Abominatus est. Abominabitur anima mea, Et vocavit, si in Sion abominata est anima tua, Ieremie. Et niphal quia ibi abominatum fuit scutum fortium, Samuelis. Et nomen in abominatione animę tuę, Ezechielis, totum de modo abominationis et elongationis. Et de modo isto bos suus ingravidavit et non abominabitur, vult dicere et non respicet semen et proiciet ipsum quia ad compositionem cadere faciet guttam seminis et non eiciet¹ ipsam foras et facit ingravidare cum ipsa vaccam sicut generatio. Et sunt declarantes, bos eius ingravidavit ad mulierem et² erit ingravidavit verbum stans. Et rectum quod scripsimus, quod finis passuc ad vaccam et principium suum supra bovem, quia narratio verborum suorum supra pacem iniqui et quod omnia verba eius venient ad rectum. Et sic dixit pariet vacca eius et non erit sterilis. Et simile ipsi in verbis doctorum nostrorum proiiciens ipsum cum aquis calidis, quia sicut vas in aquis calidis eiciet omne quod absorptum³ fuit in medio eius.

וגעלה נפשי אתכם ^{(וי' כו, ל)}, אם בציון געלה נפשך ^{(יר' יד, יט)}. והנפעל כי שם נגעל מגן גבורים ^{(שמ"ב א, כא)}. והשם בגעל נפשך ^{(יח' טז, ד)}. הכל מענין מאיסה והרחקה. ומהענין הזה שרו עבר ולא יגעיל ^{(איוב כא י)}, רוצה¹ לומר ולא יפליט הזרע, וישליכנו כי על התכונה יפיל טפת הזרע ולא יפליטנה לחוץ, לומר ולא יפליט הזרע ^{2 3}, כי ספור דבריו על שלות הרשע. וכי כל דבריו יבאו על נכון. וכן אמר תפלט פרתו ולא תשכל ^{(איוב כא י)}. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל ^[א] מגעילו ברותחין, כי כאשר הכלי במים רותחין יפלוט כל אשר נבלע בתוכו.