גימל
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
והיא עלתה עליהם על הגג (יהו', ח), ועשית מעקה לגגך (דב' כב, ח), את גגו ואת קירותיו (שמ' ל, ג), והוא מכנה בלשון זכר כמו שאמר כי יפל הנופל ממנו (דב' כב, ח). והקבוץ בלשון נקבות, יהיו כחציר גגות (תה' קכט, ו), כי עלית כלך לגגות (יש' כב, א).
כי גאה גאה (שמ' טו, א), 1 ויגאה כשחל תצודני (איוב י, טז), פירושו וירבה החלי וכשחל תצודני. היגאה גמא (איוב ח, יא), פירושו היגדל, וכלם מענין גאה וגאון, כי הוא הגדל והרוממות. 2 והבוז3 לגאיונים (תה' קכג, ד), כמו לגאים ואם הוא שתי מלות ענינו מלה אחת כמו עגלה יפהפיה (יר' מו, כ), והיו"ד הנראת בו למ"ד הפעל תמורת ה"א על כל גאה ורם (יש' ב, יב) כמו עליונים אלא שנשתנו תנועותיו מפני אות הגרון. ובכתוב הוא מלה אחת והוא ענין המפורש. ובא הקרי בשתי מלות להוסיף בו ענין כי גאי הוא גאים ויונים מענין העיר היונה (צפ' ג, א), חרב היונה (יר' מו, טז), שהוא ענין ולא תונו איש את עמיתו (וי' כה, יז). ובחסרון הה"א שמענו גאון מואב גֵא מאד (יש' טז ו). והשם גֵאָה וגאון (מש' ח, יג). ובהראות למ"ד הפעל בוא"ו גאוה אפיקי מגנים (איוב מא, ז), גאותו וגאונו (יש' טז, ו). ומשקל אחר בנוח למ"ד הפעל גאות לבש (תה' צג, א), בגאות הים (תה' פט, י). ומשקל אחר לפני שבר גאון (מש' טז, יח), את גאון יעקב (תה' טז, ה), בגאון גליך (איוב לח, יא). והקבוץ ביום גאוניך (יח' טז, נו). 4.
גאל י"י עבדו (יש' מח, כ), גאל לך אתה את גאלתי (רות ד, ו), ובא גאלו הקרוב אליו (וי' כה, כה),
מגואלנו הוא (רות ב, כ), לפי שלקרוב משפט הגאלה נקרא גואל. והנפעל או השיגה ידו
ונגאל (וי' כה, מט), ואם לא יגאל באלה (וי' כה, נד). והשם ולך הגאלה (יר' לב,
ח). ויש מפרשים ואשר יגאל מן הלוים (וי' כה, לג), אשר יקנה, כלומר
אם יקנה אדם מהלוים בית ערי5 חומה לא יחלט לשנה כמו מישראל אלא יצא ביובל אם לא גאלו בנתים. ויש לפרשו
לשון גאלה, לפי שאמר גאלת עולם תהיה ללוים (וי' כה, לב), יכול לא לדבר הכתוב אלא בישראל שלקח מיד לוי שיש ללוי לגאול
לעולם אבל לוי שלקח מלוי לא יגאל לעולם. לפיכך אמר ואשר יגאל מן הלוים כלומר לוי
גואל מיד לוי גאלת עולם. ואם לא גאלו ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל. וענין אחר,
הוי מוראה ונגאלה (צפ' ג, א), מלרע והוא נפעל עומד. והכבד6 במה גאלנוך (מל' א, ז), לחם מגואל (מל' א, ז). ושלא נזכר פועלו, ויגאלו מן
הכהונה (נחמ' ז, סד), והמורכב ממנו עם הנפעל, נגואלו בדם (יש' נט, ג), והתאר גאלי
הכהונה (נחמ' יג, כט), בפלס תאמי צביה (שה"ש ז, ד). וההתפעל אשר לא יתגאל בפת בג
המלך (דנ' א, ח). וכבד אחר, וכל מלבושי אגאלתי (יש' סג, ג), משפטו הגאלתי. האל"ף
תמורת ה"א הבנין. והפעל הקל מזה הענין, יגאלוהו חשך וצלמות (איוב ג, ה), כלם ענין
טנוף ולכלוך. ויש מפרשים יגאלוהו חשך וצלמות מענינו7
מגאלנו8 הוא (רות ב, כ), כלומר יהיו קרוביו החשך והצלמות. ויש מפרשים מזה ויגאלו מן
הכהונה (נחמ' ז, סד), גאלי9
הכהונה10, והוא הפך הענין כמו משריש ומשרש כן גואל הוא הקרוב, ומגואל11 הוא שנתרחק מן הקורבה והמשפחה והם נתרחקו שלא מצאנו12 כתב היחש.
13 גב המזבח (יח' מג, יג), על גבי חרשו חורשים (תה' קכט, ג), וגביהן וגבה להם (יח' א, יח), וגבותם מלאות עינים (יח' א, יח). או גבן או דק טו תבלל בעינו 14(וי' כא, כ), 15 שגבו כפופה 16 יקרא גבן והנו"ן נוספת. וכן הרים גבנונים (תה' סח, יז), ההרים השפלים, כי הגבן מפני כפיפות גבו הוא שפל קצר קומה. וכן ההרים השפלים נקראו גבנונים. ועוד כי נכפפה קומתן ורעשו וחרדו ביום מתן תורה כמו שאמר ארץ רעשה גם17 שמים נטפו (שופ' ה, ד), הרים נזלו מפני י"י (שופ' ה, ה). ואמר ויחרד כל ההר מאד (שמ' יט, יח). ואת גבות עיניו (וי' יד, ט), הגבות אשר על הענים. ויתכן לפרש18 מזה או גבן או דק (וי' כא, כ). ותרגום ירושלמי מפרש דגבנוי חפין עינוהי, פירושו שגבות עיניו מכסות עיניו כל כך הם גדולות. והנכון והישר עוד בעיני שעיקר כלם לשון גבהות כי כל19 דבר הפנים העליונים שלו יקראו גב. וכן גב המזבח ותבני לך גב (יח' טז, כג), כמו שאמר ותעשי לך רמה (יח' טז, כג). וכן הגבן נקרא כן לפי ששדרתו כפופה הנה שבה שדרתו עליונה כמו גב הבהמה לפיכך אמר על גבי חרשו חרשים. כלומר שמוני כפוף ומדרס לפניהם. וכן הרים גבנונים, פירושו גבוהים כי ההרים יש להם גב גבוה באמצעם, ומשופעים מכאן ומכאן. ואמר למה תרצדון הרים גבנונים כלומר אף על פי שאתם גבוהים אין הבחירה בכם כי זה ההר חמד אלהים לשבתו. וכן נקראו גבות עינים לפי שהם גב לעינים. והנכון כי שרש כל אלה גבב והדגש יוכיח ונפל ממלת גבנונים להקל.
ולחשף מים מגבא (יש' ל, יד), בשש נקדות והקבוץ גבאים, בצאתיו וגבאיו (יח' מז, יא), מקוה מים. ותרגום בור גובא.
לא גבה לבי ולא ראו עיני (תה' קלא, א), על כן גבהא קומתו (יח' לא, ה), באל"ף תמורת ה"א, ויגבה
י"י צבאות במשפט (יש' ה, יז), ותגבהנה ותעשינה תועבה לפני (יח' טז, נ), כמו
ותגבהנה. ובא כן לזויג המלות20 ותעשינה ואף על פי כן נכון 21 בלשון כמו תבאנה (תה' מה, טז), ותבואנה (בר' מא, כא). והתאר, השפלתי עץ גבוה
(יח' יז, כד), ועיני גבוהים תשפלנה (יש' ה, טו), אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה (שמ"א,
ב, ג), פירושו אמרה גבוהה. כ ומשקל אחר תועבת י"י
כל גבה לב (מש' טז, ה), גבה עינים (תה' קא, ה), מגבה רוח (קה' ז, ח), ואפשר שהוא
ממשקל גבוה, אבל מפני כובד קריאת הה"א מפני המקף חסרו הקבוץ מן הבי"ת. והשם, עיני
גבהות אדם (יש' ב, יא). ומשקל אחר גבה שמים (איוב כב, יב), ולפני כשלון גובה רוחַ
(מש' טז, יח), וירא בגבהו (יח' יט, יא). והקבוץ גבהי שמים (איוב יא, ח). ומשקל אחר
אל תבט אל מראהו ואל גבה לב קומתו (שמ"א טז, ז),
בשקל בגדול זרועך (שמ' טו, טז). והפעל הנוסף מגביה פתחו
(מש' יז, יט), או הגבה למעלה (יש' ז, יא), אם תגביה כנשר (עו' א, ד), כולם ענינם
ידוע. ופירוש אם תגביה כנשר (עו' א, ד) אם תגביה קנך כנשר. או יהיה פועל עומד, וכן
המגביהי לשבת (תה' קיג, ה), והיו"ד נוספת וכן המשפילי (תה' קיג, ו).
א. ספרא תזריע טו, ט
גבח הוא 22(וי' יג, מא), בקרחתו או בגבחתו (וי' יג, מב), בקרחת או בגבחת (וי' יג, מב), הגבחת הוא מקום שלא היה בו שער אבל קרחת הוא שהיה בו שער ונמרט. וכן גבחת הבגד שעדיין הבגד חד23 ואין בו שער מפני הצרעת אבל קרחת הבגד שנמרט שער שבו מפני ישנו והצרעת בו. וכן אמר התרגום בקרחתו או בגבחתו שאמר על הבגד בשחיקותיה או בחדתותיה. וכן פרשו בספרא [א] בקרחתו אלו השחקים בגבחתו אלו החדשים. ושם פרשו קרחת וגבחת הראש ואמרו איזו קרחת ואיזו גבחת. מן הקדקד שופע לאחוריו זה הוא24קרחת, מן הקדקד שופע לפניו זו היא גבחת.
לא תשיג25 גבול רעך (דב' יט, יד). 26 והקבוץ שוד ושבר בגבוליך (יש' ס, יח). והפעל ממנו אשר גבלו ראשונים (דב' יט,
יד), והירדן יגבול אתו (יהו' יח, כ), וגם חמת תגבלבה (זכ' ט, ב), פירושו יהיה27 גבול. והכבד והגבלת את העם (שמ' יט, יב), הגבל את ההר (שמ' יט, כג), פירושו
תשים גבול. והתאר מִגבלות תעשה אותם (שמ' כח, יד) בפלס הערים המבדלות (יהו' טז, ט).
והשם בלשון נקבה, וכסמת גבלתו (יש' כח, כו). והקבוץ גבולות ישיגו (איוב כד, ב).
ובמשקל אחר שרשות גבלות (שמ' כח, כב), בפלס עבדות. ויפסלו בֹנֵי שלמה ובֹנֵי חירם
והגבלים (מל"א ה, ל), הם פוסלי האבן בקו ובמדה כמו שפוסלין פנות הבית בקו ומדה
ונותנין חוט של סקרא בסוף האב מדתם או משרטטין
בשרטוט ומשם יפסלו האבן והוא מענין גבול כלומר ששמים גבול למדת האבן. והמפרשים פרשו
גבלים אנשי גבל שהיו אומנים לפסול28 אבן. 29 זקני גבל היו30 מחזיקי בדקך (יח' כז, ט) 31.
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני (איוב י, י), ידוע. ורבי יונה הביא בזה השרש או גבן או דק (וי' כא, כ), הרים גבנונים (תה' סח, יז). וכבר כתבנום בשרש גב והוא הנכון.
ב. בבלי, כתובות כח ע"א
גבר חסדו על יראיו (תה' קג, יא), ברכות אביך גברו (בר' מט, כו), והמים גברו (בר' ז, יט), ומאריות
גברו (שמ"ב א, כג), בצרי בעבור ההפסק. כי לא בכח יגבר איש (שמ"א ב, ט), כי יהודה
גבר באחיו (דה"א ה, ב), גם גברו חיל (איוב כא, ז), פירושו גם גברו חיל.36 וההתפעל ואל שדי יתגבר (איוב טו, כה), ופשעיהם כי יתגברו (איוב לו, ט). והשם
קול ענות גבורה (שמ' לב, יח), והקבוץ ואם בגבורת שמונים שנה (תה' צ, י), ואיה קנאתך
וגבורתך (יש' סג, טו). והפעל הכבד העובר, וגברתי את בית יהודה (זכ' י, ו), וחילים
יגבר (קה' י, י), וגברתים בי"י (זכ' י, יב). ופירוש וחילים יגבר, אם הקרדום קהה
צריך הבוקע בו להוסיף כח וחיל. וכבד אחר והגביר ברית לרבים (דנ' ט, כז), ללשננו
נגביר (תה' יב, ה), כלם לשון חוזק ואומץ ונצוח. והתאר, הוא החל להיות גבור בארץ
(בר' י, ח), גבורים המה ישעיה37 (שמ"ב יז, ח). ותאר אחר הן גביר שמתיו לך (בר' כז, לז), פירושו אדון וראש.
ולנקבה אמר למלך ולגבירה 38(יר' יג, יח), לעולם אהיה גברת (יש' מז, ז), גברת ממלכות (יש' מז, ה), שרי
גברתי (בר' טז, ח). ונקרא האיש גבר לפי שיש לו גבורה על האשה. דרך גבר בעלמה (מש'
ל, יט), גבר לא יצלח בימיו (יר' כב, ל), בשש נקדות. 39 טלטלה גבר (יש' כב, יז), פירשו בו רבותינו ז"ל40 [ב] לפי שטלטול האיש קשה מטלטול הא י41שה. ועוד נכתבנו בשרש טיל. והקבוץ הגברים לבד מטף (שמ' יב,
לז). ומשקל אחר עם גבר תמים (תה' יח, כו). ומשקל אחר עם גבור תמים (שמ"ב כב,
כו).
ראמות וגביש לא יזכר (איוב כח, יח), אבן מהאבנים היקרות. ורבי יהודה42 פירש בגד מימיני השרד והפסים. ואבני אלגביש (יח' יג, יא) פירוש אבני ברד דומות אלגביש כי הוא שתי מלות במקצת ספרים המדויקים ובקצתם ימצא מלה אחת. ואף על פי כן יתכן להתפרש שתי מלות.
42. יהודה] יונה BL
ג. בבלי, פסחים לט ע"א
והמן כזרע גד הוא (במ' יא, ז), והוא כוסברתא בלשון רבותינו ז"ל [ג]. וכן בערבי נקרא אַל כַסְבוֹר ונקרא בלעז סליינדרי43 ומה שאמר כזרע גד לבן (שמ' טז, לא) אין סמיכות המן אל הגד שיהיה עינו כך כי אין הגד לבן אלא שהיה44 גרגרים45 דקים כדמות גרגרי הגד, אבל המן היה לבן. וכן אמר בפסוק האחר ועינו כעין הבדולח (במ' יא, ז), להודיע כי אין סמיכתו אל הגד בעבור עינו כי אם לתכונתו. וענין אחר העורכים לגד שלחן (יש' סה, יא), למזל. ואמר רבי משה הכהן שהוא כוכב צדק שיורה על כל דבר טוב כי 46 יקרא בלשון קדר ואמר כי כמוהו בא גד (בר' ל, יא) 47.
יגדו על נפש צדיק (תה' צד, כא), וכחכי איש גדודים (הו' ו, ט), באגד (בר' ל, יא), כלומר גודד הגדוד כי בהולדו היו48 לה גדוד בנים. גד גדוד יגודנו (בר' מט, יט), לעלות לעם יגודנו (חב' ג, טז), הנח תמורת הכפל ועוד נכתבם בשרש גדד49. וההתפעל ובית זונה יתגודדו (יר' ה, ז), יתחברו גדודים גדודים. עתה50 התגודדו51 בת גדוד (מי' ד, יד). ורבי יונה הכניס בזה הענין העורכים לגד שלחן (יש' סה, יא), כלומר במלוי כמו שאמר הממלאים למני ממסך (יש' סה, יא). וענין אחר על כל ידים גדודות (יר' מח, לז). ומלת כן מסתתרת עמו כי היה לו לומר כל ידים גדודות אלא 52 שמלת כן מסתתרת עמו ופירושו על כן כל ידים גדודות. וכן הוסיף בו יונתן שתרגם על כן53 כל סיען מתהממין. או יהיה גדודות שם האחד ממנו גדודה בפלס חלושה, מלוכה. וההתפעל ממנו, ויתגדדו כמשפטם (מל"א יח, כח), עד מתי תתגודדי (יר' מז, ה), ולא יתגודד ולא יקרח (יר' יז, ו), לא תגודדו54 (דב' יד, א), וקרועי בגדים ומתגודדים (יר' מא, ה), כלם ענין שריטה בבשר. ומזה הענין נחת גדודיה (תה' סה, יא), כי החרישות שיחרש החורש בארץ הם כמין שריטות בבשר והם העמקים שבין תלם לתלם כי הגבוה יקרא תלם והחרישה שהיא55 העמק גדוד.
ד. בבלי, שבת יט ע"ב
ה. בבלי, בבא מציעא סד ע"א
ו. בבלי חולין קיג, ע"א
וישלח יהודה את גדי העזים (בר' לח, כ), הקטן יקרא עזים גדי בן56 מן העזים בין מן הכבשים שהרי סמך גדי פיר' בן עזרא פירש כי לא יקרא גדי כי אם מן העזים58 ומה שאמר גדי עזים כלומר קטן שעדין צריך לעזים. וכן שעיר עזים (במ' ז, טז),
ואמר כי כן נקרא בערבי גדי. והקבוץ, אחד נושא שלשה גדיים (שמ"א י, ג), שני גדיי
עזים (בר' כז, ט). ולשון59 נקבות ורעי את גדיותיך (שה"ש א, ח), לא תבשל גדי בחלב אמו (שמ' לד, כו). מה60 שאמר גדי הוא הדין לכל בשר בהמה אלא שדבר הכתוב בהוה. ומה שמנהג העולם לאכול
כי מנהגם 61 לאכול הגדיים יותר מהטלאים כאשר מצאנו בכל מקום במקרא שני גדיי עזים, אנכי
אשלח גדי עזים (בר' לח, יז), ונעשה לפניך גדי עזים (שופ' יג, טו), ויפקד שמשון62 את אשתו בגדי עזים (שופ' טו, א), ואחד63 נושא שלשה גדיים. ומה שדבר על הקטן שבבהמה לפי שאין דרך לבשל בשר בהמה גדולה
בחלב כי החלב מתבשל במהרה ולא כן הבשר אלא אם כן בשר הקטנים מן הבהמות שהן קרובין
להתבשל. ומה שאמר בחלב אמו לפי שחלב עזים הוא המרובה ובו דבר הכתוב בהווה64 כמו שאמר ודי חלב עזים (מש' כז, כז). וכן בדברי רבותינו ז"ל דברו בו על ההווה65 לפי שהוא הנמצא יותר כמו שאמרו [ד] עז לחלבה, מה שעזי חולבות
מכור לך [ה]. וכן דרך הכתוב לדבר על ההווה כמו שאמר ואת בת
היענה (וי' יא, טז), והוא הדין ליענה עצמה, אלא שאין
מנהג העולם לאכול אותו העוף66 אלא בעודו קטן שהוא רך67בשרה אבל כשיגדל בשרו68 קשה מאד ואין ראוי לאכלו.69 והנקבה הקטנה יותר רך בשרה מהזכר, לפיכך אמר בת. ורבותינו ז"ל דרשו
בו [ו] כי לפיכך אמר בחלב אמו, מי שיש לו חלב אם. יצא עוף שאין לו חלב. 70כי אסור בשר עוף בחלב אינו מדברי71
תורה72 אלא מדברי סופרים. וענין אחר מלא על כל גדותיו (יהו' ג, טו), והלך על כל
גדותיו (יש' ח, ז), על כל שפתיו מפה ומפה. וכתב רבי יעקב בן אלעזר אשר בתוך הנחל
הגד ואל יעזר (שמ"ב כד, ה), הוא אחד מן גדותיו. ויונתן תרגם מגו73 נחלא דבשבט גד.
56. בן] בין BL
57. העזים] לעזים BL
58. מן העזים] מהעזים BL
59. ולשון] ובלשון BL
60. מה] ומה BL
61. חסר] היה BL
62. ויפקד שמשון] BL
63. ואחד] אחד BL
64. בהווה] על ההוה BL
65. על ההווה] בהוה BL
66. אותו העוף] אותה BL
67. בעודו קטן שהוא רך] בעודה קטנה שהיא רכה BL
68. כשיגדל בשרו] כשתגדל בשרה BL
69. ואין ראוי לאכלו.] ואינה ראויה לאכל. BL
70. יצא עוף שאין לו חלב. ] BL
71. מדברי] מן BL
72. תורה] התורה BL
73. מגו] דבגו BL
ז. בבלי, סנהדרין סט ע"ב
מה גדלו מעשיך יי74(תה' צב, ו), גדלת י"י אלהי 75 (שמ"ב ז, כב), כאשר גדלה נפשך (שמ"א כו, כד), ויגדל המלך (דה"ב ט, כב), רק הכסא אגדל ממך (בר' מא, מ), פירושו בדבר הכסא כי גם הוא עומד ואינו יוצא כאשר כתב רבי יונה. וילך הלוך וגדל (בר' כו, יג), הוא מקור או תאר בענין פועל. וההתפעל והתגדלתי והתקדשתי (יח' לח, כג), כי על כל יתגדל (דנ' יא, לז). והפעל הכבד גִדל המלך אחשורוש (אס' ג, ג), אחל גדלך (יהו' ג, ז), ענין אלה והדומים76 להם יקר וחשיבות. ויגדל הילד (בר' כא, ח), ויגדלו הנערים (בר' כה, כז), ענינם והדומים להם תוספת השנים. גם האיש משה גדול מאד (שמ' יא, ג), ביקר וחשיבות. אחי יפת הגדול (בר' י, כא), בשנים. וכן פרשוהו רבותינו ז"ל [ז] כי יפת הגדול77 שבאחיו היה בשנים. את שני המאורות הגדולים (בר' א, טז), גדולים באורה. אשה גדולה (מל"ב ד, ח), חשובה ונכבדת. המסות הגדולות (דב' ז, יט), גדולות בפלא. והתאר במשקל אחר הולך וגדל וטוב (שמ"א ב, כו). והקבוץ גדלי בשר (יח' טז, כו), בפלס זקני מואב (במ' כב, ז). והשם על פרי גדל (יש' י, יב), כגדל חסדך (במ' יד, יט), את כבדו ואת גדלו (דב' ה, כא), ובשרק הללוהו כרוב גדלו (תה' קנ, ב). ובמשקל78 אחר לך י"י הגדולה (דה"א כט, יא), ולגדלתו אין חקר (תה' קמה, ג). ומשקל אחר בגדל זרעך. (שמ' טו, טז), ועל ענין התרבות כי מנעורי גדלני אב (איוב לא, יח), והוא עומד. ופירושו גדל עמי והוא שב אל היתום שזכר למעלה. וכן ומבטן אמי אנחנה (איוב לא, יח), שב אל האלמנה, ומה שאמר מבטן79 אמי הוא דרך הפלגה כמו מעודך עד היום הזה (במ' כב, ל), וזולתו. ורבי יונה כתב כי גדלני כאב (איוב לא, יח) עובר. והפעל הכבד בתוספת ורבוי ענין, ותרבי ותגדלי (יח' טו, ז). והכבד הגדיל י"י לעשות עם אלה (תה' קכו, ג), ועשה כרצונו והגדיל (דנ' ח, ד), ואל תגדל פיך (עו' א, יא), המגדילים עלי (תה' לה, כו), ויגדילו על גבולם (צפ' ב, ח), ויגדילו על עם י"י צבאות (צפ' ב, י), פירושו ויגדילו פיהם. הגדיל עלי עקב (תה' מא, י), וצפיר העזים הגדיל (דנ' ח, ח), פירוש הגדיל לעשות כח וגבורה. עד דוד הגדיל (שמ"א כ, מא), 80 הגדיל לבנות81, מגדיל ישועות מלכו (תה' יח, נא). בספר תהלים. ובספר שמואל 82 התאר83 מגדול ישועות מלכו (שמ"א כב, נא). והפעל הדגוש מים גדלוהו (יח' לא, ד), וגשם יגדלל (יש' מד, יד), גדל פרע שער ראשו (במ' ו, ה), חיל גדול מאד (יח' לז, י), רוצה לומר רב המנין. וכן ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים (נחמ' יב, מג). כי הלשון הזה משמשין בו בכל ענין הרבוי בין בענין האיכות בין בענין הכמות. ויבן מגדל בתוכו (יש' ה, ב), כמגדל דוד צוארך (שה"ש ד, ד), אתץ את המגדל הזה (שופ' ח, ט). ובחלם ממגדֹל סונה (יח' כט, י), הוא הבית הגבוהה והגדול. והקבוץ בנפל84 מגדלים (יש' ל, כה). ובלשון נקבות ומגדלותיך יתץ (יח' כו, ח), מגדלות מדקחים (שה"ש ה, יג), הפרחים שיגדלו בבשמים. גדִלִם85 מעשה שרשרות (מל"א ז, יז), תרגום מעשה עבות (שמ' כח, כב), עובד גדילו. גדלים תעשה לך (דב' כב, יב), הציציות התלויות בבגד שאינם86 ארוגים יקראו גדלים. וענין הפסוק על הציצית אשר צונו במקום אחר (במ' טו, לח), ומה שאמר הנה בלשון גדיל ושם בלשון ציצית, כי מצות ציצית להיות שליש גדיל ושני שלישי ענף.
גדע בחרי אף (איכה ב, ג), וגדעתי את זרועך (שמ"א ב, לא), ורמי הקומה גדועים (יש' י לג). והנפעל נגדעת לארץ (יש' יד, יב) נגדעה קרן מואב (יר' מח, כה). והפעל הכבד ואשריהם תגדעון (דב' ז, ה) וכל קרני רשעים אגדע (תה' עה, יא). ושלא נזכר פועלו ממנו שקמים גדעו (יש' ט, י), כלם ענין כריתה.
את מי חרפת וגדפת (יש' לז, כג), את י"י הוא מגדף (במ' טו, ל). והשם גדוף. 87וישראל לגדופים (יש' מג, כח), 88ובה"א הנקבה גדופּה. וגדופת בני עמון89והקבוץ ומגדפותם אל תחתו (יש' נא, ז). ומשקל אחר חרפה וגדופה (יח' ה, טו). בפלס ענות חלושה (שמ' לב, יט). החרפה והגדוף ענין אחד הם.
ח. בבלי, בבא מציעא ו ע"ב
גדר דרכי בגזית (איכה ג, ז), גדר בעדי (איכה ג, ט), ארחי גדר ולא אעבור (איוב יט, ח), ולגודרים ולחוצבי האבן (מל"ב יב, יג), וגדרתי את גדרה (הו' ב, ח), וַתִגדר 90 גדר על בית ישראל (יח' יג, ה). והשם אשר לוקח הפעל ממנו, גדר מזה וגדר מזה (במ' כב, כד), פרץ גדרו (יש' ה, ה), גדר הדחויה (תה' סב, ד). והקבוץ למה פרצת גדריה (תה' פ, יג), יום לבנות גדריך (מי' ז, יא). והשם בלשון נקבה המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה (דה"א ד, כג), כלומר היו יושבים 91 הנטעים ועושין92 גדרות.93 ומשקל אחר השם94 בלשון נקבה הַגדרת הגינה (יח' מב, יב). והקבוץ והתשוטטנה בגדרות (יר' מט, ג), 95 פרצת כל גדרותיו (תה' פט, מא). ומשקל אחר וגדר אבניו נהרסה (מש' כד, לא), בשש נקדות או הוא המשקל הראשון בעצמו אלא שנשתנה כן בסמיכות כמו גזל, כתף, ענין הכל סתימה וסגירה. וכותל96 העשוי לגגות ולכרמים וכל כותל שאינו בנין חזק כבנין הבתים והחומות יקרא גדר וכן גדר החצר (יח' מב, י). וכן 97 לסגירה ולסתימה שעושין למרבץ הצאן, גדרות צאן נבנה למקננו (במ' לב, טז), וגדרות לצאנכם (במ' לב, כד). והוא הנאמר בדברי רבותינו ז"ל דִיר באמרם [ח] נכנסות לדיר להתעשר. ורבנו שלמה ז"ל פירש 98 והתשוטטנה בגדרות (יר' מט, ג), כלומר התעוללנה בזבל גדרות צאן דרך בזיון. ויונתן תרגם ויתמהמן 99 בסיען.
ט. בבלי, מנחות צ ע"א
י. בבלי, בבא בתרא פט ע"א
מגדיש ועד קמה (שופ' טו, ה), ונאכל גדיש (שמ' כב, ה), התבואה אחר שנקצרה כשצבורה100 בגורן נקראת גדיש. ומזה אמרו רבותינו ז"ל למלוי המדה על שפתה, כל המדות שהיו
במקדש היו נגדשות [ט], אין מוחקין במקום שגודשין [י]. ועל גדיש ישקד (איוב כא, לב), ופירוש ימהר 101 . ורבותי102 האיי ז"ל פירש גדיש הקובה שהיא עשויה103 על הקבר כמנהג ארץ ישמעאל. ויפה פירש כמו שאמר הכתוב למעלה והוא לקברות יובל
(איוב כא, לב) והקובה היא עשויה כמו הגדיש.
גה גבול אשר תתנחלו את הארץ (יח' מז, יג), כמו זה. וכן תרגם יונתן דין תחומא. 104
104. חסר] והגימ"ל זיי"ן באלפא ביתא דאטב"ח. BL
ולא יגהה מכם מזור (הו' ה, יג), ענינו ולא ירפא. וכן לב שמח ייטיב גהה (מש' יז, כב). וחסרה ממנו כ"ף הדמיון ומשפטו כגהה. פירוש לב שמח ייטיב לגוף כמו הרפואה. ואדני אבי ז"ל פרשו בלא כ"ף הדמיון ואמר105 לב שמח ייטיב הרפואה, כלומר כי יותר תועיל הרפואה כשהחולה יהיה לו לב שמח ומתעורר ומתחזק ירפא106 במהרה יותר ממי שיהיה לו לב עצב הנה כי הלב השמח ייטיב הרפואה.
ויגהר ארצה (מל"א יח, מב), ויגהר עליו (מל"ב ד, לד), ענין פשוט הגוף כלו. ופירוש ויגהר ארצה שנפל על בטנו לארץ נתפשט107 כלו. וכן אמר בו התרגום וגחין לארעא, מן הולך על גחון (וי' יא, מב) שענינו הולך על בטנו בפשוט הגוף כלו.
107. נתפשט] ונתפשט BL
מן גו יגורשו (איוב ל, ה), מתוך ופירושו מתוך העיר יגורשו, כתרגום תוך גו. וענין אחר ושבט לגו חסר 108 (מש' י, יג), גוי נתתי למכים (יש' נ, ו), ותשימי כארץ גוך (יש' נא, כג), כי השלכתי109 אחרי גוך כל חטאי (יש' לח, יז). ובהבלע הנח בדגש ואותי השלכת אחרי גוך (מל"א יד, ט), ותשליכי אותי אחרי גוך (יח' כג, לה), וישליכו את תורתך אחרי גום (נחמ' ט, כו), כמו גוף. ונכנסה בו ה"א הנקבה שלף ויצא מגוה. ויתכן שהה"א שרש ואינה לנקבה, והנני עתיד להביאם בשרש גוה110.
יא. בבלי, בבא מציעא ט ע"ב
יוצר גובי, וטפסריך כגוב גובי (נח' ג, יז), בא בסימן אחד מסימני הרבים. וכן וקרע לו חלוני (יר' כב, יד), וחשופי שת (יש' כ, ד), ועל111 כל אצילי ידי (יח' יג, יח), ואורגים חורי (יש' יט, ט), בכלם נפל112 בהם113 מ"ם הרבים , כמשק גבים שוקק בו (יש' לג, ד), ענין כלם ארבה, כתרגום ארבה גובא. וענין אחר עשה הנחל הזה גבים גבים (מל"ב ג, טז), באו על גבים ולא114 מצאו מים (יר' יד, ג), חפירות הפירות כמין בורות ותרגום בור גובא. וכן ויספון את הבית גבים (מל"א ו, ט), כלומר שעשה קרויו כמין בורות שהיו הלוחות חקוקות115 על תכונת הבורות. ויונתן תרגם וטלל ית ביתא בהנתוכין, ולא ידעתי מה הוא הנתוכין. 116 יושבי הגבים (יש' י, לא), פירושו בקעות.
יגודנו והוא יגוד עקב (בר' מט, יט). כבר זכרנו אותם שהם מענין117 גדוד ואף על פי שאינם משרשו. ויהיה גוד וגדד בענין אחד וכמוהם רבים. ואולי גם הם משרש גדוד ויהיה הנח תמורת אות הכפל. ויש לפרשם ענין כריתה מלשון ארמית גדו אילנא (דנ' ד, יא).
117. מענין] ענין BL
כי השפילו ותאמר גוה (איוב כב, כט), 118 מפני גוה (יר' יג, יז), וגוה מכ119מגבר יכסה (איוב לג, יז), כמו גאה והאל"ף מומרת בוא"ו120, שלף ויצא מגוה (איוב כ, כה), פירושו מגוף. ואיפשר121 להיות מזה השרש גוי נתתי למכים (יש' נ, ו), ותשימני122 כארץ גוך (יש' נא, כג), וכלם שזכרנו בשרש גו. וכשנכתבה בו תי"ו הנקבה הומרה
הה"א למ"ד הפעל ביו"ד ואמרו כי מגוית האריה רדה הדבש (שופ' יד, ט), וגויתו כתרשיש
(דנ' י, ו), בלתי אם גויתינו ואדמתנו (בר' מז, יח), את גוית שאול את123 גויות בניו (שמ"א לא, יב), את גויתי הנה (יח' א, יא), כמו גופת, גופות124 גופתנו.
כי גז חיש ונעופה (תה' צ, י), קמוץ כמו קם שב ואלו היה מן גזז היה פתוח 125 ויגז שלוים (במ' יא, לא), ויגז את ראשו (איוב א, כ), אתה גוזי (תה' עא, ו), והוא תאר בפלס טוב. כלם ענין הסרת הדבר ממקומו וגזיזה.
125. חסר] . והוא פעל עומד. והיוצא BL
כי אתה גוחי מבטן (תה' כב, י), תאר בפלס גוזי וענינו מוציאי מבטן. והכבד כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ, כג), כי יוציא. מגיח ממקומו (שופ' כ, לג), מוציא ממקומו126. ויש אומרים שהוא בודד 127 יוצא ממקומו. בגיחו מרחם יצא (איוב לח, ח), בצאתו, ותגח בנהרותיך (יח' לב, ב), ותוציא.128 ויהיה מבנין הקל בפלס ותנח התבה (בר' ח, ד), או מהבנין הנוסף בפלס וירח י"י (בר' ח, כא). ואיפשר129 כי מהענין הזה נקרא גיחון לפי שהוא יוצא ומתפשט הרבה כי הוא נהר גדול כמו שאמר הסבב את כל ארץ כוש (בר' ב, יג). ואדני אבי ז"ל כתב כי הוא יאור מצרים ונקרא גיחון לפי שיוצא ומשקה 130. והסמוך לירושלם נקרא גם כן גיחון (מל"א א, לג) אף131 על פי שהוא קטן והוא הנקרא שילוח (יש' ח, ו), כי כן תרגם יונתן והורדתם אותו אל גיחון (מל"א א, לג) לשילוחא. ואפשר שנקרא גיחון לפי שהוא יוצא אל הגנות להשקותם. חולי וגוחי בת ציון כיולדה (מי' ד, י), ענינו והאנחי. וגם הוא מהענין הראשון כי האנחה הוצאת הנשימה.
גוי אחד בארץ (דה"א יז, כא), ויתר גוי ינחלום (צפ' ב, ט), יו"ד הכנוי חסרה מן המכתב132 ונשארה במבטא. גוים רבים (יש' נב, טו), 133 שני גוים בבטנך (בר' כה, כג), לשמח בשמחת גויך (תה' קו, ה), ומשכלת גויך
(יח' לו, יג), וגויך לא תכשילי עוד (יח' לו, יד). בכלם נפלה יו"ד הרבים מהמכתב
ונשארה במכתב134 במבטא. וכן כאלהי גויי הארצות (דה"ב לב, יז), חסר135 יו"ד הרבים ונשאר136 במבטא. ואמרו על קבוץ הארבה כי גוי עלה אל137 ארצי (יואל א, ו). ורבותינו ז"ל138 הרגילו בלשונם לקרא לאיש אחר שאינו מישראל גוי. והיה ההרגל הזה אצלם לפי שכל
איש שהיו רוצים לזכור שאינו מישראל רק מגוי139 אחר ולא נתברר אצלם מאיזה גוי הוא או140 אדומי או ישמעאלי אם141 משאר 142אומות, לפיכך היו אומרים גוי כלומר שהוא מגוי אחר שאינו מישראל. ורבי יונה פרש143 אמר כי גוי נופל על איש אחד כאשר אמר הגוי גם צדיק תהרג (בר' כ, ד). והישר
בעיני כי בעבור עמו 144 כי היה קצף י"י עליו ועל עמו. וכן אמר כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה
(בר' כ, ט). ועוד וירפא יי145 את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו (בר' כ, יז)
הנה ברור כי לא לקה אבימלך לבדו.
וגלתי בירושלים (יש' סה, יט). והפעל הכבד גיל יגיל אבי צדיק (מש' כג, כד), וכמריו עליו יגילו (הו' י, ה), גילי מאד בת ציון (זכ' ט, ט) והוא מלרע. וגילו ברעדה (תה' ב, יא), תגל נפשי (יש' סא, י), ויגל כבודי (תה' טז, ט), ואתה תגיל בי"י 146 (יש' מא, טז), ונפשי תגיל בי"י 147 (תה' לה, ט). והשם השמחים אלי גיל (איוב ג, כא), אל תשמח ישראל אל גיל כעמים (הו' ט, א), פירושו אין לך לשמוח לשום שמחה כמו שאר עמים כי אם148 לא עזבו אלהיהם ואתה זנית מעל אלהיך. ובה"א הנקבה כי הנני קו149 בורא את ירושלם גילה ועמה משוש (יש' סה, יח), ובתי"ו תמורת הה"א אף גילת ורנן (יש' לה, ב), כלם ענין שמחה וששון. ויש מפרשים וכמריו עליו יגילו (הו' י, ה), יאבלו. ואין צרך רק הוא כמשמעו מענין שמחה. וכך הוא הפירוש כי אבל עליו עמו וכמריו שעליו יגילו קודם זה עתה150 יאבלו עליו.
לא גוע בעונו (יהו' כב, כ), פירושו לא גוע לבדו. הן גוענו אבדנו (במ' יז, כז), כל אשר בארץ יגוע (בר' ו, יז), עני אני וגוע מנער (תה' פח, טז), ויגוע ויאסף אל עמיו (בר' מט, לג). והמקור בגוע אחינו 151 (במ' כ, ג), בפלס כשכב אדני המלך (מל"א א, כא). ומקור אחר האם תמנו לגוע (במ' יז, כח). ענין גויעה מיתה קלה שאינה באריכות חולי.
151. ] לפני י"י BL
את גופת שאול ואת גופת בניו (דה"א י, יב), התי"ו לנקבה ונבלע הנח בדגש וכנהו בלשון זכר במלת אם בגפו יבא בגפו יצא (שמ' כא, ג), כמו בגופו. ונבלע הנח בדגש כמו ופטורי ציצים (מל"א ו, יח), רוצה לומר אם בגפו לבדו יבא שלא בא גוף אחר עמו שהוא אשתו.
וגר זאב עם כבש (יש' יא, ו), עם לבן גרתי (בר' לב, ד), יגורו בך נדחי (יש' טז, ד), גור בארץ הזאת
(בר' כו, ג), מי יגור באהליך (תה' טו, א), ומגרת ביתה (שמ' ג, כב), גרים יאכלו (יש'
ה, יז), פירושו אותם שיבאו לגור יאכלו. ויש מפרשים152 גרים יאכלו כמו כרים שפרושו כבשים. פרץ נחל מעם גר (איוב כח, ד), פירושו
ממקום שהיו גרים שם המים יצאו. והשם בגרות כמהם (יר' מא, יז). ומשקל אחר כי רעות
במגורם בקרבם (תה' נה, טז), ואין שריד במגוריו (איוב יח, יט), ימי שני מגורי (בר'
מז, ט), כלם בשרק. וההתפעל סער מתגורר (יר' ל, כג), אשר אני מתגורר עמה (מל"א יז,
כ), ענין דירה. והתאר כי גר יהיה זרעך (בר' טו, יג), כי גרים הייתם (דב' י, יט),
ובין גרו (דב' א, טז), פירוש שכנו הגר אצלו. לגר אשר בשעריך (דב' יד, כא), הוא
הנכרי הגר בארץ ישראל שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה. וכן ונמכר לגר תושב (וי' כה, מז). וכן כל גר שהזכירה תורה שהוא גר בארץ ישראל
הוא שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה. ויש מהם שנתגייר מכל 153שנתייהד והוא הגר שהזהירה תורה על ענין המצות כמו האזרח והגר (וי' טז, כט), 154לגר ולאזרח הארץ (במ' ט, יד), והגר הגר בתוככם לא יאכל דם (וי' יז, יב).
וענין שני לא תגורו מפני איש (דב' א, יז), 155גורו לכם מפני חרב (איוב יט, כט), לולי כעס אויב אגור (דב' לב, כז). והמתרגם
תרגם אותו מן אגרה בקציר (מש' ו, ח). והשם ומגורותם אביא להם (יש' סו, ד), בשרק.
מגורת רשע היא תבאנו (מש' י, כד), בחלם. כי אם מגור מסביב (יר' כ, י), בחלם. מגורי
אל חרב היו את עמי (יח' כא, יז), מגורי מסביב (איכה ב, כב), בשרק, ענין פחד. ופירוש
מגורי אל חרב פחדי חרב היו לעמי. וענין שלשי יגורו עלי עזים (תה' נט, ד), יגורו
יצפונו (תה' נו, ז), הן גור יגור 156 מי גר אתך (יש' נד, טו). 157אלה הם עומדים. והעוברים כל יום יגורו מלחמות (תה' קמ, ג), ובחלם יגורהו
בחרמו (חב' א, טו). וההתפעל אל158 דגן ותירוש יתגוררו (הו' ז, יד), ענין אסיפה וקבוץ. ופירוש מי גר אתך (יש'
נד, טו) מי שיתקבץ עמך להלחם, והוא אומר זה על גוג ומגוג עליך יפול כמו שנאמר עליו
במקום אחר על הרי ישראל תפול (יח' לט, ד). והשם העוד הזרע במגורה (חגי ב, יט).
ויתכן לפרש מזה כי רעות במגורם (תה' נה, טז), כלומר במקום שנאספים שם. ובתוספת שני ממין159 נהרסו ממגורת (יואל א, יז), בשרק. ואדני אבי ז"ל כתב כי המ"ם הראשונה לשמוש
לפיכך נדגשה המ"ם השניה ופתח המ"ם הראשונה מקום חרק כמו למבראשונה (דה"א טו, יג).
ענינם מקום אסיפת התבואה. ויש לפרש מזה וסער מתגורר (יר' ל, כג). 160ופירוש העוד הזרע במגורה (חגי ב, יט), דרך שאלה. כלומר יש לכם עוד זרע במגורה
שתשענו עליו? אין לכם כי 161 הזרוע בארץ לפיכך צריכים אתם לברכתי ואם תחלו בבנין162
ב163הבית תכירו מיד ברכתי שאשלח לכם בזרע ובפרי העץ. ורבנו שלמה ז"ל 164פירש עדין לא זרעתם בשנה זו כי הזרע עדין במגורה והאילנות עדין לא חנטו פירותיה ם165 ומעתה תזרעו בזמן ברכה כי בנין הבית יביא ברכה במעשי ידיכם. גור אריה יהודה
(בר' מט, ט), 166 רבתה גוריה (יח' יט, ב), הניקו גוריהן 167(איכה ד, ג), כולם בשרק. ובחלם, נערו כגורי אריות (יר' נא, לח), ולנקבות בדי
גורותיו (נח' ב, יג) בני החיות בעודן168 קטנים יקרא169 גורים.
152. מפרשים] לפרש BL
153. חסר] ו BL
154. חסר] ו BL
155. חסר] יגורו שכן שמרון (הו' י, ה), BL
156. חסר] אפס מאותו BL
157. חסר] ויש לפרש מזה יגורו שכן שמרון (הו' י, ה), BL
158. אל] על BL
159. שני ממין] שתי ממי"ן BL
160. חסר] וכן תרגום יונתן עילעול מתכנש. ואמר בו המסרה ב' בתרי לישני. BL
161. חסר] אם BL
162. בבנין] בנין BL
163. נוסף ב] BL
164. נוסף ז"ל ] BL
165. ם] ן BL
166. חסר] בתוך כפירים BL
167. חסר] בת עמי BL
168. בעודן] בעודם BL
169. יקרא] יקראו BL
יב. בבלי, בבא מציעא קא ע"א
לגזוז את צאנו (בר' לא, יט), 172 גוזזים לך (שמ"א כה, ז) 173. והנפעל וכן נגזו ועבר (נח' א, יב), כלומר נכרתו. והשם, ירד כמטר על גז (תה' עב, ו), הדשא שנקצר 174, וכן אחר גזי המלך (עמ' ז, א). וכן הצמר שגוזזין מן הצאן, גז צאנך (דב' יח, ד), וימץ טל מן הגזה (שופ' ו, לח), אל175 גזת הצמר (שופ' ו, לז). ומן השרש הזה וענין הזה 176גזית. ומשפטו להיות גזית בדגש, ובא הנח תמורת הדגש כמשפט. אבני גזית (מל"א ה, לא), לא תבנה אתהן גזית (שמ' כ, כה), פירוש אבני כריתה כלומר אבנים נפסלות.
והשיב את הגזלה אשר גזל (וי' ה, כג), אשר גזלו עבדי אבימלך (בר' כא, כה), פן תגזול את בנותיך 177 (וי' לא, לא). והנפעל ונגזלה שנתם (מש' ד, טז). והשם 178 או בגזל (וי' ה, כא), והסמוך, גזל אח (יח' יח, יח), 179 וגזל משפט וצדק (קה' ה, ז), בחמש נקדות, ענינם ידוע. וענין אחר ותור וגזל (בר' טו, ט), הוא בן היונה. ואומר גוזל שענינו העוף הקטן כמו על גוזליו ירחף (דב' לב, יא), לפי שלא יכשר לקרבן מין180 היונים כי אם הקטנים.
יג. בבלי, עירובין ק ע"ב
יד. בבלי, בבא בתרא פא ע"א
מגזע ישי (יש' יא, א), בסגול, בל שורש בארץ גזעם (יש' מ, כד), ובעפר ימות גזעו (איוב יד, ח). העץ הנקטף ושרשו נשאר בארץ יקרא גזע. וכן אמרו רבותינו ז"ל [יג] גזעו מחליף, ועוד אמרו [יד] העולה מן הגזע שלו, מן השרשים של בעל הבית. פירוש כל גוף האילן מן הארץ ולמעלה, והסעיפי ם181 העולים ממנו הן של לוקח, והשרשים שטמונים182 תחת הארץ והעולה183 מהם של בעל הבית.
גזר ממכלה184 צאן (חב' ג, יז), לגוזר ים סוף לגזרים (תה' קלו, יג), גזרו את הילד החי (מל"א ג, כה), ויגזרו העצים (מל"ב ו, ד). והנפעל כי גזר185 מארץ חיים (יש' נג, ח), והמה מידך נגזרו (תה' פח, ז). והשם בין הגזרים האלה (בר' טו, יז), והגזרה והבניה (יח' מא, יג), ענין כריתה וחתוך. 186פירוש והגזרה והבניה הלשכה הגזורה מהבית. וכן על187 פני הגזרה אשר על אחריה (יח' מא, טו), ויונתן תרגם הגזרה בצורתא. וכן ספיר גזרתם (איכה ד, ז), כלומר כאילו נחתכו מן הספיר לרוב זכותם. וכן אל ארץ גזרה (וי' טז, כב), שהנכרתה188 מהישוב189 ומן הצמחים. ובמגזרות הברזל (שמ"ב יב, לא), הם המשורות שחותכין בהם העצים שֵירא בלעז 190. ואמרו191 על דבר החזק שלא ישוב אחור. ותגזר אמר ויקם לך (איוב כב, כח), ויגזר על ימין (יש' ט, יט). ואשר192 נגזר עליה (אס' ב, א), כלומר נחתך הדבר שלא ישוב עוד אחר. ורבי יונה פירש193אל פני הגזרה אשר על אחריה (יח' מא, טו), החתוך, כלומר שנחתכה ונחלקה מושבות לישראל ולכהנים וללוים.
כי גחלים אתה חותה על ראשו (מש' כה, כב), הגימל בסגול. ובסמוך194 בפתח גחלי אש 195גחלי רתמים (תה' קכ, ד), או הוא משקל אחר בפלס נחלי. ועם הכנוי בסגול וגם196 אפיתי על גחליו (יש' מד, יט). והאחד מן ה197גחלים גחל בפלס פחם. ונכנסה עליו תי"ו הנקבה אין גחלת לחמם (יש' מז, יד), וכבו את גחלתי (שמ"ב יד, ז).
טו. בבלי, בבא מציעא נט ע"א
כל הולך על גחון (וי' יא, מב), על גחונך תלך (בר' ג, יד), אמר בו התרגום על מעוהי, על מעך תזיל, כלומר שהולך מושכב ארצה על בטנו. ודומה לזה מה שאמרו רבותינו ז"ל [טו] איתתך גוזנא198 גחון ותלחוש199 לה.
כל גיא ינשא (יש' מ, ד) בסגול. והשאר בצרי. ובלשון נקבה גיא גדולה מאד (זכ' יד, ד). ומשקל אחר ונשב בגיא (דב' ג, כט). ובלא אל"ף והגי ביניו ובין העי (יהו' ח, יא). והקבוץ על דרך הנקבות ובמותיך200 וגיאותיך (יח' לה, ח). וביו"ד נראת לאפיקים ולגיאיות (יח' ו, ג), עניינם עמק, עמקים. והיו"ד הנראית במלת ולגיאיות תמורת האל"ף הרפה201 במלת ונשב בגיא. והאל"ף תמורת היו"ד הנראית בו. ומשפט המלה ולגיאות. או נאמר כי היו"ד הנראית בונשב בגיא היא הנסתרת במלת ולגאיות בין הגימ"ל והאל"ף כמו שנסתרה בכל גיא ינשא והיו"ד הנראית במלת ולגיאיות היא תמורת ה"א הנקבה כי הנפרד מן גיאיות נאמר גאה וכשנתחברה לרבות הומרה הה"א ב202יו"ד ונאמר גיאיות כמו שהומרה ה"א מלוכה במלכיות. ואף על פי שיש לומר כי מלכיות הוא מקבץ ממלכות203 לא ממלוכה204 כמו שכתבנו בחלק הדקדוק בשער השמות והוא הנכון. ומזה הענין אשר על ראש גיא שמנים (יש' כח, א), רוצה לומר אשר על ראש הלומי יין שהוא גיא שמנים. דמה הראש שלהם לרוב התענגם והתעדנם ויציקת השמן המבושם על ראשם תמיד עד שהוא נגר כמים 205 בנחל ובגיא. וכן פרשו רבי יונה.
טז. בבלי, מגילה יא ע"א
מן הילדים אשר כגילכם (דנ' א, י), כדמותכם. וכן אמרו רבותינו ז"ל [טז] אחיו של ראש ובן גילה208 של ראש, כלומר דומה לו.
208. גילה] גילו BL
יז. בבלי, זבחים נה ע"ב
יגיפו הדלתות (נחמ' ז, ג), יסגרו. וכן תרגם209 וסגרת הדלת (מל"ב ד, ד), ותגיפין דשא. ונראה מדברי רבותינו ז"ל כי הגפת הדלתות היא סגירה לבד בלתי נעילה במנעול שאמרו [יז] ושחטו פתח אהל מעד (וי' ג, ב), בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול. פשיטא מוגף כנעול דמי וילון מאי אמר רבי זירא הוא עצמו אין נעשה אלא לפתח הפתוח.
209. תרגם] תרגום BL
יח. בבלי, בבא קמא ג ע"א
וגללו את האבן (בר' כט, ג), גל י"י אל210דרכך (תה' לז, ה), גלו אבנים גדולות על211 פי המערה (יהו' י, יח). והתאר גל אל י"י יפלטהו (תה' כב, ט), בפלס לחם חם
(שמ"א כא, ז), כלומר212 מי שמסבב דרכיו אל י"י יפלטהו. גלילי זהב (שה"ש ה, יד), על גלילי כסף (אס'
א, ו), ענין סבוב. וממנו נקראו השמים גלגלים בכפל הפ"א שהם סובבים העולם תמיד. להם
קורא הגלגל (יח' י, יג), קול רעמך בגלגל (תה' עז, יט). הדלת האחת גלילים (מל"א ו,
לד). עשויה עמדים עגלים. וכן גלילי זהב, גלילי כסף, והכל ענין סבוב. וכן נקראת המגלה213 לפי שגוללין אותה. מגלה עפה (זכ' ה, א). ונקרא הדומן והצואה גלל לפי שהוא
מתגלגל. כגללו לנצח יאבד (איוב כ, ז), כאשר יבער הגלל (מל"א יד, י), בגללי צאת האדם
(יח' ד, יב), ולחומם כגללים (צפ' א, יז). ומזה נקראו הצלמים גלולים לזלותם ולטנופם.
ורבותינו ז"ל פרשו גלל 214 השן שאמרו [יח] ובער (שמ' כב, ד) זה השן. וכן הוא אומר
כאשר יבער הגלל (מל"א יד, י). ונקרא השן גלל לפי שהוא דומה לאבן גלל שהוא215 האבן הנקראת בארמית ובלעז מרמרא. 216 וכן הקש והגבבה נקרא גלגל מפני שהוא מתגלגל מרוב קלותו. שיתמו כגלגל כקש
לפני רוח (תה' פג, יד), וכגלגל לפני סופה (יש' יז, יג). וכן נקראת217 הראש גלגלת לסבובו. עמר לגלגלת (שמ' טז, טז), ואת גלגלתו תקעו (דה"א י, י).
ונכפל גם הפ"א בגלגל ובגלגלת כמו שנכפל בקדקד שהוא מן קדד. וכן נקרא חמר האבנים
לסבובו גל אבנים, עד הגל הזה (בר' לא, נב)
ו
218. והעד והראיה לדבר219ששרשו גלל חבורו לרבים גם מזבחותם כגלים (הו' יב, יב), הדגש לחסרון אות הכפל
כמו פת פתים 220מן פתות וקן מן קנן. וכן המעין נקרא גל לסבובו גל נעול (שה"ש ד, יב). גלות
מים (יהו' טו, יט), את גלות עילית221 ואת גלות תחתיות (יהו' טו, יט). והנפעל 222 ויגל כמים משפט (עמ' ה, כד), כי הוא פתח. ואופן העגלה יקרא גלגל והמם גלגל
עגלתו (יש' כח, כח), הגימ"ל הראשונה בחרק. וגלגליו כסופה
(יש' ה, כח), הגימ"ל השניה בחירק. ויתכן היות מזה קול רעמך בגלגל (תה'
עז, יט), והוא אומר על גלגלי מרכבות פרעה כמו שאמר ויסר את אופן מרכבותיו (שמ' יד,
כה). ועוד בענין הזה, גלותי את חרפת מצרים (יהו' ה, ט). והנפעל ונגלו כספר השמים
(יש' לד, ד). והכבד ויגל את האבן (בר' כט, י). וכבד אחר, ושמלה מגוללה בדמים (יש'
ט, ד). וההתפעל מתגולל בדם (שמ"ב כ, יב), להתגולל עלינו (בר' מג, יח). ובכפל הפ"א
תחת שואה התגוללו223 (איוב ל, יד), וגלגלתיך מן הסלעים ענין הכל סבוב. 224גלי הים (יש' מח, יח), כל משבריך וגליך עלי עברו (תה' מב, ח), בשוא גליו (תה'
פט, י), לפי שגלי הים מתגללין225
בתנועתם226 נקראו כן. אחד מימין הגלה (זכ' ד, ג), גלות הכותרות (מל"א ו, מב), וגלה על
ראשה (זכ' ד, ב), במפיק ה"א. והיה ראוי גלתה כמו אצל פנה (מש' ז, ח) ראוי פנתה. או
יהיה משקל אחר בלא ה"א הנקבה גל בפלס חק. או יהיה המפיק לתפארת הקריאה כמו ותעלומה
יוציא אור (איוב כח, יא), בבכורה בטרם קיץ (יש' כח, ד), ולא גשמה (יח' כב, כד),
והוא כלי עגול כמו מזרק. וכל גלילות פלשת (יואל ד, ד), 227 גליל הגוים (יש' ח, כג), כגלילות הירדן (יהו' כב, י), כמו גבול או כמו מחוז
או מדינה. יוצאים אל הגלילה הקדמונה שם מקום נקרא כן לענין ידוע אצלם. וכן228ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים (יהו' יח, יז), וכן נקרא אל הגלגל אשר נכח
למעלה אדמים (יהו' טו, ז) והכל מקום אחד והשם אחד. ויונתן תרגם יוצאים אל הגלילה
הקדמונה נפקין בגלילא ממדינחא. וכל הנכנסים
210. גל י"י אל] גול על י"י BL
211. על] אל BL
212. כלומר] כל BL
213. המגלה] האגרת מגלה BL
214. חסר] זה BL
215. שהוא] שהיא BL
216. חסר] ונקראת גלל כמו שאמר נדבכין די אבן גלל (עז' ו, ד). BL
217. נקראת] נקרא BL
218. נוסף ו ] BL
219. נוסף לדבר] BL
220. פתים ] BL
221. עילית] עליות BL
222. חסר] מזה BL
223. התגוללו] התגלגלו BL
224. חסר] כ BL
225. מתגללין] מתגלגלים BL
226. בתנועתם] בתנועת BL
227. חסר] גלילות הפלשתים (יהו' יג, ב), BL
228. נוסף וכן] BL
יט. בראשית רבה פרשה נב, יג
תער הגלבים (יח' ה, א), הם הסופרים. ובבראשית רבה [יט] היה המלאך עומד ומגלב בידו. ותרגום כל זקן גרועה (יר' מח, לז), גליבא. חרבות צרים (יהו' ה, ב), גלבים דטור.
כ. בבלי, מועד קטן כז ע"א
כא. בבלי, ראש השנה כז ע"ב
כב. בבלי, חולין נד ע"א
גלה כבוד מישראל (שמ"א ד, כא), על כבודו כי גלה ממנו (הו' י, ה), גלה משוש הארץ (יש' כד, יא),
עתה יגלו בראש גולים (עמ' ו, ז), יגל יבול ביתו (איוב כ, כח), וגם גולה אתה למקומך
(שמ"ב טו, יט), פירוש למקומך קשור עם שוב שזכר למעלה כאלו אמר שוב למקומך כי נכרי
אתה וגם גולה אתה כי231 בגת היה יושב לפיכך נקרא אתי הגתי. ופירוש שוב ושב עם המלך (שמ"ב טו, יט)
שוב למקומך לגת או שב עם המלך אבשלום. והנפעל דורי נסע ונגלה (יש' לח, יב). והפעל
הכבד אשר הגלה נבוכדנצר (אס' ב, ו), אשר הגליתי מירושלם (יר' כט, ה). ושלא נזכר
פועלו ממנו, אשר הגלה מירושלם (אס' ב, ו), הגלת יהודה כלה הגלת שלומים (יר' יג,
יט), כמו הגלתה. והשם כלי גולה (יח' יב, ג). ומשקל אחר וגלות החל הזה (עו' א, כ),
וגלותי ישלח (יש' מה, יג). ענין אלה232 והדומים להם ענין גלות. וידוע הוא כי הוא לשון טלטול והנעה. ורב הלשון טלטול
השבי. ויש בו טלטול הנוע לבד שאין בו שבי כמו וגם גולה אתה (שמ"ב טו, יט). וכן
ויגלום אל מנחת (דה"א ח, ז). וענין שני גלה חציר (מש' כז, כה), והוא פעל עומד, כאלו
אמר נגלה חציר. ואשר הם פועל יוצא גלה את אזן שמואל (שמ"א ט, טו), גולה סוד (מש' כ,
יט), גלוי לכל העמים (אס' ח, יג), ואקח את ספר המקנה ואת233 החתום המצוה והחקים ואת הגלוי (יר' לב, יא), תרגם יונתן ונסיבית ית שטרא
דזביני וית דכתיב בעיץ וחתים כהלכתא וכדחזי
וגלחה את ראשה (דב' כא, יב), ואת הנתק לא יגלח (וי' יג, לג), יגלח י"י בתער השכירה (יש' ז, כ), מגלחי זקן וקרועי בגדים (יר' מא, ה), על דרך כאלה נובלת עליה (יש' א, ל), כמו שאנו עתידי ם239 לבאר בשרש נבל. ושלא נזכר פועלו ממנו כאשר גלח (שופ' טז, כב), אם גלחתי וסר ממני כחי (שופ' טז, יז). וההתפעל והתגלח (וי' יג, לג), עניינם ידוע.
239. ם] ן BL
כג. בבלי, בבא מציעא סה ע"א
כד. בבלי, חולין כה ע"א
כה. משנה אבות ה, י
את אדרתו ויגלם (מל"ב ב, ח). כפל אתה240 וכרך אותה ובה הכה את המים. וכן בגלומי תכלת ורקמה (יח' כז, כד), מלבוש
שיתכסה ויתעטף האדם בהם241 קורין לו בלעז קפא. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כג] ומכסי גלימה242. ויש מפרשים אותו כרכי הבגדים טרושילץ בלעז. וענין אחר גלמי ראו עיניך (תה'
קלט, טז), גופי כי גוף הדבר שאין בו כל צורותיו ולא נגמר לכלי נקרא גולם. גולמי כלי
עץ, גולמי כלי עץמתכות, [כד] קודם
שנגמרה מלאכתן לכלי יקראו כן. וכן קראו243
האדר244 הרק מאין חכמה גולם 245 [כה] שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם.
ולפני התגלע הריב נטונטוש246 (מש' יז, יד), וכל אויל יתגלע (מש' כ, ג), בכל תושיה יתגלע (מש' יח, א), עניינם יתערב.
246. נטונטוש] נטוש BL
שגלשו מהר הגלעד247 (שה"ש ד, א). רבי יונה פרשו השכימו, לקוח מלשון הערב שקורין לשחר גלס. ויתכן לפרשו מענין גבח הוא (וי' יג, מא) שאמר בו התרגום גלוש הוא. וכן פרשו אדני אבי ז"ל שנמרטו ונסרקו בינות עצי היער ונתיפו כאלו נסרקו במסרק.
247. הגלעד] גלעד BL
מלה שהיא בכל מקום לתוספת ענין. ורבי יונה חלק אותאותם248 לענינים ואין צרך כי כלם לתוספת. ופירש249 ויאכל גם אכל את כספנו (בר' לא, טו), לפי שאמרו הלא נכריות נחשבנו לו כי
מכרנו (בר' לא, טו), כי לא די שלא נתן לנו משלו אלא אכל מה שראוי לתת לנו וגם אכל
כספנו שהוא שכירותיך. וכן גם שניהם250 יום אחד (בר' כז, מה), כל אחד לרבות על חבירו. וכן גם אתם גם בני ישראל (שמ'
יב, לה). וכן גם כעס (שמ"א א, ו) אחרי251כעס. ופירוש גם ברוך יהיה (בר' כז, לג), לפי שאמר ואברכהו שברך אותו שלא
מדעתו כיון שהרגיש בו והכיר כי יעקב היה אמר גם ברוך יהיה כלומר מדעתי אברך אותו
עתה. ויעש גם הוא מטעמים (בר' כז, לא), לפי שעשה יעקב מטעמים כ252 אמר כי גם עשו עשה מטעמים. ופירוש גם אתם גם בני ישראל (שמ' יב, לא), גם
אנחנו גם אתה (בר' מג, ח), גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו (בר' מד, טו), גם רכב
גם פרשים (בר' נ, ט). כל אלה לפי שאין דבר מוקדם בענין הכונה לפיכך אמר גם עם הקודם
כי יכשר היותו אחרון. לפיכך יאמרו253 גם עם כל אחד. וכמו זה הדרך בלשון הקודש בכ"ף השמוש באמרו כעס ככהן כעבד
כאדניו (יש' כד, ב), כמוך כפרעה (בר' מד, יח), כלומר זה כזה וזה כזה. וכן וילכו גם
אחיו (בר' נ, יח) לפי שאמר בתחלה ויצוו אל יוסף (בר' נ, טז), ידמה ששלח254 אל יוסף אנשים נכבדים שישא פשעם וחטאתם ואחרי כן הלכו גם הם ויפלו לפניו.
ויש בענין אפילו כמו אין גם אחד (תה' יד, ג), אפילו אחד, גם לרעהו שנא255 רש (מש' יד, כ), גם בשחוק יכאב לב (מש' יד, יג), והדומים להם, והכל ענין
רבוי.
כו. משנה כלים י, ד
הגמיאיני נא מעט מים (בר' כד, יז), השקיני. וכן ברעש ורגז יגמא ארץ (איוב לט, כד), כאלו מרוב קלותו ומהירותו ישתה הארץ. וכן פירש אדני אבי ז"ל מזה256 מגמת פניהם (חב' א, ט), והוא מן הפעל הדגוש, ובא כדרך בעלי הה"א, תאמר הבנין ממנו גמה, גמית, וכו',257 מגמה, מגמה. ובסמוך מגמת פניהם, רוצה לומר כי רוח קדים שותה פניהם, 258 . היגאה גמא (איוב ח, יא), 259 ובכלי גמא (יש' יח, ב), הוא עץ קל עד מאד. ויש לפרשם מלשון גמי בדברי רבותינו ז"ל [כו] כי עושין מן הגמי ספינות קטנות וזופתין אותה260 בזפת שלא יכנס261 בהם המים והם קלים על פני 262מים.
גמד ארכה (שופ' ג, טז), אמת הזרוע. והתאר וגמדים במגדלתיך היו (יח' כז, יא), פירושו ננוסים263 אנשי מדה קצרה.
263. ננוסים] ננסים BL
מגמת פניהם (חב' א, ט), נכח פניהם. 264 וכבר כתבנוהו עם האל"ף.
264. חסר] וכן תרגם מקבל אפיהון דמן לרוח קדומא. BL
כי גמל עלי (תה' יג, ו), אשר גמלם כרחמיו (יש' סג, ז), אשר גמלנו אתו (בר' נ, טו), גמול על עבדך אחיה (תה' קיט, יז), אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו (תה' קלז, ח), ענינם התחלת הטובה או הרעה. יגמלני י"י כצדקי (תה' יח, כא). והשם הגמול אתם משלמים (יואל ד, ד). ועם ה"א הנקבה ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת (שמ"ב יט, לז). ומשקל אחר תגמול, כל תגמולוהי עלי (תה' קטז, יב), והוא כמו תגמוליו ובא בה"א יו"ד על דרך הארמית. עלוהי, ידוהי. וענין אחר ויגדל הילד ויגמל (בר' כא, ח), נשלמה יניקתו, וכן עד הגמל265 הנער (שמ"א א, כב). והפעל הקל ממנו כאשר גמלתו (שמ"א א, כד), גמול ידו הדה (יש' יא, ח), גמולי מחלב (יש' כח, י), שבי עד גמלך אותו (שמ"א א, כג) וכן להשלמת בשול הפירות, ויגמל שקדים (במ' יז, כג), ובסר גומל (יש' יח, ה). את הגמל (וי' יא, ד), וגמליהם נושאים (בר' לז, כה), גמלים מניקות (בר' לב, טז), ידוע.
265. הגמל] יגמל BL
חופר גומץ (קה' י, ח), נכתבה בו הוא"ו עם הדגוש266 תרגום אל הפחת הגדול (שמ"ב יח, יז), לגו קומצא, והקו"ף והגימ"ל ממוצא אחד הם.
266. הדגוש] הדגש BL
גמר אומר לדוור דור267 (תה' עז, ט), כי גמר חסיד (תה' יב, ב), ענין כליון והשלמה. ואשר הוא פועל
יוצא לאל גומר עלי (תה' נז, ג), משלים חסדו. וכן י"י יגמר בעדי (תה' קלח, ח), ישלים
טובו בעדי. ויש מפרש268 יגמר נא רע רשעים (תה' ז, י), יוצא, כלומר הרע
שעושיןם
גן בעדן מקדם (בר' ב, ח), גן נעול (שה"ש ד, יב), ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה (בר' ב, טו),
ולשון רבים מעין גנים (שה"ש ד, טו), לרעות בגנים (שה"ש ו, ב). ובא בלשון נקבה וכגנה
זרועיה תצמיח (יש' סא, יא), אל גנת אגוז (שה"ש ו, יא). ולשון רבות כגנות עלי נהר
(במ' כו, ו), ונטעו גנות ואכלו את פריהן (יר' כט, כח), ועשו גנות ואכלו את
פריהןם
וגנותי269 על העיר הזאת (מל"ב כ, ו), גנון והציל (יש' לא, ה). 270 כן יגן י"י ( ישעיה לא, ה). והשם מגן גבורהו מאדם (נח' ב, ד), אלף המגן (שה"ש ד, ד), שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת (דה"ב ט, טז). והקבוץ ושלש מאות מגנים זהב שחוט (דה"ב ט, טז), ובלשון נקבות את החניתים ואת המגנות (דה"ב כג, ט). ועל271 כן נקרא מגן לפי שהוא מגן על נושאו, מגננו ראה אלהים (תה' פד, י), אתה שאתה לנו מגן וסתרה ראה בעניינו272 ולחצנו. וכן נקראו גדולי העם לפי שהם מגנים על העם, כמו שאמר כי לאלהים מגני ארץ (תה' מז, י), אהבו הבן קלון מגניה (הו' ד, יח). וענין אחר תתן להם מגנת לב (איכה ג, סה), כמו דאבון. ואיפשר273 שיהיה מ 274ענין הראשון פירושו275 כסוי לב על דרך השמן לב העם הזה (יש' ו, י), ואדני אבי ז"ל פירש כסוי לב וחלי הידוע276 הוא מתחלואי המות. ואומרים לו בערבי גאשיה277 אל קלב.
למה גנבת את אלהי (בר' לא, ל), ויגנב יעקב את לב לבן (בר' לא, כ), פירושו גנב דעתו כי הוא היה חושב שהיה עם צאנו והוא ברח. וכן ותגנוב אותי (בר' לא, כז), כאלו אמר דעתי. או יהיה את278 אותי במקום מן 279 גנבת דעתך ממני, וכן אמר התרגום וכסית מני. גנבתי יום וגנבתי לילה (בר' לא, לט). והיו"ד בשניהם נוסף. והראוי גנובת יום וגנובת לילה. והנפעל אם גנוב יגנב (שמ' כב, יא). והפעל הכבד מגנבי דברי (יר' כג, ל), ויגנב אבשלום 280 לב אנשי ישראל (שמ"ב טו, ו). ושלא נזכר פועלו ממנו כי גנב גנבתי (בר' מ, טו), ואלי דבר יגנב (איוב ד, יב), וגנב מבית האיש (שמ' כב, ו). וההתפעל ויתגנב העם ביום ההוא (שמ"ב יט, ד). והשם אם המצא תמצא בידו הגנבה (שמ' כא, ג), ונמכר בגנבתו (שמ' כב, ב). והתאר אם 281 ימצא הגנב (שמ' כב, א), אם גנבים באו לך (עו' ה), כבשת גנב כי ימצא (יר' ב, כו), תרגם יונתן כבהתת גבר דמתחשיב מהימן ואשתכח גניב.
אל גנזי המלך (אס' ג, ט), ובגנזי ברומים (יח' כז, כד), כמו אוצרות. מקום או כלים שמכניסין בם הזהב והכסף והבגדים החמודות.
כז. בבלי, עבודה זרה עה ע"א
וגעלה נפשי אתכם (וי' כו, ל), אם בציון געלה נפשך (יר' יד, יט). והנפעל כי שם נגעל מגן גבורים
(שמ"ב א, כא). והשם בגעל נפשך (יח' טז, ד). הכל מענין מאיסה והרחקה. ומהענין הזה
שרו עבר ולא יגעיל (איוב כא י), רוצה282 לומר ולא יפליט הזרע, וישליכנו כי על התכונה יפיל טפת הזרע ולא יפליטנה
לחוץ, לומר ולא יפליט הזרע
283
284, כי ספור דבריו על שלות הרשע. וכי כל דבריו יבאו על נכון. וכן אמר תפלט פרתו
ולא תשכל (איוב כא י). ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [כז] מגעילו
ברותחין, כי כאשר הכלי במים רותחין יפלוט כל אשר נבלע בתוכו.
וגער בו ונס ממרחק (יש' יז, יג), יגער י"י בך השטן (זכ' ג, ב), ומגער בך (יש' נד, ט), הנני גיער לכם את הזרע (מל' ב, ג), גער חית קנה (תה' סח, לא), גערת גוים (איוב כא י ט, ו). והשם ולץ לא ישמע285 גערה (מש' יג, א). ובמשקל אחר ואת המגערת (דב' כח, כ), אף על פי שהם כלם286 ענין אחד יש הפרש ביניהם מעט, כי הדבקים בבי"ת הם כמשמעם לשון גערה, והאחרים לשון השחתה.
אם בגפו יבא (שמ' כא, ג), כבר זכרנוהו בשרש גוף. וכן זכרנו וכל אגפיו (יח' יב, יד), שהאל"ף בו289 נוספת בשרש גוף290. ואפשר שתהיה האל"ף שרשית. על גפי מרומי קרת (מש' ט, ג), על כנפי או הוא כמו על גבי כי הבי"ת והפ"א ממוצא אחד הם. ויש לפרש מזה אם בגפו יבא (שמ' כא, ג) פירושו בכנפו, כלומר שבא יחידי בכנף בגדו לבדו291. ויתכן ששרש המלות האלה גפף.
כח. בבלי, ראש השנה כג ע"א
מגוררות במגרה (מל"א ז, ט), ענין כריתה ומגרה שם הכלי שכורתים בו שירא בלעז. ומן הענין הזה שד רשעים יגרם (מש' כא, ז), כלומר יכריתם. וכן ו299סער מתגורר (יר' ל, כב) 300 . ומן העקר הזה קרא בגרון (יש' נח, א). ולולא301 הרי"ש העלולה לקבל דגש משפטו להדגש, והראוי גררון302 בפלס זכרון. 303 וענין גרון ידוע. ונכפל בו הפ"א במלת וענקים לגרגרותיך (מש' א, ט). ומן הענין הזה והוא גרה לא יגר (וי' יא, ז), כי מעלה גרה הוא (ש ויקרא ם יא, ד), ולולי הרי"ש היה דגש בפלס סבה. וענינו משיכת המאכל בגרון, כלומר שמחזיר האוכל דרך גרונו ממעיו לתוך פיו לכתשו ולטחנו היטב. 304
כט. בבלי, ראש השנה כז ע"ב
להתגרד בו (איוב ב, ח), להתחכך ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [כט] גרדו והעמידו על גלדו.
306 יגרה מדון (מש' כח, כה). וההתפעל307 אל תתגרו בם (דב' ב, ה), בי"י התגרית (יר' נ, כד), למה תתגרה ברעה (דה"ב כה, יט), ואל308 תתגר בם (דב' ב, יט). והשם מתגרת ידך (תה' לט, יא), כלם ענין התערב הריב. וכן תרגום309וסכסכתי מצרים במצרים (יש' יט, ב), ואגרי מצראי במצראי. וענין אחר והוא גרה לא יגר (וי' יא, ז), כי מעלה גרה הוא (וי' יא, יד). וכבר זכרנום בשער310 גרר. ואיפשר שיהיו משרש זה, אבל לפי שהענין קרוב לגרון וענין גרון לגרגרותיך שמנו אותם כפלים. עשרים גרה השקל (שמ' ל, יג), פירושו מעה. וכמהו לאגרת כסף (שמ"א ב, לו). וכבר כתבנוהו בשרש אגר.
גורל אחד לי"י וגורל אחד לעזאזל (וי' טז, ח), על שני השעירים גורלות (וי' טז, ח) ויפל הגורל על יונה (יונה א, ז), אתה תומיך גורלי (תה' טז, ה) 312.
312. חסר] , ידוע BL
גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ, יח), עצמיו, ודומה לתרגום עצם גרמא. וכן ורוח נכאה תיבש גרם (מש' יז,
כב), ולשון רכה תשבר גרם (מש' כה, טו), יששכר חמור גרם (בר' מט, יד), רוצה לומר חזק
ובעל גרמים וסובל משא גדול. וזהו313 שאמר ויט שכמו לסבול (בר' מט, יד). ורבי יונה פירשו שבור שאינו יכול לזוז
ממקומו. מן ועצמותיהם יגרם (במ' כד, ח). אל גרם המעלות (מל"ב ט, יג), בשש נקדות. אל314 עצם המעלות כלומר אל המעלות עצמן, או הוא כענין מדרגה. ויונתן תרגם דרג315 שעיא, רוצה לומר המדרגה שהיה בה סימן לשעות היום. וכן תרגם צל המעלות (יש'
לח, ח), טול אבן שעיא. ועצמותיהם יגרם (במ' כד, ח) ישבר הגרמים. ועל הדרך הזה ישרש
יסיר השרשים. ומבנין הקל לא גרמו לבקר (צפ' ג, ג), כלומר לא טרפו כי האריה או הזאב בטרפם316 ישברו הגרמים לבקר. או פירושו לא השאירו אפילו הגרמים לבקר. ובדרך ההשאלה
ואת ה317חרשיה תגרמי (יח' כג, לד).
ל. בבלי, עבודה זרה סה ע"ב
גרסה נפשי לתאבה (תה' קיט, כ), נשברה ונכתתה מרוב תאותה אל משפטיך. והפעל הכבד ויגרס בחצץ שני (איכה ג, יז), וישבר. ונכתתו318 בשי"ן גרש כרמל (וי' ב, יד), בשש נקדות, מגרשה ומשמנה (וי' ב, טז), החטה הנשברת והנפרכת פרש"ש בלעז. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [ל], חומץ שנפל לתוך הגריסין.
318. ונכתתו] ונכתבנו BL
ולא תגרע ממנו (דב' יג, א), וכל זקן גרועה319 (יר' מח, לז), ותגרע אליך חכמה (איוב טו, ה), כלומר אם היית בסוד אל איך היתה עתה החכמה שהיית צריך שתהיה אליך נגרעת, ותגרע שיחה לפני אל (איוב טו, ד), לא יגרע מצדיק עינו320 (איוב לו, ז), וגם אני אגרוע321 ולא אחוס322 (יח' ה, יא), ואגרע חקך (יח' טז, כז). והנפעל כי אין נגרע מעבודתכם דבר (שמ' ה, יא), למה נגרע (במ' ט, ז), והשם כי מגרעות נתן לבית (מל"א ו, ו). והפעל הכבד כי יגרע נטפי מים (איוב לו, כז), ענין הכל המניעה והחסרון. ופירוש כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה (מל"א ו, ו) הנני עתיד לפרשו בשרש יצע, כי היציעים והם323 הצלעות והתאים שהיו324 בנויות סביב חוץ לכותל בית המקדש, ואלו הצלעות היו תחתיים שנים ושלישים325 זו על גב זו 326היציע התחתונה חמש באמה רחבה וכנגד תקרה של זו היציע התחתונה היה כונס כותל ההיכל אמה אחת ועל אותה האמה היו שוכבות קורות היציע התחתונה והיה עולה כותל ההיכל מהיציע התחתונה ולמעלה בגרעון אמה אחת שהיה שוביו327 של כותל ההיכל גרוע אמה אחת ממה שהיה מלמטה. והנה328 היציע התיכונה רחבה שש אמות באותה אמה שכנס כותל ההיכל נוסף רחבה329 על היציע התחתונה. וכן כנגד תקרת היציע התיכונה היה כונס כותל ההיכל אמה אחרת ועליה היו שוכבות קורות היציע התיכונה והיה עולה כותל ההיכל מהיציע התיכונה ולמעלה במגרעת אמה אחת עד למעלה. הנה היציע השלישית שבע אמות רחבה באותה אמה שכנס כותל ההיכל נוסף רחבה על התיכונה אמה. וזה פירוש כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה ובאותם המגרעות היו שוכבות ראשי הקורות כדי שלא ינקוב הכותל להנחת הקורות. וזהו שאמר לבלתי אחוז בקירות הבית (איוב לו, כז).
לא. בבלי, פסחים נה ע"ב
לב. בבלי, סנהדרין כא ע"א
לג. משנה כלים יז, י"ב
לד. בבלי, סוכה כא ע"א
נחל קישון גרפם (שופ' ה, כא), תרגום ואת היעים (שמ' לח, ג), וא330וית מגרפתא. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [לא], גורפין מתחת
רגלי הבהמה. באגרף רשע (יש' נח, ד), באבן או באגרוף (שמ' כא, יח), האל"ף נוספת
כאל"ף אזרוע והוא חתיכת עפר. וכן תחת מגרפותיהם (יואל א, יז), והמ"ם בסגול. אבל
בדברי רבותינו ז"ל דומה כי אגרוף 331היד הכפופה ועושין332 בני אדם להכות בה כמו שאמרו [לב] והן הן אגרפין333 של בית דוד. ועוד אמרו בעלי אגרופין. ועוד אמרו [לג] בעלי334אגרוף גדול זה אגרפו של בן בטיח. ואמרו [לד], מודה רבי יהודה במלא335 אגרוף.
הנני גורש מפניך (שמ' לד, יא), ואשה גרושה מאישה (וי' כא, ז), הרימו גרושותיכם מעל עמי (יח' מה,
ט), פירושו המסים שאתם גורשים ומשליכים עליהם הרימו אותם מעליהם. ויונתן תרגם סלקו
תקלתכון מעל עמי. ויגרשו מימיו רפש וטיט (יש' נז, כ). והנפעל כים נגרש (יש' נז, כ),
פירושו ם336כים שהוא מתנדנד בגליו ויוצאים אל השפה. נגרשתי מנגד עיניך (יונה ב, ה),
ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים (עמ' ח, ח). והפעל הכבד גרש את האמה הזאת (בר' כא, י),
ושלא נזכר פועלו כי גורשו ממצרים (שמ' יב, לט), והשם גרש ירחים (דב' לג, יד), בשש
נקדות, והוא הפירות שמניצין337 ופורחים בכח הירח כאלו הירח מגרש אותם לחוץ. והשם עוד בתוספת מ"ם מגרש, למען
מגרשה לבז (יח' לו, ה),
338 וזה השם עוד לפרזות אשר הם חוץ לעיר. ומגרש 339 הערים (במ' לה, ד). ומשקל אחר לקול צעקת חובליך ירעשו מגרשות (יח' כז, כח),
ונקראו כן לפי שהן340 חוץ לעיר כאלו נגרשו מן העיר.
גרש כרמל (וי' ב, יד), בשש נקדות, מגרשה ומשמנה (וי' ב, טז), כבר זכרנום בשער341 גרס.
341. בשער] בשרש BL
לה. בבלי, עבודה זרה נד ע"ב
הגשם והשלג (יש' נה, י), בשש נקדות, גשם שוטף (יח' יג, יא), וגשם מטרות עוזו (איוב לז, ו), ויורד לכם גשם (יואל ב, כג), הוא המטר החזק, וכן נטע ארן וגשם יגדל (יש' מד, יד). וכן אמר התרגום ומטרא342 ירבי. והוצרך לומר וגשם יגדל, כי הדבר ידוע כי הגשם יגדל הכל אלא בא לומר שאף על פי שהוא נטע העץ לשם עבודה זרה הגשם יגדל אותו. והרי הגשם בשליחות השם יתברך וברצונו בא אף על פי כן עולם כמנהגו נוהג. כמו שאמרו רבותינו ז"ל בזה הענין [לה], הרי שגזל סאה של חטים וזרעה דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. אבל 343 מפרשים בו שם אילן. ויש מפרשים כמו גוף מן344 הארמית גשמיה יצטבע (דנ' ד, ל). והנכון הוא כמו שפרשנו ענין מטר. והקבוץ 345 גשמיכם בעתם (וי' כו, ד). והשם במשקל אחר לא גשמה ביום זעם (יח' כב, כד), הה"א במפיק ולפיכך נאמר שהוא שם והנפרד גשם בפלס גודל. ובא מחבר בשורק כמו הללוהו כרוב גדלו (תה' קנב, ה), ופירושו ולא ירד גשמה ביום זעם. ויתכן להיות גשמה מבנין שלא נזכר פועלו והמפיק לתפארת הקריאה לא לצורך המפיק. וכן ותעלומה יוציא אור (איוב כח, יא), כבכורה בטרם קיץ (יש' כח, ד), וגלה על ראשה (זכ' ד, ב). והפעל הנוסף היש בהבלי הגוים מגשימים (יר' יד, כב).
והפשתה גבעול (שמ' ט, לא), הוא קנה הפשתן, רוצה349 לומר כי הפשתה היתה בקנה שלה לפיכך נכתה.
349. רוצה] רצונו BL
351 יהי גלמוד (איוב ג, ז), שומם ויחיד, וכן שכולה וגלמודה (יש' מט, כא).
Citer cette page
« ספר השרשים | גימל », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #gimel_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/gimel_he.xml/גימל>, consulté le 08-01-2025)
