Marginalia
Diminuit. Et non diminues de ipso, Verba, et omnis barba diminuta, Ieremie, et diminues supra te sapientiam, Iob, ut dicere si fuisti in secreto dei quomodo fuit nunc sapientia qua fuisti indigens que erit supra te diminuta, fuit et diminues locutionem ante deum, non diminuet de iusto oculos tuos, Iob, et etiam ego diminuam et non miserebor, et diminuam precepta tua, Ezechielis. Et niphal quod non diminuta fuit de servitio vestro res, Nomina, quare diminuetur, In deserto. Et nomen quia diminutiones dedit domui, Regum. Et verbum grave quia diminuet guctas aque, Iob, modus omnium1 cessationis et defectus. Et expo. quia diminutiones dedit ad domum circum2 foris ecce ego futurus ad declarare in radice camere, quia camere ipse coste et cubicula fuerunt edificata circum foris ad parietem domus sanctuarii, et iste cestę fuerunt inferiores secunde et tertię hec supra dorsum istius et camera inferior quinque cubitis latitudo eius et sicut contra contignationem de ista camera inferior erat intrans parietem templi cubito uno et supra ipso cubito erant iacentes trabes cubiculi inferioris et erat ascendens paries templi de cubiculo inferiori sursum3 cum defectu cubitus unus unius4 quod erat grossities sua de pariete templi diminuta cubito uno(i) de quo erat sub. Ecce cubiculum intermedium latitudo eius sex cubitis in ipso cubito quo intrabat paries templi augmentatus latitudo eius supra cubiculum inferius. Et sic sicut contra contignationem cubiculi intermedii erat intrans paries templi cubito alio et supra ipsum erant iacentes trabes cubiculi intermedii et erat ascendens paries templi de cubiculo medio et sursum cum diminutione cubiti unius usque sursum. Ecce cubiculum tertium septem cubitorum latitudo eius in ipso5 cubito quo intrat paries templi augmentatus latitudo eius ad intermedium cubitoץ Et iste expo. quia diminutiones dedit ad domum circum foris et in ipsis diminutionibus fuerunt iacentia capita trabium ut quod non perforabit parietem ad quietem trabium. Et hoc est quod dixit ut non capere in parietibus domus.
ולא תגרע ממנו (דב' יג, א), וכל זקן גרועה1 (יר' מח, לז), ותגרע אליך חכמה (איוב טו, ה), כלומר אם היית בסוד אל איך היתה עתה החכמה שהיית צריך שתהיה אליך נגרעת, ותגרע שיחה לפני אל (איוב טו, ד), לא יגרע מצדיק עינו2 (איוב לו, ז), וגם אני אגרוע3 ולא אחוס4 (יח' ה, יא), ואגרע חקך (יח' טז, כז). והנפעל כי אין נגרע מעבודתכם דבר (שמ' ה, יא), למה נגרע (במ' ט, ז), והשם כי מגרעות נתן לבית (מל"א ו, ו). והפעל הכבד כי יגרע נטפי מים (איוב לו, כז), ענין הכל המניעה והחסרון. ופירוש כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה (מל"א ו, ו) הנני עתיד לפרשו בשרש יצע, כי היציעים והם5 הצלעות והתאים שהיו6 בנויות סביב חוץ לכותל בית המקדש, ואלו הצלעות היו תחתיים שנים ושלישים7 זו על גב זו 8היציע התחתונה חמש באמה רחבה וכנגד תקרה של זו היציע התחתונה היה כונס כותל ההיכל אמה אחת ועל אותה האמה היו שוכבות קורות היציע התחתונה והיה עולה כותל ההיכל מהיציע התחתונה ולמעלה בגרעון אמה אחת שהיה שוביו9 של כותל ההיכל גרוע אמה אחת ממה שהיה מלמטה. והנה10 היציע התיכונה רחבה שש אמות באותה אמה שכנס כותל ההיכל נוסף רחבה11 על היציע התחתונה. וכן כנגד תקרת היציע התיכונה היה כונס כותל ההיכל אמה אחרת ועליה היו שוכבות קורות היציע התיכונה והיה עולה כותל ההיכל מהיציע התיכונה ולמעלה במגרעת אמה אחת עד למעלה. הנה היציע השלישית שבע אמות רחבה באותה אמה שכנס כותל ההיכל נוסף רחבה על התיכונה אמה. וזה פירוש כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה ובאותם המגרעות היו שוכבות ראשי הקורות כדי שלא ינקוב הכותל להנחת הקורות. וזהו שאמר לבלתי אחוז בקירות הבית (איוב לו, כז).