Accendit. Quia ignis accensus in furore meo, Verba, verbum stans, et transitivum quia ignem accendistis in furore meo ecce omnes vos accendentes¹ ignem sicut accendi ignem liquefactionum, Isaie, modus combustionis et accensionis. Et de hoc dictum est frigus et febris, Verba, et est infirmitas comburens pre multum caloris. Et est quod vocant ipsam ignem ossium ad lapidis carbunculi, Isaie, est lapis de lapidibus pretiosis et forte vocatur sic quod color eius sicut color ignis

כי אש קדחה באפי ^{(דב’ לב, כב)}, פועל¹ עומד. והיוצא כי אש קדחתם באפי ^{(יר’ יז, ד)}, הן כלכם קדחי אש ^{(יש’ נ, יא)}, כקדח אש המסים ^{(יש’ סד, א)}, ענין בערה ושריפה². ומזה נאמר את השחפת ואת הקדחת ^{(וי’ כו, טז)}, והוא החולי השורף מרוב החמימות, והוא שקראו לו אש של עצמות. לאבני אקדח ^{(יש’ נד, יב)}, היא אבן מהאבנים היקרות. ואולי נקראת כן כי מראיתה כמראה אש.