Aque. Aque multe, Cantici, aque Iordanis, Iosue, possibile quod radix dictionis maia. Et iudicium aquarum multarum aque, aque aque semper est lingua multorum et dicta est aqua in lingua duorum quia quod divise fuerunt quia divisit firmamentum inter aquas superiores ad aquas inferiores et duplicata est dictio in dictione aque Iordanis, Iosue, et sic via ad duplicare ipsam in affigi ipsam cum pronominibus et capiam panem meum et aquas meas, Samuelis, et dabit aquas suas, In deserto, omnis congregatio aquarum eorum, Nomina, aquas nostras cum argento bibimus, Quomodo, et aptabitur ad dicere quod mem et iot secundum ad linguam multorum, et licet quod est in se lingua multorum postquam quod est in lingua singulari quia non invenietur singularis de ipso fecerunt primam sicut radicalem sicut quod fecerunt etiam sic dictionem facies sevait quod dixerunt interiores aque proiectionis non sparsa supra ipsum, Et vocavit, stillabit aque¹ de situla sua, In deserto, aque amare deficientes aque genuum quia in multis locis veniet affixum in loco divisi. Et divisum loco affixi, et de aquis Iude exiverunt, Isaie, ad viam proverbii ut dicere de fonte suo et de ipso exiverunt bat mezahab, sic fuit nomen suum mezahab, et Anchelos caldeizat filia purificatoris auri.

מים רבים ^{(שה"ש ח, ז)}, מי הירדן ^{(יהו’ ג, ח)}, אפשר¹ כי שרש המלה הזאת² מים³ ומשפט מים מיים, ⁴ מי מיי לעולם⁵ הוא לשון רבים. ונאמר מים בלשון שנים לפי שנחלקו לשני מחלקות שהבדיל הרקיע בין מים עליונים⁶ למים התחתונים. ונכפלה המלה במלת מימי הירדן ^{(שופ’ ד, ז)}, וכן הדרך לכפלה בהתחברה עם הכנוים⁷ ולקחתי את לחמי ואת מימי ^{(שמ"א כה, יא)}, ונתן מימיו ^{(במ’ כ, ח)}, כל מקוה מימיהם ^{(שמ’ ח, יט)}, ואם מימיך נשתה ^{(במ’ כ, יט)}, מימינו בכסף שתינו ^{(איכה ה, ד)}. ויתכן לומר שהמ"ם והיו"ד השני ללשון רבים ⁸, אחר שהוא בלשון יחיד, כי לא ימצא יחיד ממנו עשו המ"ם הראשונה כמו שרשית, כמו שעשו גם כן במלת פנים השו"אית שאמרו פנימים. מי נדה לא זרק עליו ^{(במ’ יט, יג)}, אף על פי שמי הוא לשון רבים אמר לא זרק לשון יחיד על הענין. וכן כי⁹ יתן מים על זרע ^{(וי’ יא, לח)}, יזל מים מדליו ^{(במ’ כד, ז)}, מי המרים המאררים ^{(במ’ ה, כד)}, כמו מים המים¹⁰. מים ברכים ^{(יח’ מז, ד)}, כמו מים¹¹ ברכים. כי בהרבה מקומות יבא הסמוך מקום המוכרת והמוכרת מקום הסמוך. וממי יהודה יצאו ^{(יש’ מח, א)}, על דרך משל כלומר ממקורו וממנו¹² יצאו. בת מי זהב ^{(בר’ לו, לט)}, כך היה שמו מי זהב. ואנקלוס תרגם ¹³ מצרף דדהבא¹⁴.