Marginalia
Ruga. Et rugasti me ad testem fuit, Iob, modus rugationis notum in verbis doctorum nostrorum postquam consumpta fuit caro et multiplicate fuerunt ruge et sine hoc de eo quod meminimus in isto modo ruga in lingua et hoc est quod dixit et surrexit in me macredo mea quia propter macredinem carnis rugabitur cutis. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso qui rugati fuerunt sine tempore, Iob. Et est ad viam metaphore de isto modo ut dicere quod incisi fuerunt sine tempore eorum ac si venerit tempus senectutis eorum ad mori et tempus senis est tempus rugationis. Vel erit rugati fuerunt sicut modus suus incisi fuerunt sicut inversum in verbis doctorum nostrorum rugatio.
ותקמטני לעד היה (איוב טז, ח), ענין הקמוט ידוע בדברי רבותינו ז"ל [א] אחר שבלה הבשר ורבו הקמטין וזולת זה ממה שזכרו בזה הענין רונצא1 בלעז. וזהו שאמר ויקם כי כחשי כי מפני כחש הבשר יתקמט העור. ושלא נזכר פועלו2 ממנו אשר קמטו ולא עת (איוב כב, טז), והוא על דרך ההשאלה3 מזה הענין כלומר שנכרתו בלא עתם כאלו4 בא עת זקנתם למות, ועת הזוקן הוא עת הקמוט. או יהיה קמטו בענינו נכרתו כמו הפוך בדברי רבותינו ז"ל [ב], קטום.
Sources rabbiniques
א. בבלי, בבא מציעא פז ע"א
ב. משנה סוכה ג, א