si est de levi et si est de gravi iudicium suum ad delere. Et niphal et delebuntur facta vestra, Ezechielis, deleantur de libro viventium, Psalmiste, et deleti fuerunt de terra, In principio, modus omnium cessationis et destructionis. Et modus et delebit Dominus deus lachrymam et modus comedit et delebit os suum sicut mundabit scutellam, Regum, modus mundationis. Et totum modus unus et sic et mundabo Ierusalem de habitatoribus suis. Et modus alius et percutiet ad humerum maris chumeret, In deserto, et venit ad viam et percutiet radices suas sicut Libanum et targum et percutiet et percutiet. Et sic plaudent manu, Isaie, sicut percutient manum, ut percutere te cum² manu, Ezechielis, et venit aleph mutatione he lamed appoal. Et scripserunt rabi Iuda et rabi Iona in ista radice et percussio tormenti tui, Ezechielis, et si est de ista radice vult dicere percussionem bombarde, que ipsius dabit in muris tuis et est quod vocant ipsam columbrina. Et aptabitur dicere quod mem addita sic invenimus in verbis doctorum nostrorum interficientes se cum percussione tormenti est arcus quem vocant arcum balistam. Et vult dicere dabit in muris tuis quod proicient in ipsis sagiptas in muris quod non poterit homo ad stare supra muris. Et modus alius pingues medullati, Isaie, et est de modo quem declaravimus in radice medulla de modo medulle et erit medulla et delevit in modo uno.

ומחה אל מי המרים ^{(במ’ ה, כג)}, ומחה י"י אלהים דמעה מעל כל פנים ^{(יש’ כה, ח)}, מחיתי כעב פשעיך ^{(יש’ מד, כב)}, אכלה ומחתה פיה ^{(מש' ל, כ)}, ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה ¹ הצלחת ^{(מל"ב כא, יג)}, כי מחה אמחה ^{(שמ’ יז, יד)}, וימח את כל היקום ^{(בר’ ז, כג)}. והפעל הנוסף ואל תמח חסדי ^{(נחמ' יג, יד)}. וחטאתם מלפניך אל תמחי ^{(יר’ יח, כג)}. היו"ד תמורת הה"א למ"ד הפעל, בא² בחרק³ כמנהג היו"ד. ומזה הענין ודרכיך למחות מלכין ^{(מש' לא, ג)}, כלומר להשחית דרכי המלכים וענינם. והפתח בלמ"ד למחות תמורת חרק⁴ אם הוא מן הקל, ואם הוא מן הכבד משפטו להמחות. והנפעל ונמחו מעשיכם ^{(יח’ ו, ו)}, ימחו מספר חיים ^{(תה’ סט, כט)}, וימחו מן הארץ ^{(בר’ ז, כג)}, ענין כלם הסרה והשחתה. וענין ומחה י"י אלהים דמעה, וענין אכלה ומחתה פיה ^{(מש' ל, כ)} כאשר ימחה את הצלחת ^{(מל"ב כא, יג)}, מחה והפך על פניה ^{(מל"ב כא, יג)}, ענין קנוח, והכל ענין אחד. וכן ומחיתי את ירושלם ^{(מל"ב כא, יג)}. ופירוש ומחיתי את ירושלם מיושביה. וענין אחר ומחה אל⁵ כתף ים כנרת ^{(במ’ לד, יא)}. ובא על דרך ויך שרשיו כלבנון ^{(הו’ יד, ו)}. ותרגום והכה ומחה. וכן ימחאו כף ^{(יש’ נה, יב)}, כמו יכו כף. יען מחאך יד ^{(יח’ כה, ו)}. ובא האל"ף תמורת הה"א ולמ"ד⁶ הפעל. וכתבו רבי יהודה ורבי יונה בזה השרש ומחי קבלו ^{(יח’ כו, ט)}, ואם הוא מזה השרש רצה⁷ לומר מכת הדיק שלו יתן בחומותיך והוא שקורין לו קלברי. ויתכן לומר כי המ"ם נוספת כי כן מצאנוהו⁸ בדברי רבותינו ז"ל ^[א] מתקטלין בחי קבל, והוא הקשת שקורין⁹ ארבלשטא¹⁰ ורוצה¹¹ לומר יתן בחומותיך שיורו בהם החצים בחומות שלא יוכל אדם לעמוד על החומות. וענין אחר שמנים ממומחים^{12 (יש’ כה, ו)}, והוא מענין שפרשנו¹³ בשרש מוח מענין מוח ויהיה מוח ומחה בענין אחד.