Bibit. Fac bibere^(a) me nunc parum aque, In principio, fac bibere me. Et sic cum motu et tremore bibet terram, Iob, ac si prę multitudine levitatis eius et celeritatis eius bibet terram. Et sic expo. dominus meus pater meus fortitudo facierum eorum ad orientem, Abacuc, et est de verbo dagessato. Et venit sicut via patronorum he, dices edificium de ipso bibit, bibisti, bibens, inbibitum. Et cum coniuncto fortitudo facierum eorum vult dicere quod ventus orientis bibit facies eorum, ut dicere venient cum fortitudine facierum ac si ventus orientalis qui est fortis bibit facies eorum vel irrigavit. Si crescet iuncus sine luto, Iob, arca iunci, Nomina, et in vasis iunci, est lignum leve usque multum¹. Et est ad declarare ipsa de lingua iunci in verbis doctorum nostrorum quia facientes de iunco naves parvas et linientes ipsas cum pice quod non intrent in ipsis aque et sunt leves supra faciem aquę.

הגמיאיני נא מעט מים ^{(בר' כד, יז)}, השקיני. וכן ברעש ורגז יגמא ארץ ^{(איוב לט, כד)}, כאלו מרוב קלותו ומהירותו ישתה הארץ. וכן פירש אדני אבי ז"ל מזה¹ מגמת פניהם ^{(חב' א, ט)}, והוא מן הפעל הדגוש, ובא כדרך בעלי הה"א, תאמר הבנין ממנו גמה, גמית, וכו',² מגמה, מגמה. ובסמוך מגמת פניהם, רוצה לומר כי רוח קדים שותה פניהם, ³ . היגאה גמא ^{(איוב ח, יא)}, ⁴ ובכלי גמא ^{(יש' יח, ב)}, הוא עץ קל עד מאד. ויש לפרשם מלשון גמי בדברי רבותינו ז"ל ^[א] כי עושין מן הגמי ספינות קטנות וזופתין אותה⁵ בזפת שלא יכנס⁶ בהם המים והם קלים על פני ⁷מים.