Aestavit. Et aestabit supra ipsum volucris, Isaie, estas et hyems, Psalmiste, quia supra fructus tuos et supra messem tuam canistrum estatis expo. plenum fructibus estatis et sic panis et fructus, Samuelis, fructus siccantes se in aestate. Et modus alius fastidivi^(a) in vita mea, In principio, et fastidiverunt² de ante filios Israel, Nomina, et fastidivit³ Moab, In deserto, et fastidivit⁴ Israel et regnavit supra arcam et non fastidias in castigatione⁵ sua, Proverbiorum, cum⁶ holem et fastidium cum ipsis cum surec quod tu fastidieris, Isaie. Et possibile quod erit et fastidivit⁷ in Israel verbum transiens. Et grave ascendemus in Iudam et fastidiemus ipsa, Isaie, ut dicere faciemus vobis quod fastidiant de ipso omnia ipsa modus tribulationis et angustie et dixit et fastidivi in ipsis ad viam proverbii sicut vigilavit et fastidivit anima sua cum labore Israel. Et modus alius non surrexit^(b) puer, Regum, surrexi, et adhuc ego tecum, Psalmiste, surrexi et vidi suscita et suscita satiabor in visitare similitudinem tuam, Psalmiste, et sunt de modo et fastidivit Moab, In principio, et fastidivit et fastidivit in modo. Et modus alius venit finis finivit^(c) sumpte, Ezechielis, finivit de modo finis. Et licet quod finis de verbis geminationis quia dagges abstulit supra ipsum finis eius finis tuus finis meus. Et adhuc quod est modus finis sicut quod nos futuri ad memorare ipsum. Etiam aptabitur ad esse finis de ista radice et dagges mutatione quiete sicut apparitiones⁸ florum. Et adiectivum de hoc extrema et ipsa que in extremitate. Et modus alius spina^(d) et rubus, In principio, spine incise, Isaie, notum. Et modus alius cincinni^(e) me erroribus⁹ noctis cincinni eius coacervati, Cantici^(f), cum dagges zadi¹⁰ sunt cincinni capitis et capitulo mutavit declaravit ipsum.

וקץ עליו העיט ^{(יש’ יח, ו)}. קיץ¹ וחרף ^{(בר’ ח, כב)}, על קציך² ועל קצירך ^{(יש’ טז, ט)}, כלוב מלא³קיץ ^{(עמ’ ח, א)}, פירושו ⁴מלא פירות הקיץ. וכן הלחם⁵ והקיץ ^{(שמ"ב טז, ב)}, הפירות המיבשין⁶ בקיץ. וענין אחר קצתי בחיי ^{(בר’ כז, מו)}, ויקוצו⁷ מפני בני ישראל ^{(שמ’ א, יב)}, ויקץ מואב ^{(במ’ כב, ג)}, ויקץ בישראל וימלך על ארם ^{(מל"א יא, כה)}, ואל תקוץ⁸ בתוכחתו ^{(מש’ ג, יא)}, בחלם. ואקוץ⁹ בם ^{(וי’ כ, כג)}, בשרק. אשר אתה קץ ^{(יש’ ז, טז)}. ¹⁰והכבד נעלה ביהודה ונקיצנה ^{(יש’ ז, ו)}, כלומר עושה¹¹ להם שיקוצו מפנינו. כלם ענין צוקה וצרה. ואמר ואקוץ¹² בם על דרך משל כמו ותקצר נפשו בעמל ישראל ^{(שופ' י, טז)}. וענין אחר לא הקיץ הנער ^{(מל"ב ד, לא)}, הקיצותי¹³ ועודי עמך ^{(תה’ קלט, יח)}, הקיצותי¹⁴ ואראה ^{(יר’ לא, כו)}, העירה והקיצה ^{(תה’ לה, כג)}, אשבעה בהקיץ תמונתך ^{(תה’ יז, טו)}, והם מענין וייקץ יעקב ^{(בר’ כח, טז)}, ויקץ וקוץ בענין אחד. וענין אחר בא הקץ ^{(יח’ ז, ו)}, הקיץ¹⁵ עליה^{16 (יח’ ז, ג)}, הקיץ¹⁷ מענין קיץ¹⁸ ואף על פי שקץ מפעלי הכפל כי הדגש מורה עליו קצו, קצך, קצי¹⁹ועוד שהוא ענין קצץ כמו שאנו עתידים לזכרו. גם יתכן להיות²⁰קץ מזה השרש והדגש תמורת הנח כמו ופטורי צצים ^{(מל"א ו, יח)}. והתאר מזה הקיצונה^{21 (שמ’ כו, י)}, והיא אשר בקצה. וענין אחר קוץ²² ודרדר ^{(בר’ ג, יח)}, קוצים כסוחים ^{(יש’ לג, יב)}, ידוע. וענין אחר קווצותי²³ רסיסי לילה ^{(שה"ש ה, ב)}, קווצותיו²⁴ תלתלים ^{(שה"ש ה, יא)}, בדגש הצד"י הם מחלפות הראש ובשער²⁵ חלף פרשתיו²⁶.