Redemit. Redemit Dominus servum suum, Isaie, redime tibi tu redemptionem meam, Rut, et veniet¹ redemptor eius prope ipsum, Et vocavit, de redemptore nostro est, Rut, quia ad proximum iudicium redemptionis vocatur redemptor. Et niphal vel actingit manus eius et redemptus est, et si non redimetur in istis, Et vocavit. Et nomen et tibi redemptio, Ieremie. Et est declarans² et qui redimet de levitis, Et vocavit, quia emet, ut dicere si emet homo de levitis domum civitatis muri non approbatur³ ad annum, sicut de Israel si non exibit ad iubileum⁴ si non redemit⁵ ipsum in medio⁶. Et est ad declarare⁷ lingua redemptionis, quia quod dixit redemptio semper erit levitis, Et vocavit, poterit non locutum est scriptum si non in Israel qui cępit de manu Levi quod est levitę ad redimere semper sed levi qui cepit de levi non redimetur numquam propterea dixit et qui redimet de levitis, ut dicere levi redemptor de manu levi redemptio⁸ semper et si non redemit ipsum et exibit de venditione domus et civitatis et possessionis eius in iubileo. Et modus alius, vę fędata et inquinata fuit, Sephonie, acutisonum et est niphal stans. Et grave in quo inquinavimus te, panis inquinatus, Regum. Et cuius non memoratur agens eius et inquinabuntur de sacerdotio, Nehemie, et compositum de ipso cum niphal inquinati fuerunt in sanguine, et adiectivum inquinati sacerdotio, Nahamie, in pondere gemini capreę, et hitpaal quod non inquinabitur in bucella escę regis, Danielis. Et grave aliud, et omnes vestes meas inquinavi, Isaie, iudicium eius inquinavi, aleph mutatione he edificii. Et verbum leve de isto modo obscurabunt ipsum^(a) tenebra et umbra mortis, ⁽ⁱ⁾ de modo de proximis nostris ipse, ut dicere erunt proximi eius tenebra et umbra mortis⁹. Et sunt declarantes de hoc et elongati fuerunt de sacerdotio, elongati¹⁰ a sacerdotio, et est contrarium modi sicut radicare faciens et disradicare faciens sic goel est proximus et megoal¹¹ est qui elongatus est de proximitate et generatione, et ipsi elongati fuerunt quod non invenerunt scriptum gentilitatis.

גאל י"י עבדו ^{(יש' מח, כ)}, גאל לך אתה את גאלתי ^{(רות ד, ו)}, ובא גאלו הקרוב אליו ^{(וי' כה, כה)}, מגואלנו הוא ^{(רות ב, כ)}, לפי שלקרוב משפט הגאלה נקרא גואל. והנפעל או השיגה ידו ונגאל ^{(וי' כה, מט)}, ואם לא יגאל באלה ^{(וי' כה, נד)}. והשם ולך הגאלה ^{(יר' לב, ח)}. ויש מפרשים ואשר יגאל מן הלוים ^{(וי' כה, לג)}, אשר יקנה, כלומר אם יקנה אדם מהלוים בית ערי¹ חומה לא יחלט לשנה כמו מישראל אלא יצא ביובל אם לא גאלו בנתים. ויש לפרשו לשון גאלה, לפי שאמר גאלת עולם תהיה ללוים ^{(וי' כה, לב)}, יכול לא לדבר הכתוב אלא בישראל שלקח מיד לוי שיש ללוי לגאול לעולם אבל לוי שלקח מלוי לא יגאל לעולם. לפיכך אמר ואשר יגאל מן הלוים כלומר לוי גואל מיד לוי גאלת עולם. ואם לא גאלו ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל. וענין אחר, הוי מוראה ונגאלה ^{(צפ' ג, א)}, מלרע והוא נפעל עומד. והכבד² במה גאלנוך ^{(מל' א, ז)}, לחם מגואל ^{(מל' א, ז)}. ושלא נזכר פועלו, ויגאלו מן הכהונה ^{(נחמ' ז, סד)}, והמורכב ממנו עם הנפעל, נגואלו בדם ^{(יש' נט, ג)}, והתאר גאלי הכהונה ^{(נחמ' יג, כט)}, בפלס תאמי צביה ^{(שה"ש ז, ד)}. וההתפעל אשר לא יתגאל בפת בג המלך ^{(דנ' א, ח)}. וכבד אחר, וכל מלבושי אגאלתי ^{(יש' סג, ג)}, משפטו הגאלתי. האל"ף תמורת ה"א הבנין. והפעל הקל מזה הענין, יגאלוהו חשך וצלמות ^{(איוב ג, ה)}, כלם ענין טנוף ולכלוך. ויש מפרשים יגאלוהו חשך וצלמות מענינו³ מגאלנו⁴ הוא ^{(רות ב, כ)}, כלומר יהיו קרוביו החשך והצלמות. ויש מפרשים מזה ויגאלו מן הכהונה ^{(נחמ' ז, סד)}, גאלי⁵ הכהונה⁶, והוא הפך הענין כמו משריש ומשרש כן גואל הוא הקרוב, ומגואל⁷ הוא שנתרחק מן הקורבה והמשפחה והם נתרחקו שלא מצאנו⁸ כתב היחש.