Vocavit. Et ad obscuritatem vocavit noctem, et ad Salomonem servum tuum non vocavit, Regum, Egiptum vocaverunt Assur iverunt, Osee, ad videre quid vocabitur sibi, In principio. Et hoc nomen suum quod vocavit ipsum, Ieremie, vocans generationes a principio, Isaie, clamantes ad Dominum¹, Psalmiste, quieta aleph vocans ad Dominum et respondit sibi vocabit Dominum in omni tempore, Iob, vocabit me et respondebo ipsi, Psalmiste, ad vocare in nomine Domini, In principio, voca nunc, Iob, clama in gucture, Isaie, post sic comedent vocati, Samuelis duces et vocati, Ezechielis, vult dicere magni et vocati ad facta regni isti vocati synagoge. Et adiectivum vocati vocati congregationis Datan et Abyram vocati congregationis. Et nomen vocata sancta, In deserto, supra preparationes montis Sion et supra vocatis eius, Isaie, locus quo congregantur² ibi vocati sanctitatis. Et pondus aliud et voca supra ipsa vocationem, Ione. Et niphal et ego non vocatus sum et fuerunt vocati, Hester. Et verbum de daggessato et Israel vocatus meus. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et rebellans de ventre vocatus tibi ad rotas ipsas vocavit rotam, Ezechielis, et vocabitur tibi sapiens aperturam ad gentem non vocatum fuit nomen meum, Isaie, expo. quia tunc non ipsi vocati populus Domini sicut de principio, omnia ipsa modus unus et omne unum declarabitur secundum secundum locum suum et oleum dextere sue vocabit, Proverbiorum, declaravimus in radice occultavit quod expo. sua preconizabit. Et sic declaravimus plus hominum vocabit vir misericordiam suam, et opus bonum quod est faciens et virum veritatum qui inveniet ut dicere hominem qui faciat misericordiam in veritate ad nomen celorum non magnifieri et laudari in oculis creaturarum durum est ad invenire ipsum virum quia maior pars faciunt misericordiam suam ad laudari et honorari penes filios hominis. Et modus alius quia contigerunt mihi ista, Ieremie, et ontinget ipsi mors ne forte contingat nobis mors, In principio, et scribetur cum he quod continget populo tuo, Danielis, duo sunt contingentia tua, Isaie, in moveri aleph et in quiescere aleph et contingent vobis malum, Verba, tau mutatione he iuditium suum et continget. Et sunt declarantes et continget salvatio muris tuis, Isaie, et rectum est ad esse de modo primo et tau et vocabis ad contra Syon ut dicere vocabis vocationem muris tuis et portis tuis laudem quod continget vobis, In principio, quia contingent bellum, Nomina, vult dicere bellum et bellum. Et niphal et ibi obvius fuit vir iniquitatis. Et nomen suum Seba filius Bichri obviare³ obvius fui in monte Gilboa, Samuelis, et est infinitum perfectum sed obvius factus sum de patronis he in statere revelatus fui et obvius factus est Absalon ante servos David, Samuelis, quod obvia erit supra ipsum congregatio pastorum, Isaie. Et verbum grave et obviabit ipsis⁴ omne malum istud, Ieremie. Et nomen ad occursum dei ecce ipse exiens ad occursum tuum, Nomina, perdix collegit, Ieremie, sicut sequetur perdix in montibus, Samuelis^(a), est avis vocata perdice in lingua et expo. perdix collegit quia est colligens ova avis alterius et incubat supra ipsis ac si ipsa sua et est declarans super perdice masculo ipse dicens quod ipse incubat supra ova que peperit, perdix femina et hoc est non peperit quia ipse non genuit ipsa et veritas est quia perdix mas⁵ mos suus ad esse incubans supra ova sicut mulier sicut quod dixit in Misna perdix masculus rabi⁶ Eliezer⁷ obligat et sapientes solvunt de auditionibus lecture ibi videtur quod perdix vel mas vel mulier incubantes supra ova aliena et sicut sequetur perdix est lectura deficiens et expo. sicut sequetur perdix in montibus. Et sic caldeizat Ionatan sicut quod sequetur aliquis perdicem in monte.

ולחשך קרא לילה ^{(בר’ א, ה)}, ולשלמה עבדך לא קרא ^{(מל"א א, יט)}, מצרים קראו ^{1(הושע ז, יא)}, לראות מה יקרא לו ^{(בר’ ב, יט)}, וזה שמו אשר יקראו ^{(יר’ כג, ו)}, קורא הדורות² מראש ^{(יש’ מא, ד)}. קוראים³ אל י"י ^{(תה’ צט, ו)}, נחה האל"ף. קורא⁴ לאלוה ויענהו ^{(איוב יב, ד)}, יקרא אלוה בכל עת ^{(איוב כז, י)}, יקראני ואענהו ^{(תה’ צא, טו)}, לקרא בשם י"י ^{(בר’ ד, כו)}, קרא נא ^{5 (יש’ כט, יא)}, קרא בגרון ^{(יש' נח, א)}, אחרי כן יאכלו הקרואים^{6 (שמ"א ט, יג)}. שלישים⁷ וקרואים ^{(יח’ כג, כג)}, רוצה⁸ לומר גדולים קרואים⁹ לעניני המלכות. אלה קרואי העדה ^{(במ’ א, טז)}. והתאר קריא, קריאים. קריאי¹⁰ מועד ^{(במ’ טז, ב)}, הוא דתן ואבירם קריאי העדה ^{(במ’ כו, ט)}. והשם מקרא קדש ^{(וי’ כג, כד)}, על מכון הר ציון ועל מקראיה^{11 (יש’ ד, ה)}, מקום שיתקבצו¹² שם במקראי ¹³. ומשקל אחר וקרא אליה את הקריאה ^{(יונה ג, ב)}. והנפעל ואני לא נקראתי ^{(אס’ ד, יא)}, ויהיו נקראים לפני המלך ^{(אס’ ו, א)}. והפעול¹⁴ מן הדגוש וישראל מקוראי^{15 (יש’ מח, יב)}. ושלא נזכר פועלו¹⁶ ממנו ופושע מבטן קורא¹⁷ לך ^{(יש’ מח, ח)}, לאופנים להם קורא הגלגל באזני ^{(יח’ י, יג)}, וקורא¹⁸ לך גדר פרץ ^{(יש’ נח, יב)}. אל גוי לא קורא¹⁹ בשמי ^{(יש’ סה, א)}, פירושו כי עתה אינם קרואים עם י"י כמו מתחלה, כלם ענין אחד וכל אחד יתפרש לפי מקומו. ושמן ימינו יקרא ^{(מש’ כז, טז)}, פירשנו בשרש צפן שפירושו יכריז. וכן פירוש רב אדם יקרא איש חסדו ^{(מש’ כ, ו)}, רוצה²⁰ לומר רוב בני אדם יכריז ויאמר חסדו ומעשה הטוב שהוא עושה, ואיש אמונים מי ימצא ^{(מש’ כ, ו)}, כלומר אדם שיעשה החסד²¹ באמונה לשום²² שמים לא להתגדל ולהשתבח בעיני הבריות קמקשה²³ הוא למצוא אותו האיש, כי הרוב עושים חסדם להשתבח ולהתכבד אצל בני אדם. וענין אחר מדוע קראוני²⁴ אלה ^{(יר’ יג, כב)}, וקראהו אסון ^{(בר’ מב, לח)}, פן יקראנו אסון ^{(בר’ מב, ד)}. ונכתב בה"א את אשר יקרה לעמך ^{(דנ' י, יד)}, שתים הנה קוראותיך^{25 (יש’ נא, יט)}, בנוע האל"ף. ובנוח האל"ף וקראת אתכם הרעה ^{(דב’ לא, כט)}, התי"ו תמורת ה"א משפטו²⁶ וקראה. ויש מפרשים כן וקראת ישועה חומותיך^{27 (יש’ ס, יח)}, ונכון הוא להיות מהענין הראשון, ותי"ו וקראת לנכח ציון, כלומר תקראי ישועה לחומותיך²⁸ ולשעריך תהלה. את אשר יקרא אתכם ^{(בר’ מט, א)}. כי תקראנה מלחמה ^{(שמ’ א, י)}, רוצה²⁹ לומר מלחמה ומלחמה. והנפעל ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי ^{(שמ"ב כ, א)}, נקרא³⁰ נקריתי בהר הגלבע ^{(שמ"ב א, ו)}, והוא מקור שלם, אבל נקריתי מבעלי הה"א בשקל נגליתי. ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ^{(שמ"ב יח, ט)}, ³¹. והפעל הכבד ותקרא אותם³² את כל הרעה הזאת ^{(יר’ לב, כג)}. והשם לקראת האלהים ^{(שמ’ יט, יז)}, הנה הוא יוצא³³ לקראתך ^{(שמ’ ד, יד)}. קורא³⁴ דגר ^{(יר’ יז, יא)}, כאשר ירדוף הקורא³⁵ בהרים ^{(שמ"א כו, כ)}, הוא העוף הנקרא בלעז פרדיז³⁶, ופירוש קורא דגר כי הוא מאסף ביצי עוף אחד³⁷ ורובץ עליהם כאילו הם שלו. ויש מפרשים כי על הקורא הזכר הוא אומר שהוא רובץ על הבצים³⁸ שילדה הקורא הנקבה, וזהו לא ילד ^{(שמ"א כו, כ)}, כי הוא לא ילד אותם. ואמת הוא זה כי קורא³⁹ זכר מנהגו להיות רובץ על הבצים⁴⁰ כמו הנקבה כמו שאמרו⁴¹ במשנה ^[א] קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין, אבל ממשמעות ההלכה שם נראה כי הקורא בין זכר בין נקבה רובצים על בצים⁴² אחרים. וכאשר ירדוף הקורא הוא מקרא חסר, ופירושו כאשר ירדוף הצייד הקורא בהרים. ותרגם⁴³ יונתן כמה דמתרדף קוראה בטוריא⁴⁴.