Festinavit. Festinavit profugus ad solvi¹, Isaie, et festinabitis et descendere facietis patrem meum, Nomina, festina et ambula, Samuelis, festina tria sata, accelerate Aman, Assueros possibile quod ipsum transiens vel expo. festinate et vocate Aman et sic accelerate Micheam filiium Gimla, Regum, ad festinare ad mittere ipsos, Nomina. Et adiectivum proximus et festinans valde, Sophonie, in statera et laudans ego, si nolens tu. Et pondus aliud scriba festinans, Ezre, vir festinans in opere suo, Proverbiorum. Et cum affixo et festinans iustitie, Isaie. Et nomen non poteris consumere ipso festinatione, Verba, et sicut ipsum possibile festina cape vestem, Hester, vel erit imperativum festina et expo. festina et cape. Et pondus aliud festina accelera non stabis, Samuelis, et porta festinanter, In deserto, et ecce festinanter levis veniet, Isaie, cito descende, Regum, modus omnium ipsorum sollicitatio. Et modus alius in verbo levi dotare dotabit ipsam, Nomina, multiplicabuntur dolores eorum alterum dotaverunt, Psalmiste. Et iam declaravi hunc passuc in radice alia. Et nomen dos et donum, In principio, sicut dos virginum, Nomina, modus iste modus doni et munerum. Et niphal, et non est de modo isto gens stulta^(a) et stulta, Abacuc, et cor simplicium intelliget scientiam dicite simplicibus corde, Isaie, et consilium obliquorum stultum, Iob, modus iste modus simplicitatis, et possibile quod venit lingua ista quia quod simplices facta eorum cum festinatione et cum celeritate et non expectabunt ad facta sua et verba sua et non respicient et non intelligent in ipsis et si sic erit hoc de modo primo.

מהר צועה¹ להפתח ^{(יש’ נא, יד)}, ומהרתם והורדתם את אבי ^{(בר’ מה, יג)}, מהרה ולכה ^{(שמ"א כג, כז)}, מהרי שלש סאים ^{(בר’ יח, ו)}, פירושו מהרי וקחי שלש סאים². מהרו את המן ^{(אס' ה, ה)}, אפשר שהוא ש³ יוצא או פרושו⁴ מהרו וקראו את המן. וכן מהרה מיכיהו בן ימלא^{5 (מל"א כב, ט)}, למהר לשלחם מן הארץ ^{(שמ’ יב, לג)}. והתאר קרוב ומהר מאד ^{(צפ' א, יד)}, בפלס ושבח אני ^{(קה’ ד, ב)}, אם מאן אתה ^{(שמ’ ט, ב)}. ומשקל אחר סופר מהיר ^{(תה’ מה, ב)}, איש מהיר במלאכתו ^{(מש' כב, כט)}. ובסמוך ומהיר⁶ צדק ^{(יש’ טז, ה)}. והשם לא תוכל כלותם⁷ מהר ^{(דב’ ז, כב)}. ואפשר כמוהו מהר קח את הלבוש ^{(אס' ו, י)} או יהיה צווי^{8 9} ופרושו¹⁰ מהר וקח. ומשקל אחר מהרה חושה ^{11 (שמ"א כ, לח)}, והולך מהרה ^{(במ’ יז, יא)}, והנה מהרה קל יבא^{12 (יש’ ה, כו)}, מהרה רדה ^{(מל"ב א, יא)}, ענין כלם ענין הזריזות. וענין אחר בכפל¹³ בפעל הקל מהר ימהרנה לו לאשה^{14 (שמ’ כב, טו)}, ירבו עצבותם אחר מהרו ^{(תה’ טז, ד)}, וכבר פרשתי¹⁵ זה הפסוק בשרש אחר. והשם מהר ומתן ^{(בר’ לד, יב)}, כמהר הבתולות^{16 (שמ’ כה, טז)}, ענין זה ענין המתן והשלוחים¹⁷. והנפעל ואינו מענין זה הגוי המר והנמהר ^{(חב’ א, ו)}, ולבב נמהרים יבין לדעת ^{(יש’ לב, ד)}, אמרו לנמהרי לב ^{(יש’ לה, ד)}, ועצת נפתלים נמהרה ^{(איוב ה, יג)}, ענין זה ענין הפתיות. ואפשר שבא הלשון הזה לפי שהפתיים מעשיהם במהירות ובבהלה לא¹⁸ ימתינו למעשיהם ולדבריהם ולא ישגיחו ולא ישכילו עליהם¹⁹. ואם כן יהיה מענין²⁰ הראשון.