Despexit^(a). Ecce despexi me quid respondebo tibi, Iob, quia despectus sum, Nahum, et despectus sum adhuc de hac et vilipendentes me despicientur super vilipensione, Ieremie, expo. supra verbo vilipensionis et despecta fuit domina eius, In principio. Et grave et quare despexisti me, Samuelis, ad despicere omnes honoratos terre, Isaie, omnia ipsa et similia ipsis modus contemptus. Et aptabitur ad declarare de hoc despicientes ipsos filii eius, Samuelis, sicut quod dixit et vilipendentes me despicientur. Et in modo levitatis et sunt proxima in modo levis ipsa supra facies aquarum, Iob, leves fuerunt sequentes nos, Quomodo, et in geminari pe in pane levi In deserto, doctores nostri propterea quod fuit manna absorpta¹ in membris vocaverunt ipsam sic. Et nomen de levitate fornicationis eius. Et massoret supra ipsum non est deficiens in levitate. Et in verbis doctorum declarans ipsum sicut auditio sua et dixerunt vox ad mulierem turpitudo que ratio et erit de voce fornicationis sue. Et niphal levigabuntur sequitores vestri, Isaie, cum hiric iot et cum dagges coph ad dividere inter ipsum et inter vilipensores mei desputientur. Et verbum grave levigare fecit terram Zabulon, Isaie, et in modo maledictionis patri suo et matri sue maledixit, Et vocavit, et maledicens patri suo et matri sue non maledicas surdo, Et vocavit, omnis ipse maledicens mihi, Ieremie. Iam meminimus dicduc eius in parte dicduc in ordine tercio quia maledicentes ipsi filii eius et maledicet in rege suo, Isaie. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso maledicatur pars eorum in terra. Et nomen eorum² benedictio et maledictio quia maledictio dei suspensa ut dicere quia maledixit^(b) nomen suspenso ad declarare ipsum de modo primo ut dicere in contemptu dei ipse suspensus quando videbit ipsum homo suspensum dicens quia vituperavit et iniuriatus est ipse suspensus³ ecce res contemptus dei et est iuditium ad omnes suspensos in terra Israel quod due rationes sunt ad rem unam quod maledictio diei suspensa et hec ratio ad vituperantem et servientem servitio extraneo quod fuerunt suspensi.⁽ⁱ⁾ Et adhuc ratio ut non inquinetur terra tua et est ratio etiam ad omnes suspensos in terra Israel quia mortuus in terra Israel qui non sepultus pollutio terre ipsa et sic fecit fecit, Iosue, propheta in rege Hai et in quinque regibus quod precepit ad facere descendere ipsos ad vesperam et ad facere supra ipsis acervum lapidum et sic futuri Israel ad facere in occisionibus Got et Magot sicut quod scriptum et sepelient ipsos domus Israel ut mundaretur terra ecce tu videns quod omni omni tempore quo non sepultus mortuus est polluta terra et ratio qua⁴ non sepeluerunt⁵ filios Saulis suspensos usque quo fusa fuit supra ipsis aqua et non dati fuerunt ad sepulchrum de Nisan usque tesseri et iste est de principio messis usque fusa fuit supra ipsis aqua⁶ declaraverunt doctores nostri quia propterea non sepeliverunt ipsos et licet quod scriptum non morari facies morticinam eius supra ligno ipsos dixerunt melius quam transferatur littera una de lege et sanctificetur nomen celorum in publico quod fuerunt transeuntes et redeuntes dicunt quid negotii de istis dicunt ipsis filii regum sunt et quid fecerunt extenderunt manus suas in peregrinos dixerunt non tibi gens conveniens ad adherere cum ipsa sicut gens ista et in geminari etiam pe appoal devastavit cum sagittis, Ezechielis, et omnes colles devastati fuerunt, Ieremie, et sunt in modo devastationis in verbis nostrorum quod est de modo devastationis et destructionis sicut quod dixit omnes destruentes soluti et sine hoc servierunt sibi multum in ista lingua. Et rabi Iona declaravit ipsa ligna motionis in modo levitatis et sic scripsit ipsa dominus meus pater meus vult dicere moveri fecit cum sagittis precepit ad proiicere sagittas sursum et si cadit sagitta ad latus filiorum Ammon ibit ibi et sic via Ionathe qui caldeizat paravit arcum cum sagitta es⁷ tersum, Ezechielis, expositio est politum et mundum et de hoc et ipse non facies tersit, Ecclesiastes, ut dicere polute fuerunt facies ferri. Et de isto modo copulavit Menahem tersit in sagittis.

הן קלותי¹ מה אשיבך ^{(איוב מ, ד)2}. והנפעל ונקלותי³ עוד מזאת ^{(שמ"ב ו, כב)}, ובוזי יקלו ^{(שמ"א ב, ל)}. על נקלה ^{(יר’ ו, יד)}, פירושו על אמרה⁴ נקלה. ותקל גברתה ^{(בר’ טז, ד)}. והכבד ומדוע הקלותני^{5 (שמ"ב יט, מד)}, להקל כל נכבדי ארץ ^{(יש’ כג, ט)} כלם והדומים⁶ ענין בזיון. ויתכן לפרש מזה כי מקללים להם בניו ^{(שמ"א ג, יג)}, כמו שאמר ובוזי יקלו ^{(שמ"א ב, ל)}. ובענין הקלות והם קרובים בענין קל הוא על פני מים ^{(איוב כד, יח)}, קלים היו רודפינו^{7 (איכה ד, יט)}. ובהכפל הפ"א בלחם הקלוקל^{8 (במ’ כא, ו)}, פירשו רבותינו ז"ל ^[א] בעבור שהיה המן נבלע באברים⁹ קראוהו כן. והשם והיה מקול¹⁰ זנותה ^{(יר’ ג, ט)}, והמסרה¹¹ עליו לית וחסר¹² בקלילות¹³. ובדברי רבותינו¹⁴ ^[ב] מפרש¹⁵ אותו כמשמע¹⁶ ואמרו¹⁷ באשה ענתה¹⁸, מה¹⁹ טעם? והיה מקול²⁰ זנותה ותחנף אל²¹ האבן ואל²² העץ. והנפעל יקלו רודפיכם^{23 (יש’ ל, טז)}, בחרק²⁴ היו"ד ובדגש הקו"ף להבדיל בינו ובין ובוזי יקלו ^{(שמ"א ב, ל)}. והפעל הכבד הקל ארצה זבולן^{25 (יש’ ח, כג)}. ובענין הקללה אביו ואמו קלל ^{(וי’ כט, ט)}, ²⁶לא תקלל חרש ^{(וי’ יט, יד)}. כלה מקללוני ^{(יר’ טו, ט)}, כבר זכרנו דקדוקו בחלק הדקדוק בטור השלישי. כי מקללים להם בניו ^{(שמ"א ג, יג)}, וקלל במלכו ^{(יש’ ח, כא)}. ושלא נזכר פועלו ממנו תקלל חלקתם בארץ ^{(איוב כד, יח)}. והשם ברכה וקללה ^{(דב’ יא, כו)}, כי קללת אלהים תלוי ^{(דב' כא, כג)}, כלומר על שקלל את השם הוא²⁷תלוי. ויש לפרשו מהענין הראשון כלומר בזיון אלהים²⁸ תלוי²⁹³⁰. והוא הדין לכל הנתלים בארץ ישראל, כי שני טעמים יש לדבר, אחד כי קללת אלהים תלוי וזה הוא³¹ טעם למגדף ולעובד עבודה זרה שהיו נתלין³². ועוד טעם אחר³³שלא תטמא את אדמתך ^{(דב' כא, כג)} והוא טעם גם לכל הנתלים בארץ ישראל כי המת בארץ שאינו נקבר טומאת הארץ היא. וכן עשה יהושע הנביא במלך העי ובחמש³⁴ המלכים שצוה להורידם לערב ולעשות עליהם גל אבנים ^{(יהו' ז, כו)} וכן עתידים ישראל לעשות בהרוגי גוג ³⁵מגוג כמו שכתוב וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ ^{(יח' לט, יב)} הרי אתה רואה שכל זמן שלא נקבר המת הוא טומאת הארץ. והטעם שלא קברו את בני שאול המוקעים עד נתך עליהם מים^{36 (שמ"ב כא, י)} ולא נתנו לקבורה מניסן ועד תשרי וזהו מתחלת קציר עד נתך³⁷ עליהם. פירשו רבותינו ז"ל ^[ג], כי לפיכך לא קברו אותם ואף על פי שכתוב לא תלין נבלתו על העץ ^{(דב' כא, כג) 38}מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש מן³⁹ השמים⁴⁰ בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו? אומרים להם בני מלכים הם, ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים, אמרו אין לך אומה ראויה להדבק בה כאומה זו. ובהכפל גם פ"א הפעל קלקל בחצים ^{(יח’ כא, כו)}, וכל הגבעות התקלקלו ^{(יר’ ד, כד)}. והם מענין קלקול בדברי רבותינו ז"ל שהוא ענין⁴¹ ההרס וההשחתה כמו שאמרו ^[ד] כל המקלקלין פטורין. וזולת זה נשתמשו הרבה בזה הלשון. ורבי יונה פרשם⁴² לשון תנועה בענין הקלות. וכן כתבם אדני⁴³ אבי ז"ל רצה לומר קלקל בחצים ^{(יח' כא, כו)} צוה לירות חצים⁴⁴ למעלה ואם יפול החץ לצד בני עמון ילך שם. וכן דעת יונתן שתרגם קשית בקרדא⁴⁵ נחשת קלל ^{(יח’ א, ז)}, פירושו הנחשת הממורט והזך. ומזה והוא לא פנים קלקל ^{(קה’ י, י)}, כלומר שלא לוטשו פני הברזל. ומזה הענין חבר מנחם קלקל בחצים.