Contignavit^(a). Ipsi contignaverunt¹ ipsum, Ezre, et ad contignare domos, Verba, ad contignare portas palatii, Nechemie², contignans in aquis cameras suas, Psalmiste, modus eorum adaptatio trabium et operitionis in ipsis³ domus trabs una cadere faciens trabem ipsum in umbra trabis mee, In principio, trabes domorum nostrarum cedri, Cantici. Et nomen ad conclusionem contignationis depauperabitur contignatio in statera et ad opertorium grossum ut dicere quod deprimentur trabes et inclinabunt⁴ ad cadere propter guttam stillantem supra ipsis. Et modus alius in bono iustorum letabitur civitas, Proverbiorum, civitas quievit David, Isaie, possibile quod est affixum et deficit affixum vel venit tau in loco he et iam scripsimus similia in parte dicduc et in lingua duorum capta fuit civitates, Ieremie. Et aptabitur quod est nomen civitatis de civitatibus Moab et sic memorat ipsam in narratione civitatum Moab et supra Chiriataim et supra domo gemul. Et collectio et capta fuit civitates, Ieremie, cum hiric⁵ res et dagges iot et expo. omnis una et una de civitatibus et dicduc dictionis scripsimus in parte dicduc. Et aptabitur quod est nomen civitatis de civitatibus Moab et sic numerat ipsum in numeratione civitatum Moab et supra cheriot et supra bosra⁶, Ieremie, et licet quod intravit supra ipsum he noticie ecce sicut ipsum hai in carcor in Sithim et venit tau mutatione de he mulieris vel lamed appoal supra dorsa altitudinis⁷ civitatis, Proverbiorum, in exire me portam supra civitatem, Iob. Et targum civitatis civitas. Et verbum grave de hoc et preparabitis vobis civitates, In deserto. Et modus alius quod occurrit tibi in via, Verba, et continget ipsi mors si continget si continget tibi verbum meum, sicut contingens stulti etiam⁸ ego continget mihi, Ecclesiastes, et contingit contingens, Rut. Et grave quia contingere fecit Dominus deus tuus ante me fac⁹ contingere rogo ante me hodie, In principio. Et nomen contingens unum, Ecclesiastes, quia dixit accidens fuit, Samuelis, quia accidens filiorum hominis et accidens bestie accidens unum ipsi, Ecclesiastes, tria ipsa cum segol et sunt incisio et expo. quod filii hominum accidere in mundo et sic bestia et accidens unum ipsis in morte eorum. Et pondus aliud et si ibitis mecum cum accidente, Et vocavit, ut dicere quod dicetis quia castigationes quas ego adducens supra vos via accidentis sunt et non ipsa retributio peccatorum vestrorum. Et pondus aliud de accidente noctis, Verba, quia coph daggessata et mem ad servitium. Et niphal obvius factus sum in monte Gelboa, Samuelis, obvius eris hic, In deserto, et obvius fuit Dominus ad Bilaam ne forte contiget tibi peccatum, Samuelis, iuditium suum obvium fuit tibi cum cames ut dicere obvium erit tibi. Et aptabitur esse de levi et dagges ad ornatum sicut dagges sanctuarii Domini.

המה קרוהו ^{(נחמ’ ג, ג)}, ולקרות את הבתים ^{(דה"ב לד, יא)}, לקרות את שערי הבירה ^{(נחמ’ ב, ח)}, המקרה במים עליותיו ^{(תה’ קד, ג)}, ענינם תקון הקורות וכסות בהן הבית. קורה אחת ^{(מל"ב ו, ב)}, מפיל הקורה ^{(מל"ב ו, ה)}, בצל קורתי^{1 (בר’ יט, ח)}, קורות² בתינו ארזים ^{(שה"ש א, יז)}. ושם לכל³ הקרוי ימך המקרה ^{(קה’ י, יח)}, בפלס ולמכסה עתיק, כלומר שיפלו⁴ הקורות וינטו לנפול מפני הדלף הטורד עליהם. וענין אחר בטוב צדיק⁵ תעלץ קריה ^{(מש’ יא, י)}, קרית חנה דוד ^{(יש’ כט, א)}, אפשר שהוא סמוך וחסר הנסמך או באה התי"ו במקום ה"א. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ובלשון שנים נלכדה קריתים ^{(יר’ מח, א)}. ויתכן שהוא שם עיר מערי מואב. וכן זכר אותה בספור ערי מואב ועל קריתים ועל בית גמול ^{(יר’ מח, כג)}. והקבוץ נלכדה הקריות ^{(יר’ מח, מא)}, בחרק הרי"ש ודגש היו"ד, ופירושו כל אחת ואחת מהקריות. ודקדוק המלה כתבנו בחלק הדקדוק, ויתכן שהוא שם עיר מערי מואב. וכן זכר אותה בספור ערי מואב ועל קריות ועל בצרה ^{(יר’ מח, כד)}. ואף על פי שנכנסה עליו ה"א הידיעה הנה כמוהו העי בקרקר בשטים ^{(שופ' ח, י)}. ובאה תי"ו תמורת ה"א הנקבה או למ"ד הפעל על גפי מרומי⁶ קרת ^{(מש’ ט, ג)}, ליד שערים לפני⁷ קרת ^{(מש’ ח, ג)}, בצאתי שער עלי קרת ^{(איוב כט, ז)}. ותרגום עיר קרתא. והפעל הכבד מזה והקריתם לכם ערים ^{(במ’ לה, יא)}. וענין אחר אשר קרך בדרך ^{(דב’ כה, יח)}, וקראהו⁸ אסון ^{(בר’ מד, כט)}, היקרך דברי ^{(במ’ יא, כג)}, כמקרה הכסיל גם אני יקרני ^{(קה’ ב, טו)}, ויקר מקרה ^{(רות ב, ג)}, את אשר תקרינה ^{(יש’ מא, כב)}. והכבד כי הקרה י"י אלהיך לפני ^{(בר’ כז, כ)}, הקרה נא לפני ^{(בר' כד, יב)}. והשם מקרה אחד ^{(קה’ ט, ב)}, כי אמר מקרה הוא ^{(שמ"א כ, כו)}, כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם ^{(קה’ ג, יט)}, שלשתם בסגול והם מכרת⁹. ופירוש כי בני האדם מקרה בעולם וכן הבהמה ומקרה אחד להם במיתתם. ומשקל אחר ואם תלכו עמי בקרי^{10 (וי’ כו, כא)}, כלומר שתאמרו כי הייסורין¹¹ שאני מביא עליכם דרך מקרה הם ואינם תגמול עונותיכם. ומשקל אחר מקרה לילה ^{(דב’ כג, יא)}, כי הקו"ף דגושה והמ"ם לשמוש. והנפעל נקריתי בהר הגלבע ^{(שמ"ב א, ו)}, אקרה כה ^{(במ’ כג, טו)}, ויקר י"י¹² אל בלעם ^{(במ' כג, טז)}, פן¹³ יקרך עון ^{(שמ"א כח, י)}, משפטו יקרך בקמץ כלומר יקרה לך. ויתכן היותו מן הקל והדגש לתפארת כדגש מקדש י"י.