Marginalia
Circumcidit. Et circumcidet Dominus deus tuus et circumcidetis preputium cordis vestri, Verba, et circumcidit filios Israel, Iosue, supra omnem circumcisum1 in preputio, Ieremie, expo. supra omnem circumcisum2 et supra omnem qui cum preputio supra Israel qui erant circumcisi et supra gentes que sunt incircumcisę quia circumcisi3 fuerunt, Iosue. Et niphal circumcidi circumcidetur et si non audietis4 ad nos ad circumcidi, In principio, et in die octavo circumcidetur caro preputii sui, Et vocavit. Et verbum grave in nomine Domini quia faciam incidi ipsos, Psalmiste, et quadratum circumcidetur et arescet, Psalmiste, et est verbum stans vel deficiens operante et est vetus, ad viam ventus transivit in ipso et non ipse. Et hitpaal parabit sagiptas suas sicut incidentur, Psalmiste, modus omnium modus incisionis. Et est ad declarare de hoc vox incisa, Ezechielis. Et iam scripsimus ipsum in radice verbum et adhuc scribemus ipsum in radice incidit ante deum, Nomina, coram deo et giravit sede prope ipsum ad conspectum alterius, Samuelis, ut dicere ad locum alium qui erat in conspectu istius, vel expo. coram homine alio et cum holem mutatione surec coram rubro, Verba, et cum aleph quieta post vau et lex secunda ambulans5 ad conspectum, Nehemie, omnia ipsa modus coram et coram.
ומל י"י אלהיך (דב’ ל, ו), ומלתם את ערלת לבבכם (דב’ י, טז), וימל את בני ישראל (יהו’ ה, ג), על כל מול בערלה (יר’ ט, כד), פירושו על כל מול ועל כל אשר בערלה, על ישראל שהם מולים ועול1 הגוים שהם ערלים. כי מולים2 היו (יהו’ ה, ה). והנפעל המול ימול (בר’ יז, יג), ואם לא תשמעו אלינו להמול (בר’ לד, יז), וביום השמיני ימול בשר ערלתו (וי’ יב, ג). והפעל הכבד בשם י"י כי אמילם (תה’ קיח, י). והמרובע ימולל ויבש (תה’ צ, ו), והוא פעל עומד, או חסר הפועל3 והוא הרוח, על דרך ורוח4 עברה בו ואיננו (תה’ קג, טז). וההתפעל ידרך חציו כמו יתמוללו5 (תה’ נח, ח), ענין כלם ענין כריתה. ויש לפרש מזה קול המולה6 (יח’ א, כד). וכבר כתבנוהו בשרש המל, ועוד נכתבנו בשרש מלל. מול אלהים7 (שמ’ יח, יט), נגד אלהים8. ויסב מאצלו אל מול אחר (שמ"א יז, ל), כלומר אל מקום אחר שהיה מול זה או פרושו אל מול אדם אחר9. ובחלם10 תמורת השרק11 מול סוף (דב’ א, א). ובאל"ף נחה אחר הוא"ו12 והתודה השנית ההולכת למואל (נחמ' יב, לח), כלם ענינם13 נגד ועמת14.