Fregit. Fracta est anima mea¹ ad voluptatem, Psalmiste, fracta est et contrita fuit pre multitudine desiderii eius ad² iudicia tua. Et verbum grave et fregit cum calculo dentes meos, Quomodo, et fregit. Et scripta sunt cum xin far et spica tritum, cum sex punctis, de farre et de oleo suo, Et vocavit, triticum detritum et tusum fares in latino. Et simile ipsi in³ verbis doctorum nostrorum, acetum quod cecidit in medio fractorum.

גרסה נפשי לתאבה ^{(תה' קיט, כ)}, נשברה ונכתתה מרוב תאותה אל משפטיך. והפעל הכבד ויגרס בחצץ שני ^{(איכה ג, יז)}, וישבר. ונכתתו¹ בשי"ן גרש כרמל ^{(וי' ב, יד)}, בשש נקדות, מגרשה ומשמנה ^{(וי' ב, טז)}, החטה הנשברת והנפרכת פרש"ש בלעז. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל ^[א], חומץ שנפל לתוך הגריסין.