Altitudo. Altitudo altaris, Ezechielis¹, supra dorsum meum araverunt aratores, Psalmiste, et altitudo eorum et altitudo ipsis, et altitudines eorum plenę oculis, Ezechielis. Vel gibbus vel gibbus, Et vocavit, cuius qui altitudo eius inclinata et est ipsi gibbus supra dorsum eius vocabitur gibbosus et nun addita. Et sic montes² gibberosi, Psalmiste, montes depressi, quia gibbus propter inclinationem dorsum eius est depressum brevis altitudine et sic montes depressi vocantur gibberosi. Et ultra quod inclinata est statura eorum et commoti sunt et tremuerunt in die donationis Legis sicut quod dixit terra mota est etiam cęli stillaverunt, montes guctaverunt a facie Domini, et dixit et tremuit omnis mons multum, et supercilia oculorum eius, Et vocavit, supercilia que super oculos. Et aptabitur ad esse de hoc vel superciliosus vel lippus. Et Thargum Hyerosolimitanum³ declarat quod supercilia⁴ eius cooperiunt oculos eius, expo. quod supercilia oculorum eius cooperientia oculos eius tantum ipsa magna. Et compositum et rectum adhuc in occulis meis quod proprietas omnium ipsorum lingua elationis quia omnes⁵ res facies altę quod ipsi vocabuntur tumor^(a), et sic altitudo altaris et edificabis tibi altitudinem, Ezechielis, sicut⁶ quod dixit et facies tibi altitudinem. Et sic gibberosus vocatur sic quoniam dorsum eius inclinatum ecce conversum est dorsum eius superius sicut dorsum bestie propterea dixit super dorsum meum araverunt aratores, Psalmiste, ut dicere posuerunt me inclinatum et conculcationem inter ipsos. Et sic montes gibbosi, expositio alti quia montes est ipsis dorsum altum in medio eorum et declivia de hinc atque hinc. Et dixit quare saltabitis montes gibberosi? Ut dicere quamvis vos alti non electio in vobis quia iste mons desiderabilis Dei ad habitare ipsu. Et sic vocantur supercilia oculorum quoniam quod sunt altitudo oculorum. Et rectum quod radix omnium istorum altitudo et dagges estendet et cecidit de dictione gibberosi ad levigare.

¹ גב המזבח ^{(יח' מג, יג)}, על גבי חרשו חורשים ^{(תה' קכט, ג)}, וגביהן וגבה להם ^{(יח' א, יח)}, וגבותם מלאות עינים ^{(יח' א, יח)}. או גבן או דק טו תבלל בעינו ^{2(וי' כא, כ)}, ³ שגבו כפופה ⁴ יקרא גבן והנו"ן נוספת. וכן הרים גבנונים ^{(תה' סח, יז)}, ההרים השפלים, כי הגבן מפני כפיפות גבו הוא שפל קצר קומה. וכן ההרים השפלים נקראו גבנונים. ועוד כי נכפפה קומתן ורעשו וחרדו ביום מתן תורה כמו שאמר ארץ רעשה גם⁵ שמים נטפו ^{(שופ' ה, ד)}, הרים נזלו מפני י"י ^{(שופ' ה, ה)}. ואמר ויחרד כל ההר מאד ^{(שמ' יט, יח)}. ואת גבות עיניו ^{(וי' יד, ט)}, הגבות אשר על הענים. ויתכן לפרש⁶ מזה או גבן או דק ^{(וי' כא, כ)}. ותרגום ירושלמי מפרש דגבנוי חפין עינוהי, פירושו שגבות עיניו מכסות עיניו כל כך הם גדולות. והנכון והישר עוד בעיני שעיקר כלם לשון גבהות כי כל⁷ דבר הפנים העליונים שלו יקראו גב. וכן גב המזבח ותבני לך גב ^{(יח' טז, כג)}, כמו שאמר ותעשי לך רמה ^{(יח' טז, כג)}. וכן הגבן נקרא כן לפי ששדרתו כפופה הנה שבה שדרתו עליונה כמו גב הבהמה לפיכך אמר על גבי חרשו חרשים. כלומר שמוני כפוף ומדרס לפניהם. וכן הרים גבנונים, פירושו גבוהים כי ההרים יש להם גב גבוה באמצעם, ומשופעים מכאן ומכאן. ואמר למה תרצדון הרים גבנונים כלומר אף על פי שאתם גבוהים אין הבחירה בכם כי זה ההר חמד אלהים לשבתו. וכן נקראו גבות עינים לפי שהם גב לעינים. והנכון כי שרש כל אלה גבב והדגש יוכיח ונפל ממלת גבנונים להקל.