Induravit. Non indurescat in oculis tuis, Verba, et induratum est verbum viri Iuda, Samuelis. Et adiectivum dominus durus, Isaie, et cervix¹ tua dura, Verba, quis populus dure cervicis, Nomina, ad viam cadens frondes eius scissi vestes sic quod scripsimus et expo. dure cervicis quod non respicient ad vocantem ipsos. Et nomen ad duritiem populi istius, Verba, cum seva sola ipsa. Et niphal et transibit per ipsam durus et famelicus, Isaie. Et verbum grave quia indurare fecit dominus deus tuus, Verba, quia inaurare fecit Pharaonem ad mictere nos, Nomina, expo. indurare fecit cor suum et indurare fecit cervicem suam et fuit in facere indurescere ipsam in parere ipsam expo. quod indurare fecit ipsam partus supra anima sua et faciens indurare cor suum, Proverbiorum. Et grave aliud et indurare facit² in parere suo, In principio, et etiam ipsum verbum transiens ad modum quem declaravimus modus duritiei notum equale fiet candelabrum, In deserto, sicut palma equalis ipsi et non loquentur, Ieremie, modus eorum modus equalis. Et sic in pondere alio et loco operis equalis, Isaie, vult dicere opus et equales³ quia opus non ipsum affixum quia est punctatum segol et expo. loco adaptationis et equalitatis ut dicere loco adaptationis⁴ capilli equalis. Et doctores nostri expo. percussa facies ipsa percussum facies candelabrum lingua hoc ad hoc percutiebat modus percussionis battitiza in lingua vult dicere quod erat percutiens in incude et extendens huc illuc coxas et calamos et totum erit corpus unum non quod fuerunt calami et poma facta sola ipsa et copulata post sic in uno candelabro.

לא יקשה בעיניך^{1 (דב’ טו, יח)}, ויקש דבר איש יהודה ^{(שמ"ב יט, מד)}. והתאר אדנים קשה ^{(יש’ יט, ד)}, ואת ערפך הקשה ^{(דב’ לא, כז)}, כי עם קשה עורף² אתה ^{(דב’ ט, ו)}, על דרך נובלת עליה ^{(יש' א, ל)}, קרועי בגדים ^{(שמ"ב יג, לא)}, כמו שכתבנו. ופירוש קשה עורף א³ שלא יפנו אל הקורא אותם. והשם אל קשי העם הזה ^{(דב’ ט, כז)}, בשבא⁴ לבדו. והנפעל ועבר בה נקשה ורעב ^{(יש’ ח, כא)}. והפעל הכבד כי הקשה י"י אלהיך ^{(דב’ ב, ל)}, כי הקשה פרעה לשלחנו ^{(שמ’ יג, טו)}, פירושו הקשה לבו. מי הקשה אליו ^{(איוב ט, ד)}, הקשה לבו. ויקש את ערפו ^{(דה"ב לו, יג)}, ויהי בהקשותה⁵ בלדתה ^{(בר’ לה, יז)}, פירושו שהקשתה הלידה על נפשה. ומקשה לבו ^{(מש’ כח, יד)}. וכבד אחר ותקש בלדתה ^{(בר' לה, טז)}, וגם⁶ הוא פועל⁷ יוצא על הענין שפרשנו⁸ ענין הקושי ידוע. מקשה תעשה אותם^{9 (שמ’ כה, יח)}, מקשה תעשה¹⁰ המנורה ^{(שמ’ כה, לא)}, כתמר מקשה המה ולא ידברו ^{(יר’ י, ה)}, ענינם ענין שוה. וכן במשקל אחר ותחת מעשה מקשה ^{(יש’ ג, כד)}, רוצה¹¹ לומר מעשה ומקשה, כי מעשה איננו סמוך כי הוא נקוד סגול. ופירושו תחת התקון¹² וההשויה כלומר תחת תקון השער¹³ שהיה שוה ויפה¹⁴ עתה הוא קרחה. ויתכן היות מקשה תאר למעשה כלומר תקון¹⁵ השער השוה. ורבותינו¹⁶ ז"ל פרשו¹⁷ מקשה תעשה אותם¹⁸, מקשה תעשה¹⁹ המנורה, לשון דא לדא נקשן ענין הכאה בטדיץ²⁰ בלעז. רוצה לומר שהיה מכה בקורנס ופושט אילך ואילך הירכים והקנים והכל היה גוף אחד לא שיהו²¹ הקנים והכפתורים עשויים לבדם ומחוברים אחר כן במנורה.