Zelatus est. Loco quod emulatus est ad deum suum et zelatus est uxorem suam¹ si invidens tu mihi, In deserto, expo. propter me. Et sic qui zelatus est ad deum suum propter deum suum in invidere ipsum ad filios Israel et Iuda, Samuelis, propter filios Israel propter quod deceperunt Gabaonite ad Israel voluit Saul ad percutere ipsos et finire ipsos de hereditate Domini et percussit multos de ipsis et interfecit ipsos et inviderunt ipsi fratres eius leve rum². Et sic inviderunt ipsi Philestim, In principio, venerunt sic ad levigare quia iudicium suum ad daggessari. Et iam meminimus similia ipsi in parte dicduc et invidit Rahel in sorore sua, In principio. Et adiectivum quia Dominus zelotes nomen suum, Nomina. Et pondus aliud zelotes, et ultor Dominus, Nahum. Et nomen spiritus zelotypie, In deserto, in zelo meo ad Dominum, Regum. Et collectio quia munus zelotium³ ipsum, In deserto. Et verbum augmentatum invidere fecerunt ipsum cum extraneis imago emulationis emulantis, Ezechielis. Et venit sicut via patronorum he et iuditium suum emulans in statera faciens multiplicare ad gentes et ego faciam ipsis in non populo, Verba, omnia ipsa de verba augmentato vel sunt exeuntia ad terciam. Et sic de daggessato sunt fecerunt zelari⁴ me in non deus et levigata fuit nun⁵. Et sic et inviderunt ipsi de magis omne quod fecerunt patres eorum, Regum, modus invidie notum et est proximum ad modum desiderii.

תחת אשר קנא לאלהיו ^{(במ’ כה, יג)}, וקנא את אשתו ^{(במ’ ה, יד)}. המקנא אתה לי ^{(במ’ יא, כט)}, פירושו בעבורי. וכן אשר קנא לאלהיו, וקנא¹בעבור אלהיו. בקנאתו לבני ישראל ויהודה ^{(שמ"ב כא, ב)}, בעבור בני ישראל, בעבור שרמו הגבעונים², רצה שאול להכותם ולכלותם מנחלת י"י³ והכה מהם הרבה⁴ והרג אותם. ויקנאו בו אחיו ^{(בר’ לז, יא)}, קל הנו"ן. וכן ויקנאו אותו⁵ פלשתים ^{(בר’ כו, יד)}. באו⁶ כן להקל כי משפטם להדגש. וכבר זכרנו הדומים להם בחלק הדקדוק. ותקנא רחל באחותה^{7 (בר’ ל, א)}. והתאר כי י"י קנא שמו ^{(שמ’ לד, יד)}. ומשקל אחר קנוא ונוקם י"י ^{(נח' א, ב)}. והשם⁸ רוח קנאה ^{(במ’ ה, יד)}, בקנאתי לי"י ^{(מל"ב י, טו)}. והקבוץ כי מנחת קנאות⁹ היא^{10 (במ’ ה, טו)}. והפעל הנוסף יקניאוהו¹¹ בזרים ^{(דב’ לב, טז)}, סמל הקנאה הזאת¹²המקנא^{13 (יח’ ח, ג)}, ובא כדרך בעלי הה"א ומשפטו מקניא בפלס משגיא לגוים ^{(איוב יב, כג)}. ואני אקניאם בלא עם ^{(דב’ לב, כא)}, כלם¹⁴ מהפעל¹⁵ הנוסף כי הם יוצאים לשלישי. וכן מהדגוש¹⁶ הם קנאוני בלא אל ^{(דב’ לב, כא)}, והוא קל הנו"ן. וכן ויקנאו אותו¹⁷ מכל אשר עשו אבותם^{18 (מל"א יד, כב)}, ק¹⁹ענין הקנאה ידוע והוא קרוב לענין חמוד²⁰.