Invenit. Invenit gratiam in deserto, Ieremie, et non invenit columba quietem, In principio, si annuntiare annuntiabitis ipsam. Et invenietis enigma meum, Iudicum, et dixit non inveni ipsam in invenire vos ipsum, In principio, tractus est accentus suus ad ampliare supra aleph, quia inveniens me invenit vitam, quia vite sunt ad invenientes ipsos, et recti ad invenientes scientiam, Proverbiorum, et inveniens ego amaritudinem supra mortem, Ecclesiastes, non novum inventum, Samuelis, quievit aleph sicut inveniens pacem, Cantici, in videri aleph in motione sua et expositio sua non novum inventum tibi, locus nunc quod annunties hodie isto. Et Ionatan caldeizat non tibi novum^(a) datum tibi inveni sagiptas, Samuelis, et inveni gratiam et intellectum bonum, Proverbiorum, invenisti gratiam in oculis meis, Nomina. Et invenite¹ quietem ad animas vestras, Ieremie, opprimam ipsos ut inveniant, Ieremie, expo. ut inveniant angustias multas, et dicet omnis unus vę mihi supra fractione mea et cetera. Et adhuc ego futurus ad declarare ipsum in radice fortis omnes invenientes ipsos, Iosue, expo. contingentia invenientia ipsos, si omnes pisces maris colligentur ad ipsos et inveniet ipsos, In deserto. Et invenietur ipsis vel erit expo. et sufficiet ipsis. Et expo. dominus meus pater meus in ipso sic sicut desiderabunt desiderium, et vacca fuit ipsis multa sed non fuerunt ad comedere de ipsa, usque quod adducerent ad portam tabernaculi congregationis propter sparsionem sanguinis et suffumigationem pinguedinum et membrorum sicut quod scriptum vir vir de filiis Israel. Et adhuc si non fuerint filii domus eius mundi non comedent de ipso, sicut quod scriptum qui comedet de carne sacrificii pacificorum que Domino et pollutio sua supra ipsum et incidetur dixit Moises ovis et vacca iugulabitur ipsis quod poterunt ad iugulare in omni loco et sufficeret ipsis in veritate sufficiet ipsis, quia multe oves et vacce ipsis. Et sic si omnes pisces maris colligentur ipsis, sufficient ipsis, sed si hoc non erit quomodo comedent carnem que sufficiet eis, respondit ipsi Sanctus Benedictus Ipse si manus Domini breviabitur, ego dabo ipsis carnem que sufficiet eis sine ove et vacca et piscibus. Et sic niphal in modo sufficientie et ad terram Gilaat et Libanum adducam ipsos. et non sufficiens erit ipsis, Zacarie, et licet sic non liberabitur de isto modo omnis fatigatio que invenit ipsos in via, Nomina, et invenient ipsum mala multa, Verba, et inveniet nos peccatum, Regum², deus invenit peccatum servorum tuorum, In principio, et non invenerunt ipsos sic, Iudicum³, et si non invenit manus sua et nomen supra hac orabit omnis sanctus ad te ad tempus inventionis, Psalmiste, expo. ad viam querite Dominum in inveniri ipsum, Isaie. Et niphal et non in invenietur ensis et lancea, Samuelis, quia inventi fuerunt in populo meo, Ieremie, omnes inventi tui ligati fuerunt simul, Isaie, expo. inventi in te inventi in Susan, Hester, cum seva zadi in pondere vos polluti, absconditi in spelunca qui invenietur secum, In principio, si inveniri invenietur in manu sua, Samuelis, quia non sufficiet⁴ nobis⁵ mons, Iosue, vult dicere non sufficiet. Et verbum grave et sicut via hominis invenire faciet ipsum, Iob, et ecce ego faciens invenire hominem virum in manu sotii sui et in manu regis suis, Zacarie, et non preparavi te in manu David, Samuelis, et venit ad viam patronorum he cum mutatione aleph cum he sicut iudicium, et holocaustum preparaverunt ad ipsum ad membra sua, Et vocavit, omnia ipsa modus inventionis et est sicut modus preparationis et quia ayn⁶ ista poterimus declarare non novum inventum preparatum ut dicere non preparabitur tibi merces in hoc novo.

מצא חן במדבר ^{(יר’ לא, ב)}, ולא מצאה היונה מנוח ^{(בר’ ח, ט)}, אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ^{(שופ’ יד, יב)}, ויאמר לא מצאתיה ^{(בר’ לח, כב)}. במוצאכם¹ אותו^{2 (בר’ לב, כ)}, נמשך טעמו להרחיב על האל"ף. ³ מוצאי⁴ מצא חיים ^{(מש' ח, לה)}, כי חיים הם למוצאיהם^{5 (מש' ד, כב)}, וישרים למוצאי⁶ דעת ^{(מש' ט, ט)}, ומוצא אני מר ממות ^{(קה’ ז, כז)}. אין בשורה⁷ מוצאת^{8 (שמ"ב יח, כב)}, נחה האל"ף כמוצאת⁹ שלום ^{(שה"ש ח, י)}, בהראות האל"ף בתנועה¹⁰. ופירוש אין בשורה מוצאת אין בשורה¹¹ מוצאת לך מקום עתה שתבשר היום הזה. ויונתן תרגם¹² ולך לית¹³ בשורתא מתיהבא. לך מצא ¹⁴ את החצים ^{(שמ"א כ, כא)}, ומצא חן ושכל טוב ^{(מש' ג, ד)}, כי¹⁵ מצאת חן בעיני ^{(שמ’ לג, יב)}, ומצאו מרגוע לנפשכם ^{(יר’ ו, טז)}. והצרותי¹⁶ להם למען ימצאו ^{(יר’ י, יח)}, ¹⁷ צרות ¹⁸ ויאמר כל אחד אוי לי על שברי וגו' ^{(יר’ י, יט)}. ועוד אני עתיד לפרשו בשרש צור. את כל המוצאות¹⁹ אותם ^{(יהו’ ב, כג)}, פירושו הקורות המוצאות אותם. אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ^{(במ’ יא, כב)}, ²⁰ ונמצא להם. או יהיה פירושו ויספיק להם. ופירש הפסוק²¹ אדני²² אבי ז"ל כן, כי כאשר התאוו תאוה צאן ובקר היה להם ²³, אך לא היו יכולים לאכול ממנו עד שיביאוהו לפתח אוהל²⁴ מועד בעבור זריקת הדם והקטר חלבים ואמורים²⁵ כמו שכתוב איש איש מבית²⁶ ישראל וגו' ^{(וי’ יז, ג)}. ועוד אם לא היו בני ²⁷ ביתו טהורים לא יאכלו ממנו כמו שכתוב אשר יאכל^{28 29} מזבח השלמים ³⁰ וטומאתו³¹ עליו ונכרתה ^{(וי’ ז, כ)}, אמר משה אם צאן ובקר ישחט להם שיוכלו לשחוט בכל מקום ומצא להם, באמת יספיק להם, כי הרבה צאן ³² להם, וכן אם ³³ דגי הים יאסף להם יספיק להם אבל אם זה לא יהיה איך יאכלו בשר שיספיק להם? ענהו הקדוש ברוך הוא היד י"י תקצר ^{(במ’ יא, כג)}, אני אתן להם בשר שיספיק להם זולתי³⁴ צאן ובקר ודגים. וכן הנפעל בענין הספוק ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם ^{(זכ’ י, יא)}, ואף על פי^{35 36} לא ימלט מזה הענין. את כל התלאה³⁷ אשר מצאתם בדרך ^{(שמ’ יח, ח)}, ומצאוהו³⁸ רעות רבות ^{(דב’ לא, יז)}, ומצאנו עון ^{(מל"ב ז, ט)}, האלהים מצא את עון עבדיך ^{(בר’ מד, טז)}, ולא מצאו להם כן ^{(שופ’ כא, יד)}, ואם לא מצאה ידו ^{(וי’ כה, כח)}. והשם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא ^{(תה’ לב, ו)}, והפירוש על דרך דרשו י"י בהמצאו ^{(יש’ נה, ו)}, והנפעל ולא נמצא דרך³⁹ חרב וחנית ^{(שמ"א יג, כב)}, כי נמצאו בעמי ^{(יר’ ה, כו)}, כל נמצאיך אסרו יחדו ^{(יש’ כב, ג)}, פירושו הנמצאים בך. הנמצאים בשושן הבירה^{40(אס' ד, טז)}, ⁴¹ הצד"י במשקל אתם נטמאים ^{(יח’ כ, ל)}, נחבאים במערה ^{(יהו’ י, יז)}, אשר ימצא אתו ^{(בר’ מד, י)}, אם המצא תמצא בידו ^{(שמ’ כב, ג)}, כי⁴² לא ימצא לנו ^{43 (יהו’ יז טז)}, רוצה⁴⁴ לומר לא יספיק. והפעל ⁴⁵ וכארח איש ימציאנו^{46 (איוב לד, יא)}, והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו ^{(זכ’ יא, ו)}, ולא המציתיך⁴⁷ ביד דוד ^{(שמ"ב ג, ח)}, בא על דרך בעלי הה"א בתמורת האל"ף בה"א כמשפט. ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ^{(וי’ ט, יג.)}, כלם⁴⁸ ענין המציאה והוא כענין הזמנה. ולפי הענין הזה נוכל לפרש אין בשורה⁴⁹ מוצאת^{50 (שמ"ב יח, כב)}, מזדמנת, כלומר לא יזדמן לך שכר בזאת הבשורה.