Gens^(a). Viros tacere facient, Iob, de hominibus plage tuę domine, Psalmiste, homines numeri, et erit gens sua numerus, Verba, et gloria sua hominis famis, Isaie, ut dicere cum gloria sua erunt famelici. Et iam scrpsimus ipsum in radice mortuus est ad scientiam¹ caldeizantis, homines tui in ense cadent, Isaie. Et nomen de civitate Metim, Iob, non sanitas in carne mea, Psalmiste, a planta pedis et usque ad caput non in ipso sanitas, Isaie, et mem addita sicut mem nudius tertius, et modus dictionis istius viri multi, ut dicere civitas habita. Et dictio viri non invenimus singularem de ipsa. Et pondus suum, facies, nutriti non invenitur ipsis singulis, sed mensure quod est in pondere eorum est sibi singularis sea.

מתים יחרישו ^{(איוב יא, ג)}, ממתים ידך י"י ^{(תה’ יז, יד)}, מתי מספר ^{(בר’ לד, ל)}, ויהי מתיו מספר ^{(דב’ לג, ו)}. וכבודו¹מתי רעב ^{(יש’ ה, יג)}, כלומר עם כבודו יהיו רעבים. וכבר כתבנו אותו בשרש מות על דעת המתרגם. מתיך בחרב יפולו^{2 (יש’ ג, כה)}. והשם מעיר מתם עד בהמה ^{(שופ' כ, מח)3}. אין מתום בבשרי ^{(תה’ לח, ח)}, מכף רגל ועד ראש אין בו מתום ^{(יש’ א, ו)}, והמ"ם נוספת כמ"ם שלשום, וענין המלה הזאת אנשים. ופירוש אין מתם⁴ בבשרי לא נשאר בו⁵ צורת אנוש. ועוד⁶ נכתבנו בשרש תמם. וכן מעיר מתם⁷ מעיר שיש בה אנשים רבים⁸ כלומר אנ⁹עיר נושבת. ומלת מתים לא מצאנו היחיד ממנה ומשקלה פנים, זנים ¹⁰לא נמצא להם¹¹יחיד אבל סאים שהוא במשקלם יש לו יחיד סאה.