Dimovit^(a). Ne forte dimoveatur anima mea de te, Ieremie, et dimota est patella coxe Iacob, Principio, et dimota est anima eius de ipsis et dimota est anima mea de supra ipsa sicut dimota est anima mea de supra sorore sua, Ezechielis, meminimus dictiones istas in radice dimovit et forte sunt de radice ista et modus eorum et remotio rei de loco suo dislogar¹ in lingua. Et aptabitur de ista radice pepcot^(b) et soa^(c) et coa^(d)² et est nomen adiectivum de adiectivis nominum virorum honoratorum.

פן תקע נפשי ממך ^{(יר’ ו, ח)}, ותקע כף ירך יעקב ^{(בר’ לב, כו)}, ותקע נפשה מהם ^{(יח’ כג, יז)}, ותקע נפשי מעליה ^{(יח’ כג, יח)}. כאשר נקעה נפשי מעל אחותה ^{(יח’ כג, יח)}. זכרנו המלות האלה בשרש יקע ואולי הם מזה השרש וענינם ענין הסרת הדבר ממקומו דשלוגר¹ בלעז. ויתכן מזה השרש פקוד ושוע וקוע ^{(יח’ כג, כג)}, והוא שם תאר מתארי השמות האנשים הנכבדים.