Marginalia
a. Arula instrumentum quo capiunt prunas
Munus. Et ordinaverunt munus, In principio, non, respicias ad munera eorum, In deserto, dictio ista dicunt quod mem radix. Et aptabitur ad dicere quod mem addita et radix eius quievit et hoc est proximum ad modum quia modus numeris de modo quievit sicut quod vocatur etiam sic convivium de modo itineravit sed non possumus declarare veritatem propter collectionem quam non invenimus in lectura et quare usi sunt ad legere in Talmud munera cum seva sub mem simile quod mem radicalis et sic ipsa lectura in ore omnium munera si sic mem radix sicut quod dicet de colle colles sic dices de munere munera, et si esset mem addita fuisset conveniens ad dicere munera cum hiric sub mem sicut de precepto precepta et sic arula(a) arule1 cum patha propter het et vocatur holocaustum vespertinum munus suffumigationis sacrificium matutinum et holocaustum munus vespertinum, Regum, elevatio manuum2 mearum munus vespertinum, Psalmiste, et fuit in elevare munus et adhesit3 Elias propheta, Regum, expo. in tempore elevare manus. Et sic dixit ad holocaustum matutinum munus, Verba. Et fuit in mane sicut elevare munus, Regum, in hora quod appropinquantes munus mane. Et sic vocatur oratio munus, quia quod est in tempore ascendere munus in vespera et est tempus declinare solem, et ego sedens usque ad munus vespere, et in munere vespertino surrexi a ieiunio meo, Ezre.
ויכינו את המנחה (בר’ מג, כה), אל תפן אל מנחתם (במ’ טז, טו), המלה הזאת אומרים כי המ"ם שורש1. ויתכן לומר כי המ"ם נוספת ושרשו נחה וזהו קרוב2 לענין, כי ענין מנחה מענין נחה כמו שנקראת גם כן ארוחה מענין ארח. אבל לא נוכל לברר את3האמת מפני הקבוץ שלא מצאנו במקרא. ולמה שנהגו לקרוא אותו4 במשנה מנחות בשבא5 תחת המ"ם דומה כי המ"ם שרשית. וכן הוא6 הקריאה בפי הכל מנחות אם כן המ"ם שרש, כמו שתאמר מן גבעה גבעות כן תאמר מן מנחה מנחות. ואם תהיה המ"ם נוספת היה ראוי לומר מנחות בחרק7 תחת המ"ם כמו מצוה, מצות וכן מחתה, מחתות. ונקראת עולת הערב מנחה. הקטר את עולת8 הבקר ואת מנחת הערב (מל"ב טז, טו), משאת כפי מנחת ערב (תה’ קמא, ב), ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא (מל"א יח, לו), פירושו בעת עלות המנחה. וכן אמר לעולת הבקר מנחה. ויהי בבקר בעלות9 המנחה (מל"ב ג, כ.), בשעה שמקריבין מנחת הבקר. וכן נקראת תפלת המנחה לפי שהיא בעת עלות המנחה בערב. והוא עת נטות השמש. ואני יושב10 משומם עד למנחת הערב (עז’ ט, ד), ובמנחת הערב קמתי מתעניתי (עז’ ט, ה).