Giravit. Et volvent lapidem, Principio, gira ad Dominum vias tuas, Psalmiste, girate lapides magnos ad os spelunce, Iosue. Et adiectivum volvens ad Dominum liberabit ipsum, Psalmiste. Et statera panis calidus, ut dicere⁽ⁱ⁾ qui girans vias ad Dominum liberabit ipsum, Psalmiste. Rotę auri,⁽ⁱⁱ⁾ Hester¹, modus circundationis. Et de ipso vocantur cęli rotę et in duplicari² duplicari pe quod ipsi circundantes mundum semper. Ipsos vocans rota, Ezechielis, vox tonitrui in rota, Psalmiste. Porta una rotę, Regum, facta columnę rotunde. Et sic rotę auri, rotę argenti, et totum modus circundationis. Et sic vocatur epistola^(a)⁽ⁱⁱⁱ⁾ quia quod volventes ipsam. Volumen volans. Et vocatur stercus et sordes gelal quia quod est involvens se. Sicut stercus suum ad semper peribit, Iob, sicut purgabit stercus, Regum, in stercoribus sordis hominis, Ezechielis, et caro eorum sicut stercora, Sophonie³. Et de hoc vocate sunt imagines abhominabiles⁴ ad vilipensionem earum et ad turpitudinem earum. Et doctores nostri declaraverunt marmor^(iv) marmor, et sic est dicens sicut ardebit marmor gelal.^(v) quia est similis ad lapidem marmoris qui est lapis vocatur in Syra et latino marmora et vocatur gelal.^(vi) Et sic stipula et palea vocatur galgal propterea quod est involvens se prę magnitudine levitatis eius. Pone ipsos sicut rota sicut stipula ante ventum, Psalmiste, et sicut rota ante turbinem ventorum, Isaie. Et sic vocatur caput gulgolet, propter rotunditatem eius, omer ad caput, Nomina, et caput eius affixerunt, Verba.^(vii) Et geminata fuit etiam pe in rota et in capite sicut geminata est in occipite quod est de vertice. Et sic⁵ vocatur acervus lapidum propter rotunditatem eius acervus lapidum, testis acervus iste, Principio. Et testis et signum quod radix eius gelal copulatio eius ad multos etiam altaria eorum sicut acervi, Iosue, dagges ad defectum littere geminate sicut frustrum frustra^(viii) de frustro, et nidus de nido. Et sic fons vocatur gal propter rotunditatem suam⁶, fons clausus. Fons aquarum, Iosue.^(ix) Et niphal de hoc et fluxit sicut aque iudicium, Amos, quia est patha. Et rota currus vocabitur galgal⁷ et perturbabit rota currus eius, Isaie, gimel prima cum hiric, et rote eius sicut tempestas ventorum, Isaie, gimel secunda cum hiric. Et aptabitur esse de hoc vox tonitrui tui sicut rota, Psalmiste, et est dicens supra rotas curruum Pharaonis, sicut quod dixit et abstulit rotam curruum eius. Et ultra in modo isto giravi victuperium Egiptiorum, Iosue. Et niphal et volventur sicut liber coeli, Isaie. Et grave et revolvit lapidem, In principio. Et grave aliud et vestis involuta in sanguinibus. Et hitpaal⁸ involvens se in sanguine, Samuelis, ad devolvere supra nos, In principio. Et in duplicari pe loco tumultus volverunt se, Iob, et devolvam te de lapidibus, modus omnium giratio. Unde maris, Isaie, omnes fractiones tue et unde tue supra me transiverunt, Iob, in elevare undas suas, Psalmiste, quoniam quod unde maris girantes se in moto earum vocantur sic. Unus a dextera vasis, Zacarie, fontes coronarum, Regum, et vas eius supra caput suum, et cum mappic⁹ he. Et erat conveniens vas eius sicut penes angulum suum, conveniens angulus eius. Vel erit pondus aliud in non he mulieris vas in statera pręceptum. Vel erit mappic ad ornatum lecture sicut et abscondita educet lumen, sicut primitie ante estatem, et non irrigata fuit, et est vas rotundum sicut pelvis. Et omnes regiones Palestine, regiones Philesteorum, Iosue, regio gentium, Isaie, in regionibus Iordanis, Iosue, sicut terminus vel sicut regio vel provincia. Exeuntes¹⁰ ad Galileam antiquam, nomen loci vocatur sicut ad modum cognitum penes eos, et exhibit ad Galileas que contra ascensum Adumin, Iosue, et sic vocatur ad Gilgal, que contra ascensum Adumin, Iosue, et omne locus unus et nomen unum. Et Ionatan¹¹ caldeizat exeuntes ad Galileam antiquam exeuntes ad Galileam¹² orientis. Et omnia que intrant sub radicem istam sunt modi unius omnia ipsa sed omne unum declarabitur secundum locum suum et secundum modum suum proximum ipsi. Et sic gratia rei istius, propter causam rei istius, Verba.

וגללו את האבן ^{(בר' כט, ג)}, גל י"י אל¹דרכך ^{(תה' לז, ה)}, גלו אבנים גדולות על² פי המערה ^{(יהו' י, יח)}. והתאר גל אל י"י יפלטהו ^{(תה' כב, ט)}, בפלס לחם חם ^{(שמ"א כא, ז)}, כלומר³ מי שמסבב דרכיו אל י"י יפלטהו. גלילי זהב ^{(שה"ש ה, יד)}, על גלילי כסף ^{(אס' א, ו)}, ענין סבוב. וממנו נקראו השמים גלגלים בכפל הפ"א שהם סובבים העולם תמיד. להם קורא הגלגל ^{(יח' י, יג)}, קול רעמך בגלגל ^{(תה' עז, יט)}. הדלת האחת גלילים ^{(מל"א ו, לד)}. עשויה עמדים עגלים. וכן גלילי זהב, גלילי כסף, והכל ענין סבוב. וכן נקראת המגלה⁴ לפי שגוללין אותה. מגלה עפה ^{(זכ' ה, א)}. ונקרא הדומן והצואה גלל לפי שהוא מתגלגל. כגללו לנצח יאבד ^{(איוב כ, ז)}, כאשר יבער הגלל ^{(מל"א יד, י)}, בגללי צאת האדם ^{(יח' ד, יב)}, ולחומם כגללים ^{(צפ' א, יז)}. ומזה נקראו הצלמים גלולים לזלותם ולטנופם. ורבותינו ז"ל פרשו גלל ⁵ השן שאמרו ^[א] ובער ^{(שמ' כב, ד)} זה השן. וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל ^{(מל"א יד, י)}. ונקרא השן גלל לפי שהוא דומה לאבן גלל שהוא⁶ האבן הנקראת בארמית ובלעז מרמרא. ⁷ וכן הקש והגבבה נקרא גלגל מפני שהוא מתגלגל מרוב קלותו. שיתמו כגלגל כקש לפני רוח ^{(תה' פג, יד)}, וכגלגל לפני סופה ^{(יש' יז, יג)}. וכן נקראת⁸ הראש גלגלת לסבובו. עמר לגלגלת ^{(שמ' טז, טז)}, ואת גלגלתו תקעו ^{(דה"א י, י)}. ונכפל גם הפ"א בגלגל ובגלגלת כמו שנכפל בקדקד שהוא מן קדד. וכן נקרא חמר האבנים לסבובו גל אבנים, עד הגל הזה ^{(בר' לא, נב)} ו ⁹. והעד והראיה לדבר¹⁰ששרשו גלל חבורו לרבים גם מזבחותם כגלים ^{(הו' יב, יב)}, הדגש לחסרון אות הכפל כמו פת פתים ¹¹מן פתות וקן מן קנן. וכן המעין נקרא גל לסבובו גל נעול ^{(שה"ש ד, יב)}. גלות מים ^{(יהו' טו, יט)}, את גלות עילית¹² ואת גלות תחתיות ^{(יהו' טו, יט)}. והנפעל ¹³ ויגל כמים משפט ^{(עמ' ה, כד)}, כי הוא פתח. ואופן העגלה יקרא גלגל והמם גלגל עגלתו ^{(יש' כח, כח)}, הגימ"ל הראשונה בחרק. וגלגליו כסופה ^{(יש' ה, כח)}, הגימ"ל השניה בחירק. ויתכן היות מזה קול רעמך בגלגל ^{(תה' עז, יט)}, והוא אומר על גלגלי מרכבות פרעה כמו שאמר ויסר את אופן מרכבותיו ^{(שמ' יד, כה)}. ועוד בענין הזה, גלותי את חרפת מצרים ^{(יהו' ה, ט)}. והנפעל ונגלו כספר השמים ^{(יש' לד, ד)}. והכבד ויגל את האבן ^{(בר' כט, י)}. וכבד אחר, ושמלה מגוללה בדמים ^{(יש' ט, ד)}. וההתפעל מתגולל בדם ^{(שמ"ב כ, יב)}, להתגולל עלינו ^{(בר' מג, יח)}. ובכפל הפ"א תחת שואה התגוללו^{14 (איוב ל, יד)}, וגלגלתיך מן הסלעים ענין הכל סבוב. ¹⁵גלי הים ^{(יש' מח, יח)}, כל משבריך וגליך עלי עברו ^{(תה' מב, ח)}, בשוא גליו ^{(תה' פט, י)}, לפי שגלי הים מתגללין¹⁶ בתנועתם¹⁷ נקראו כן. אחד מימין הגלה ^{(זכ' ד, ג)}, גלות הכותרות ^{(מל"א ו, מב)}, וגלה על ראשה ^{(זכ' ד, ב)}, במפיק ה"א. והיה ראוי גלתה כמו אצל פנה ^{(מש' ז, ח)} ראוי פנתה. או יהיה משקל אחר בלא ה"א הנקבה גל בפלס חק. או יהיה המפיק לתפארת הקריאה כמו ותעלומה יוציא אור ^{(איוב כח, יא)}, בבכורה בטרם קיץ ^{(יש' כח, ד)}, ולא גשמה ^{(יח' כב, כד)}, והוא כלי עגול כמו מזרק. וכל גלילות פלשת ^{(יואל ד, ד)}, ¹⁸ גליל הגוים ^{(יש' ח, כג)}, כגלילות הירדן ^{(יהו' כב, י)}, כמו גבול או כמו מחוז או מדינה. יוצאים אל הגלילה הקדמונה שם מקום נקרא כן לענין ידוע אצלם. וכן¹⁹ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים ^{(יהו' יח, יז)}, וכן נקרא אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים ^{(יהו' טו, ז)} והכל מקום אחד והשם אחד. ויונתן תרגם יוצאים אל הגלילה הקדמונה נפקין בגלילא ממדינחא. וכל הנכנסים תחת השרש הזה הם ענין אחד כלם אבל כל אחד יתפרש לפי מקומו ולפי עניינו הקרוב אליו. וכן בגלל הדבר הזה ^{(דב' טו, י)}, בסבת הדבר הזה.