Marginalia

Hedus. Et misit(i) hędum caprarum, In principio, parvus vocatur edus vel de capris vel de agnis quoniam coniunxit hedum caprarum et simile quod est hedus quod non ipse de capris. Et rabi Abraam filius Esre1 declaravit quod non vocabitur hedus si non de capris et quod dixit hędus caprarum ut dicere parvus qui huc usque indigens capris et sic hedus caprarum, et dixit quod sic vocatur in arabico hedus. Et collectio unus portans tres hedos, Samuelis, duo hedi caprarum, In principio. Et in lingua mulierum, et pasce hedos tuos, Cantici, non coquinabis hedos viri hedum meum2 in lacte matris sue, Nomina. Et quod quod dixit hedus est iudicium ad omnem carnem bestie si non quod dixit scriptum in presenti et quod usus mundi ad commedere quia usus eorum fuit ad comedere hedos3 magis quam agnos sicut invenimus in omni loco in Lectura : duo hędi caprarum, ego mittam4 hedos caprarum, In principio, et faciemus ad faciem tuam hedum caprarum, uxorem suam cum hedo caprarum, Iudicum, et unus5 portans tres hędos, Samuelis. Et quid quod dixit supra parvo qui in bestia quoniam quod non via ad coquinare carnem bestię magnę in lacte quia lac quoquens6 se in celeritate et non sic caro si non si sic caro parvorum de bestiis quod sunt proxima ad coqui. Et quid7 quod dixit in lacte matris sue quia8 quod lac caprarum est multum et in ipso locutum est scriptum supra presenti sicut quod dixit et sufficientia9 lactis caprarum, et sic in verbis doctorum nostrorum locuti10 sunt in presenti quia quod est inventum magis sicut quod dixerunt capra ad lac suum, quod capre emittunt eme11 tibi. Et sic via scripti ad loqui supra presenti12 sicut quod dixit et filia structionis, et est iudicium ad structionem met, si non quod non usus mundi ad commedere ipsum si non in adhuc ipsum parvum quod est tener sed quando grandescet caro eius dura multum et non conveniens ad commedere ipsum. Et mulier parva magis tenera caro eius magis quam musculi propterea dixit filia. Et doctores nostri predicaverunt quod propterea dixit in lacte matris eius cui quod est ipsi lac matris exivit avis quod non ipsi lac matris(ii) quia ligamen carnis volucris in lacte non est de lege si non de verbis doctorum. Et modus alius plenus supra omnes ripas eius, Isaie, supra omnes ripas eius, supra omnia labia eius hinc et hinc, Isaie. Et scripsit rabi Iacob filius Eliezer qui in medio fluvii Gat et El Iazer13 est unus de ripis eius. Et Ionatan caldeizat de medio fluvii in tribu Gat.

וישלח יהודה את גדי העזים (בר' לח, כ), הקטן יקרא עזים גדי בן1 מן העזים בין מן הכבשים שהרי סמך גדי העזים2 ודומה כי יש גדי שאינו מן העזים. ורבי אברהם פיר' בן עזרא פירש כי לא יקרא גדי כי אם מן העזים3 ומה שאמר גדי עזים כלומר קטן שעדין צריך לעזים. וכן שעיר עזים (במ' ז, טז), ואמר כי כן נקרא בערבי גדי. והקבוץ, אחד נושא שלשה גדיים (שמ"א י, ג), שני גדיי עזים (בר' כז, ט). ולשון4 נקבות ורעי את גדיותיך (שה"ש א, ח), לא תבשל גדי בחלב אמו (שמ' לד, כו). מה5 שאמר גדי הוא הדין לכל בשר בהמה אלא שדבר הכתוב בהוה. ומה שמנהג העולם לאכול כי מנהגם 6 לאכול הגדיים יותר מהטלאים כאשר מצאנו בכל מקום במקרא שני גדיי עזים, אנכי אשלח גדי עזים (בר' לח, יז), ונעשה לפניך גדי עזים (שופ' יג, טו), ויפקד שמשון7 את אשתו בגדי עזים (שופ' טו, א), ואחד8 נושא שלשה גדיים. ומה שדבר על הקטן שבבהמה לפי שאין דרך לבשל בשר בהמה גדולה בחלב כי החלב מתבשל במהרה ולא כן הבשר אלא אם כן בשר הקטנים מן הבהמות שהן קרובין להתבשל. ומה שאמר בחלב אמו לפי שחלב עזים הוא המרובה ובו דבר הכתוב בהווה9 כמו שאמר ודי חלב עזים (מש' כז, כז). וכן בדברי רבותינו ז"ל דברו בו על ההווה10 לפי שהוא הנמצא יותר כמו שאמרו [א] עז לחלבה, מה שעזי חולבות מכור לך [ב]. וכן דרך הכתוב לדבר על ההווה כמו שאמר ואת בת היענה (וי' יא, טז), והוא הדין ליענה עצמה, אלא שאין מנהג העולם לאכול אותו העוף11 אלא בעודו קטן שהוא רך12בשרה אבל כשיגדל בשרו13 קשה מאד ואין ראוי לאכלו.14 והנקבה הקטנה יותר רך בשרה מהזכר, לפיכך אמר בת. ורבותינו ז"ל דרשו בו [ג] כי לפיכך אמר בחלב אמו, מי שיש לו חלב אם. יצא עוף שאין לו חלב. 15כי אסור בשר עוף בחלב אינו מדברי16 תורה17 אלא מדברי סופרים. וענין אחר מלא על כל גדותיו (יהו' ג, טו), והלך על כל גדותיו (יש' ח, ז), על כל שפתיו מפה ומפה. וכתב רבי יעקב בן אלעזר אשר בתוך הנחל הגד ואל יעזר (שמ"ב כד, ה), הוא אחד מן גדותיו. ויונתן תרגם מגו18 נחלא דבשבט גד.

Sources rabbiniques

א.  בבלי, שבת יט ע"ב

ב.  בבלי, בבא מציעא סד ע"א

ג.  בבלי חולין קיג, ע"א

Apparat critique

1Esre ed, A]  Esdre ST

2hedum meum ed]  hedosum A ;  ST omission ;  גדי BL

3hedos ed, A]  edos ST

4mittam ed, ST]  micta mittam A

5et unus ed, A, ST]  אחד BL ;  unus TBL

6quoquens ed, ST]  q quoquens A

7quid ed]  ST omission

8quia ed, ST]  quia quia A

9et sufficientia ed, A, ST]  ודי BL

10locuti ed, A]  loquuti ST

11eme ed, A]  e me ST

12presenti ed]  presenti et A, ST

13El Iazer ed]  Eliazer A ;  Eliazar ST

1בן]  בין BL

2העזים]  לעזים BL

3מן העזים]  מהעזים BL

4ולשון]  ובלשון BL

5מה]  ומה BL

6 חסר]  היה BL

7ויפקד שמשון]  BL

8ואחד]  אחד BL

9בהווה]  על ההוה BL

10על ההווה]  בהוה BL

11אותו העוף]  אותה BL

12בעודו קטן שהוא רך]  בעודה קטנה שהיא רכה BL

13כשיגדל בשרו]   כשתגדל בשרה BL

14ואין ראוי לאכלו.]  ואינה ראויה לאכל. BL

15יצא עוף שאין לו חלב. ]  BL

16מדברי]  מן BL

17תורה]  התורה BL

18מגו]  דבגו BL


Notes critiques

i.  Le mot יהודה n'a pas de correspondance dans A/ST.

ii.  Les mots « exivit avis quod non ipsi lac matris » n'ont pas de correspondance dans BL.

back to top