קוף
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
א. בבלי, חולין סג ע"א
ב. ירושלמי, חולין ב, א
ג. משנה שבת ב, א
ד. בבלי, שבת כא ע"א
ואת הקאת (וי’ יא, יח), וירשוה קאת וקפוד (יש’ לד, יא), כן הביא רבי יונה זה השרש. והביא הקאה בה"א ואמר וכבר המירו הה"א בתי"ו ואמרו הקאת. והנה הקאה בה"א לא נמצא ולמה היה1 דעתו כי עיקר2 הקאת בה"א והתי"ו תמורה3? מי4 הביאו בצרה הזאת? וכן הפייט שאמר לכוס מדבר וקאות דעתו כדעת רבי יונה. והנכון כי קאת התי"ו שרשית וא
ה. בבלי, סנהדרין פב ע"ב
ו. משנה חולין ח, ה
ז. משנה חולין ח, ה
וקבותו15 לי משם (במ’ כג, כז), מה אקב לא קבה אל (במ’ כג, ח), וקבנו לי משם (במ’ כג, יג), ענינם ענין קללה. ויבא אחר איש ישראל אל הקבה (במ’ כה, ח), כמו אל האהל. וברפיון ואת האשה אל קבתה (במ’ כה, ח). או יהיה אל קבתה מענין הזרוע16 והלחיים והקבה (דב’ יח, ג), כתרגומו במעהא. ענינם הכיס שבמעי הבהמה שבו כנוס חלב היונק וקדוש17 בו, ונזכר באשה על דרך השאלה18. או הוא כן במעי האדם. ורבותינו ז"ל פרשו19 [ה] קבתה מקום הערוה באשה. וקבה אין לגזור על שרשו. ורבי יונה כתבו בשרש קבה בפלס חמה. וכבר כתבנו הטוב והישר בחמה ששרשו יחם. וקבה למה שנהגו לקרות במשנה [ו] בסמיכות המלה קיבת הנכרי הקו"ף בצרי, וכן אמרו [ז] בסמיכות הכנוי כשירה20 שינקה מן הטרפה קבתה אסורה, ידמה ששרשו קוב. ויהיה אם כן ואת21 האשה אל קבתה (במ’ כה, ח) משקל אחר יהיה22 מנחי העי"ן והנפרד קובה23. ובהתחבר בא בקמץ החטף24 תמורת החלם25. או הוא מנחי הלמ"ד והנפרד שקבת26 בשקל שקת.
וקבל היהודים (אס’ ט, כג), וקבלו הכהנים את הדם27(עז’ ח, ל), ויקבלם דוד28 (דה"א יב, יח),שמע עצה29 וקבל מוסר (מש’ יט, כ). ו30הפעיל מקבילות31 הלולאות32 (שמ’ כו, ה),33 ענין קבלה שהוא כענין לקיחה. ופרשו34 מזה ומחי קבלו (יח’ כו, ט), פירושו כלי שהוא מכה נגד35 החומה. ותרגום נגד קבל. וכן טעם מקבילות36 הלולאות37, שתהיה כל אחת נגד חברתה בשוה וענין נגד וענין הקבלה אחד. וכן ויכהו קבל עם (מל"ב טו, י) נגד העם והוא שתי מלות וכבר פרשתי38 ומחי קבלו בשרש מחה פירוש אחר יותר קרוב אצלי מזה39.
ח. ובלע"ז צידאלה
וקבע את קובעיהם40 נפש (מש’ כב, כג), היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים41 אותי42 ואמרתם במה קבענוך (מל' ג, ח), ענינם43ענין גזל ולקיחה בהכרח. ונתן קובע נחשת על ראשו (שמ"א יז, לח), מלעיל. ומלרע צנה ומגן קובע44 ישימו עליך סביב45(יח’ כג, כד). ומסורת46 עליו לית כותיה. ולפי שנמצא במקצת ספרים ונתן כובע נחשת על ראשו בכ"ף והוא בקו"ף ברוב47 והמסרה מעידה עליו, ולפי שלא יטעה אדם בו אכתוב הנה המסרה אשר48 בקו"ף וא'49 צנה ומגן וק'50וקובע, ותרויהון מלאין51 ושאר52 קרייה53 כובע כלם בכ"ף בר מן אילין54 תרין בקו"ף. והוא כלי מגן על הראש. את55קבעת כוס התרעלה (יש’ נא, יז), ענינו שמרים פרונדיילש56 בלעז. ויונתן תרגם פיילי כסא דלווטא. ותרגום בספל אדירים (שופ' ה, כה) בפיילי גבריא57. 58
40. קובעיהם] קבעיהם BL
41. קובעים] קבעים BL
42. אותי] אתי BL
43. נוסף ענינם] BL
44. קובע] וקובע BL
45. נוסף סביב] BL
46. ומסורת] והמסורת BL
47. חסר] הספרים BL
48. חסר] עליו לית BL
49. וא'] וחד BL
50. נוסף וק'] BL
51. מלאין] מלאים BL
52. ושאר] ושאר BL
53. קרייה] קריא BL
54. אילין] אלין BL
55. נוסף את] BL
56. פרונדיילש] פונדרלאי"ש BL
57. גבריא] גיברייא BL
58. חסר] [ח]. BL
ויקבץ את כל אכל (בר’ מא, מח), ויקבצו בר (בר’ מא, לה)59, וקובץ60 על יד ירבה (מש’ יג, יא), וכל נערי קבוצים שם על המלאכה (נחמ’ ה, טז), שלח קבוץ61 אלי את כל ישראל (מל"א יח, יט), קבצו זקנים (יואל ב, טז), בחרק62. לקבצי ממלכות (צפ’ ג, ח), בקמץ חטף. והשם קבצת כסף ונחשת (יח’ כב, כ). והנפעל אך שם נקבצו דיות (יש’ לד, טו), כל צאן קדר יקבצו לך (יש’ ס, ז). והכבד63 קבצו פארור (יואל ב, ו), וקבצתים מירכתי ארץ (יר’ לא, ח), 64לחונן דלים יקבצנו (מש’ כח, ח), לבן אשר65 ולבן נפתלי יקבצנו קל. והשם בזעקך יצילוך66 קבוציך (יש’ נז, יג), כלומר קהליך. ושלא נזכר פועלו67 כי מאתנן זונה קבצה (מי’ א, ז), החרק תחת שרק כמו ופתחו שעריך תמיד (יש' ס, יא) כן כתב רבי יונה. ונכון הוא שיהיה קבצה מן הכבד, ופירושו כי מאתנן זונה קבצה שומרון68 מה שהיה לה ועוד69 אתנן זונה ישובו (מי’ א, ז). וכן ופתחו הוא מן הכבד70 והוא פועל71 עומד כאלו72 אמר ונפתחו שעריך. וההתפעל כי התקבצו כל בעלי73 שכם (שופ’ ט, מז), ויתקבצו יחדו74 (יהו’ ט, ב). ענין הקבוץ כענין אסיפה, אך יש הפרש ביניהם כמו שכתב אדני75 אבי ז"ל בחבור הלקט, כי לשון הקבוץ לא יאמר אלא76 על המפוזר ולשון אסיפה יאמר אף על77 שאנו78 מפוזר כמו אסוף ידיך (שמ"א יד, יט) ולא יאמר קבוץ ידיך. וכן ויאסוף רגליו (בר' מט, לג), ואין איש מאסף אותי (שופ' יט, יח), ולא
59. ] ויקבצו את כל אכל (בר’ מא, לה) BL
60. וקובץ] וקבץ BL
61. קבוץ] קבץ BL
62. בחרק] בחירק BL
63. חסר] כל פנים BL
64. חסר] ותקבצו את מי הברכה התחתונה (יש’ כב, ט), BL
65. חסר] דגוש BL
66. יצילוך] יצילך BL
67. פועלו] פעלו BL
68. שומרון] שמרון BL
69. ועוד] ועד BL
70. מן הכבד] מהכבד BL
71. פועל] פעל BL
72. כאלו] כאילו BL
73. חסר] מגדל BL
74. יחדו] יחדיו BL
75. אדני] אדוני BL
76. אלא] כי אם BL
77. חסר] פי BL
78. שאנו] שאינו BL
79. אמר] יאמר BL
80. אתי] אותי BL
ואחרי כן קבר אברהם (בר’ כג, יט), שמה קברו (בר’ מט, לא), 81אחרי קברו את אביו (בר’ נ, יד), ויקבור82 אותו83 (דב’ לד, ו), קבור84 מתך (בר’ כג, יא)85. והשם בקבר אשר איש האלהים (מל"א יג, לא), בשש נקדות86. המבלי אין קברים (שמ’ יד, יא). ובקבוץ הנק
ט. בבלי, כריתות ו ע"א
ויקוד95 דוד אפים (שמ"א כד, ט), ויקדו וישתחוו (בר’ מג, כח). ענינם ענין96הכנעת הקדקד ושחותו, כי ש97קדקד משרש קדד אלא שנכפלה בו הפ"א. וטרף זרוע אף קדקד (דב’ לג, כ), ולקדקד נזיר אחיו (בר’ מט, כו), ועל קדקדו חמסו ירד (תה’ ז, יז)חמסו ירד98. קדקד שער (תה’ סח, כב), כי בקדקד יחלק שער הראש חציו לימין וחציו לשמאל. ועד קדקדך (דב’ כח, לה). ועוד נכתבנו עם בני ארבע אותיות. וקדה חמש מ
כי אש קדחה באפי (דב’ לב, כב), פועל104 עומד. והיוצא כי אש קדחתם באפי (יר’ יז, ד), הן כלכם קדחי אש (יש’ נ, יא), כקדח אש המסים (יש’ סד, א), ענין בערה ושריפה105. ומזה נאמר את השחפת ואת הקדחת (וי’ כו, טז), והוא החולי השורף מרוב החמימות, והוא שקראו לו אש של עצמות. לאבני אקדח (יש’ נד, יב), היא אבן מהאבנים היקרות. ואולי נקראת כן כי מראיתה כמראה אש.
מימי קדם קדמתה (יש’ כג, ז), ומראש הררי קדם (דב’ לג, טו), בשש נקדות. והקבוץ ממנו קדמים, והסמוך מראש מקדמי ארץ (מש’ ח, כג). ומשקל אחר והוא תאר משל הקדמוני106 (שמ"א כד, יג), בימים ה107קדמונים (יח’ לח, יז), וכשנים קדמניות (מל' ג, ד), וקדמוניות108 אל תתבוננו109 (יש’ מג, יח). ומשקל אחר110 שקדמת שלף יבש (תה’ קכט, ו), מימי קדם קדמתה (יש’ כג, ז).111 תשבן לקדמתן (יח’ טז, נה), תשובנה112 לקדמתכן (יח’ טז, נה). והקבוץ והושבתי אתכם כקדמותיכן113 (יח’ לו, יא). ומשקל אחר נחל קדומים (שופ’ ה, כא). והפעל הכבד מהם על כן קדמתי לברוח114 תרשישה (יונה ד, ב), קדמו שרים אחר נוגנים115 (תה’ סח, כו), חסר וא"ו116 החבור117 ומשפטו ואחר נוגנים כמו שמש ירח (חב' ג, יא) ראובן שמעון (שמ' א, ב) קדמוני118 ימי עוני (איוב ל, כז), מדוע קדמוני ברכים (איוב ג, יב) במה אקדם י"י (מי’ ו, ו), אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (דב’ כג, ה). כי תקדמנו ברכות טוב (תה’ כא, ד), פירושו בברכות טוב כי פועל119 עומד הוא. קדמה פניו הכריעהו (תה’ יז, יג). וכבד אחר מי הקדמני120 ואשלם (איוב מא, ג), לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה (עמ’ ט, י), כלם ענין ההקדמה121 וידוע הוא. ורבי יונה חלקם לשני ענינים ואין צרך122 כי123 קדמה פניו הכריעהו הזדמן לפניו בקצפך וחרונך והכריעהו124. וכן כי תקדמנו ברכות טוב, במה אקדם י"י, והדומים להם ממה שזכרנו ושלא זכרנו, וההזמנה היא ההקדמה. וכן נקראת125 פאת מזרח126 קדם כמו שנקרא כנגדו פאת מערב ואחור127 ואחרון. גן בעדן מקדם (בר’ ב, ח), מקדם לגן עדן (בר’ ג, כד), הן קדם אהלך (איוב כג, ח). קדמה מזרחה (שמ’ כז, יג), כפל128 לבאר, כי יותר מבואר וידוע לשון מזרח מלשון קדם. וכן נגבה תימנה (שמ' כו, יח) והצפיר השעיר (דנ' ח, כא). קדמת אשור (בר’ ב, יד). אל הגלילה הקדמונה (יח’ מז, ח), המזרחית. וכן נקרא רוח פאת המזרח קדים רוח129 הקדים (שמ’ י, יג), 130קדים בשמים (תה’ עח, כו). ומה שאמר וינהג בעזו תימן (תה’ עח, כו), יתכן שהיתה רוח131 מזרחית דרומית. וכן נקרא הים המזרחי את פניו אל הים הקדמוני132 וסופו133 אל הים האחרון (יואל ב, כ).
106. הקדמוני] הקדמני BL
107. נוסף ה] BL
108. וקדמוניות] וקדמניות BL
109. תתבוננו] תתבננו BL
110. חסר] השם BL
111. חסר] והה"א כינוי לנקבה והיא במפיק. BL
112. תשובנה] תשבינה BL
113. כקדמותיכן] כקדמותיכם BL
114. לברוח] לברח BL
115. נוגנים] נגנים BL
116. וא"ו] ו"ו BL
117. החבור] החיבור BL
118. קדמוני] קדמני BL
119. פועל] פעל BL
120. הקדמני] הקדימני BL
121. ההקדמה] הקדמה BL
122. צרך] צורך BL
123. חסר] פירוש BL
124. והכריעהו] והכריעהו BL
125. נקראת] נקרא BL
126. מזרח] המזרח BL
127. ואחור] אחור BL
128. כפל] כפול BL
129. רוח] ורוח BL
130. חסר] יסע BL
131. רוח] הרוח BL
132. הקדמוני] הקדמני BL
133. וסופו] וספו BL
וקדר עליהם היום (מי’ ג, ו), וקדרו השמים (יר’ ד, כח), שמש וירח קדרו (יואל ב, י), קודר134 הלכתי בלא חמה (איוב ל, כח), קדרתי שמה החזיקתני135 (יר’ ח, כא), ושעריה אומללו136 קדרו לארץ (יר’ יד, ב), כאבל אם קודר137 שחותי (תה’ לה, יד), וקודרים138 שגבו ישע (איוב ה, יא). הקדרים מני קרח (איוב ו, טז), פירושו הנחלים הקודרים מהתחלת זמן הקרח שירבו המים ויכנסו שטפי הארץ בהם ויחשכו המים עד שהשלג כשיפול בהם מתכסה בהם לבנו139לרב140 חשכותם ואף על פי כן לעתים נצמתים אותם141 המים אף על פי שהיו רבים ונכזבה תוחלת הולכי דרכים בהם, כן נכזבה תוחלתי בחברי אלה. והשם אלביש שמים קדרות (יש’ נ, ג). ומשקל אחר וכי הלכנו קדורנית142 (מל' ג, יד). והפעל הכבד ואקדיר143 עליו לבנון (יח’ לא, טו). וההתפעל והשמים התקדרו עבים ורוח (מל"א יח, מה), ענין הכל 144החשכה. ומה שנאמר ממנו בענין שפלות שהוא גם כן ענין חשכה וכלם145 ענין אחד. ומזה קראו לכלי שמבשלין בו קדרה146 לפי שהיא שחורה מתה
י. בבלי, קידושין נו ע"ב
יא. בבלי, פסחים יז ע"א
יב. בבלי, פסחים יז ע"א
יג. בבלי, פסחים יז ע"א
וקדש הוא ובגדיו (שמ’ כט, כא), כי קדשו (במ’ יז, ב), אל תגע בי כי קדשתיך (יש’ סה, ה)148, פירושו קדשתי ממך. ואף כי היום יקדש בכלי (שמ"א כא, ו), פן תקדש המלאה הזרע (דב’ כב, ט), פן תאסר בהנאה כקדש. וכן אמרו רבותינו ז"ל [י] מניין149 לכלאי הכרם שאסורין150 בהנאה? נאמר כאן151 איש152 כי יקדיש קדש153את ביתו154 ונאמר כאן פן תקדש המלאה הזרע155. מה להלן אסור בהנאה אף כאן אסור בהנאה. וכן אל156 כל מאכל היקדש (חגי ב, יב) ופירושו157 היטמא, כלומר שיאסר מפני טומאתו כקדש שהוא אסור. ופירוש הפסוק ששאל חגי לכהנים תורת הטמאות158 , אולי שכחו בגלות, ושאל להם אם ישא איש בשר קדש בכנף בגדו (חגי ב, יב) פירושו בכנף בגדו שהוא טמא שנגע בשרץ, ונשא בשר קדש בכנף בגדו הנה הכנף ראשון לטומאה ובשר קדש שני, ונגע בכנפו על159 הלחם (חגי ב, יב) פירושו במה שבכנפו והוא 160בשר נגע בו אל הלחם או אל הנזש183כמוה שאם פסולה היא החטאת כגוף184 פגול185 או פסול אחר יפסל הנוגע בה ואם כשרה היא יאכל הנוגע בה כחמור שבה, כלומר אם נגע בשר שלמים שנשחטו186 מאתמול בחטאת שנשחטה היום נאכל אותו בשר שלמים בו ביום בלבד כדין שלמים הנאכלים לשני ימים ולילה אחד187, אבל לו188 בלילה כבשר חטאת189 שהחטאת נאכלת ליום ולילה. הנה לפי שהחומרא עכש190ו בבשר שלמים נאכלת כדין בשר שלמים, ואם החומרא בבשר חטאת191 כגון שנשחטו היום החטאות192 והשלמים ונגע בשר השלמים בחטאת נאכל כדין חטאת היום והלילה בלבד אבל לא למחר כשאר בשר שלמים. וזהו פירוש יאכל כחמור שבה. כל הנוגע193 במזבח יקדש (שמ’ כט, לז), אפלו194 קרבן פסול שעלה עליו קדשו המזבח להכשירו, וכיון שעלה לא ירד והוא שיהא ראוי למזבח אלא שנפסל באחד מהדברים הפוסלין195 הקרבן. וכן כל הנוגע196 בהן197 יקדש (שמ’ ל, כט), שנאמר בכלי שרת משנכנס לתוכו קדש קדושת הגוף ליפסל באחד מן הדברים הנפסלין198 הדברים שיש להם קדושת הגוף ואינו נפדה לצאת לחולין. והשם קדש הוא (שמ’ כט, לד), והקבוץ לכל הקדשים מקדשי י"י199, ואיש את קדשיו לו יהיו (במ’ ה, י). ובלא חטף כצאן קדשים (יח’ לו, לח), קדשי בזית (יח’ כב, ח). ומשקל אחר את מקדשו ממנו (במ’ יח, כט), ובית הקדש נקרא מקדש. ועשו לי מקדש (שמ’ כה, ח), ומקדשי תיראו (וי’ יט, ל), והקבוץ והטף אל מקדשים (יח’ כא, ז). חללת מקדשיך200וכן ארמון המלך לפי שהוא כמקדש שלא יכנסו שם אלא היהודים201 נקרא כן כי מקדש מלך הוא (עמ’ ז, יג), ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל (יש’ טז, יב)202. ויש מפרשין203 מזה והיה למקדש (יש’ ח, יד), כלומר מלך204 שילך אדם להשגב בו. ולזה הפירוש יהיה פירוש לשני בתי ישראל (יש’ ח, יד) לאחד טוב ולאחד לרע, כי שבנא וסיעתו תשלימו205 עם מלך אשור וחזקיה וסיעתו לא השלימו. וזהו שאמר לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר (יש’ ח, יד) נראה כי מקצת העם היו206 קושרין ומורדין207 לתת העיר208 ביד מלך אשור. ואמר לחזקיה וסיעתו יהיה שם הקדוש ברוך הוא למקדש ולארמון להשגב בו ולבית הקושרים יהיה לאבן נגף ולצור מכשול. ויש לפרש עוד למקדש להזמנה כלומר להזמנת פורענות כלומר למכשול יהיה לפניהם כמו שאמר ונתתי מכשל209 לפניו (יח' ג, כ). ויהיה פירוש שני בתי ישראל פקח בן רמליהו ושבנא וסיעתו, כי שניהם יהיו210 רוצים במפלת מלכות בית דוד. ויהיה פירוש ליושב ירושלם בעבור יושב211 והוא חזקיהו212 וסיעתו. ואהי להם למקדש מעט (יח’ יא, טז), על דרך מגדל עוז שם י"י (מש' יח, י), כלומר שהם נשביד213נשגבים כי214 מעט בעודם בגלות. ונחלו מקדשיהם (יח’ ז, כד), כמו מקדשיהם, אלא שהוא משקל אחר האחד ממנו מקדש בשקל למתעב גוי (יש' נט, ז). והתאר קדש הוא (במ’ ו, ח), קדושים215 יהיו לאלהיהם (וי’ כא, ו). והנפעל ונקדש בכבודי216 (שמ’ כט, מג), ונקדשתי בתוך בני ישראל (וי' כב, לב)217, בקרובי218 אקדש (וי’ י, ג). וההתפעל והתגדלתי והתקדשתי (יח’ לח, כג), לא התקדשו למדי (דה"ב ל, ג), והיא מתקדשת מטומאתה219 (שמ"ב יא, ד), המתקדשים והמטהרים (יש’ סו, יז). והפעל הכבד ויקדש אתו (בר’ ב, ג), קדש לי כל בכור (שמ’ יג, ב). ולא יקדשו את העם בבגדיהם (יח’ מד, יט), פירושו שלא יקדשו אותם במגעם220 בהם בבגדי כהונה, כי אם יגעו העם בבגדיהם ידמה שהעם221 קדושים כמו הם222. וכן תרגם יונתן ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון. ודבר223 אחר אשר ק224הקדיש (שמ"ב ח, יא), הקדשתי אותם225 לי (במ’ ח, יז). כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש (דב’ טו, יט), פירושו אף על פי שקדושתו מרחם צריך לומר הרי הוא קדוש לבכורה. 226והקדישו את קדוש יעקב (יש’ כט, כג), פירושו יתנו לו הקדושה בתהלתם. וענין אחר קדשו עליה מלחמה (יר’ ו, ד), קדשו עצרה (מל"ב י, כ)227, ויקדשו את קדש הגליל228 בהר נפתלי (יהו’ כ, ז), ויקדש את ישי ואת בניו (שמ"א טז, ה). וכבד אחר הקדיש קרואיו229 (צפ’ א, ז), והקדישה230 ליום הרגה231 (יר’ יב, ג). וההתפעל כליל232 התקדש חג (יש’ ל, כט), התקדשו ובאתם אתי בזבח (שמ"א טז, ה). והשם והיה למקדש (יש’ ח, יד), ענינם233 והדומים234 להם ענין הזמנה. ונכון הוא להיות כליל התקדש חג, 235מהענין הראשון כלומר הלילה הזה שימות בו חיל סנחריב יהיה לכם שמחה כלילה שמקדישין236 בו החג והוא ליל הפסח. וגם קדש היה בארץ (מל"א יד, כד), וחיתם בקדשים (איוב לו, יד), ויעבר הקדשים מן הארץ (מל"א טו, יב), לא תהיה קדשה (דב’ כג, יח), ולא יהיה קדש (דב’ כג, יח), כלם ענינם שהם מזומנים למשכב.
148. ] אל תגש בי כי קדשתיך (יש’ סה, ה) BL
149. מניין] מנין BL
150. שאסורין] שאסורים BL
151. כאן] להלן BL
152. איש] ואיש BL
153. נוסף קדש] BL
154. חסר] קדש לי"י BL
155. נוסף המלאה הזרע] BL
156. אל] ואל BL
157. ופירושו] פירושו BL
158. הטמאות] הטומאות BL
159. על] אל BL
160. חסר] ה BL
161. הנזיד] הנזיד BL
162. אלו] אליו BL
163. שיני] שני BL
164. לו] לא BL
165. נוסף ] BL
166. חסר] ז"ל BL
167. שאמרו] שאמר BL
168. הרביעי] הרביע BL
169. חסר] דרך BL
170. השאלה] ההשאלה BL
171. הכנף] שהכנף BL
172. שיני] שני BL
173. חסר] ז"ל BL
174. חסר] ו BL
175. מהם] מהן BL
176. מי שאמר] שאמרו BL
177. מהם] מהן BL
178. וכראוי] וכראוי BL
179. מהם] מהן BL
180. שאומרים] שאמרו BL
181. ומה] ומזה BL
182. כאלו] כאילו BL
183. נוסף ש] BL
184. כגוף] כגון BL
185. פגול] פיגול BL
186. שנשחטו] שנשחט BL
187. אחד] אחת BL
188. לו] לא BL
189. חטאת] החטאת BL
190. חסר] י BL
191. חטאת] החטאת BL
192. החטאות] החטאת BL
193. הנוגע] הנגע BL
194. אפלו] אפילו BL
195. הפוסלין] הפוסלים BL
196. הנוגע] הנגע BL
197. בהן] בהם BL
198. הנפסלין] הפוסלים BL
199. לכל הקדשים מקדשי י"י] מקדשי הקדשים (וי’ כא, כב) BL
200. נוסף חללת מקדשיך] BL
201. היהודים] הידועים BL
202. חסר] , חללת מקדשיך להתפלל ולא יוכל (יש’ טז, יב), חללת מקדשיך (יח’ כח, יח) BL
203. מפרשין] מפרשים BL
204. מלך] מקום BL
205. תשלימו] השלימו BL
206. היו] היה BL
207. ומורדין] ומורדים BL
208. העיר] עיר BL
209. מכשל] מכשול BL
210. יהיו] היו BL
211. חסר] ירושלם BL
212. חזקיהו] חזקיה BL
213. נוסף נשביד] BL
214. כי] בו BL
215. קדושים] קדשים BL
216. בכבודי] בכבדי BL
217. ] ונקדשתי בכם לעיני הגוים (יח’ כ, מא) BL
218. בקרובי] בקרבי BL
219. מטומאתה] מטמאתה BL
220. במגעם] בנגעם BL
221. שהעם] שהם BL
222. כמו הם] כמוהם BL
223. ודבר] וכבד BL
224. נוסף ק] BL
225. אותם] אתם BL
226. חסר] לא יקדיש איש אתו (וי’ כז, כו), פירוש לא יקדישנו לקרבן אחר. BL
227. ] קדשו צום קראו עצרה (יואל א, יד) BL
228. הגליל] בגליל BL
229. קרואיו] קראיו BL
230. והקדישה] והקדשם BL
231. הרגה] הריגה BL
232. כליל] כליל BL
233. חסר] וכל BL
234. והדומים] הדומים BL
235. חסר] התקדשו ובאתם, BL
236. שמקדישין] שמקדשין BL
i. Dittographie
נקהלו היהודים (אס’ ט, ב), הנקהלים עליך (יח’ לח, ז), ויקהל העם על אהרן (שמ’ לב, א), ויהי בהקהל העדה (במ’ יז, ז), ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית י"י (יר’ כו, ט). והשם לעדה וקהל ועם רב (יח’ כו, ז). הקהל חקה אחת240 (במ’ טו, טו), הה"א ה"א הקריאה כה"א האמור בית יעקב (מי' ב, ז), הדור אתם ראו דבר י"י (יר' ב, לא). ומשקל אחר ואתן עליהם קהלה גדולה241 (נחמ’ ה, ז), קהלת יעקב (דב’ לג, ד). והכבד ואת כל העדה הקהילו (במ’ א' יח), הקהל את העם (דב’ לא, יב), ובהקהיל את הקהל (במ’ י, ז). והשם במקהלים אברך י"י (תה’ כו, יב). ובקבוץ הנקבות במקהלות אברך242 אלהים (תה’ סח, כז).
243 ולא תקיא אתכם הארץ (וי’ כ, כב), ויקא את יונה (יונה ב, יא). 244והקאתו (מש’ כה, טז). והשם קיא צואה245 (יש’ כח, ח), פירושו קיא וצואה. כהתעוות246 שכור בקיאו (יש’ יט, יד), וספק מואב בקיאו (יר’ מח, כו). והורכבה זאת המלה עם מלת קלון, וקיקלון על כבודך (חב' ב, טז). ובצרי ככלב שב על קאו (מש’ כו, יא). ענין ההקאה ידוע.
וקוי י"י המה ירשו251 ה252ארץ (תה’ לז, ט), אשר לא יבושו253 קוי (יש’ מט, כג). ובתמורת הוא"ו254 ביו"ד וקויי255 י"י יחליפו כח (יש’ מ, לא), ויו"ד הרבוי חסרה מהמכתב ונשארה במבטא. והשם מקוה ישראל (יר’ יד, ח). ומשקל אחר ויכלו באפם תקוה (איוב ז, ו), ותקותי מי ישורנה (איוב יז, טו). והכבד קויתי י"י קותה נפשי (תה’ קל, ה), אם אקוה שאול ביתי (איוב יז, יג), ויקו לעשות ענבים (יש’ ה, ב), יקו לאור256 (איוב ג, ט), כלם ענין הסבר והתוחלת. וענין אחר ונקוו אליה כל הגוים (יר’ ג, יז), יקוו המים (בר’ א, ט). והשם מקוה מים (וי’ יא, לו). ובלשון נקבה ומקוה עשיתם בין החומותים257 (יש’ כב, יא),ענינם ענין קבוץ. וענין שלישי קו המדה (יר’ לא, לט), וקו שלשים באמה יסב אתו (מל"א ז, כג). קו קו ומבוסה (יש’ יח, ב), מעט אחר מעט בוססוהו258 כמו שהבונה259 נוטה קו260 מעט אשר261 מעט. ומעט262ומשקל אחר את תקות חוט השני (יהו’ ב, יח), ונסמך אל חוט כמו אדמת עפר (דנ' יא, ב). ויונתן תרגם תורא דחוט זהוריתא. ותרגם שפה לפיו סביב263(שמ' כח, לב) תורא יהא מקף לפומיה. אם כן דעת התרגום בתקות חוט השני שפת בגד אדום. ויתכן להיות מזה ויכלו באפם תקוה, לפי שהמשיל ימיו לכלי האורג שבו חוט הערב. ומזה הענין ומקוה סוחרי264 המלך יקחו מקוה במחיר (מל"א י, כח), כלומר שהיו סוחרי המלך מוציאים הסוסים ממצרים והיו לוקחין265 בירושלם במחיר הסוסים מקוה שהיו מוליכים למצרים. ובדברי הימים266מקוא יקחו במחיר (דה"ב א, טז), כתוב באל"ף. ויתכן כי המקוה267היו מוציאים268 ממצרים כמו הסוסים כי כן מצאנו כי מלאכת הפשתן ועבודתו הוא במצרים יותר משאר הארצות. וכן אמר ובשו עבדי269 פשתים שריקות (יש' יט, ט), וכן ושש270 ברקמה ממצרים (יח' כז, ז). ופירוש יקחו מקוה במחיר (מל"א י, כח)בפי271לפי שהסוסים לא היו מוציאים272 במחיר273 כי פרעה נתן לשלמה מוצא הסוסים שיוכל להוציא הוא הסוסים274 ככל275 רצונו, וכל מי שיוציא סוסים ממלכי הארץ גם כן ממצרים שיוציאו על ידי שלמה ולו יתנו מה שהיו נותנין276 למלךכ
251. ירשו] יירשו BL
252. נוסף ה] BL
253. יבושו] יבשו BL
254. הוא"ו] הו"ו BL
255. וקויי] וקוי BL
256. חסר] ועין BL
257. החומותים] החמתים BL
258. בוססוהו] יבוססהו BL
259. שהבונה] שהבונה BL
260. קו] הקו BL
261. אשר] אחד BL
262. נוסף ומעט] BL
263. נוסף סביב] BL
264. סוחרי] סחרי BL
265. לוקחין] לוקחים BL
266. נוסף ובדברי הימים] BL
267. נוסף המקוה] BL
268. חסר] המקוה BL
269. עבדי] עובדי BL
270. ושש] שש BL
271. נוסף בפי] BL
272. חסר] אותם סוחרי שלמה BL
273. – חסר מחמת הדומות ] אבל המקוה היו מוציאים במחיר, BL
274. הסוסים] סוסים BL
275. ככל] בכל BL
276. נותנין] נותנים BL
277. למלךכי] למלך BL
278. הפסוק] הכתוב BL
279. מלך] המלך BL
280. מוציאין] מוציאים BL
281. מוציאין] מוציאים BL
282. מוציאין] מוציאים BL
283. נותנין] נותנים BL
284. חסר] ממצרים BL
285. מוציאין] מוציאים BL
286. נותנין] נותנים BL
287. אתו] אותו BL
288. המוציא] המוצא BL
289. בנטיית] בנטות BL
290. והחקה] והחוקה BL
יד. בבלי, ברכות יח ע"ב
ארבעים שנה אקוט בדור (תה’ צה, י), ובר291בשרק. ובחלם292 אשר יקוט כסלו (איוב ח, יד). וההתפעל ראיתי בוגדים ואתקוטטה (תה’ קיט, קנט), ובתקוממיך אתקוטט (תה’ קלט, כא). והנפעל ונקוטות ם293 בפניכם (יח’ כ, מג). והביא רבי יהודה ונקוטו294 בפניהם (יח’ ו, ט), בבנין295 נפעל מנחי העי"ן דומה שמצאו בספריו רפה. ורבי יונה כתב שמצאו דגש, וכן מצאנוהו בספרים מדויקים. ובמסורת296 עליו לית ודגש. ואם כן יהיה מפעלי הכפל. וכן נקטה נפשי בחיי (איוב י, א), בפלס ורחבה ונסבה (יח' מא, ז), ענינם ענין כריתה. ומן הענין הזה והשרש הזה לפי דעתי כמעט קט (יח’ טז, מז). ויש לפרש ראיתי בוגדים ואתקוטטה (תה' קיט, קנה), ובתקוממיך אתקוטט (תה' קלט, כא), ענין קטטה שהוא ענין מריבה בדברי רבותינו ז"ל [יד]. וכן יתכן להיות מזה ארבעים שנה אקוט בדור, כלומר שהיה בקטטה בדור המדבר, ואף על פי כן אינינו297 רחוק מן הענין שפרשנו298.
הקול קול יעקב (בר’ כז, כב), ושמעו לקולך299 (שמ’ ג, יח), שמע בקולי300 (בר’ כז, ח). קול נגידים נחבאו (איוב כט, י), פירושו לקולי נגידים נחבאו. או פירושו בלא חסרון כמו שכתבנו אותו עם חבריו301 בשרש אוה. וקול שופר302 (שמ’ יט, טז), הלא303 קול רגלי אדניו אחריו (מל"ב ו, לב), ויהי קולות304 וברקים (שמ’ יט, טז), ו305ידוע. יש מהם הקול עם הדבור306 ויש בלא דבור307. קולה כנחש ילך (יר’ מו, כב), פירושו קול צעקת מצרים ילך, כי בחיל יראו308 אלים309 ובקרדומות להשחיתה. ואמר כנחש כמו קול הנחש שהולך למרחוק. ומצאנו הליכה בקול קול י"י אלהים מתהלך בגן (בר’ ג, ח). ויונתן תרגם נקוש זיניהן310 כזוין311 זחלין.
טו. בראשית רבה סח, ט
וקאם שאון בעמך (הו' י, יד), נכתבה בו האל"ף נחה שהיא עי"ן הפועל312. ולא קם נביא עוד (דב’ לד, י), עתה אקום (יש’ לג, י), ויקם שדה עפרון (בר’ כג, יז), קום התהלך בארץ (בר’ יג, יז), ולא תוסיף קום (יש' כד, כ)313, יקום314 אבי ויאכל315 (בר’ כז, לא), קום נא שבה (בר’ כז, יט), ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה316(במ’ יא, לב), כי קמו בי עידי317 שקר (תה’ כז, יג), בת קמה באמה (מי’ ז, ו), ויקם בי כחשו318 (איוב טז, ח), ולא קמה עוד רוח (יהו’ ב, יא). ועיניו קמה (שמ"א ד, טו), כי קמו עיניו משבו319 (מל"א יד, ד), ואמר לשון קימה בעין 320כאשר תכהינה עיני האדם לעת הזקנה321 יתקמטו יתרי העין ותקום העין ותכנס למעלה.322 כל הקמים עליך (שמ"ב יח, לא), שאון קמיך (תה’ עד, כג), ואל יושבי323 לב קמי (יר’ נא, א), פרשו324 בו שהוא325 כשדים בא"ת ב"ש כאלו326 אמר ואל יושבי ארץ כשדים (יר' נא, לה)327. וכן 328 ששך (יר כה, כו) בבל בא"ת ב"ש. ויתכן להיות329לפרש שיהיה ארץ כשדים חסר כאלו330 אמר יושבי ארץ כשדים וסמך הכתוב331על המבין לפי שזכר בבל.332 מנהג הכתוב333בהרבה מקומות. ויהיה334לב335 קמי כמשמעו לב אויבי, 336ויהיה תכונת הפסוק כן ואל לב קמי יושבי337 ארץ כשדים. ויונתן תרגם הפסוק כן כדנן אמר י"י 338הא אנא מייתי על בבל ועל יסתמתומן362 אל ומן קום. ושם במשקל אחר בתוספת יו"ד וימח את כל היקום (בר’ ו, כג), ואת כל היקום אשר ברגליהם (דב’ יא, ו), והוא שם כלל לכל חי על האדמה. ושם במשקל אחר אם לא נכחד קימנו (איוב כב, כ), והוא כמו קימנו בצר"י רוצה לומר יקומנו, פרושו363 באמת לא נכחד יקומנו364 מהכיל365 במבול, כי נשארו נח ובניו, ויתרם אכלה 366 (איוב כב, כ), פירושו יתר עם367הרשעים והם שהיו אחר כן בסדם368 ועמורה. ושם במשקל אחר 369ושמתי מקום (שמ"ב ז, י), ונתתי לך מקום370והוא בלשון זכר ברוב. ובלשון נקבה ולא עוד תשורנו מקום371 (איוב כ, ט). והקבוץ באחד המקומות372 (שמ"ב יז, ט). ונזכר בלשון זכר וקובץ בלשון נקבות373. ואיזה374 מקום מנוחתי (יש’ סו, א), רוצה לומר למנוחתי, או באי זה מקום375 כי מקום אינו מקום376377. וזה מקום לא ידע אל (איוב יח, כא), חסר הנסמך ופירושו מקום איש שלא ידע אל. מקום שם קבר (יח’ לט, יא), הוא כמו הפוך מקום קבר שם. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ולעולם יבא על מלת אשר ועל שי"ן השמוש378 בסמיכות במקום אשר תשחט העולה379 (וי’ ו, יח), 380מקום אשר יוסף אסור שם (בר’ מ, ג), מקום אשר אסירי המלך381 (בר’ לט, כ), מקום שיפ382ל העץ שם יהוא (קה’ יא, ג). ורבותינו ז"ל [טו] כנו שמו של הקדוש ברוך הוא מקום לפי שהוא מקומו של עולם383 כמו שנקרא גם כן מעון, מעונה אלהי קדם (דב' לג, כז). ויש מפרשים כי ריוח384 והצלה יעמוד385 ממקום אחר (אס’ ד, יד), רמז386 להקדוש ברוך הוא לעיל שמא הצו387 לכתוב השם במגלה כמו388 שנכתבה עם ספרי פרס מדי389.
312. הפועל] הפעל BL
313. ] לא תוסף קום (עמ’ ה, ב) BL
314. יקום] יקם BL
315. ויאכל] ויאכל BL
316. נוסף וכל הלילה] BL
317. עידי] עדי BL
318. כחשו] כחשי BL
319. משבו] משיבו BL
320. חסר] כי BL
321. הזקנה] הזוקן BL
322. חסר] ויש מפרשים לפי ענינו ענין כליון עינים. ותרגם יונתן כלו עיניהם (יר' יד, ו) קמא עיניהון. וכן תרגם ועיניו קמה, כי קמו עיניו משיבו קמא. BL
323. יושבי] ישבי BL
324. פרשו] פירשו BL
325. שהוא] שהם BL
326. כאלו] כאילו BL
327. ] יושבי כשדים (יר' נא, לה) BL
328. חסר] ו BL
329. נוסף להיות] BL
330. כאלו] כאילו BL
331. נוסף הכתוב] BL
332. חסר] וכן BL
333. נוסף הכתוב] BL
334. נוסף ויהיה] BL
335. לב] ולב BL
336. חסר] כמו תהרס קמיך (שמ’ טו, ז), לשמצה בקמיהם (שמ’ לב, כה), והדומים להם. ונקראו האויבים קמים לפי שקמים על שכנגדם לרעה. BL
337. יושבי] ישבי BL
338. חסר] צבאות BL
339. יסתבי] יתבי BL
340. קטולין] קטולי BL
341. מחבלא] מחבלה BL
342. ובמשקל] ומשקל BL
343. מכף] ומכף BL
344. נוסף ארם ומכף מלך] BL
345. גדועים] גדעים BL
346. וכמהו] וכמוהו BL
347. חסר] , והוא משל על הגדולים והשרים BL
348. טרם] קודם BL
349. כאחד] כאחת BL
350. תעמד] תעמוד BL
351. בחלם] בחולם BL
352. אומר] אמר BL
353. קיים] קים BL
354. קיימו] קימו BL
355. הקימותי] הקימתי BL
356. פועלו] פעלו BL
357. הוקם] הקם BL
358. חסר] והעומד לאויב יקומם (מי’ ב, ח). BL
359. וממתקומי] ומתקוממי BL
360. נוסף ו] BL
361. פרשתיו] פירשתיו BL
362. ומן] מן BL
363. פרושו] פירוש BL
364. יקומנו] יקומינו BL
365. מהכיל] מכל וכל BL
366. חסר] אש BL
367. נוסף עם] BL
368. בסדם] בסדום BL
369. – חסר מחמת הדומות ] ושמתי לך מקום (שמ’ כא, יג), BL
370. נוסף ונתתי לך מקום] BL
371. מקום] מקומו BL
372. המקומות] המקומת BL
373. נקבות] נקבה BL
374. ואיזה] אי זה BL
375. חסר] מנוחתי, BL
376. נוסף מקום] BL
377. חסר] סמוך BL
378. השמוש] השימוש BL
379. העולה] העלה BL
380. חסר] במקום אשר נבראת (יח’ כא, לה), BL
381. חסר] אסורים BL
382. חסר] ו BL
383. חסר] ואין עולם מקומו BL
384. ריוח] רוח BL
385. חסר] ליהודים BL
386. חסר] בו BL
387. לעיל שמא הצו] לפי שלא רצו BL
388. כמו] לפי BL
389. פרס מדי] מדי ופרס BL
טז. משנה מועד קטן ג, ט
שא קינה (יח’ יט, א), קינה היא וקוננוהו390 (יח’ לב, טז), ויקונן ירמיהו (דה"ב לה, כה), וקראו למקוננות (יר’ ט, טז). בנות הגוים תקוננה אותה (יח’ לב, טז), הדגש לחסרון הכפל, ענין הספד. ופירשו רבותינו ז"ל [טז] קינה אחת אומרת וכלן391 עונות. ומשקל קנו392 שלש המאות393 משקל נחשו394 (שמ"ב כא, טז), פרשו395 רבי יונה להבת חניתו. וכתב אדני396 אבי ז"ל כי קנו397 הוא העץ וחסר הוא להבת רוצה398 לומר להבה399 קנו400. וכן בלשון ערבי אומר לעץ החנית אלקנה. ויתכן להיות פירוש קנו401 כובע או שרין.
שנהבים וקופים402 (מל"א י, כב), הקו"ף הוא שקורין לו בלעז שימי403 404חיה שצורת פניה דומה לצורת פני405 האדם406 ותופסת407 בידיה כמו האדם. ומן השרש הזה תקופת השנה (שמ’ לד, כב), לתקופת408 הימים (שמ"א א, כ), ותקופתו עד409 קצותם (תה’ יט, ז), והם מענין כי הקיפו ימי המשתה (איוב א, ה). 410יקף וקוף בענין אחד והוא ענין סבוב. ואמר תקופת השנה, לתקופת הימים, על תקופת השמש שישוב411 השמה לתקופתו412בסוף השנה413.
וקץ עליו העיט (יש’ יח, ו). קיץ414 וחרף (בר’ ח, כב), על קציך415 ועל קצירך (יש’ טז, ט), כלוב מלא416קיץ (עמ’ ח, א), פירושו 417מלא פירות הקיץ. וכן הלחם418 והקיץ (שמ"ב טז, ב), הפירות המיבשין419 בקיץ. וענין אחר קצתי בחיי (בר’ כז, מו), ויקוצו420 מפני בני ישראל (שמ’ א, יב), ויקץ מואב (במ’ כב, ג), ויקץ בישראל וימלך על ארם (מל"א יא, כה), ואל תקוץ421 בתוכחתו (מש’ ג, יא), בחלם. ואקוץ422 בם (וי’ כ, כג), בשרק. אשר אתה קץ (יש’ ז, טז). 423והכבד נעלה ביהודה ונקיצנה (יש’ ז, ו), כלומר עושה424 להם שיקוצו מפנינו. כלם ענין צוקה וצרה. ואמר ואקוץ425 בם על דרך משל כמו ותקצר נפשו בעמל ישראל (שופ' י, טז). וענין אחר לא הקיץ הנער (מל"ב ד, לא), הקיצותי426 ועודי עמך (תה’ קלט, יח), הקיצותי427 ואראה (יר’ לא, כו), העירה והקיצה (תה’ לה, כג), אשבעה בהקיץ תמונתך (תה’ יז, טו), והם מענין וייקץ יעקב (בר’ כח, טז), ויקץ וקוץ בענין אחד. וענין אחר בא הקץ (יח’ ז, ו), הקיץ428 עליה429 (יח’ ז, ג), הקיץ430 מענין קיץ431 ואף על פי שקץ מפעלי הכפל כי הדגש מורה עליו קצו, קצך, קצי432ועוד שהוא ענין קצץ כמו שאנו עתידים לזכרו. גם יתכן להיות433קץ מזה השרש והדגש תמורת הנח כמו ופטורי צצים (מל"א ו, יח). והתאר מזה הקיצונה434 (שמ’ כו, י), והיא אשר בקצה. וענין אחר קוץ435 ודרדר (בר’ ג, יח), קוצים כסוחים (יש’ לג, יב), ידוע. וענין אחר קווצותי436 רסיסי לילה (שה"ש ה, ב), קווצותיו437 תלתלים (שה"ש ה, יא), בדגש הצד"י הם מחלפות הראש ובשער438 חלף פרשתיו439.
414. קיץ] וקיץ BL
415. קציך] קיצך BL
416. נוסף מלא] BL
417. חסר] סל BL
418. הלחם] והלחם BL
419. המיבשין] שמיבשין BL
420. ויקוצו] ויקצו BL
421. תקוץ] תקץ BL
422. ואקוץ] ואקץ BL
423. חסר] ואפשר שיהיה ויקץ בישראל, פועל יוצא. BL
424. עושה] נעשה BL
425. ואקוץ] ואקץ BL
426. הקיצותי] הקיצתי BL
427. הקיצותי] הקיצתי BL
428. הקיץ] הקץ BL
429. עליה] עליך BL
430. הקיץ] הקץ BL
431. קיץ] קוץ BL
432. נוסף קצי] BL
433. נוסף להיות] BL
434. הקיצונה] הקיצנה BL
435. קוץ] וקוץ BL
436. קווצותי] קוצותי BL
437. קווצותיו] קוצותיו BL
438. ובשער] ובשרש BL
439. פרשתיו] פירשתיו BL
אני קרתי ושתיתי 440(מל"ב יט, כד). מקור מיים441 חיים (יר’ ב, יג). ופירושו קרתי באתי עד המקור, כלומר ששתיתי כל מימי הנהרות והיאורים מרב442 חילי443 עד באתי444 אל מקוריהם ושתיתי מימיהם445. ויונתן תרגם אנא הויתי חפר גובין446 ושתי מיין. והפעל הכבד כהקיר ביר מימיה כן הקרה רעתה (יר’ ו, ז). ומזה השרש וקורי עכביש יארגו (יש’ נט, ה), קוריהם לא יהיו לבגד (יש’ טו, ז), פ'רושו447 יריעה. ואדני448 אבי ז"ל פרשם449 כמו קורות450 בתינו (שה"ש א, יז), רוצה451 לומר כמו העכביש שתארג452 לכסות כמו קורות453.
זכר רבי יונה בזה השרש ולמוכיח בשער יקושון454 (יש’ כט, כא), ולפי דעתי שהוא מפעלי הכפל, 455עם התקוששו וקשו456 ושם נפרשנו בעזרת האל457.
ונקוטו458 בפניהם (יח’ ו, ט), נקטה נפשי בחיי (איוב י, א), בפלס ורחבה ונסבה (יח' מא, ז) ענינם ענין כריתה. וכבר זכרנום בשרש קוט.
458. ונקוטו] ונקטו BL
אם תקטל אלוה רשע (תה’ קלט, יט), הן יקטלני לו איחל (איוב יג, טו). והשם מהר עשו מקטל (עו' א, ט). קמץ מפני ה'466 ענינם ההרג.
466. חסרה'] ההפסק BL
קטונתי467 מכל החסדים (בר’ לב, יא), ותקטן עוד זאת בעיניך (שמ"ב ז, יט). והשם את468 המאור הקטן (בר’ ב, טו), קטן וגדול שם הוא (איוב ג, יט). קטני עבה (מל"א יב, י), רצוני469 לומה470 אצבעי הקטנה471. ובקמץ ודוד הוא הקטן (שמ"א יז, יד). והקבוץ הקטנים עם הגדולים472 (תה’ קטו, יג), לעשות קטנה או גדולה (במ’ כב, יח), כי מי בז ליום קטנות (זכ' ד, י). והמקור מן הפעל הכבד להקטין איפה (עמ’ ח, ה). ודקדוק קטני עבה כתבנו473 בחלק הדקדוק שהקדמנו בשער השמות.
יז. משנה מדות ב, ה
אשר קטרו שמה הכהנים (מל"ב כג, ח), וקטר מחמץ תודה (עמ’ ד, ה). מקטרת מור477 ולבונה (שה"ש ג, ו), כלומר שבגדיה מעושנים בסמים. והשם הלא את הקטר אשר קטרתם (יר’ מד, כא), בפלס והדבר אין בהם (יר' ה, יג). וכבד אחר והקטירם הכהן (וי’ ג, טז), להקטיר אשה (שמ’ ל, כ), בהטיבו את הנרות478 יקטירנה (שמ' ל, ז). ושלא נזכר פועלו479 ממנו כליל תקטר (וי’ ו, טו). והשם מקטר מגש לשמי (מל' א, יא), על משקל משחת מן 480 משחתם בהם (וי' כב, כה) כלומר בכל מקום קטרתמגש481לשמי ומנחה טהורה אלו צויתי להם. ורבי אברהם בן482 עזרא פרש483 גדול שמי בגוים (מל' א, יא) כלומר ממזרח שמש 484עד מבואו מגדלים שמי ואחשוב להם גדול שמי כאלו485 מגישים מנחה טהורה ומקטירים לפני לא כאשר אתם עושים שמקריבים486 לחם מגואל ומחללים שמי. וזה הוא487 שאמר אחריו ואתם מחללים אותו488 (מל' א, יב). ואדני489 אבי ז"ל פרש490 אף על פי שעובדים 491עבודה492זרה לשם493 י"י הם עובדים וכונתם לשמים. ואפשר שהוא פעול, ופירוש מקטר ומגש494 רוצה495 לומר ההקטרה על קטרת הסמים, וההגשה על הקרבנות והמנחה על מנחת הסלת. והשם ישימו קטורה באפך (דב’ לג, י). ובתי"ו ושים קטרת (במ’ יז, יח), ושמני וקטרתי (יח’ טז, יח), בקמץ חטף לקריאת בן אשר כמשפט ולקריאת בן נפתלי וקטרתי בפתח. וכן וקטרתי ושמני שמתי עליה496(יח’ כג, מא), פליגין. ומשקל אחר קיטור497 הארץ (בר’ יט, כט), כקיטור498 הכבשן (בר’ יט, כט) כי הייתי כנאד בקיטור499 (תה’ קיט, פג), דמה עור בשרו לנאד בקיטור כי הוא יבש. שלג וקיטור (תה’ קמח, ח), הוא הבל העולה מן הארץ שדומה לעשן. ושם המחתה שיושם בה הקטורת500 ובידו מקטרת להקטיר (דה"ב כו, יט), ואיש מקטרתו בידו (יח’ ח, יא), ושם למזבח שמקטירין עליו מקטר קטורת (שמ’ ל, א), פתח מפני הסמיכות. והקבוץ בלשון נקבות והוא משקל אחר ואת כל המקטרות הסירו (דה"ב ל, יד). בארבעת מקצעות501 החצר חצרות קטורות502 (יח’ מו, כב), פירושו קשורות, ותרגום ותקשר (בר' לח, כח) וקטרת. וכן בארמית עוד משרי503 קטרין (דנ' ה, יב), מתיר קשרים, 504קטרי חרציה505 משתריין506 (דנ' ה, ו), קשרי מתניו. ורוצה507 לומר חצרות קטורות מחוברות יחד508וקשורות509 זו בזו510, ובא על דרך ותקשר כל החומה עד חציה (נחמ' ג, לח). וכן תרגם יונתן דכתא511 מקטרן. ובמסכת מדות [יז], אומרים512 אין קטורות אלא שאינן מקורות.
477. מור] מר BL
478. הנרות] הנרת BL
479. פועלו] פעלו BL
480. חסר] כי BL
481. מגש] מוגשת BL
482. בן] אבן BL
483. פרש] פירש BL
484. חסר] ו BL
485. כאלו] כאילו BL
486. שמקריבים] שמקריבין BL
487. וזה הוא] וזהו BL
488. אותו] אתו BL
489. ואדני] ואדוני BL
490. פרש] פירש BL
491. חסר] שם BL
492. עבודה] לעבודה BL
493. לשם] שם BL
494. ומגש] מגש BL
495. רוצה] רצונו BL
496. נוסף שמתי עליה] BL
497. קיטור] קיטר BL
498. כקיטור] כקיטר BL
499. בקיטור] בקיטר BL
500. הקטורת] הקטרת BL
501. מקצעות] מקצעת BL
502. קטורות] קטרות BL
503. משרי] ומשרא BL
504. חסר] ו BL
505. חרציה] חרצה BL
506. משתריין] משתרין BL
507. ורוצה] ורצה BL
508. נוסף יחד] BL
509. חסר] בזויות החצר BL
510. חסר] הזוית וזו בזו הזוית BL
511. דכתא] דרתא BL
512. אומרים] אמרו BL
יח. משנה שבת ב, א
יט. בבלי, שבת כא ע"א
כ. בבלי, שבת כא ע"א
ויעל513 קיקיון (יונה ד, ו). ובמשנה [יח], ולא בשמן קיק. ואמרו בגמרא [יט] מאי 514 קיק? קיקיון דיונה. ופרשו515 רבנו516 שמואל בן חפני שהוא הנקרא בערבי אלכרוע517. ואמרו בגמרא518 [כ] 519 מאי קיק520קיקיון דיונה, ולצלולבא521 דמי ואפי522ואבי פשקי רבי, פירוש בין בצעי המים הוא גדל, ועל פום חנון523 מדלן יתיה, פירושו על פי החנויות מדלין אותו לצל, ומפרצדוהי524 עבדין משחא, פירושו525מגרעיניו עושין השמן526. ומצאתי פירש צלוליבא בתשובת527 הגאונים אילן סרק ויש528 במקומנו ועושין529 גרעינין ועושין מהן530 שמן וכל מי שיש לו צנה הרבה שותה שמנו531 ושמו בלשון ערבי אלכרוע532.
513. ויעל] וימן י"י אלהים BL
514. חסר] שמן BL
515. ופרשו] פירש BL
516. רבנו] רבי BL
517. אלכרוע] א"ל כרו"ע BL
518. ואמרו בגמרא] ואמר רבה בר בר חנה BL
519. חסר] לדידי חזי לי BL
520. נוסף מאי קיק] BL
521. ולצלולבא] ולצלוליבא BL
522. נוסף ואפי] BL
523. חנון] חנוון BL
524. ומפרצדוהי] ומפרצידוהי BL
525. נוסף פירושו] BL
526. השמן] שמן BL
527. בתשובת] בתשובות BL
528. ויש] יש BL
529. ועושין] ועושה BL
530. מהן] מהם BL
531. שמנו] ממנו BL
532. אלכרוע] א"ל כרו"ע BL
קיר המזבח (וי’ א, טו), נוגעת533 בקיר השני (מל"א ו, כז). נעשה נא עלית קיר קטנה534(מל"ב ד, י), פירושו כותל הידוע במשנה. וסמך עליה אל קיר כלומר שתהיה העליה בנויה בכותלים שהיא בנין אבנים לא במחיצות קנים והוצים. והקבוץ בלשון נקבות בקירות הבית (מל"א ו, ו), את גגו ואת קירותיו535 (שמ’ ל, ג), וקירותיו536 עץ (יח’ מא, כב). ובדרך השאלה537 קירות לבי הומה לי (יר’ ד, יט)538. והפעל539 ממנו וקרקר כל בני שת (במ’ כד, יז), ופ"א הפעל פתוחה ומשפטה חרק540. אבל התנועה541 משתנות בהרבה מקומות. מקרקר קיר542 (יש’ כב, ה), קיר543והיה544 משפטו מקרקר בצרי545. וענינם הריסת קיר546 כמו547 משרש מסיר השרש כן מקרקר הורס הקיר. ואמר קיר לתוספת קיר548פירוש549 כי די היה לו במקרקר כמו לצבא צבא (במ' ד, כג) ותשרש שרשיה (תה' פ, י) ויקסמו קסמים (מל"ב יז, יז).
533. נוגעת] נגעת BL
534. נוסף קטנה] BL
535. קירותיו] קירתיו BL
536. וקירותיו] וקירתיו BL
537. השאלה] ההשאלה BL
538. חסר] , אמר לבי מפני שהלב יש בו דפנות וחללים BL
539. חסר] הכבד BL
540. חרק] בחירק BL
541. התנועה] התנועות BL
542. קיר] קר BL
543. נוסף קיר] BL
544. והיה] היה BL
545. חסר] אלא שהתנועות משתנות BL
546. קיר] הקיר BL
547. חסר] שהוא BL
548. נוסף קיר] BL
549. פירוש] ביאור BL
כא. בבלי, יומא עה ע"ב
כב. ירושלמי, חלה ב, א
כג. בבלי, יבמות עט ע"א
כד. משנה שבת ג, ג
הן קלותי550 מה אשיבך (איוב מ, ד)551. והנפעל ונקלותי552 עוד מזאת (שמ"ב ו, כב), ובוזי יקלו (שמ"א ב, ל). על נקלה (יר’ ו, יד), פירושו על אמרה553 נקלה. ותקל גברתה (בר’ טז, ד). והכבד ומדוע הקלותני554 (שמ"ב יט, מד), להקל כל נכבדי ארץ (יש’ כג, ט) כלם והדומים555 ענין בזיון. ויתכן לפרש מזה כי מקללים להם בניו (שמ"א ג, יג), כמו שאמר ובוזי יקלו (שמ"א ב, ל). ובענין הקלות והם קרובים בענין קל הוא על פני מים (איוב כד, יח), קלים היו רודפינו556 (איכה ד, יט). ובהכפל הפ"א בלחם הקלוקל557 (במ’ כא, ו), פירשו רבותינו ז"ל [כא] בעבור שהיה המן נבלע באברים558 קראוהו כן. והשם והיה מקול559 זנותה (יר’ ג, ט), והמסרה560 עליו לית וחסר561 בקלילות562. ובדברי רבותינו563 [כב] מפרש564 אותו כמשמע565 ואמרו566 באשה ענתה567, מה568 טעם? והיה מקול569 זנותה ותחנף אל570 האבן ואל571 העץ. והנפעל יקלו רודפיכם572 (יש’ ל, טז), בחרק573 היו"ד ובדגש הקו"ף להבדיל בינו ובין ובוזי יקלו (שמ"א ב, ל). והפעל הכבד הקל ארצה זבולן574 (יש’ ח, כג). ובענין הקללה אביו ואמו קלל (וי’ כט, ט), 575לא תקלל חרש (וי’ יט, יד). כלה מקללוני (יר’ טו, ט), כבר זכרנו דקדוקו בחלק הדקדוק בטור השלישי. כי מקללים להם בניו (שמ"א ג, יג), וקלל במלכו (יש’ ח, כא). ושלא נזכר פועלו ממנו תקלל חלקתם בארץ (איוב כד, יח). והשם ברכה וקללה (דב’ יא, כו), כי קללת אלהים תלוי (דב' כא, כג), כלומר על שקלל את השם הוא576תלוי. ויש לפרשו מהענין הראשון כלומר בזיון אלהים577 תלוי578579. והוא הדין לכל הנתלים בארץ ישראל, כי שני טעמים יש לדבר, אחד כי קללת אלהים תלוי וזה הוא580 טעם למגדף ולעובד עבודה זרה שהיו נתלין581. ועוד טעם אחר582שלא תטמא את אדמתך (דב' כא, כג) והוא טעם גם לכל הנתלים בארץ ישראל כי המת בארץ שאינו נקבר טומאת הארץ היא. וכן עשה יהושע הנביא במלך העי ובחמש583 המלכים שצוה להורידם לערב ולעשות עליהם גל אבנים (יהו' ז, כו) וכן עתידים ישראל לעשות בהרוגי גוג 584מגוג כמו שכתוב וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ (יח' לט, יב) הרי אתה רואה שכל זמן שלא נקבר המת הוא טומאת הארץ. והטעם שלא קברו את בני שאול המוקעים עד נתך עליהם מים585 (שמ"ב כא, י) ולא נתנו לקבורה מניסן ועד תשרי וזהו מתחלת קציר עד נתך586 עליהם. פירשו רבותינו ז"ל [כג], כי לפיכך לא קברו אותם ואף על פי שכתוב לא תלין נבלתו על העץ (דב' כא, כג) 587מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש מן588 השמים589 בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו? אומרים להם בני מלכים הם, ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים, אמרו אין לך אומה ראויה להדבק בה כאומה זו. ובהכפל גם פ"א הפעל קלקל בחצים (יח’ כא, כו), וכל הגבעות התקלקלו (יר’ ד, כד). והם מענין קלקול בדברי רבותינו ז"ל שהוא ענין590 ההרס וההשחתה כמו שאמרו [כד] כל המקלקלין פטורין. וזולת זה נשתמשו הרבה בזה הלשון. ורבי יונה פרשם591 לשון תנועה בענין הקלות. וכן כתבם אדני592 אבי ז"ל רצה לומר קלקל בחצים (יח' כא, כו) צוה לירות חצים593 למעלה ואם יפול החץ לצד בני עמון ילך שם. וכן דעת יונתן שתרגם קשית בקרדא594 נחשת קלל (יח’ א, ז), פירושו הנחשת הממורט והזך. ומזה והוא לא פנים קלקל (קה’ י, י), כלומר שלא לוטשו פני הברזל. ומזה הענין חבר מנחם קלקל בחצים.
550. קלותי] קלתי BL
551. חסר] , כי קלות (נח' א, יד) BL
552. ונקלותי] ונקלתי BL
553. אמרה] אמירה BL
554. הקלותני] הקלתני BL
555. חסר] להם BL
556. רודפינו] רדפינו BL
557. הקלוקל] הקלקל BL
558. באברים] באיברים BL
559. מקול] מקל BL
560. והמסרה] והמסורת BL
561. וחסר] חסר BL
562. בקלילות] בקלילותא BL
563. חסר] ז"ל BL
564. מפרש] מפרשים BL
565. כמשמע] כמשמעו BL
566. חסר] קול BL
567. ענתה] ערוה BL
568. מה] ומה BL
569. מקול] מקל BL
570. אל] את BL
571. ואל] ואת BL
572. רודפיכם] רדפיכם BL
573. בחרק] בחירק BL
574. זבולן] זבלון BL
575. חסר] ומקלל אביו ואמו (שמ’ כא, יז), BL
576. נוסף הוא] BL
577. חסר] הוא BL
578. תלוי] התלוי BL
579. חסר] , שכשיראה אדם אותו תלוי אומר על שחרף וגדף הוא תלוי הנה הדבר בזיון אלהים BL
580. וזה הוא] וזהו BL
581. נתלין] נתלים BL
582. נוסף אחר] BL
583. ובחמש] ובחמשת BL
584. חסר] ו BL
585. עליהם מים] מים עליהם BL
586. חסר] מים BL
587. חסר] אמרו BL
588. מן] שם BL
589. השמים] שמים BL
590. ענין] מענין BL
591. פרשם] פירשם BL
592. אדני] אדוני BL
593. חצים] החצים BL
594. בקרדא] בגרריא BL
אשר קלם מלך בבל (יר’ כט, יד), אביב קלוי באש (וי’ ב, יד), מצות וקלוי (יהו’ ה, יא). והתאר ולחם וקלי וכרמל (וי’ כג, יד). ונכתב באל"ף איפת הקליא הזה (שמ"א ז, יז). ואדני595 אבי ז"ל פירש מזה כי כסלי מלאו נקלה (תה’ לח, ח), וכן מלא פניהם קלון (תה' פג, יז). ענינם ענין שריפה וצלייה596. וענין אחר ו597מקלה אביו ואמו (דב’ כז, טז). והנפעל ונקלה כבוד598 מואב (יש’ טז, יד), איש רש ונקלה (שמ"א יח, כג). כי כסלי מלאו נקלה (תה’ לח, יז), פירושו נגע נקלה. והשם שבעת קלון מכבוד (חב' ב, טז). וקיקלון על כבודך (חב' ב, טז), מלה מורכבת מן קיא וקיקלון599 ענינם ענין בזיון.
כה. בבלי, בכורות מ ע"א
כו. משנה שבת א, ו
שרוע וקלוט (וי’ כב, כג), הוא שרגלו אסופה וצרה. ורבותינו ז"ל פירשו [כה] שפרסותיו קלוטות כרגלי הסוס או החמור. ערי מקלט (במ’ לה, יא), שהיו קולטות וקובצות בתוכן הנסים שם. ובמשנה [כו] כדי שילקט602 את העין, כלומר שיקח הצבע ויקבצנו.
602. שילקט] שיקלוט BL
לעג וקלס לכל סביבותנו603(תה’ מד, יד), לחרפה ולקלס כל היום (יר’ כ, ח), בשש נקדות604. ומשקל אחר וקלסה לכל הארצות (יח’ כב, ד), ענין הלעג והבוז. וההתפעל בו נופל על המלעיג והוא קשור עם בי"ת והוא במלכים יתקלס (חב' א, י), יתקלסו בך (יח’ כב, ה), ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח605(מל"ב ב, כג). ולפי שיתמיד הלעג עליהם הנה הוא מתפעל כלעג606 בהם. ופעם הלשון הזה נופל על השבח כמו ולא היית כזונה לקלס אתנן (יח’ טז, לא), כלומר לשבח אתנן שלוקחת אותו. ויתכן להיות בענין זה והוא במלכים יתקלס (חב' א, י), כלומר ישתבח בהם. אבל למה שאמר אחריו ורוזנים משחק לו ידמה 607 הענין הראשון יותר. וכן תרגם יונתן והוא על מלכיא מתלעב. ובענין השבח אומרים608 בקדיש ויתעלה ויתקלס. אבל רב עמרם גאון ז"ל כתב בסדר609 בתפלות610 שחבר שאין ראוי לומר ויתקלס. וגם יש לפרש לקלס אתנן, מענין הלעג והבוז, ויהיה כל הלשון כענין611 לעג ובוז. והענין כי הזונה לועגת לאתנן אחר שלקחה אותו לועגת612 על זונה613 אחריה ומבזה614 אותו בלבה לפי שנפתה לדבריה ונדח במתק שפתיה. או ענינו כי הזונה לועגת לאתנן עצמו בפני הזונה ומבזה615 אותו כדי שירבה לה אתנן616 ואת לא די שהיית617 כזונה בזה הענין אלא שותה618 את נדניך.
603. נוסף לכל סביבותנו] BL
604. נקדות] נקודות BL
605. נוסף עלה קרח] BL
606. כלעג] הלעג BL
607. חסר] מן BL
608. אומרים] אמרו BL
609. בסדר] בסדור BL
610. בתפלות] תפלות BL
611. כענין] בענין BL
612. לועגת] ולועגת BL
613. זונה] הזונה BL
614. ומבזה] ותבזה BL
615. ומבזה] ותבזה BL
616. אתנן] לאתנן BL
617. שהיית] שלא היית BL
618. שותה] שנתת BL
כל זה קולע619 באבן (שופ’ כ, טז)620. והכבד ויקח משם אבן ויקלע (שמ"א יז, מט), ואת נפש אויביך621 יקלענה (שמ"א כה, כט).והשם בקלע ובאבן (שמ"א יז, נ) סגול. בתוך כף הקלע (שמ"א כה, כט)622 וקלעו בידו (שמ"א יז, מ), פרונדא בלעז. הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת (יר’ י, יח), דמה אותו623 לאבן בתוך הקלע כלומר ככה ישליכם. ויסבו הקלעים (מל"ב ג, כה), תאר למשליכי624 בקלע. מסב קלע (מל"א ו, כט), וקלע עליהםמקל625מקלעות כרובים (מל"א ו, לב), מקלעת פקעים (מל"א ו, יח), פתוח626. ואולי הם627 פתוחים כפתוח הקלע שזכרנו. קלעים לחצר (שמ’ כז, ט), פירושו יריעות. ונקראו כן כי נעשו מעשה פתוח. ושני קלעים הדלת השני628 גלילים (שמ’ כז, ט) ענינו כמו צלעים כמו שאמר שני צלעים הדלת האחת. ומה שאמר קלעים לפי שהצלעים היו מעשה קלעים. ויונתן תרגם שניהם צירין.
כז. בבלי, בבא מציעא פז ע"א
כח. משנה סוכה ג, א
ותקמטני לעד היה (איוב טז, ח), ענין הקמוט ידוע בדברי רבותינו ז"ל [כז] אחר שבלה הבשר ורבו הקמטין וזולת זה ממה שזכרו בזה הענין רונצא637 בלעז. וזהו שאמר ויקם כי כחשי כי מפני כחש הבשר יתקמט העור. ושלא נזכר פועלו638 ממנו אשר קמטו ולא עת (איוב כב, טז), והוא על דרך ההשאלה639 מזה הענין כלומר שנכרתו בלא עתם כאלו640 בא עת זקנתם למות, ועת הזוקן הוא עת הקמוט. או יהיה קמטו בענינו נכרתו כמו הפוך בדברי רבותינו ז"ל [כח], קטום.
כט. בבלי, מנחות יא ע"א
וקמץ משם מלא קמצו (וי’ ב, ב), ענין קבוץ ואסיפה, ורוצה641 לומר מלא קמצו מלא אגרופו כשאוסף אצבעותיו על642 כף היד. ובדברי רבותינו ז"ל [כט], כיצד הוא עושה פושט שלש אצבעותיו על פס ידו ומוחק בגודלו מלמעלה ובאצבעו הקטנה643 מלמטה. וככה ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים (בר’ מא, מז), 644 רוצה645 לומר שהוציאה הארץ תבואה רבה מפרוטה אחת קמצים.
קמוש וחוח (יש’ לד, יג), והנה עלה כלו קמשונים (מש’ כד, לא), מין ממיני הקוצים, ופירשו בו646אורטיגא647 בלעז.
אשר שם צפרים יקננו (תה’ קד, יז), מקננת בארזים (יר’ כב, כג), כבר זכרנו דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק בטור השלישי והיו כיונה תקונן648 בעברי פי פחת (יר’ מח, כח), שמה קננה קפוז (יש’ לד, טו). ובא קל בסעפותיו קננו כל עוף השמים (יח’ לא, ו). 649קן לה (תה’ פד, ד). ובסמוך קן צפור (דב’ כב, ו), בפתח. ואומר650 עם קני אגוע (איוב כט, יח), כלומר במקום מלוני ומכוני. וכן אם651 בין כוכבים שים קנך (עו' ד). והקבוץ קנים תעשה את התבה (בר’ ו, יד). כנשר יעיר קנו (דב’ לב, יא), רוצה652 לומר אפרוחי קנו.
תחת אשר קנא לאלהיו (במ’ כה, יג), וקנא את אשתו (במ’ ה, יד). המקנא אתה לי (במ’ יא, כט), פירושו בעבורי. וכן אשר קנא לאלהיו, וקנא653בעבור אלהיו. בקנאתו לבני ישראל ויהודה (שמ"ב כא, ב), בעבור בני ישראל, בעבור שרמו הגבעונים654, רצה שאול להכותם ולכלותם מנחלת י"י655 והכה מהם הרבה656 והרג אותם. ויקנאו בו אחיו (בר’ לז, יא), קל הנו"ן. וכן ויקנאו אותו657 פלשתים (בר’ כו, יד). באו658 כן להקל כי משפטם להדגש. וכבר זכרנו הדומים להם בחלק הדקדוק. ותקנא רחל באחותה659 (בר’ ל, א). והתאר כי י"י קנא שמו (שמ’ לד, יד). ומשקל אחר קנוא ונוקם י"י (נח' א, ב). והשם660 רוח קנאה (במ’ ה, יד), בקנאתי לי"י (מל"ב י, טו). והקבוץ כי מנחת קנאות661 היא662 (במ’ ה, טו). והפעל הנוסף יקניאוהו663 בזרים (דב’ לב, טז), סמל הקנאה הזאת664המקנא665 (יח’ ח, ג), ובא כדרך בעלי הה"א ומשפטו מקניא בפלס משגיא לגוים (איוב יב, כג). ואני אקניאם בלא עם (דב’ לב, כא), כלם666 מהפעל667 הנוסף כי הם יוצאים לשלישי. וכן מהדגוש668 הם קנאוני בלא אל (דב’ לב, כא), והוא קל הנו"ן. וכן ויקנאו אותו669 מכל אשר עשו אבותם670 (מל"א יד, כב), ק671ענין הקנאה ידוע והוא קרוב לענין חמוד672.
653. נוסף וקנא] BL
654. חסר] לישראל BL
655. י"י] השם BL
656. מהם הרבה] הרבה מהם BL
657. אותו] אתו BL
658. באו] ובאו BL
659. באחותה] באחתה BL
660. והשם] והשם BL
661. קנאות] קנאת BL
662. היא] הוא BL
663. יקניאוהו] יקנאהו BL
664. נוסף הזאת] BL
665. המקנא] המקנה BL
666. כלם] כולם BL
667. מהפעל] מן הפעל BL
668. מהדגוש] מן הדגוש BL
669. אותו] אתו BL
670. אבותם] אבתם BL
671. נוסף ק] BL
672. חמוד] החמוד BL
ל. בבלי, בבא בתרא פט ע"א
אשר קנה אברהם (בר’ כה, י), קניתי איש את י"י (בר’ ד, א), קונה673 שמים וארץ (בר’ יד, יט), הלא הוא אביך קנך (דב’ לב, ו), כי תקנה עבד עברי (שמ’ כא, ב), זכר עדתך קנית קדם (תה’ עד, ב)674. והשם מקנה וקנין (יח’ לח, יב)675. ובאמרו מקנה וקנין וכן מקנהם וקנינם (בר’ לד, כג), האחד על הבהמות והאחד על הנכסים. קנין בספו (וי' כב, יא)676והנפעל ונקנה השדה (יר’ לב, מג), עוד יקנו בתים (יר’ לב, טו). והפעל הנוסף כי אדם הקנני מנעורי (זכ' יג, ה), כלומר למדני שאהיה קונה מקנה ועבד677 אדמה. והשם לאברהם למקנה (בר’ כג, יח), מקנת כספו (בר’ יז, כג). ומשקל אחר מקנה678מקנה השדה (בר’ מט, לב), וכלם ענין קנין קנ679והוא כנגד המכירה וידוע. 680והבהמות הגסות681 יקראו מקנה לפי שהם קנין האדם 682 ועסקו. ומקנה רב היה (במ’ לב, א), גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי (קה’ ב, ז), איננו סמוך כי הוא פתח קטן ואחר כן683 מפרש מה הוא המקנה בקר וצאן. וכל מקנך תזכר (שמ’ לד, יט). ירעה מקניך ביום ההוא (יש’ ל, כג), יתכן שיהיה לשון יחיד והיו"ד למ"ד הפעל ואף על פי שהוא שלא כמנהג. או יהיה לשון רבים ואף על פי שאמר ירעה הנה כמוהו684 רבים. וכן הוא הקבוץ מקנים כמו מן מעשה מעשים. ויביאו את מקניהם אל יוסף (בר’ מז, יז), מקניהם וקנינם (בר' לד, כג)685ואם מימיך נשתה אני ומקני (במ’ כ, יט), אותי686 687 ואת מקני בצמא (שמ’ יז, ג). וענין אחר כאשר ינוד הקנה (מל"א יד, טו), קנה וסוף קמלו (יש’ יט, ו), ידוע. ולפי שעושין688 את689 הקנה מדה אמר חמש מאות קנים בקנה המדה (יח’ מב, יז). וכן690 הדברים691 הדקים שהם בדמות הקנה692. ירכה וקנה (שמ’ כה, לב), וששה קנים (שמ’ כה, לג). שלשה קני מנורה693 (שמ’ כה, לג). ובקבוץ הנקבות כפתוריהם694 וקנותם695 (שמ' כה, לו). וכן קבורת היד נקרא קנה ואזרועי696 מקנה תשבר (איוב לא, כב), והה"א נחה ומשפטה697 במפיק והוא מפרק הזרוע ועד פרק כתף698. וכן הרמחים לפי שהם699 בדמות הקנה נקראו כן גער חית קנה (תה’ סח, לא), כלומר העדה הלוחמת ברמחים. וכן בד המאזנים שתלויין בו הכפות בחוטין700 מזה ומזה ומזה701נקרא קנה. וכסף בקנה ישקלו (יש’ מו, ו), וכן אמרו רבותינו ז"ל [ל] נא702נפש מאזנים תלויה באויר שלשה טפחים וגבוהים מן הארץ שלשה טפחים וקנה ומקני703 שלה שנים עשר טפחים. וכן הבושם שהוא בדמות הקנה704 הנקרא בלעז קנילא705. וקנה בושם706 (שמ’ ל, כג), לא קנית לי בכסף קנה (יש’ מג, כד), וקנה הטוב מארץ מרחק (יר’ ו, כ).
673. קונה] קנה BL
674. חסר] , כי אתה קנית כליתי (תה’ קלט, יג) BL
675. חסר] , קנין כספו (וי’ כב, יא) BL
676. נוסף ] BL
677. ועבד] ועובד BL
678. נוסף מקנה] BL
679. נוסף קנ] BL
680. חסר] ויש קנין שאין שם מכירה ולא דמים כמו קנה שמים וארץ (בר' יד, כב), והדומים לו. BL
681. חסר] והדקות BL
682. חסר] וכספו BL
683. כן] כך BL
684. כמוהו] כמהו BL
685. נוסף ] BL
686. אותי] אתי BL
687. חסר] ואת בני BL
688. שעושין] שעושים BL
689. את] מן BL
690. חסר] יקראו BL
691. הדברים] הבדים BL
692. הקנה] הקנה BL
693. מנורה] מנרה BL
694. כפתוריהם] כפתריהם BL
695. וקנותם] וקנתם BL
696. ואזרועי] ואזרעי BL
697. ומשפטה] ומשפטו BL
698. כתף] הכתף BL
699. שהם] שהן BL
700. בחוטין] בחוטים BL
701. נוסף ומזה] BL
702. נוסף נא] BL
703. ומקני] ומותני BL
704. הקנה] קנה BL
705. קנילא] קניל"ה BL
706. בושם] בשם BL
מר אלהים וקנמון (מש' ז, יז)707, וקנמן בשם מחציתו (שמ’ ל, כג), הוא הבשם708 הנקרא709 לין אלובי710.
קוסם712 קסמים (דב’ יח, י), ובשו החוזים713 וחפרו הקוסמים714 (מי’ ג, ז).715 קסם על שפתי מלך (מש’ טז, י) בשש נקדות716. ויקסמו ק
פן תקע נפשי ממך (יר’ ו, ח), ותקע כף ירך יעקב (בר’ לב, כו), ותקע נפשה מהם (יח’ כג, יז), ותקע נפשי מעליה (יח’ כג, יח). כאשר נקעה נפשי מעל אחותה (יח’ כג, יח). זכרנו המלות האלה בשרש יקע ואולי הם מזה השרש וענינם ענין הסרת הדבר ממקומו דשלוגר729 בלעז. ויתכן מזה השרש פקוד ושוע וקוע (יח’ כג, כג), והוא שם תאר מתארי השמות האנשים הנכבדים.
729. דשלוגר] די"סלוג"ר BL
הקערה האחת (במ’ ז, פה), קערת כסף (במ’ ז, יג), ועשית קערותיו730 (שמ’ כה, כט), בשבא731 הקו"ף שלא כמשפט כי המשפט בפתח כמו קערות732 כסף. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק733 ידוע.
לא. זיל"ר
לב. ובלע"ז קוואלי"ו
קפאו תהומות734 (שמ’ טו, ח), הקופאים735 על שמריהם (צפ’ א, יב), ענינו736 עמידת הדבר הניתך גיל"ר737 בלעז. וממנו אור738יקרות וקפאון (זכ' יד, ו), רוצה739 לומר השלג הקופא. וכבר פרשנו740 בו פירוש אחר בשרש יקר. ר
לג. בבלי, יבמות לב ע"ב
אם קפץ באף רחמיו סלה (תה’ עז, י), ועולתה קפצה פיה (איוב ה, טז), לא750 תקפוץ751 את ידך (דב’ טו, ז), יקפצו מלכים פיהם (יש’ נב, טו), ענין סתימה ומניעה.752 מקפץ על הגבעות (שה"ש ב, ח), כמו מדלג וממהר ללכת. והנפעל ככל יקפצון (איוב כד, כה), כלומר במהרה יהיו כלים ולא נודע מקומם כמו המדלג. ובדברי רבותינו ז"ל [לג] קפץ ונשבע.
וקצותה753 את כפה (דב’ כה, יב), ועל כל קצוצי פאה (יר’ ט, כה). והפעל הכבד קצץ עבות רשעים (תה’ קכט, ד), וקצץ פתילים754 (שמ’ לט, ג), בהנות755 ידיהם ורגליהם מקצצים (שופ’ א, ז), ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם (שמ"ב ד, יב), ענין חתוך וכריתה. ומהשרש הזה והענין הזה בא הקץ (יח’ ז, ו), קץ כל בשר (בר’ ו, יג), והוא סוף הזמן כאלו756 שם חתוך, או תחלתו כמו מקץ שבע שנים תעשה שמטה (דב’ טו, א), ואף על פי שענינו סוף להשמטת כספים הוא תחלה להשמטת קרקע ולשלוח עבדים. וכן מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו757(יר’ לד, יד), תחלת שנה שביעית, כי הראש והסוף יקרא קצה. ויתכן להיות758מזה ועל כל קצוצי פאה, כלומר השוכנים בסוף הישוב בפאת העולם. עד אנה תשימון קנצי למלים759 (איוב יח, ב), הנו"ן תמורת הכפל. וכן לדעת קצת המדקדקים כי לא תמנו (איכה ג, כב) כמו תממו. או יהיה קנצי וקץ שרשם קנץ. ולחסרון הנו"ן ידגש קץ בהתחברו קצו, קצי.
לד. משנה מעשרות ב, ז
מקצה רגלים (מש’ כו, ו), לקצות בישראל (מל"ב י, לב). והמקור מן הקל קצות עמים רבים (חב' ב, י), ענין כריתה וחתוכה767. ואלה שלשה768 שרשים שזכרנו ענינם אחד. ובדברי רבותינו ז"ל בק769 בזה [לד] לקצות 770 בתאנים, כלומר לחתוך דבלת תאנים. וכן נקרא סוף המקום והפאה קצה כמו שזכרנו גם כן קץ, וקצב. מן הקצה אל הקצה (שמ’ לו, לג), קצה גבולך (במ’ כ, טז). והקבוץ ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם (יח’ לג, ב). והיתה הקו"ף ראויה771 להדגש, או הוא חסר מ"ם השמוש772 ומשפטו ממוקציהם773. והקבוץ מזה בלשון נקבות על שני קצות החשן (יח’ כח, כ). ובלשון נקבה מקצה בחוברת774 (יח’ כו, ד). והקבוץ ואת שתי קצות שתי העבותות775 (יח’ כח, כה), על ארבע קצותיו (יח’ כז, ד), מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו (מל"א ו, כד). ובהראות למ"ד הפועל776 בקיבוץ הזכרים, מבטח כל קצוי ארץ (תה’ סה, ו), ובקבוץ הנקבות וייראו יושבי קצוות777 (תה’ סה, ט). ומשקל אחר ומקצת ימים עשרה (דנ' א, טו), ומקצתם יעמדו לפני המלך (דנ' א, ה). ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים (בר’ מז, ב). ופירוש מקצה רגלים כורת רגליו778 וחמס שותה (משלי כו, ו) מי ששולח הכסיל כאלו779 רגליו כרותות ולא יוכל ללכת עד שיצטרך לשלוח הכסיל שאין לו תועלת בו. והפעל הנוסף את העפר אשר הקצו (וי’ יד, מא), כלומר הסיעו אותו לקצה הבית לפנותו ולהוציאו חוץ לעיר. אחרי780 הקצות את הבית (וי’ יד, מג). ויונתן תרגמם781 לשון קלוף כמו יקציע. ומן השרש הזה 782 ואין קצה למרכבותיו783 (יש’ ב, ז), בפלס הרבה בכה (עז' י, א), והוא כמו קץ. ואפשר שיהיה משרש קצץ ותהיה הה"א נוספת.
767. וחתוכה] וחתוך BL
768. שלשה] השלשה BL
769. נוסף בק] BL
770. חסר] עמו BL
771. ראויה] ראוי BL
772. השמוש] השימוש BL
773. ממוקציהם] ממקציהם BL
774. בחוברת] בחברת BL
775. העבותות] העבתת BL
776. הפועל] הפעל BL
777. יושבי קצוות] ישבי קצות BL
778. רגליו] רגלים BL
779. כאלו] כאילו BL
780. נוסף אחרי] BL
781. תרגמם] תרגם BL
782. חסר] והענין הזה BL
783. למרכבותיו] למרכבתיו BL
והפיץ קצח (יש’ כח, כה), כי לא בחרוץ יודש קצח (יש’ כח, כז), בסגול. ו784הוא זרע שחור והוא ממיני התבלין.
784. נוסף ו] BL
והיית785 לנו לקצין (שופ’ יא, ו), אל קציני אנשי המלחמה (יהו’ י, כד), כל קציניך נדדו יחד (יהו’ כב, ג), פירושו הראש והמנהיג.
785. והיית] והייתה BL
לה. בבלי, כריתות ו ע"א
ואת הבית יקציע786 787 (וי’ יד, מא), כתרגומו יקלף כלומר788 יסיר הטיח. וכן נקרא הכלי שמקלף בו החרש העץ ומחליקו יעשה במקצועות789 (יש’ מד, יג), ואמר מקצועות790 לשון רבים כי הם שני כלים לזו המלאכה האחד קורין לו סימנט791 והאחד קורין לו פלאנא792. וכן תרגם יונתן באזמליא וזה הכלי הוא כמו אזמל. במקצוע793 החצר (יח’ מו, כא), ויעבירני794 אל ארבעת מקצועי החצר (יח’ מו, כא). ובקבוץ הנקבות לשני המקצועות795 (שמ’ כו, כד), בארבע מקצעות796 החצר (יח’ מו, כב), ומקצעותיו לו (יח’ מא, כב). ומשקל אחר למקוצעות797 המשכן (שמ’ כו, כג), ענינם פנות. והפעל ממנו מדה אחת לארבעתם מהקצעות (יח’ מו, כב), פירושו בעלות פנות. מר ואהלות קציעות (תה’ מה, ט), תרגום קדה קציעתה798 וכבר כתבנו שהוא הקושט799. וכן פירשנו800 הגאון רב סעדיה ז"ל801. אבל בפטום802 הקטורת803 זוכר804 אותו בשני מינין805, שאמרו [לה] מר וכרכם806 שבולת נרד וקציעה807 808 ששה עשר 809 ששה עשר מנה, קושט810 שנים עשר קלפה811 שלשה וכו'812. ומר רב חפץ ז"ל813 פירש שהקושט814 הוא שקורין הערב815קוסט. ופירושו קציעה ענבר816.
786. יקציע] יקצע BL
787. חסר] מבית BL
788. כלומר] רוצה לומר BL
789. יעשה במקצועות] יעשהו במקצעות BL
790. מקצועות] מקצעות BL
791. סימנט] סימנ"ט BL
792. פלאנא] פלנ"א BL
793. במקצוע] במקצע BL
794. ויעבירני] ויעברני BL
795. המקצועות] המקצעת BL
796. בארבע מקצעות] בארבעת מקצעת BL
797. למקוצעות] למקצעת BL
798. קציעתה] קציעתא BL
799. הקושט] הקשט BL
800. פירשנו] פירש BL
801. רב סעדיה ז"ל] רבי סעדיה BL
802. בפטום] בפיטום BL
803. הקטורת] הקטרת BL
804. זוכר] זכרו BL
805. מינין] מינים BL
806. נוסף וכרכם] BL
807. שבולת נרד וקציעה] וקציעה שיבולת נרד BL
808. חסר] וכרכום משקל BL
809. חסר] של BL
810. קושט] הקשט BL
811. קלפה] וקילופה BL
812. נוסף וכו'] BL
813. נוסף ז"ל] BL
814. שהקושט] שהקשט BL
815. הערב] לו בערבי BL
816. ענבר] ענב"ר BL
קצף י"י על אבתיכם817 קצף818 (זכ' א, ב), ועל כל העדה יקצוף819 (וי’ י, ו), הסתר ואקצוף820 (יש’ נז, יז). והשם כי יצא הקצף (במ’ יז, יא), בשש נקדות821. על אבתיכם822 קצף (זכ' א, ב). כי בקצפי הכיתיך (יש’ ס, י), מקצפו תרעש הארץ (יר’ י, י). ובסגול אל בקצפך תוכיחני (תה’ לח, ב). וההתפעל והיה כי ירעב והתקצף (יש’ ח, כא). והכבד ובחורב823 הקצפתם (דב’ ט, ח), מקציפים824 הייתם (דב’ ט, כב), ענין הרתיחה בכעס. ומזה נאמר לרתיחת המים בחזק825 הרוח ב826קצף על פני מים (הו' י, ז), אשקומא בלעז. וכן תרג827ם יונתן כרתחנא828 על אפי מיא. ויש מפרשים אותו קליפת העץ. וכן ותאנתי לקצפא829 (יואל א, ז), כלומר שנקלפה מרוב היובש כמו שאמר חשך830 חשפה (יואל א, ז). ויש לפרש ותאנתי לקצפא831 מהענין הראשון כלומר למארה.
כי קצר המצע (יש’ כח, כ), הקצר רוח י"י (מי’ ב, ז), הקצור832 קצרה ידי מפדות (יש’ נ, ב), ותקצר נפש העם בדרך833(במ’ כא, ד), היד י"י תקצר (במ’ יא, כג). ולגזרת יפעול834 ושנות835 רשעים תקצרנה (מש’ י, כז). והשם מקצר רוח (שמ’ ו, ט). והתאר קצר ימים ושבע רוגז836 (איוב יד, א), קצר אפים יעשה אולת (מש’ יד, יז). ומבלי הסמיכות יאמר קצר או קצר ק837. והקבוץ ויושביהן838 קצרי יד (יש’ לז, כז). ומשקל אחר והלשכות העליונות839 קצורות840 (יח’ מב, ה), בפלס גדולות ורחוקות841 אף על פי שהוא בשרק842 המשקל אחד. והנה מצאנו התאר בשרק בזה המשקל שרוע וקלוט, 843 ברוך, עצום. והכבד ענה בדרך כחי קצר ימי (תה’ קב, כד). וכבד אחר הקצרת ימי עלומיו (תה’ פט, מו), ענין הכל הצוק והקצר844 והוא הפך הארך845. וענין אחר ועשה קציר כמו נטע (איוב יד, ט), וטל ילין בקצירי (איוב כט, יט), תשלח קציריה עד ים (תה’ פ, יב). ענין כלם והדומים להם 846 סעיף. ומזה גם יהודה שת קציר לך (הו' ו, יא), כלומר שם נטעו847 סעיף ועזרך בעבור הבעל848 כשהיה בלבי לשוב שבות עמי הנה יהודה שת קציר לך ועזר849 לעבוד הבעלים. וענין אחר וקצרתם את קצירה (וי’ כג, י), כי תקצור850 קצירך (דב’ כד, יט). והיה כאסוף851 קציר קמה (יש’ יז, ה), תאר בפלס שריד פליט852. והשם בחריש ובקציר (שמ’ לד, כא), זרע וקציר (בר’ ח, כב), כי לפני קציר כתם פרח (יש’ יח, ה). נד קציר ביום נחלה (יש’ יז, יא), ופירוש הפסוק שאמר ביום מטעך853 תשגשגי וגו'854(יש’ יז, יא), והטעם שהרבית בנים וגדלת והצלחת במעשיך, והנה עתה ששכחת אלי855אלי856 ישעך וצור מעוזך857 לא זכרת (יש’ יז, יא), ינוד קצירך ביום נחלה, כלומר שיאבדו ויסופו במהרה. וטעם על כן שזכר הוא קשור עם נד קציר, כלומר נטעי נעמנים שהיית נוטעה858 בתחלה והההצלחה859 רבה שיהיה860 לך הכל יסוף כי שכחת אלהי ישעך ועל כן ינוד קצירך.
832. הקצור] BL
833. נוסף בדרך] BL
834. יפעול] אפעל BL
835. ושנות] ושנת BL
836. רוגז] רגז BL
837. נוסף ק] BL
838. ויושביהן] וישביהן BL
839. העליונות] העליונת BL
840. קצורות] קצרות BL
841. ורחוקות] רחוקות BL
842. בשרק] בשורק BL
843. חסר] בפלס BL
844. והקצר] והקוצר BL
845. הארך] האורך BL
846. חסר] ענין BL
847. נטעו] נטע BL
848. ועזרך בעבור הבעל] ועזר לעבודת הבעלים BL
849. ועזר] וחזר BL
850. תקצור] תקצר BL
851. כאסוף] כאסף BL
852. פליט] ופליט BL
853. מטעך] נטעך BL
854. נוסף וגו'] BL
855. ששכחת אלי] שכחת BL
856. אלי] אלהי BL
857. מעוזך] מעזך BL
858. נוטעה] נוטעת BL
859. והההצלחה] וההצלחה BL
860. שיהיה] שהיה BL
לו. בבלי, שבת נג ע"א
וקר וחום861 (בר’ ח, כב). מעדה בגד ביום קרה (מש’ כה, כ), ואין כסות בקרה (איוב כד, ז), לולי הרי"ש היה דגש כמו חמה. לפני קרתו מי יעמוד (תה’ קמז, יז), בפלס חמתו. וכן מים קרים (מש’ כה, כה), בפלס תמים862. וכן בעליית863 המקרה (שופ’ ג, כ), ולולי864 הרי"ש 865 בפלס מחתה, מגנה, ופירושו בעליה שהיה נושב בה הרוח עשויה לימי הקיץ לקרר. וכן אמר התרגום בעליית בית קייטא866. ורבותינו ז"ל זכרו הלשון הזה שלם בכפלו מיא קרירי, חמרא אפילו בתקופת תמוז קריר ליה [לו].
לז. משנה חולין יב, ה
ולחשך קרא לילה (בר’ א, ה), ולשלמה עבדך לא קרא (מל"א א, יט), מצרים קראו 867(הושע ז, יא), לראות מה יקרא לו (בר’ ב, יט), וזה שמו אשר יקראו (יר’ כג, ו), קורא הדורות868 מראש (יש’ מא, ד). קוראים869 אל י"י (תה’ צט, ו), נחה האל"ף. קורא870 לאלוה ויענהו (איוב יב, ד), יקרא אלוה בכל עת (איוב כז, י), יקראני ואענהו (תה’ צא, טו), לקרא בשם י"י (בר’ ד, כו), קרא נא 871 (יש’ כט, יא), קרא בגרון (יש' נח, א), אחרי כן יאכלו הקרואים872 (שמ"א ט, יג). שלישים873 וקרואים (יח’ כג, כג), רוצה874 לומר גדולים קרואים875 לעניני המלכות. אלה קרואי העדה (במ’ א, טז). והתאר קריא, קריאים. קריאי876 מועד (במ’ טז, ב), הוא דתן ואבירם קריאי העדה (במ’ כו, ט). והשם מקרא קדש (וי’ כג, כד), על מכון הר ציון ועל מקראיה877 (יש’ ד, ה), מקום שיתקבצו878 שם במקראי 879. ומשקל אחר וקרא אליה את הקריאה (יונה ג, ב). והנפעל ואני לא נקראתי (אס’ ד, יא), ויהיו נקראים לפני המלך (אס’ ו, א). והפעול880 מן הדגוש וישראל מקוראי881 (יש’ מח, יב). ושלא נזכר פועלו882 ממנו ופושע מבטן קורא883 לך (יש’ מח, ח), לאופנים להם קורא הגלגל באזני (יח’ י, יג), וקורא884 לך גדר פרץ (יש’ נח, יב). אל גוי לא קורא885 בשמי (יש’ סה, א), פירושו כי עתה אינם קרואים עם י"י כמו מתחלה, כלם ענין אחד וכל אחד יתפרש לפי מקומו. ושמן ימינו יקרא (מש’ כז, טז), פירשנו בשרש צפן שפירושו יכריז. וכן פירוש רב אדם יקרא איש חסדו (מש’ כ, ו), רוצה886 לומר רוב בני אדם יכריז ויאמר חסדו ומעשה הטוב שהוא עושה, ואיש אמונים מי ימצא (מש’ כ, ו), כלומר אדם שיעשה החסד887 באמונה לשום888 שמים לא להתגדל ולהשתבח בעיני הבריות קמקשה889 הוא למצוא אותו האיש, כי הרוב עושים חסדם להשתבח ולהתכבד אצל בני אדם. וענין אחר מדוע קראוני890 אלה (יר’ יג, כב), וקראהו אסון (בר’ מב, לח), פן יקראנו אסון (בר’ מב, ד). ונכתב בה"א את אשר יקרה לעמך (דנ' י, יד), שתים הנה קוראותיך891 (יש’ נא, יט), בנוע האל"ף. ובנוח האל"ף וקראת אתכם הרעה (דב’ לא, כט), התי"ו תמורת ה"א משפטו892 וקראה. ויש מפרשים כן וקראת ישועה חומותיך893 (יש’ ס, יח), ונכון הוא להיות מהענין הראשון, ותי"ו וקראת לנכח ציון, כלומר תקראי ישועה לחומותיך894 ולשעריך תהלה. את אשר יקרא אתכם (בר’ מט, א). כי תקראנה מלחמה (שמ’ א, י), רוצה895 לומר מלחמה ומלחמה. והנפעל ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי (שמ"ב כ, א), נקרא896 נקריתי בהר הגלבע (שמ"ב א, ו), והוא מקור שלם, אבל נקריתי מבעלי הה"א בשקל נגליתי. ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד (שמ"ב יח, ט), 897. והפעל הכבד ותקרא אותם898 את כל הרעה הזאת (יר’ לב, כג). והשם לקראת האלהים (שמ’ יט, יז), הנה הוא יוצא899 לקראתך (שמ’ ד, יד). קורא900 דגר (יר’ יז, יא), כאשר ירדוף הקורא901 בהרים (שמ"א כו, כ), הוא העוף הנקרא בלעז פרדיז902, ופירוש קורא דגר כי הוא מאסף ביצי עוף אחד903 ורובץ עליהם כאילו הם שלו. ויש מפרשים כי על הקורא הזכר הוא אומר שהוא רובץ על הבצים904 שילדה הקורא הנקבה, וזהו לא ילד (שמ"א כו, כ), כי הוא לא ילד אותם. ואמת הוא זה כי קורא905 זכר מנהגו להיות רובץ על הבצים906 כמו הנקבה כמו שאמרו907 במשנה [לז] קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין, אבל ממשמעות ההלכה שם נראה כי הקורא בין זכר בין נקבה רובצים על בצים908 אחרים. וכאשר ירדוף הקורא הוא מקרא חסר, ופירושו כאשר ירדוף הצייד הקורא בהרים. ותרגם909 יונתן כמה דמתרדף קוראה בטוריא910.
867. חסר] אשור הלכו BL
868. קורא הדורות] קרא הדרות BL
869. קוראים] קראים BL
870. קורא] קרא BL
871. חסר] זה BL
872. הקרואים] הקראים BL
873. שלישים] שלשים BL
874. רוצה] רצה BL
875. קרואים] וקרואים BL
876. קריאי] קראי BL
877. מקראיה] מקראה BL
878. שיתקבצו] שנתקבצו BL
879. חסר] קדש BL
880. והפעול] והפעל BL
881. מקוראי] מקראי BL
882. פועלו] פעלו BL
883. קורא] קרא BL
884. וקורא] וקרא BL
885. קורא] קרא BL
886. רוצה] רצה BL
887. החסד] חסד BL
888. לשום] לשם BL
889. קמקשה] קשה BL
890. קראוני] קראני BL
891. קוראותיך] קראתיך BL
892. משפטו] ומשפטו BL
893. חומותיך] חומתיך BL
894. לחומותיך] חומותיך BL
895. רוצה] רצה BL
896. נקרא] נקרוא BL
897. חסר] אשר יקרא עליו מלא רעים (יש’ לח, ד) BL
898. אותם] אתם BL
899. יוצא] יצא BL
900. קורא] קרא BL
901. ירדוף הקורא] ירדף הקרא BL
902. בלעז פרדיז] פרדי"ץ בלעז BL
903. אחד] אחר BL
904. הבצים] הביצים BL
905. קורא] הקורא BL
906. הבצים] הביצים BL
907. שאמרו] שאמר BL
908. בצים] ביצי BL
909. ותרגם] וכן תרגם BL
910. קוראה בטוריא] קוריאה בטורא BL
ולא קרב זה אל זה 911 (שמ’ יד, כ), וקרבת מול בני עמון (דב’ ב, יט), וקרבו אל אשר לעם (יח’ מב, יד), גם הוא פועל912 עומד. וכן תרגם יונתן ויתערבון עם עמא. קרבה שנת השבע (דב’ טו, ט). אל אלהיה לא קרבה (צפ’ ג, ב), 913. ואבימלך לא קרב אליה (בר’ כ, ד), ואקרב אל הנביאה (יש’ ח, ג), ואז יקרב לעשותו914 (שמ’ יב, מח), אל תקרב הלום915 (שמ’ ג, ה). והיה בקרב איש להשתחוות916 לו (שמ"ב טו, ה), נקרא בקמץ חטף. לקרבה אל המלאכה (שמ’ לו, ב), ובקרבתם אל המזבח (שמ' מ, לב)917, קרב אתה ושמע (דב’ ה, כד), קרבה אל נפשי גאלה (תה’ סט, יט), כלם918 פעלים עומדים. וירא את919 המלך את המזבח ויקרב המלך על המזבח (מל"ב טז, יב), פועל920 יוצא כלומר שהקריב קרבנו על המזבח. או יהיה על המזבח כמו אל המזבח וגם הוא פועל921 עומד. והתאר קרוב י"י (תה’ לד, יט), קרובים922 אליו (דב’ ד, ז), איש את קרובו923 (שמ’ לב, כז), בקרובי924 אקדש (וי’ י, ג). ומשקל אחר ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה (מל"א ה, ז), הולך925 וקרב (שמ"א יז, מא), המה בני צדוק הקרבים (יח’ מ, מו). והשם קרבת אלהים לי טוב (תה’ עג, כח), קרבת אלהים יחפצון (יש’ נח, ב)926,927שניהם טעמם928 מלעיל. ויש ספרים קרבת אלהים יחפצון בחטף.929 אבל בספר אכלה ואכלה כתוב שניהם טעמם מלעיל. והנפעל ונקרב בעל הבית (שמ’ כב, ז), ונקרבתם בבקר לשבטיכם (יהו’ ז, יד). והפעל הכבד והקריב את העולה930, ואת בניו תקריב (שמ’ כט, ד), הקרב אותה931 בני אהרן (וי’ ו, ז), הם מקריבם (וי’ כא, ו), תקרבון אלי (דב’ א, יז). ופרעה הקריב (שמ’ יד, י), פירושו932 הקריב מחנתו933 כי הוא פועל934 יוצא. וכן כאשר הקריב לבא935 מצרימה (בר’ יב, יא), ואפשר שהוא פועל936 עומד. וכבד אחר כי קרבו כתנור (הושע ז, ו), קרבו ריבכם (יש’ מא, כא), וקרב אותם937 (יח’ לז, יז), בפלס פלג לשונם (תה' נה, י), אלו יוצאים. והעומד כי קרבו לבא938 (יח’ לו, ח). ושם לדבר הקרב על המזבח קרבן לי"י (וי’ א, ב). ובהעמדת הקמץ וברפיות939 הבי"ת בשר הקרבן (יח’ מ, מג), בפלס ולהציב940 הדרבן (שמ"א יג, כא). ורבי יונה כתבו בחטפות הקו"ף ו941רפיות הבי"ת. ובשרק הקו"ף ולקרבן העצים (נחמ’ יג, לא). 942 ותצחק שרה בקרבה (בר’ יח, יב), כלומר בתוך לבה. קרבם בתימו לעולם (תה’ מט, יב), כלומר במחשבותם943 שיהיו שוכנים בבתיהם לעולם. ויש מפרשים כמו הפוך קברם. בקרב בית ישראל (עמ’ ז, י), 944. כי יקום בקרבך נביא (דב’ יג, ב), בתוכך. וכן נקראו המעים לפי שהם בתוך. הקרב945 והכרעים (וי’ א, יג), וקרבו וכרעיו (וי’ א, ט). וענין אחר כיום הלחמו ביום קרב (זכ' יד, ג), טובה חכמה מכלי קרב (קה’ ט, יח), פדה בשלום נפשי מקרב לי (תה’ נה, יט), ופניך הולכים 946 (שמ"ב יז, יא). וקרב לבו (תה’ נה, כב), כלומר פיו חלק ולבו מלחמה. והקבוץ בלשון נקבות קרבות יחפצו (תה’ סח, לא). ענין כלם947 מלחמה. ותרגום מלחמה קרבא. ובאו מקרב לי, וקרב לבו בקמץ חטף תחת הקמץ הרחב לתפארת. או יהיה עיקרם948 בחלם ומפני סמיכות המקף הושבו למקף949 חטף אף על פי שאין להם סמיכות אחר.
911. חסר] כל הלילה BL
912. פועל] פעל BL
913. חסר] הצרי לגזרת פעל BL
914. לעשותו] לעשתו BL
915. הלום] הלם BL
916. להשתחוות] להשתחות BL
917. ] בקרבתם לפני י"י (וי’ טז, א) BL
918. כלם] כולם BL
919. נוסף את] BL
920. פועל] פעל BL
921. פועל] פעל BL
922. קרובים] קרבים BL
923. קרובו] קרבו BL
924. בקרובי] בקרבי BL
925. הולך] הלך BL
926. ] והשם קרבת אלהים יחפצון (יש’ נח, ב), קרבת אלהים לי טוב (תה’ עג, כח) BL
927. חסר] חטף. ויש ספרים קרבת אלהים יחפצון, מלעיל, וקרבת אלהים לי טוב, חטף. ויש ספרים קרבת אלהים יחפצון, חטף. וקרבת אלהים לי טוב, BL
928. נוסף שניהם טעמם] BL
929. נוסף ויש ספרים קרבת אלהים יחפצון בחטף.] BL
930. את העולה] הכהן את הכל (וי’ א, יג) BL
931. אותה] אתה BL
932. פירושו] ופירושו BL
933. מחנתו] מחנהו BL
934. פועל] פעל BL
935. לבא] לבוא BL
936. פועל] פעל BL
937. אותם] אתם BL
938. לבא] לבוא BL
939. וברפיות] וברפיון BL
940. נוסף ולהציב] BL
941. חסר] ב BL
942. חסר] וענין קרוב לזה וקרב איש ולב עמק (תה’ סד, ז), בשש נקודות. BL
943. במחשבותם] במחשבתם BL
944. חסר] בשש נקודות BL
945. הקרב] והקרב BL
946. חסר] בקרב BL
947. כלם] כולם BL
948. עיקרם] עקרו BL
949. למקף] לקמץ BL
המה קרוהו (נחמ’ ג, ג), ולקרות את הבתים (דה"ב לד, יא), לקרות את שערי הבירה (נחמ’ ב, ח), המקרה במים עליותיו (תה’ קד, ג), ענינם תקון הקורות וכסות בהן הבית. קורה אחת (מל"ב ו, ב), מפיל הקורה (מל"ב ו, ה), בצל קורתי950 (בר’ יט, ח), קורות951 בתינו ארזים (שה"ש א, יז). ושם לכל952 הקרוי ימך המקרה (קה’ י, יח), בפלס ולמכסה עתיק, כלומר שיפלו953 הקורות וינטו לנפול מפני הדלף הטורד עליהם. וענין אחר בטוב צדיק954 תעלץ קריה (מש’ יא, י), קרית חנה דוד (יש’ כט, א), אפשר שהוא סמוך וחסר הנסמך או באה התי"ו במקום ה"א. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ובלשון שנים נלכדה קריתים (יר’ מח, א). ויתכן שהוא שם עיר מערי מואב. וכן זכר אותה בספור ערי מואב ועל קריתים ועל בית גמול (יר’ מח, כג). והקבוץ נלכדה הקריות (יר’ מח, מא), בחרק הרי"ש ודגש היו"ד, ופירושו כל אחת ואחת מהקריות. ודקדוק המלה כתבנו בחלק הדקדוק, ויתכן שהוא שם עיר מערי מואב. וכן זכר אותה בספור ערי מואב ועל קריות ועל בצרה (יר’ מח, כד). ואף על פי שנכנסה עליו ה"א הידיעה הנה כמוהו העי בקרקר בשטים (שופ' ח, י). ובאה תי"ו תמורת ה"א הנקבה או למ"ד הפעל על גפי מרומי955 קרת (מש’ ט, ג), ליד שערים לפני956 קרת (מש’ ח, ג), בצאתי שער עלי קרת (איוב כט, ז). ותרגום עיר קרתא. והפעל הכבד מזה והקריתם לכם ערים (במ’ לה, יא). וענין אחר אשר קרך בדרך (דב’ כה, יח), וקראהו957 אסון (בר’ מד, כט), היקרך דברי (במ’ יא, כג), כמקרה הכסיל גם אני יקרני (קה’ ב, טו), ויקר מקרה (רות ב, ג), את אשר תקרינה (יש’ מא, כב). והכבד כי הקרה י"י אלהיך לפני (בר’ כז, כ), הקרה נא לפני (בר' כד, יב). והשם מקרה אחד (קה’ ט, ב), כי אמר מקרה הוא (שמ"א כ, כו), כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם (קה’ ג, יט), שלשתם בסגול והם מכרת958. ופירוש כי בני האדם מקרה בעולם וכן הבהמה ומקרה אחד להם במיתתם. ומשקל אחר ואם תלכו עמי בקרי959 (וי’ כו, כא), כלומר שתאמרו כי הייסורין960 שאני מביא עליכם דרך מקרה הם ואינם תגמול עונותיכם. ומשקל אחר מקרה לילה (דב’ כג, יא), כי הקו"ף דגושה והמ"ם לשמוש. והנפעל נקריתי בהר הגלבע (שמ"ב א, ו), אקרה כה (במ’ כג, טו), ויקר י"י961 אל בלעם (במ' כג, טז), פן962 יקרך עון (שמ"א כח, י), משפטו יקרך בקמץ כלומר יקרה לך. ויתכן היותו מן הקל והדגש לתפארת כדגש מקדש י"י.
לח. קומ"ו פיצ"י בלע"ז
קרחי וגזי (מי’ א, טז), לא יקרחה קרחה בראשם (וי’ כא, ה). ועל כל ראש קרחה (עמ’ ח, י), באה קרחה עד963 עזה (יר’ מז, ה). ונכתב באל"ף והקריחו אליך קרחא (יח’ כז, לא). הרחיבי קרחתך כנשר (מי’ א, טז). ומשקל אחר וכי יהיה בקרחת (וי’ יג, מב), בקרחתו או בגבחתו (וי’ יג, מג), וכבר פרשנוהו964 בשרש גבח. והתאר קרח הוא (וי’ יג, מ). עלה קרח (מל"ב ב, כג). והנפעל ולא יקרח להם (יר’ טז, ו). והכבד והקריחו אליך קרחא (יח’ כז, לא), כל ראש מקרח (מל"ב כט, יח), ענינם מריטת השער. וענין אחר יקרח965 בלילה (בר’ לא, מ), כעין הקרח הנורא (יח’ א, כב), בסגול. משליך קרחו כפתים (תה’ קמז, י), קונגלפי בלעז966.
לט. בבלי, יבמות עו ע"א
מ. בבלי, שבת יט ע"ב
הקרן הגדולה972 (דנ' ח, ח), בשש נקדות973. ובא מכנה974 בלשון זכר ובלשון נקבה בפסוק אחד יוצא975 קרן אחת מצעירה (דנ' ח, ט). ולו קרנים (דנ' ח, ג), בעל הקרנים (דנ' ח, ו), והקרנים גבוהות976 (דנ' ח, ג), וישבר את שתי קרניו (דנ' ח, ז), כל אלה קבוץ השניים977 ואף על פי שהקו"ף בשבא978 שלא כמנהג זה המשקל בשניים979, כי המשפט בקבוץ השניים980 בזה המשקל הקו"ף בפתח כמו הלא בחזקנו לקחנו לנו קרנים (עמ’ ו, יג), נאחז בסבך בקרניו (בר’ כב, יג). ובסמוך וכל קרני רשעים אגדע (תה’ עה, יא), והוא דרך משל. וכן רמה קרני (שמ"א ב, א), וקרן ישעי (שמ"ב כב, ג), וירם קרן משיחו (שמ"א ב, י), אצמיח קרן לבית ישראל (יח’ כט, כא), רוצה לומר תקף981. ופירוש אצמיח קרן כתב אדני982 אבי ז"ל כן, אמר ביום ההוא בזמן ההוא שתהיה מלכות נבוכד נצר983 ובנו ובן בנו שעמדה מלכותם שבעים שנה אמר בתוך הזמן הזה אצמיח קרן לבית ישראל והוא כורש שנולד לחמשים שנה ואמר984 מהגלות, וזהו ממוצא985 דבר עד משיח נגיד שבעתים986 שבעה (דנ' ט, כה) שהם חמשים שנה. ואמר על הכורש987 קרן כמו שאמר למשיחו לכורש, כי קרן ישראל היה988 ומשיחם ועל ידו יצאו מהגלות. ומה שאמר ולך אתן פתחון פה שיראו ישראל שנבואותיך מתקייםמ
972. הגדולה] הגדלה BL
973. נקדות] נקודות BL
974. מכנה] מכונה BL
975. יוצא] יצא BL
976. גבוהות] גבהות BL
977. השניים] השנים BL
978. בשבא] בשוא BL
979. בשניים] בשנים BL
980. השניים] השנים BL
981. תקף] תוקף BL
982. אדני] אדוני BL
983. נבוכד נצר] נבוכדנצר BL
984. נוסף ואמר] BL
985. ממוצא] מן מוצא BL
986. נגיד שבעתים] נגד שבעים BL
987. הכורש] כורש BL
988. נוסף היה] BL
989. םמ] מ BL
990. וקרנות] קרנות BL
991. שין] שן BL
992. מקרין ומפריס] מקרן מפריס (תה’ סט, לב). BL
993. קרנותיו] קרנתיו BL
994. והשם] והשנים BL
995. זוהר] זהר BL
996. נוסף הוא] BL
997. ועוללתי] ועללתי BL
קרע י"י את ממלכות ישראל (שמ"א טו, כח), וקרע אותו1002 מן הבגד (וי’ יג, נו), ויקרע את בגדיו (בר’ לז, כט), קרעו בגדיהם (במ’ יד, ו), קרוע כתנתו (שמ"ב טו, לב), בא קמוץ וסמוך כמו לבוש הבדים (יח' י, ב), קרועי בגדים (יש’ לו, כב), על דרך נובלת עליה (יש' א, ל). והדומים לו שכתבנו1003 בשרש נבל. יקרענה1004 בתער הסופר1005 (יר’ לו, כג). והשם קרע. והקבוץ וקרעים תלביש נומה (מש’ כג, כא). והנפעל והמזבח נקרע (מל"א יג, ה), יהיה לו לא1006 יקרע (שמ’ כח, לב), ענין הכל בקיעה וחתוך1007. וכן מן הענין הזה קרעו ולא דמו (תה’ לה, טו), 1008 כאלו1009 קרעו בשרי מרוב התמדתם לדבר עלי1010. וכן כי תקרעי בפוך עיניך (יר’ ד, ל), כאלו1011 קורעות1012 עיניה מרוב התמדתה לכחול עיניה. או יהיה קרעו ולא דמו נופל על חתוך1013 הלשון בדברים, או על רוב פתיחת הפה לשחוק. והוא הנכון. וקרע לו חלוני (יר’ כב, יד), תרגם יונתן ופצים ליה חרכין, כלומר ופתח לו חלונים. 1014
1002. אותו] אתו BL
1003. לו שכתבנו] להם כתבנו BL
1004. יקרענה] יקרעה BL
1005. הסופר] הספר BL
1006. לא] ולא BL
1007. וחתוך] וחיתוך BL
1008. חסר] כלומר BL
1009. כאלו] כאילו BL
1010. עלי] אלי BL
1011. כאלו] כאילו BL
1012. קורעות] קורעת BL
1013. חתוך] חיתוך BL
1014. חסר] וכן לוא קרעת שמים (יש’ סג, יט), ענין פתיחה. BL
מא. משנה יומא ג, ד
קרץ מצפון (יר’ מו, כ), בשש נקדות1015 ענין כריתה וגזירה1016. וכן הפעל שלא נזכר פועלו1017 ממנו מחומר קורצתי1018 1019 (איוב לג, ו), נגזרתי. וכן במשנה [מא] הביאו לו את התמיד קרצו כלומר שחטו. וכן בעינין1020 נדנוד העינים1021 והשפתים ללעג ולבוז כאלו1022 כורת ומשבר אותם. יקרצו עין (תה’ לה, יט), קורץ בעיניו (מש’ ו, יג), קורץ1023 בשפתיו1024 (מש’ טז, ל).
מב. בבלי, בבא בתרא ס ע"א
מג. ירושלמי, תענית ב, א
מד. בבלי, בבא בתרא טו ע"ב
לקושש1028 קש (שמ’ ה, יב), מקושש1029 עצים (במ’ טו, לב), הקש הוא התבן הדק, או העצים הדקים , תבן או עצים1030. ונגזר ממנו לקושש ומקושש, כלומר לקיטת הדברים הדקים תבן או עצים בושקיילא1031 בלעז. וכן בחפוש1032 המומים ולקיטתם היטב כמו הדברים הדקים שצריך חפוש היטב. התקוששו וקשו1033 (צפ’ ב, א), כלומר התחפשו ממומיכם הרעים ואחרי כן1034 חפשו האחרים כמו שאמרו רבותינו ז"ל [מב] מזה הפסוק קשוט1035 עצמך ואחר כך1036 קשוט1037 אחרים. ואמרו עוד [מג] נקשש גרמין עד שלא1038 נקשש אחרנין1039. וכן ולמוכיח בשער יקושון1040 (יש’ כט, כא), והנח תמורת הכפל במקום הדגש. רוצה1041 לומר שמוכיחים למוכיחים, אותם כענין שאמרו 1042 [מד] דור שופט1043 את שופטיו אומר לו טול קיסים1044 מבין שעי
1028. לקושש] לקשש BL
1029. מקושש] מקשש BL
1030. נוסף , תבן או עצים] BL
1031. בושקיילא] בושקליי"א BL
1032. בחפוש] בחיפוש BL
1033. וקשו] וקושו BL
1034. ואחרי כן] ואחר כך BL
1035. קשוט] קשט BL
1036. ואחר כך] ואחרי כן BL
1037. קשוט] קשט BL
1038. שלא] לא BL
1039. אחרנין] אחרין BL
1040. יקושון] יקשון BL
1041. רוצה] ורצה BL
1042. חסר] רבותינו ז"ל BL
1043. שופט] ששופט BL
1044. קיסים] קיסם BL
1045. שעיניך] עיניך BL
את הקשואים1046 (במ’ יא, ה). כמלונה במקשה (יש’ א, ח), הוא שדה הקשואים והה"א תמורת אל"ף בשקל גזר ממכלה צאן. וכן יאמר לרבים ממק
תהי 1049 אזנך קשבת (נחמ’ א, ו), שם תאר. וכן ותהיינה1050 אזניך קשובות1051 (תה’ קל, ב). ואין קול ואין קשב (מל"ב ד, לא), תאר כי הוא מלרע. ואין קול ואין עונה ואין קשב (מל"א יח, כט), שם הפועל1052 כי הוא מלעיל. כן כתב רבי יונה ואין קול ואין1053 קשב מלרע, ואנחנו מצאנוהו מלעיל בכל הספרים המדויקים אלא בספר ירושלמי אשר סמך עליו 1054 כי באותו 1055ספרמצאתיו1056 מלרע. והפעל הכבד ממנווק1057 והקשיב קשב (יש’ כא, ז), וקשב בשש נקדות1058. הקשבתי ואשמע (יר’ ח, ו), מי הקשיב דברו וישמע (יר’ כג, יח), הקשיבה לקול שועי (תה’ ה, ג), הקשיבה לקול שועי,1059 הקשיבה י"י אלי (יר’ יח, יט), ואל נקשיבה אל כל דבריו (יר’ יח, יח), הקשיב בקול תפלתי (תה’ סו, יט), להקשיב מחלב אלים1060 (שמ"א טו, כב), נטיתי ידי ואין מקשיב (מש’ א, כד), יחסר הפועל1061 השני והיא האזן1062 רוצה לומר הקשיבה תן אזנך להיות קשבת. וכן כלם פעלים יוצאים. ופעמים כתוב הפועל שהוא האוזן להקשיב לחכמה אזניך1063 (מש’ ב, ב), תכין לבם1064 תקשיב אזניך1065 (תה’ י, יז).
1049. חסר] נא BL
1050. ותהיינה] תהיינה BL
1051. אזניך קשובות] אזנך קשבות BL
1052. הפועל] הפעל BL
1053. קול ואין] קול ואין BL
1054. חסר] רבי יונה BL
1055. חסר] ה BL
1056. מצאתיו] ראיתיו BL
1057. וק] BL
1058. נקדות] נקודות BL
1059. נוסף הקשיבה לקול שועי,] BL
1060. אלים] אילים BL
1061. הפועל] הפעל BL
1062. והיא האזן] והוא האוזן BL
1063. אזניך] אזנך BL
1064. לבם] לבן BL
1065. אזניך] אזנך BL
לא יקשה בעיניך1066 (דב’ טו, יח), ויקש דבר איש יהודה (שמ"ב יט, מד). והתאר אדנים קשה (יש’ יט, ד), ואת ערפך הקשה (דב’ לא, כז), כי עם קשה עורף1067 אתה (דב’ ט, ו), על דרך נובלת עליה (יש' א, ל), קרועי בגדים (שמ"ב יג, לא), כמו שכתבנו. ופירוש קשה עורף א1068 שלא יפנו אל הקורא אותם. והשם אל קשי העם הזה (דב’ ט, כז), בשבא1069 לבדו. והנפעל ועבר בה נקשה ורעב (יש’ ח, כא). והפעל הכבד כי הקשה י"י אלהיך (דב’ ב, ל), כי הקשה פרעה לשלחנו (שמ’ יג, טו), פירושו הקשה לבו. מי הקשה אליו (איוב ט, ד), הקשה לבו. ויקש את ערפו (דה"ב לו, יג), ויהי בהקשותה1070 בלדתה (בר’ לה, יז), פירושו שהקשתה הלידה על נפשה. ומקשה לבו (מש’ כח, יד). וכבד אחר ותקש בלדתה (בר' לה, טז), וגם1071 הוא פועל1072 יוצא על הענין שפרשנו1073 ענין הקושי ידוע. מקשה תעשה אותם1074 (שמ’ כה, יח), מקשה תעשה1075 המנורה (שמ’ כה, לא), כתמר מקשה המה ולא ידברו (יר’ י, ה), ענינם ענין שוה. וכן במשקל אחר ותחת מעשה מקשה (יש’ ג, כד), רוצה1076 לומר מעשה ומקשה, כי מעשה איננו סמוך כי הוא נקוד סגול. ופירושו תחת התקון1077 וההשויה כלומר תחת תקון השער1078 שהיה שוה ויפה1079 עתה הוא קרחה. ויתכן היות מקשה תאר למעשה כלומר תקון1080 השער השוה. ורבותינו1081 ז"ל פרשו1082 מקשה תעשה אותם1083, מקשה תעשה1084 המנורה, לשון דא לדא נקשן ענין הכאה בטדיץ1085 בלעז. רוצה לומר שהיה מכה בקורנס ופושט אילך ואילך הירכים והקנים והכל היה גוף אחד לא שיהו1086 הקנים והכפתורים עשויים לבדם ומחוברים אחר כן במנורה.
1066. בעיניך] בעינך BL
1067. עורף] ערף BL
1068. נוסף א] BL
1069. בשבא] בשוא BL
1070. בהקשותה] בהקשתה BL
1071. וגם] גם BL
1072. פועל] פעל BL
1073. שפרשנו] שפירשנו BL
1074. אותם] אתם BL
1075. תעשה] תיעשה BL
1076. רוצה] רצה BL
1077. התקון] התיקון BL
1078. השער] השיער BL
1079. שוה ויפה] יפה ושוה BL
1080. תקון] תיקון BL
1081. ורבותינו] ורש"י BL
1082. פרשו] פירש BL
1083. אותם] אתם BL
1084. תעשה] תיעשה BL
1085. בטדיץ] בטי"ר BL
1086. שיהו] שיהיו BL
וקשותיו ומנקיותיו1087 (שמ’ כה, כט), ואת קשות הנסך (במ’ ד, ז). ובהראות למ"ד הפעל ואת הקשוות1088 אשר יסך בהן (שמ’ לז, טז), בפלס וייראו יושבי קצוות1089 מאותותיך1090 (תה' סה, ט). כבר פרשתי1091 אותם 1092 בשרש1093 נקה.
הקשיח בניה ללא לה (איוב לט, טז), תקשיח לבנו מיראתך (יש’ סג, יז), ענין אכזריות וקשי1094 הלב. וענין פסוק תקשיח לבנו מיראתך בראותך1095 שלות הרשעים1096 וארך גלותנו והיותנו1097 מרמס להם יקשה לבנו על זה וכאלו1098 תתענו אתה מדרכיך (יש’ סג, יז) ותקשיח לבנו מיראתך בראותנו1099 כי ארכה השלוה להם והגלות והצרות לנו.
מפני קשט סלה (תה’ ס, ו). ובשבא1100 להודיעך קשט אמרי אמת (מש’ כב, סא). תרגום אמת קושטא, ותרגום בתם לבבי (בר' כ, ה) בקשיטות לבי.
1100. ובשבא] ובשוא BL
מה. בבלי, ראש השנה כו ע"א
איש קשיטה אחת (איוב מב, יא), במאה קשיטה (בר’ לג, יט), פירושו מעה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מה] אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא שמעתי שהיו קורין למעה קשיטה. אבל אנקלוס תרגם במאה קשיטה במאה חורפן1101. ותרגום1102 גם כן כבשות הצאן חורפן דעןאן
וקשרתם לאות (דב’ ו, ח), ותקשר על ידו שני (בר’ לח, כח), ונפשו קשורה בנפשו (בר’ מד, ל), מרב1104 אהבתו כאלו1105 נקשרה נפשו בנפשו ונתחברה בה. והנפעל ונפש יהונתן נקשרה1106 בנפשו1107 דוד (שמ"א יח, א). ותקשר כל החמה1108 עד חציה (נחמ’ ג, לח), כלומר שנתחבר כל בנין החומה ושלם כלו מאין פרצה. והפעל הכבד התקשר מעדנות כימה (איוב לח, לא), וכבר כתבנו 1109 בשרש כימה. ואדני1110 אבי ז"ל כתב 1111 כימה תבכר הפירות, ופירוש תקשר1112 מלשון והקשורים ליעקב שתרגומו1113 בכיריא, ומושכות כסיל תפתח (איוב לח, לא) היא תבשל הפירות באחרונה. ותקשרם1114 ככלה (יש’ מט, יח). והשם כלה קשוריה1115 (יר’ ב, לב), והקשורים1116 ובתי הנפש (יש’ ג, כ), ו1117רוצה לומר על החליים והענקים שקושרת האשה בראשה או1118 בגרגרותיה. וכן בהתחבר הדברים באסיפתם1119 בהסכמה אחת כי קשרתם עלי כלכם1120 (שמ"א כב, ח), אחיתפל כקושרים1121 1122 (שמ"ב טו, לא), קשר עליך עמוס (עמ’ ז, י). והשם לא תאמרון קשר (יש’ ח, יב), בשש נקודות. ויהי הקשר אמיץ1123 (שמ"ב טו, יב). וההתפעל ויתקשר יהוא (מל"ב ט, יד). והקשורים1124 ליעקב (בר’ ל, מב), הצאן המקשרות (בר’ ל, מא), כ1125תרגומובכיריא1126. והם שנולדו בימי ניסן, והם חזקים ובריאים מהאחרים וקראם בלשון קשר כי הקשר חזק.
1104. מרב] מרוב BL
1105. כאלו] כאילו BL
1106. נקשרה] נקשרה BL
1107. בנפשו] בנפש BL
1108. החמה] החומה BL
1109. חסר] פירושו BL
1110. ואדני] ואדוני BL
1111. חסר] כי BL
1112. תקשר] תקשור BL
1113. שתרגומו] שתרגם BL
1114. ותקשרם] ותקשרים BL
1115. קשוריה] קשריה BL
1116. והקשורים] והקשרים BL
1117. נוסף ו] BL
1118. בראשה או] בראשה או BL
1119. באסיפתם] ואסיפתם BL
1120. עלי כלכם] כלכם עלי BL
1121. כקושרים] בקשרים BL
1122. חסר] עם אבשלום BL
1123. אמיץ] אמץ BL
1124. והקשורים] והקשרים BL
1125. נוסף כ] BL
1126. בכיריא] בכירייא BL
קשת גבורים1127 חתים1128(שמ"א ב' ד), בשש נקדות1129. את קשתי נתתי בענן (בר’ ט, יג), ונראתה הקשת בענן (בר’ ט, יד), עריה תעור קשתך (חב' ג, ט). מקשת אסרו (יש’ כב, ג), פירושו מפחד הקשת מסרו עצמם1130 ואסרו. והקבוץ וקשתות נערים תרטשנה (יש’ יג, יח). רובה1131 קשת (בר’ כא, כ) תאר1132, ופירושו יודע לעשות הקשתות. או שם בפלס שבת. והמקובץ ממנו וכל קששותיו1133 דרוכות1134 (יש’ ה, כח), וקששותםם
1136, וכבר1137 זכרנוהו בשרש קדר והקדקוד1138 הוא מקום שמוחו של תינוק רופס.
מו. בבלי, תענית טז ע"א
וקרקר כל בני שת (במ’ כד, יז), מקרקר קיר1145 (יש’ כב, ה), ענינם הריסה. וכבר זכרתי אותם בשרש קיר.
1145. קיר] קר BL
מז. מניר"ה
מח. בבלי, בבא מציעא פב ע"ב
ואת קרדמו (שמ"א יג, כ), ולהקרדמים (שמ"א יג, כא). ובקבוץ נקבות1146 ויקח אבימלך את הקרדמות (שופ’ ט, מח), כתב רבי יונה והם1147 המרות. ולא יתכן כי המר הוא כלי אחר שיחפרו בו והוא הנקרא בלשון הקדש את. והקרדום הוא כלי שיבקעו1148 בו העצים1149 , דשטרל 1150 בלעז. וכן זכרנום1151 רבותינו ז"ל [מח] מר וקרדום בשני כלים כמו שאמרו ואף אבא שאול לא אמר אלא במר פסל1152 וקרדום הואיל ונפיש אגרייהו וזוטר פסדייהו.1153
מט. משנה חולין ג, א
ולא מעדו קרסלי (שמ"ב כב, לז), הם הארכובות או היתדות שמעל1154 לרגלים. ותרגום אשר לו כרעים (וי' יא, כא) דליה קרסולין, והם הרגלים היתדות1155 ממעל לארבע רגלים שיש לחגב סמוך לראשו ובאותו1156 מתחזק כשרוצה לקפוץ וזה שאמר לנתר בהם את1157 הארץ. ואמרו במשנה [מט] ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסולין1158 וכנפיו חופין את רובו. ותרגום בהנות1159 ידיו ורגליו (שופ' א, ו) ית קרסולי ידוהי ורגלוהי.
נ. בבלי, חולין נט ע"א
Citer cette page
« ספר השרשים | קוף », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #coph_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/coph_he.xml/קוף>, consulté le 23-01-2025)
