Quis. Dictio ista ad notitiam vivi filii¹ scientie quis est sicut quod cadens supra sine ipso dictio quid et expo. quod vos quid vos dicentes, Iudicum, quia dictio quid supra novo quod in ore eorum non supra ipsis, quia iam scientes quod nuntii eorum erat. Et quod quod dixit manoa ad angelum quis nomen tuum, Iudicum, et non dixit quod nomen tuum sicut quod invenimus in omni loco sine isto, et nomen quod non memoratum non ipsum substantie, sed nomen memoratum est in loco substantie, et dixit ad ipsum quis sicut quis Abimelech et quis Sechem quis David et quis filius Isai, Samuelis, et sic omnia verba affigentur ad nomen memoratum sicut supra substantia et est positum supra ipsum ad signum et signum, et non aptabitur hec petitio si non ad substantiam viventis loquentis pro se vel ad nomen suum memoratum, aptabitur ad declarare quia quod non notitia viri magni et honorati penes multitudinem filiorum hominis, si non cum nomine suo veniens ad procul, et non viderunt ipsum de numquam et cognoverunt ipsum et scient ipsum ad memorare nomen suum, nomen ipsum penes ipsos in substantia postquam quod memoratum est et notum est, et aptabitur supra nomine petitio quis sicut supra substantia, et sic manoa putavit supra angelo quod erat propheta et homo magnus et honoratus, et non vidit ipsum de numquam et non cognovit ipsum usque diem quo petiit ab ipso quis nomen tuum, ac si dixisset quis tu quia quando auditum fuit de die et ultra nomen tuum honorabimus te, et hoc est quod dixit quod veniet verbum tuum et honorabimus te, quia si veniet homo in precepto tuo et meminerit nomen tuum et honorabimus te, et expo. quis tu filia mea, Rut, dixit in ipso rabi Iona quod est sicut quid et sic dixit in quod nomen tuum, et non necesse quia aptabitur quod non cognovit ipsam in videre ipsum ipsam sicut quod dixit scriptum in ante cognoscere virum sotium suum, vel non vidit ipsam adhuc quando incepit ipsa ad intrare et breviavit scriptum in responsione ego, Rut, quod erat iudicium responsi sicut mos scripti ad breviare in locis multis et ad inniti supra intelligente, et expo. quod peccatum Iacob nonne Samarie, Michee, et que altaria tua Iuda nonne Ierusalaim quis ipse qui causavit ad peccatum Iacob nonne viri Samarie in facere ipsos vitulos et quis ipse qui causavit ad altaria Iuda nonne sacerdotes Ierusalem quod non ipsi utentes in servitio eorum sicut directum, et omnis unus et unus ambulans et edificans altare pro se ipso et expo. quid tibi totus exercitus iste cui obviavi², In principio, quis ipse cui dedisti ipsi totam turmam que tibi cui obviavi³, et omnis quis quem revolvit rabi Iona declaravi ipsa tibi et conclusio quod non invenies si non supra animato loquente.

המלה הזאת על ידיעת חי בן דעת מי הוא כמו שנופל על זולתו מלת מה. ופירוש ¹ מה אתם אומרים, כי מלת מה על הבשורה אשר בפיהם לא עליהם, כי כבר ידעום² כי שלוחיהם³ היו. ומה שאמר מנוח למלאך מי שמך ^{(שופ’ יג, יז)}, ולא אמר מה שמך כמו שמצאנו בכל מקום זולת זה והשם שאינו נזכר אינו העצם אבל השם שאינו נזכר אינו העצם אבל⁽ⁱ⁾⁴ השם הנזכר הוא במקום העצם⁵ ויאמר עליו מי, כמו מי אבימלך ^{6 (שופ’ ט, כח)}, מי דוד ומי בן ישי ^{(שמ"א כה, י)}. וכן כל הפעלים יסמכו על השם הנזכר כמו על העצם והוא מושם עליו לאות ולסימן. ולא יתכלן⁷ זו⁸ ההשאלה⁹ כי אם על עצם החי¹⁰ המדבר¹¹ לבדו או על שמו הנזכר. יתכן לפרש לפי שאין ידיעת האיש הגדול הנכבד אצל רוב בני האדם כי אם בשמו ההולך למרחוק ולא ראו אותו מעולם ויכירו אותו וידעו אותו לזכר¹² שמו, השם הוא אצלם כעצם אחר שנזכר ונודע, ויתכן על השם שאלת מי כמו על העצם. וכן מנוח חשב על המלאך כי היה נביא ואדם גדול ונכבד ולא ראה אותו מעולם ולא הכיר אותו עד היום¹³ שאל¹⁴ אותו מי שמך, כאלו¹⁵ אמר מי אתה, כי כשנשמע מהיום והלאה שמך נכבדך. וזהו שאמר כי יבא¹⁶ דברך וכבדנוך אם יבא אדם במצותך ויזכר שמך וכבדנוך¹⁷. ופירוש מי את בתי ^{(רות ג, טז)}, אמר בו רבי יונה שהוא כמו מה, וכן אמר במי שמך. ואין צרך¹⁸, כי יתכן שלא הכירה אותה בראותה אותה כמו ¹⁹ שהכתוב²⁰ אומר²¹ בטרם יכיר איש את רעהו ^{(רות ג, יד)}, או לא ראתה אותה עדיין כשפתחה ²² להכנס. וקצר הכתוב במענה אנכי רות ²³ כמנהג הכתוב לקצר במקומות רבות ולסמוך על המבין. ופירוש מי פשע יעקב הלא²⁴ שומרון²⁵ ומי במות יהודה הלא²⁶ ירושלם ^{(מי' א, ה)}, מי הוא שגרם לפשע יעקב הלא²⁷ אנשי שמרון²⁸ בעשותם העגלים, ומי הוא שגורם²⁹ לבמות יהודה הלא³⁰ כהני ירושלם שאינם מתנהגים בעבודתם כהוגן וכל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו. ופירוש מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ^{(בר’ לג, ח)}, מי הוא ששגרת לו כל המחנה הזה ³¹ אשר פגשתי. וכן³² כל³³ מי אשר הפכם רבי יונה פרשתים³⁴ לך. והכלל שלא תמצא מי כי אם על חי מדבר.