סמך
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
ויהי סאה סלת (מל"ב ז, טז), בשבא1 הסמ"ך. וסכ2וסאה סלת בשקל (מל"ב ז, יח), בקמץ חטף הסמ"ך. הה"א לסימן הנקבה3 ולמ"ד הפעל נפלה ונהפכה תי"ו במלת סאתים והוא משנה סאה כמו מן מאה4, סאתים5. והקבוץ שלש סאים (בר’ יח, ו), ונעלמה ממנו 6ה"א כמו שנעלמה הה"א מן שנה בשנים. ויתכן לומר כי הה"א בסאה שרש והוא7 למ"ד הפעל כמו הה"א בשנה ואין בה סימן נקבה ואף על פי שהמלה בנקבה8. ויתכן עוד כי הה"א בשנה לנקבה ולמ"ד הפועל9 נפלה בו10כמו שזכרנו11 בחלק הדקדוק וענינה שהוא12 המדה13 הידועה אצלם, שליש המדה הנקראת כמו כן אצלם איפה. ומלת בסאסאה בשלחה תריבנה (יש’ כז, ח), מענין זה. ואפשר שהוא שם במקום סאה ונכפל בו הפ"א והעי"ן והיו"ד, והה"א שבסוף14 למ"ד הפועל כמו יפיפית מבני אדם (תה’ מה, ג), שהוא 15 מגזרת פעל16יפה ונכפל17 בו הפ"א והעי"ן והיו"ד שבין הפ"א והתי"ו למ"ד הפועל. ועוד יש לומר שהוא מקור מבנין הדגוש רוצה לומר במדדה ונכפל בו הפ"א לבד כמו שנכפלה במלת זרזיף שהוא משרש זרף כאשר כתבתיו במקומו. והאל"ף הראשונה עי"ן הפעל18 והאחרונה מתחלפת בה"א למ"ד הפעל, ומשקל המלה בפעפלה.
1. בשבא] בשוא BL
2. נוסף וסכ] BL
3. הנקבה] נקבה BL
4. מן מאה] ממאה BL
5. סאתים] מאתים BL
6. חסר] ה BL
7. והוא] והיא BL
8. בנקבה] כנקבה BL
9. הפועל] הפעל BL
10. נוסף בו] BL
11. שזכרנו] שכתבנו BL
12. שהוא] שהיא BL
13. המדה] מדה BL
14. שבסוף] בסוף BL
15. חסר] פעל BL
16. נוסף פעל] BL
17. ונכפל] נכפל BL
18. הפעל] הפועל BL
א. בבלי, תענית כב ע"א
כי כל סאון סואן19 ברעש (יש’ ט, ד), ענינו לפי מקומו צער וצרה. וסאון שם בפלס טחון, וסואן20 21 בפלס טוחן22. ואדני אבי ז"ל פרשו מתרגום של נעליך, שרי סינך ומלשון רבותינו ז"ל מסאני אוכמי [א], אומר כי כל נעלנו על23 ברעש ושמלותיו מגוללות בדמים תהיה לשרפה. ואומר זה על סנחריב. ויונתן תרגם כל24 מסבהון ומתנהון ברשע.
ב. משנה פסחים י, א
וסבב בית אל (שמ"א, ז, טז), סובב סובב25 הולך הרוח (קה’ א, ו). ובהבלע אות הכפל סבוני גם סבבוני (תה’ קיח, יא), סבו ציון והקיפוה (תה’ מח, יג), קחי כנור26 סבי27 עיר (יש’ כג, טז), יסבו עליו28 רביו (איוב טז, יג), והנה תסובנה29 30 (בר’ לז, ז), וסבותי אני ליאש את לבי (קה’ ב, כ). והפעל הכבד הסבות31 את לבם (מל"א יח, לז), והסב לב מלך אשור עליהם32 (עז' ו, כב), אחרי הסבו אותו33 (שמ"א ה, ט), הסבו אלי (שמ"א ה, י), מסבות34 שם (במ’ לב, לח), ויסב אלהים את העם (שמ’ יג, יח), ויסב חזקיהו פניו אל הקיר (יש’ לח, ב). 35ושלא נזכר פועלו36 ממנו, על כמון יוסב (יש’ כח, כז), והוא כתב37 בוא"ו38 ודגש ןפליגינן39 עליו40 יוסב רפה. והפעל41 הדגוש לבעבור סבב את פני הדבר (שמ"ב יד, כ). ופעל כבד אחר יסובבוה על חומותיה42 (תה’ נה, יא), יסובבנהו43 יבוננהו (דב’ לב, י), נקבה תסובב גבר (יר’ לא, כב). והמשיל כנסת ישראל לנקבה מבקשת בעלה, כמו שנאמר במקום אחר ובקשו את י"י אלהיהם ואת דוד44 מלכם (הו' ג, ה). והנפעל ונסב הגבול (במ’ לד, ה), נסבו על הבית (בר’ יט, ד) 45. ובא מוקל ורחבה ונסבה 46 (יח’ מא, ז), ומשפט המלה ונסבה כמו נסבה אלי (יח’ כו, ב). גת יסב (שמ"א ה, ח), לא יסבו בלכתם47 (יח’ א, ט), ויסב מעליהם (בר’ מב, כד), ויסב מאצלו (שמ"א יז, ל), ותסב המלוכה (מל"א ב, טו). והשם סביב סביב (יח’ ז, ב). והקבוץ בלשון זכרים וסביביו נשערה מאד (תה’ נ, ג), אכלה חרב סביב 48ך (יר’ מו, יד), ואכלה חרב49 סביביה (יר’ כא, יד). ובלשון נקבות סביבות שניו אימה (איוב מא, ו), ועל סביבותיו50 שב הרוח (קה’ א, ו), על כן סביבותיך פחים (איוב כב, י). ובהבלעת אות הכפל כי היתה סבה מאת51 י"י (מל"א יב, טו). ובתוספת נו"ן כי היתה נסבה מעם האלהים (דה"ב י, טז), או הוא נפעל עומד והוא הנכון כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. והשם עוד ובתוספת מ"ם מסב אלי52 קלע (מל"א ו, כט), וחברו53עד שהמלך במסבו (שה"ש א, יב), ראש מסבי (תה’ קמ, י). והקבוץ בלשון נקבות והוא מסבות (איוב לז, יב). ענין כלם54 וכל אשר הם מזה השרש ענין סבוב והקפת הדבר. והחכם רבי יונה חלק השרש הזה לשלשה ענינים והשיב על החכם רבי יהודה שכתבם כולם ענין אחד. ועל דעתי כי דעת החכם רבי יהודה ישרה ונכוחה כי כלם ענין אחד. כי אשר55 נפלאו בעיני רבי יונה להוציאם מענין הסבוב56 וההקפה57 כמו וסבותי אני ליאש את לבי (קה' ב, כ), סובב סובב הולך הרוח (קה' א, ו), ואתה הסבות58 את לבם (מל"א יח, לז), והסב לך המלך59 אשור עליהם (עז' ו, כב), וכל אשר חבר עליהם עוד לא ימלט אחד מהם מענין הסבוב60 וההקפה, 61. ומה שאמר עד שהמלך במסבו, ראש מסבי, שהוא ענין אחר מענין הסבה ממה שאמרו רבותינו ז"ל [ב] לא יאכל עד שיסב, אינו 62כי אם63 ההסבה בלשון רבותינו ז"ל64הוא לשון סבוב והקפה. כי לפי שהיתה ישיבתם ואכילתם ושתי י65תם במסבה66 שהיה67 דרכם לישב על המאכל ועל68 69המשתה סביב סביב ובעת אכילתם ושתיתם היו נסמכים על70 צד שמאלם דרך חשיבות קראו גם לסמיכה הס 71בה. ותדע כי לא קראו לשום סמיכה בעולם הסבה72 כי אם בעת האכילה או השתיה73 שדרכם לשבת סביב סביב74. וכן אמר התרגום וישבו לאכל לחם (בר' לז, כה) ואסחרו למיכל לחמא.
25. סובב] סבב BL
26. נוסף קחי כנור] BL
27. סבי] סובי BL
28. עליו] עלי BL
29. תסובנה] תסבינה BL
30. חסר] אלמתיכם BL
31. הסבות] הסבת BL
32. נוסף עליהם] BL
33. אותו] אתו BL
34. מסבות] מוסבת BL
35. חסר] ובא ויסבו את ארון אלהי ישראל (שמ"א ה, ח), בדגש הסמ"ך והבי"ת. BL
36. פועלו] פעלו BL
37. כתב] כתוב BL
38. בוא"ו] בו"ו BL
39. ןפליגינן] ופליגי BL
40. עליו] עליה BL
41. והפעל] ופעל BL
42. יסובבוה על חומותיה] יסובבה על חומתיה BL
43. יסובבנהו] יסבבנהו BL
44. דוד] דויד BL
45. חסר] , ונסבו בתיהם לאחרים (יר’ ו, יב) BL
46. חסר] למעלה BL
47. בלכתם] בלכתן BL
48. חסר] י BL
49. חרב] כל BL
50. סביבותיו] סביבתיו BL
51. מאת] מעם BL
52. נוסף אלי] BL
53. נוסף וחברו] BL
54. כלם] כולם BL
55. אשר] כאשר BL
56. הסבוב] סבוב BL
57. וההקפה] והקפה BL
58. הסבות] הסיבות BL
59. לך המלך] לב מלך BL
60. הסבוב] הסיבוב BL
61. – חסר מחמת הדומות ] אבל הם בכללו כי אין הגילגול והחזרה וההפך מבלי הסיבוב וההקפה BL
62. חסר] כן. BL
63. נוסף אם] BL
64. נוסף ז"ל] BL
65. נוסף י] BL
66. במסבה] במסיבה BL
67. שהיה] שהיתה BL
68. נוסף ועל] BL
69. חסר] ו BL
70. על] אל BL
71. חסר] י BL
72. הסבה] הסיבה BL
73. או השתיה] והשתיה BL
74. נוסף סביב] BL
ג. בבלי, עבודה זרה ע ע"ב
ונסבאה שכר (יש’ נו, יב), זולל וסובא75 (דב’ כא, כ), אל תהי בסובאי76 יין (מש’ כג, כ), וכסבאם סבואים (נח’ א, י). והתאר מובאים סבאים ממדבר (יח’ כג, מב), כלומר שתויים ושכורים. ונקרא על שם זה היין סבאך מהול במים (יש’ א, כב). ולפיכך קראו למוכר היין סובא כמו שאמר77 בעל השיר, אמת כל האנוש נמצא בעולם, לבד מסובאים78 הם הנבלים, אשר לקחו מעט כסף וצוו, במי זהב למלאת79 הנבלים. וכן אמרו רבותינו ז"ל [ג] למוכרת היין ההיא מסוביתא דמסרה מפתחא לגויה. כוש וסבא (יש' מג, ג),80וסבאים אנשי מדה (יש’ מה, יד), שם אומה 81. ויש לפרש מזה82 מובאים סבאים ממדבר (יח' כג, מב).
ד. בבלי, חולין ל ע"ב
כי עיר83 סירים סבובים84 (נח’ א, י). והשם נאחז בסבך (בר’ כב, יג), ונקף סבכי היער (יש’ י, לד). ומשקל אחר בסבך עץ קרדומות85 (תה’ עד, ה), הבי"ת 86 בקמץ חטף. ומשקל אחר עלה אריה מסבכו (יר’ ד, ז) 87. והנפרד ממנו ואף על פי שנכתב בשי"ן תחת שובך האלה (שמ"ב יח, ט). ודגש הבי"ת לתפארת88ופעל שלא נזכר פעלו על גל שרשיו יסבכו (איוב ח, יז), הכל ענין הסתבכות והסתעפות. ועקר הלשון שנקרא כן הענף והסעיף לפי שהענפים והסעפים89 נאחזים ונקשרים ומעורבבים90 זה בזה. וכן נקרא91 בלשון רבותינו ז"ל הדבר הנקשר והנאחז והמעורבב מסבך92 כמו שאמרו תחת צמר מסובך מסובך מהו93 [ד] וזולת זה מה שזכרו בזה הענין94. ומן הענין הזה שבכים מעשה שבכה (מל"א ז, יז). ואף על פי שזה בשי"ן וזה בסמ"ך אחד הוא, כי דומה קו השבכה זה על זה לענף או לסעיף הנקשר והנאחז אחד על חברו.
83. עיר] עד BL
84. סבובים] סבכים BL
85. קרדומות] קרדמות BL
86. חסר] נקראת BL
87. חסר] , הבי"ת בשוא ופתח. ויש ספרים בשוא לבדו ודגש הבי"ת לתפארת BL
88. נוסף ודגש הבי"ת לתפארת] BL
89. והסעפים] והסעיפים BL
90. ומעורבבים] ומעורבים BL
91. וכן נקרא] ונקרא כן BL
92. מסבך] מסובך BL
93. נוסף מסובך מהו] BL
94. נוסף הענין] BL
עונותיהם95 סבלנו (איכה ה, ז), ומא96 ומכאובינו97 סבלם (יש’ נג, ד). והפעל98 מבנין הדגוש אלופינו מסובלים99 (תה’ קמד, יד). וההתפעל ויסתבל החגב (קה’ יב, ה). והשם לכל סבל בית יוסף (מל"א יא, כח), בחמש נקדת100, הסירותי מסבל שכמו (תה’ פא, ז). ומשקל אחר נושא101 סבל (מל"א ה, כט), שם בפלס שבת. ומשקל אחר עם ה"א הנקבה סבלה. והקבוץ סבלות102 מצרים (שמ’ ו, ו), למען ענותו103 בסבלותם104 (שמ’ א, יא). ומשקל אחר את על סבלו (יש’ ט, ג), הבי"ת בקמץ חט"ף. וענין הכל כובד המשא וטעינתו על הכתף. ופירוש אלופינו מסובלים רוצה לומר שורינו חזקים ויכולים לסבול משאם ועבודתם. או ענין מסובלים לרב105 הבשר והשמן106 שהיו שמנים הרבה ובעלי בשר כאלו הבשר והשומן למשא עליהם. ופירוש ויסתבל החגב (קה' יב, ה) רוצה לומר שאפלו החגב שהוא עוף קטן יסתבל עליו אם ינוח עליו שלא 107 לסבול אותו ויהיה עליו למשא אפלו החגב.
והייתם לי סגלה (שמ’ יט, ה), וסגלת מלכים (קה’ ב, ח). ענין יחוד הכסף והזהב והאבנים109 הטובות110 באוצר.
ה. משנה יומא ד, א
והסגנים לא ידעו אנה הלכתי (נחמ' כ, טז), פחות וסגנים (יר’ נא, כג), ויבא סגנים כמו חמר (יש’ מא, כה), פירושו ויבא על סגנים כמו היוצר על החומר. הם111 השרים והגדולים112. ובלשון המשנה113 נקרא 114משנה לכהן גדול סגן [ה].
והדלת סגר אחריו (בר’ יט, ו), סגר את פרץ עיר דוד (מל"א יא, כז), וי"י סגר רחמה (שמ"א א, ה), סגר עליהם המדבר (שמ’ יד, ג). והוא עובר ככל115 116חביריו ואיננו117 בודד, ופרושו כאלו המדבר סגר עליהם הדרך שלא יוכלו לעבר. ויהי השער לסגור (יהו' ב, ה), וסגור118 דלתך בעדך (יש’ כו, כ), סגרו הדלת (מל"ב ו, לב)119. והנפעל נסגור120 לבא (שמ"א כג, ז), הלא121תסגר שבעת ימים (במ’ יב, יד). והפעול מן הדגוש122 סוגרת123 ומסגרת (יהו' ו, א). ושלא נזכר פועלו124 ממנו סגר כל בית מבא125 (יש’ כד, י), וסגרו על מסגר (יש’ כד, כב). והשם להוציא ממסגר אסיר (יש’ מב, ז), והוא שם בית הסהר. והקבוץ בלשון נקבות ויחגרו ממסגרותיהם126 (שמ"ב כב, מו). והשם127 במשקל אחר ויתנוהו128 בסגר129 (יח’ יט, ט), והוא שם הכבל. ותרגם יונתן בקולרין. ומשקל אחר בתוספת מ"ם בתחלה ותי"ו באחרונה ועשית לו מסגרת 130 (שמ’ כה, כה), שפה131 שהוא132 סוגרת תוך השלחן133. וכבר בארנו אתו134 בשרש זרה היטב. ומשקל אחר ואקרע סגור לכם135 (יהו' יג, ח), רוצה לומר על השומן הסוגר לכם136 שלא יבינו ושלא ישכילו כמו שאמר השמן לב העם הזה (יש' ו, י). והפעל הכבד והסגיר הכהן את הנגע (וי’ יג, ד), והסגירו הכהן שבעת ימים (וי’ יג, ה), רוצה לומר יעמידנו סגור שלא יראנו אדם. וגם סגור היה שלא היה יוצא בין העם. וענין אחר לא תסגיר עבד אל אדניו (דב’ כג, טז), ולנו הסגירו ביד המלך (שמ"א כג, כ), ולא הסגרתני ביד אויב (תה’ לא, ט), היסגירוני137 בעלי קעילה (שמ"א כג, יא). ובו פועל138 כבד אחר סגר אלהים 139 את אויבך140 בידך (שמ"א כו, ח), אשר סגרני י"י בידך (שמ"א כד, יט), יסגרך י"י בידי (שמ"א יז, מו), ענין כלם141 והדומה להם נתינה ומסירה. ואף על פי כן לא ימלט מן הענין הראשון כי קרובים הם בענין. וענין אחר לא יתן סגור תחתיה (איוב כח, טו). הוא הזהב והטהור והנקי142. וכן אמר זהב סגור (מל"א ו, כ), כלומר מטוהר ומזוקק. ואפשר שיהיה מהענין הזה החרש והמסגר (מל"ב כד, יד), רוצה לומר האנשים הגדולים 143החשובים. וכן יקרא לחשוב מכלי המלחמה סגור כמו שאמר והרק חנית וסגור לקראת רודפי144 (תה’ לה, ג). ויש לפרש וסגור ציווי מהענין הראשון, כלומר סגור לקראתם שלא יעברו וירדפו אחרי. ומהענין הראשון עוד שם כפול הלמ"ד דלף טורד ביום סגריר (מש’ כז, טו), רוצה לומר ביום המטר שיהיו145 בני אדם נסגרים בבתיהם שלא יוכלו לצאת מפני המטר.
115. נוסף ככל] BL
116. חסר] כ BL
117. ואיננו] ואינו BL
118. וסגור] וסגר BL
119. ] סגרו דלתות העולם (דה"ב כט, ז) BL
120. נסגור] נסגר BL
121. נוסף הלא] BL
122. מן הדגוש] מהדגוש BL
123. סוגרת] סגרת BL
124. פועלו] פעלו BL
125. מבא] מבוא BL
126. ממסגרותיהם] ממסגרותם BL
127. והשם] ושם BL
128. ויתנוהו] ויתנהו BL
129. בסגר] בסוגר BL
130. ] טפח BL
131. נוסף שפה] BL
132. שהוא] שהיא BL
133. השלחן] השולחן BL
134. בארנו אתו] ביארנו אותו BL
135. לכם] לבם BL
136. לכם] לבם BL
137. היסגירוני] היסגרני BL
138. ובו פועל] וכן פעל BL
139. חסר] היום BL
140. אויבך] איבך BL
141. כלם] כולם BL
142. והטהור והנקי] הטהור הנקי BL
143. חסר] ו BL
144. רודפי] רדפי BL
145. שיהיו] שיהיה BL
ו. לינצו"ל
צלמות ולא סדרים (איוב י, כב). פירש רבי יונה סדרי הכוכבים. או יהיה פרושו כי במקום החשך הכל מבולבל ואין שם שום סדר. ותרגום שתים מערכות (וי' כד, ו) תרתין סדרין. ומן הענין הזה ויצא אהוד המסדרונה (שופ’ ג, כג), ואמר בו התרגום לאכסדרה. וכן הוא כי האכסדרה מסודרת ונערכת ספסלים וכסאות לישיבת האנשים. ומן הענין הזה כתוב בשי"ן ושדרות150 בארזים (מל"א ו, ט), והבא אל השדרות ומת151 (מל"ב יא, ח), הוציאו אותה אל מבית לשדרות152 (מל"ב יא, טו), רוצה לומר באמרו ושדרות בארזים שעשה מערכות התקרה בארזים.
ז. משנה אבות א, א
כלו סג יחדו נאלחו (תה’ נג, ד), מדרכיו ישבע סוג לב (מש’ יד, יד). והנפעל לא נסוג אחור 159 (תה’ מד, יט), נסוגים אחור (יר’ מו, ה), ואת הנסוגים מאחרי י"י (צפניה א, ו), יסוגו160 אחור (יש’ מב, יז), ויסוגו161 ויבגדו כאבותם (תה’ עח, נז), ונסג162 מאחר אלהינו (יש’ נט, יג). וכן קשת יהונתן לא נשוג אחור (שמ"ב א, כב). 163אף על פי שנכתב בשי"ן. וענין אחר164ושלא נזכר פועלו165 והוסג166 אחור משפט (יש’ נט, יד), והדגש תמורת הנח בהוקם והושב, ענין הכל התאחרות והתנכרות. וענין אחר סוגה בשושנים (שה"ש ז, ג), פרושו167 נגדרת ונגבלת. וכן בלשון המשנה [ז] ועשו סייג לתורה רוצה לומר גדר וגבול.
סוד י"י ליריאיו168 (תה’ כה, יד), כי אם גלה סודו (עמ’ ג, ז), וסוד אחר אל תגל (מש’ כה, ט), ענין עצה ודבר סתר. ומזה הענין לא ישבתי בסוד משחקים (יר’ טו, יז), רוצה לומר בעצתם כשמתחברים יחד ועצתם169 לשחוק ולהבלי עולם170. וכן על171 סוד בחורים יחדו (יר’ ו, יא), בסוד ישרים 172 (תה’ קיא, א). ורבי יונה חלקם לשני ענינים. והנכון שהכל ענין אחד. ומן השרש הזה והענין הזה הוסד שלמה לבנות 173 בית האלהים (דה"ב ג, ג), כלומר נתיעץ ועמד בסוד הבנין עם דוד אביו כמו שאמר174 ויתן דוד לשלמה את תבנית האולם וגו'175(דה"א כח, יא). ותשם בסד רגלי (איוב יג, כז), יש מפרש176 אותו כי 177 העץ שמשימין בו רגלי האסורים סֵיפְש178 בלעז. ועוד נכתבנו באות השי"ן.
ט. משנה יומא ג, ב
וסוך לא סכתי (דנ’ י, ג), ורחצת וסכת (רות ג, ג), ושמן לא תסוך (דב’ כח, מ), 180פרושו ובשמן לא תסוך בשרך ושערך. ואסכך בשמן (יח’ טז, ט). והפעל הכבד וירחץ ויסך (שמ"ב יב, כ). והביא רבי יונה 181 בזה השרש כרוב ממשח הסוכך (יח’ כח, יד), אומר182 כי סוכך שם השמן הטוב שהיה מנהג המלכים להמשח בו. וראייתו כי מלת ממשח פתוחה בעבור שהיא נסמכת אל סוכך. ויפה פירש. ונכפל בו הלמ"ד כמו שנכפל במלת ולשוטט183 בצדיכם184 שהוא מן שוט. ועל שם185 זה נקרא הלגין שמשימין בו השמן אסוך כי אם186 אסוך שמן (מל"ב ד, ב), על 187סכין ממנו, והאל"ף נוספת. וענין אחר אך מסיך הוא את רגליו (שופ’ ג, כד), להסך את רגליו (שמ"א, כד, ד), כנוי למי רגלים. ויונתן תרגם עביד צרכיה188, 189, רוצה לומר להפנות לנקבים גדולים. וכן במשנה [ט] זה הכלל היה במקדש כל המסיך190 את רגליו 191 טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים.
י. בבלי, קידושין מד ע"א
כי בא סוס פרעה (שמ’ טו, יט). והנקבה סוסה לסוסתי192 ברכבי פרעה (שה"ש א, ט), כי תרכב על סוסיך (חבקוק ג, ח), דרכת בים סוסיך (חב’ ג, טו), רמז לעננים. ושם עוף בזה השם ש193כסוס עגור כן אצפצף (יש’ לח, יד), פירושו כסוס ועגור כמו שמש ירח. ובמקום אחר אמרו ביו"ד תחת וא"ו194 ותור וסוס195 ועגור (יר’ ח, ז), והוא שם עוף. ואמר בו התרגום ושפנינא וכורכיא וסנוניתא. ודברי196 רבותינו ז"ל [י] קם רי שמעון בן לקיש197 צוח ככורכיא ופירשו רבינו שלמה ז"ל גרואה בלעז.
ספו תמו (תה’ עג, יט), וזכרם לא יסוף מזרעם198 (אס' ט, כח), יחדו יסופו199 (יש’ סו, יז). והפעל הכבד אסף כל (צפניה א, ב), אסף אסיפם (יר’ ח, יג). אבל אסף אינו מעיקר זה כי אם משרש אסף כאשר כתבתיו באות200 האל"ף אבל הוא מענין אלו, וענינם ענין כליה. ומענין זה סוף דבר הכל נשמע (קה’ יב, יג), סוף כל האדם (קה’ ז, ב), ומצאתם אותם201 בסוף הנחל (דה"ב כ, יז), אחרית הדבר וכלייתו202. ולא ימלט מענין זה וכגלגל לפני סופה (יש’ יז, יג), 203כמוץ גנבתו סופה (איוב כא, יח), בסופה ובשערה דרכו (נח’ א, ג), וגלגליו כסופה (יש’ ה, כח), כסופות בנגב 204 (יש’ כא, א), כי גם הוא ענין כלייה205 שהוא הרוחות והזעות206 שהם מניעים הדברים קל מהרה ומכלים אותם. וענין אחר ותשם בסוף על שפת היאור (שמ’ ב, ג), קנה וסוף קמלו (יש’ יט, ו). הוא הגמל207. 208. וגם הוא לא ימלט מהענין הראשון כי אפשר שנקרא כן לפי שהוא כלה במהרה.
יא. ירושלמי, ערובין לג ע"א
והענן סר מעל האהל (במ’ יב, י) 209. וסרתם מן הדרך (דב’ לא, כט), וסורי בארץ יכתבו (יר’ יז, יג), רוצה 210 סורים ממני. 211סורי ממני212הגפן נכריה (יר’ ב, כב), רוצה לומר הנטישות הסורים מן הגפן, כלומר כך נהפכתם לי כסורי הגפ
209. חסר] , ויש לפרש כמו זה הכל סר (תה’ יד, ג), פירוש סר מן הדרך הטובה BL
210. חסר] לומר BL
211. חסר] והוא תאר, כי יבאו תארי נחי העי"ן פעמים בשורק כמו ותבט עיני בשורי, שובי מלחמה. וכן BL
212. נוסף ממני] BL
213. בכשורי] בשורי BL
214. חסר] והפעל BL
215. נוסף ו] BL
216. חלי] חולי BL
217. בשבא] בשוא BL
218. מסר] מוסר BL
219. פועלו] פעלו BL
220. אסורה] אסרה BL
221. אלמוני] אלמני BL
222. נוסף כי] BL
223. ענין] הענין BL
224. מסתתרת] מסתתר BL
225. חסר] ו BL
226. ] ויבאש (שמ' ז, כא) BL
227. נוסף היאור] BL
228. נוסף נהרא] BL
229. חסר] ויש לפרש מזה הכל סר (תה’ יד, ג) BL
230. נוסף והנה] BL
231. חסר] ו BL
232. רוצה] רצה BL
233. דברה] דברת BL
234. – חסר מחמת הדומות ] דבר עושק וסרה (יש' נט, יג) BL
235. משפט] משפטי BL
236. נוסף ] BL
237. מרבע] מרובע BL
238. סוררה] סררה BL
239. סוררת] סררת BL
240. האלה] האלו BL
241. נוסף ז"ל] BL
242. סבוכים] סבכים BL
243. ואלו] ואילו BL
244. – חסר מחמת הדומות ] קמוצים. ואנחנו מצאנו בספרים מדוייקים רוב התארים מפעלי הכפל קמוצים כמו התארים עלולי העי"ן BL
245. שמקצתם פתחים] שמקצתן פתחין BL
246. חסר] כי הרבה BL
247. הרבה] BL
248. פתחים] פתחין BL
249. זן] כן BL
250. וחברו] וחביריו BL
251. כמו הם] כמותם BL
252. חסר] בעל BL
253. ג'] ב' BL
254. תרגם] תרגום BL
255. הדה] הדא BL
256. היא] הוא BL
257. חסר] דכתיב BL
258. מיסדין] מיסדים BL
259. נוסף את את] BL
260. החמה] השמש BL
261. האיתן] האיתון BL
וסחבנו אותו263 עת264 הנחל (שמ"ב יז, יג), פירושו חומת העיר נסחוב265 עד הנחל. ואמר אותו על החומה ואף על פי שהיא לשון נקבה לפי שנקרא266 גם כן שור שהוא לשון זכר. אם לא יסחבום צעירי הצאן (יר’ מט, כ), סחוב והשלך (יר’ כב, יט), ואת הכלבים לסחוב267 (יר’ טו, ג), בלויי268 סחבות (יר’ לח, יא), ענין כלם הגרירה והמשיכה בקרקע טירסייר269 בלעז. ורוצה לומר סחבות הבגדים הבלויים שנסחבו בקרקע ובאשפה.
יב. משנה כתובות ז, ח
מטר סוחף273 ואין לחם (מש’ כח, ג). 274 מדוע נסחף אביריך (יר’ מו, טו). ענינם ענין הולכה וגריפה והדיפה, כי זרם המטר גורף ומוליך הזרעים והעצים275. וכן בדברי רבותינו ז"ל [יב] נסתחפה שדהו.
יג. טארג"א בלע"ז
יד. בבלי, מגלה יב ע"א
סחרו אל ארץ לא276 ידעו (יר’ יד, יח), פירושו סבבו. לבי סחרחר (תה’ לח, יא), כלומר לבי277הלך סביב סביב ואינו מיושב מרוב הצרות. ותרגום סביב סחור278. ויסב מעליהם ואסתחר (בר' מב, כד) מלותהון279. ומזה הענין נקרא התור280 סוחר לפי שהוא סובב את הארצות תמיד ו281הולך ושב. עובר לסוחר282 (בר’ כג, טז), אנשים מדינים סוחרים283 (בר’ לז, כח), אשר סוחריה284 שרים (יש’ כג, ח). שבו וסחרוה (בר’ לד, י), רוצה285 לומר סחרו בה, תרשיש סחרתך (יח’ כז, יב), רוצה לומר מביאה הסחרות286 אליך. והשם איים רבים סחורת287 ידך (יח’ כז, טו). ומשקל אחר סחרה ואתננה (יש’ כג, יח), טוב סחרה (מש’ ג, יד). ומשקל אחר מסחר כסף (מש’ ג, יד), ותהי סחר גוים (יש’ כג, ג), וסחר כוש (יש’ מה, יד). ובתוספת מ"ם ומסחר הרוכלים288 (מל"א י, טו). וכן נקרא מזה הענין המגן שהוא עגולה289 סביב סביב סחרה290, צנה וסחרה 291 (תה’ צא, ד), רודילא292 בלעז293. ודר וסוחרת294 (אס’ א, ו), אבן יקרה. ואפשר שתיהיה295 ביד הסוחרים תמיד 296לפיכך נקראת סוחרת. על297 שאמרו רבותינו ז"ל על 298 דר וסוחרת [יד] שהיא אבן אחת שקוראה דרור לכל בעלי סחורה.
276. לא] ולא BL
277. נוסף לבי] BL
278. סביב סחור] סביב סביב סחור סחור BL
279. מלותהון] מלוותהון BL
280. התור] התגר BL
281. נוסף ו] BL
282. עובר לסוחר] עבר לסחר BL
283. סוחרים] סחרים BL
284. סוחריה] סחריה BL
285. רוצה] רצה BL
286. הסחרות] הסחורות BL
287. סחורת] סחרת BL
288. הרוכלים] הרכלים BL
289. עגולה] עגול BL
290. סחרה] סוחרה BL
291. חסר] אמתו BL
292. רודילא] רודלא [יג] BL
293. נוסף בלעז] BL
294. וסוחרת] וסחרת BL
295. שתיהיה] שתהיה BL
296. חסר] ו BL
297. על] כמו BL
298. חסר] פסוק BL
כספך היה לסיגים302 (יש’ א, כב), היו לי בית ישראל לסיג (יח’ כב, יח), הוא הדבר הרע הנשאר אחר שהותך הכסף או שאר המתכות ונבחר הטוב שבו303 וזוקק304 305 וישאר הרע הוא יקרא סיג. כסף סיגים306 (מש’ כו, כג), שלא זוקק ולא הוסרו הסיגים ממנו.
בשבתנו על סיר הבשר (שמ’ טז, ג), שפות307 הסיר שפות הסיר308 וגם יצק בו מים (יח’ כד, ג), סיר נפוח (יר’ א, יג), מות בסיר (מל"ב ד, מ), סיר אשר חלאתה בה (יח’ כד, ו), תחת הסיר (קה’ ז, ו), ענינם קדרה309. והקבוץ בלשון נקבות310 בסירות ובדודים (דה"ב לה, יג), ועשית סירותיו (שמ’ כז, ג). בטרם יבינו סירותיכם311 אטד (תה’ נח, י), ואמר יבינו על הקדרות על דרך ההשאלה312 ורוצה313 לומר בטרם שירגישו הסירות האטד, כלומר שיתחממו מן האטד הבוער תחתיהן314 , כמו חי (תה’ נח, י), שהבשר בקדרה עדין חי שלא נתבשל כלום כן יבוא315 החרון והשער316 להם פתאום. ופירש הפסוק על דרך הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף י"י חרה בעם (במ' יא, לג). וענין אחר כקול הסירים (קה’ ז, ו), הנני סך317 את דרכך בסירים (הו’ ב, ח), כי עד סירים סבוכים318 (נח’ א, י). ובלשון נקבות ואחריתכן בסירות דוגה (עמ’ ד, ב) ענין כלם והדומים להם קוצים. ויש מפרשים מזה הענין דרכי סורר (איכה ג, יא). ויש לפרש בסורות319 דוגה (עמ' ד, ב) מענין320 הראשון והם321 הדוגיות הקטנות322, ולפי שהם323 קטנות קרא אותם324 בלשון סיר. וכן תרגם יונתן ובנתיכון בדוגית ציידין.
307. שפות] שפת BL
308. שפות הסיר] שפת BL
309. קדרה] קדירה BL
310. נקבות] נקבה BL
311. סירותיכם] סירתיכם BL
312. ההשאלה] השאלה BL
313. ורוצה] ורצה BL
314. תחתיהן] תחתיהם BL
315. יבוא] יבא BL
316. והשער] והשבר BL
317. סך] שך BL
318. סבוכים] סבכים BL
319. בסורות] בסירות BL
320. מענין] מהענין BL
321. והם] והן BL
322. נוסף הקטנות] BL
323. שהם] שהן BL
324. אותם] אותן BL
כי יסיתך אחיך בן אמך (דב’ יג, ז), ויסת את דוד בהם (שמ"ב כד, א). אם י"י הסיתך בי (שמ"א כז, יט), הה"א 325בחטף פתח. כי חמה פן יסיתך (איוב לו, יח), ותסיתהו לשאול מאת אביה (יהו' טו, יח), ותסיתני בו לבלעו חנם (איוב ב, ג), ויסיתם אלהים ממנו (דה"ב יח, לא), אשר הסתה אתו (מל"א כא, כה), הדגש תמורת הנח אשר בהסתה או הסיתה. וכן בדגש פ"א הפעל הסיתוך 326.יכלו לך (יר’ לח, כב), פן יסית אתכם חזקיהו (יש’ לו, יח), והדגש תמורת הנח. כלם אשר הם מזה השרש הם327 ענין הסתה והשלכה מדעת לדעת אחר. ופירוש ויסיתם אלהים ממנו (דה"ב יח, לא) כענין ויסירם כלומר העיר רוחם והסיר328 לבם לסור ממנו כמו שאמר וי"י עזבו329 (דה"ב יח, לא).
טו. בבלי, עבודה זרה יא ע"ב
טז. בבלי, ביצה כט ע"ב
סוככים330 בכנפיהם (שמ’ כה, כ) 331. וכן ושכתי כפי (שמ’ לג, כב), ואף על פי שנכתב בשי"ן. וסכות332 על הארון את הפרוכת333 (שמ’ מ, ג), סכתה בענן לך (איכה ג, מד), סכתה334 באף (איכה ג, מג), ויסכו הכרובים335 (מל"א ח, ז), יסכוהו336 צאלים צללו (איוב מ, כב). והפעל הכבד ויסך בדלתים ים (איוב לח, ח), באברתו יסך לך (תה’ צא, ד), ויסך אלוה בעדו (איוב ג, כג). ושלא נזכר פועלו ממנו אשר יסך בהם337 (שמ’ כה, כט). וכבד אחר ונכתב בשי"ן ובעצמות וגידים תשוככניר338 (איוב י, יא). 339 כי יצפנני בסכו340 (תה’ כז, ה). ונכתב בשי"ן ויחמס341 כגן שכו (איכה ב, ו). ובה"א הנקבה וסכה תהיה לצל יומם 342 (יש’ ד, ו), בסכות343 תשבו 344 (וי’ כג, מב). ומשקל אחר בתוספת מ"ם פרש ענן למסך (תה’ קה, לט), את מסך הפתח (שמ’ מ, כח) משפטו מסכך בפלס מכלל. והוכן345 הסוכך346 (נח’ ב, ו), הוא מכסה קרשים ועורות 347באים הנלחמים 348נכנסים תחתיו עד לחומה וחותרין תחתיו החומה והוא מגן עליהם מן האבנים המשליכים349 מעל החומה. ובלעז קורין לה טלפ"א. ומזה השרש והענין 350 ואת מוסך השבת (מל"ב טז, יח), בשקל מעשה מורד (מל"א ז, כט) ששרשו רדד. ואף על פי שזה בשרק351 וזה בחלם משקל352אחד הם. ופרשו353 רבי יונה מחסה המשמרה כלומר המקום אשר יחסו בו אנשי המשמרה. ויונתן תרגמו354 טקום. וכתב רבנו שלמה ז"ל355גג אהל עשוי לצל לשבת תחתיו בעזרה ביום השבת. הענין הזה רובו ענין סכוך356 למעלה. ויש שהוא ענין מחיצה ומגן והבדל בין דבר לדבר כמו וסכות357 על הארן את הפרכת על הארן את הפרוכת358(שמ’ מ, ג), ויסך על ארון העדות (שמ’ מ, כא), כי לא היתה359 הפרוכת360 על הארון אלא סמוך לו מבדיל בינו ובין אהל מועד. וכן פרוכת361 המסך (שמ’ לה, יב), ואת מסך הפתח (שמ’ לה, טו), סכותה362 בענן לך (איכה ג, מד), ויסך בדלתים ים (איוב לח, ח). כי אעבור363 בסך (תה’ מב, ה), פירושו במנין הקהל ובכללו. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל בענין מנין הכלל364 סך זבינתא, סך קירי פלסתר, סך הכל [טו], וזולת זה ממה שנשכת
330. סוככים] סככים BL
331. חסר] , ממשח הסוכך (יח’ כח, יד), כרוב הסוכך (יח’ כח, טז) BL
332. וסכות] וסכת BL
333. הפרוכת] הפרכת BL
334. סכתה] סכותה BL
335. הכרובים] הכרבים BL
336. יסכוהו] יסכהו BL
337. בהם] בהן BL
338. תשוככניר] תשככני BL
339. חסר] והשם סוך BL
340. בסכו] בסכה BL
341. ויחמס] ויחמוס BL
342. חסר] מחרב BL
343. בסכות] בסכת BL
344. חסר] שבעת ימים BL
345. והוכן] והכן BL
346. הסוכך] הסכך BL
347. חסר] עליהם ו BL
348. חסר] אל העיר ו BL
349. המשליכים] המושלכים BL
350. חסר] הזה BL
351. בשרק] בשורק BL
352. נוסף משקל] BL
353. ופרשו] ופירשו BL
354. תרגמו] תרגם BL
355. נוסף ז"ל] BL
356. סכוך] סיכוך BL
357. וסכות] וסכת BL
358. נוסף על הארן את הפרוכת] BL
359. היתה] היה BL
360. הפרוכת] הפרכת BL
361. פרוכת] פרכת BL
362. סכותה] סכתה BL
363. אעבור] אעבר BL
364. הכלל] הכל BL
365. שנשכתמשו] שנשתמשו BL
366. יזכר] יזכיר BL
עם סכל ואין לב (יר’ מה, כא), בנים סכלים (יר’ ד, כב). נסכלת כי367לא שמרת את מצות י"י (שמ"א יג, יג). והשם נתן הסכל במרומים רבים (קה’ י, ו), בשש נקדות. ויש אומרים שהוא ענין שכל בשי"ן. והוא הנכון. ועוד נפרשנו בשרש עשר368. ומשקל אחר והסכלות הוללות (קה’ ז, כו). והפעל הכבד סכל נא369עצת אחיתפל (שמ"ב טו, לא), ודעתם יסכל (יש’ מד, כה).והפעל הכבד הסכלתי ואשגה (שמ"א כו, כא), הסכלת עשו (בר’ לא, כח). וידמה שאינם פעלים עוברים. ומזה הענין אף על פי שהוא370כתוב בשי"ן ודעת הוללות371 ושכלות (קה’ א, יז) 372.
יז. משנה גיטין ו, ה
יח. משנה חולין ב, ו
הוכח בדבר לא יסכן373 (איוב טו, ג), לא יסכן גבר (איוב לד, ט), כי תאמר מה יסכן לך (איוב לה, ג). הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל (איוב כב, ב), פירושו הלאל יועיל גבר בצדקו וביושר מעשיו כי לו לבדו יועיל ולא לאל, ענינם ענין תועלת. ורבי אברהם בן374 עזרא פרש375 הלאל יסכן גבר ענין תוכחת, כלומר הלאל יוכיח גבר או יוכיח בין שניהם משכיל. והפעל הכבד הסכן נא עמו ושלם (איוב כב, כא), והוא עובר כמשפטו בהסתר מלת דרכיך פירושו תועיל דרכיך עמו ותהיה376 בשלום. וכן כל377 דרכי הסכנתה (תה’ קלט, ג), פירושו תועלת378 כלומר שנתת בהם תועלת. וענין אחר ההסכן הסכנתי (במ’ כב, ל), פירושו ההרגל הרגלתי. ויש מפרשים379 מזה הענין הסכן נא עמו ושלם (איוב כב, כא), פירושו הרגל עמו שתהיה עמו תמיד. ויש לפרש380 מזה וכל 381 הסכנתה הרגלתה382 דרכי כלומר שאתה יודע אותם תמיד. וענין אחר לך בא אל הסכן הזה (יש’ כב, טו), פירושו הפקיד 383 האוצר. וכן ויבן ערי מסכנות 384 (שמ’ א, יא), 385ומסכנות לתבואת דגן ותירש386 ויצהר (דה"ב לב, כח) ואת כל מסכנות ערי נפתלי (דה"ב טז, ד), ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות (דה"ב יז, יב)387. ענינם אוצרות. והכניס רבי יונה בזה הענין ותהי לו סכנת (מל"א א, ב), כלומר אוצרת388. והנכון והישר בעיני כי פירוש סוכנת מחממת389מועילה, כמו מה יסכן לך (איוב לה, ג), הלאל יסכן גבר (איוב כב, ב). ועינינו390 שתהא391 מועילה לו מפני הצנה392. וזהו שאמר ושכבה בחיקיך393 וחם לאדני המלך (מל"א א, ב). ועוד פירשו סוכנת מחממת. ומורה עליו ושכבה בחיקיך394 וחם לאדני המלך (מל"א א, ב), רוצה לומר שלא ירעה395, אך היתה לו מחממת ושוכבת עמו, כי אסורה היתה לו משום לא ירבה לו נשים וכבר היו לו שמונה עשר. וכן לפי דעתי ובוקע396 עצים יסכן בם (קה’ י, ט), כלומר יתחמם בם בעמלו בם. וכן קורין בערבי לדבר החם אלסכון. ויש מפרשים יסכן בם מענין סכנה וממה שנשתמשו רבותינו ז"ל 397 כאמרם398 במשנה [יז] המפרש והיוצא בשיירה399 והמסוכן. ועוד אמרו [יח] השוחט את המסוכנת, וזולת אלו400 רבים. המסכן תרומה (יש’ מ, כ), הכניסו רבי יונה בענין ערי מסכנות. ועל דעתי שהוא מענין טוב ילד מסכן (קה’ ד, יג), ואדם לא זכר את האיש המסכן (קה’ ט, טו), שפרושם401 עני. וכן תרגום עני מסכן. וכן פירוש הפסוק. כי אמר למעלה הפסל נסך חרש וצורף402 בזהב ירקענו ורתוקות403 כסף צורף (יש’ מ, יט), וזהו מעשה העשירים שיעשו הפסילים מכסף ומזהב והעם המצורף שאינו404 יכול לעשותו מזהב ומכסף405, לתרומה לפסלו עץ לא ירקב יבחר כלומר אחר שלא יוכל לעשות406 זהב וכסף יבקש ויבחר העץ המבחר407 שלא ירקב. והשם מזה הענין ארץ אשר לא במסכנות408 (דב’ ח, ט).
373. יסכן] יסכון BL
374. בן] אבן BL
375. פרש] פירש BL
376. ותהיה] ותהי BL
377. כל] וכל BL
378. תועלת] הועלת BL
379. מפרשים] לפרש BL
380. לפרש] מפרשים BL
381. חסר] דרכי BL
382. הרגלתה] הרגלת BL
383. חסר] על BL
384. חסר] לפרעה BL
385. – חסר מחמת הדומות ] ואת כל מסכנות ערי נפתלי (דה"ב טז, ד), ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות (דה"ב יז, יב), BL
386. ותירש] ותירוש BL
387. נוסף ] BL
388. אוצרת] אוצרות BL
389. נוסף מחממת] BL
390. ועינינו] וענינו BL
391. שתהא] שתהיה BL
392. הצנה] הצינה BL
393. בחיקיך] בחיקך BL
394. בחיקיך] בחיקך BL
395. ירעה] ידעה BL
396. ובוקע] בוקע BL
397. חסר] הרבה בזה הלשון BL
398. כאמרם] באמרם BL
399. בשיירה] בשיירא BL
400. אלו] אלה BL
401. שפרושם] שפירושו BL
402. וצורף] וצרף BL
403. ורתוקות] ורתקות BL
404. והעם המצורף שאינו] והעני המסכן שאינו BL
405. ומכסף] וכסף BL
406. לעשות] לעשותו BL
407. המבחר] המובחר BL
408. במסכנות] במסכנת BL
כי יסכר פי דוברי שקר (תה’ סג, יב), ויסכרו מעינות409 תהום (בר’ ח, ב), ענין סגירה. ומזה הענין אף על פי שנכתב בשי"ן כל עשי שכר אגמי נפש (יש’ יט, י), והוא בשש נקדות410. פירושו שסוגרין411 בפני המים לקבץ המים ולצוד הדגים רשקלברא412 בלעז. ויתכן לפרש לפי שאמר והיו שתותיה413 מדוכאים (יש’ יט, י) אומר כי עתה יהיו עגמי414 נפש אותן415 שהיו עושים השכר כלומר החומות. ואל"ף אגמי במקום עי"ן. וענין אחר וסכרתי את מצרים (יש’ יט, ד), כמו וסגרתי מענין יסגרך י"י בידי כמו שפרשנו416.
הסכת ושמע ישראל (דב’ כז, ט), כמו האזן ושמע. אשקולטא417 בלעז. ורבי יונה פירש418 לשון קבלה ואיננו נכון לפי שמלת שמע מתאחרת שהיה משפטו להתקדם 419 קודם ישמע 420 ואחר כך יקבל. ואין ראיה מנעשה ונשמע, כי פירוש נעשה ונשמע נעשה מה ששמענו ונשמע עוד מה שידבר י"י. או פירושו נעשה מצות עשה ונשמע 421 לא תעשה שהם בשמיעה וקבלה לבד. והביא בזה הענין את סכות מלככם (עמ’ ה, כו), כלומר קבול422 עבודת מלככם. ואפשר שיהיה סכות שם האלוה שהיו עובדין423.
יט. בבלי, עירובין נד ע"א
ובסל העליון (בר’ מ, יז), סלי חרי (בר’ מ, טז). ענינם ידוע. ויתכן ששרש סל סלל, כי הוא נדגש424 בקבוץ ובכנוי. ובהכפל הפ"א והלמ"ד השב ידך כבוצר על סלסלות (יר’ ו, ט), ועוד נכתבנו425 בן ארבע אותיות. יהללוך סלה (תה’ פד, ה), בצעדך בישימון סלה (תה’ סח, ח), פרשו426 בזה427 המלה כמו עדי עד. ופירוש בצעדך בישימון סלה מני עד. וכן בדברי רבותינו ז"ל [יט] תנא דבי428רבי אליעזר429 בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם ולעולמי עולמים. נצח דכתוב430 ולא431 לנצח אקצוף (יש’ נז, טז), סלה דכתוב432 יכוננה עד עולם סלה (תה’ מח, ט), ועד דכתוב433 י"י ימלוך לעולם ועד (שמ’ טו, יח). ורבי אברהם בן434 עזרא ז"ל435 פרש436 המלה כמו אמת. והנכון והישר בעיני שזו המלה אין לה ענין דבק בענין אשר היא עליו אך היא מלת נגון437 כך שהיו המנגנין משלימין438 במקומות הנגון439 כן. והראיה כי לא תמצא זאת המלה במקרא כי אם במזמור ונגון440, כי רוב הזכרת המלה הזאת בסת
424. נדגש] בדגש BL
425. נכתבנו] נכתבו BL
426. פרשו] פירשו BL
427. בזה] בזו BL
428. נוסף דבי] BL
429. אליעזר] אלעזר BL
430. דכתוב] דכתיב BL
431. ולא] לא BL
432. דכתוב] דכתיב BL
433. דכתוב] דכתיב BL
434. בן] אבן BL
435. נוסף ז"ל] BL
436. פרש] פירש BL
437. נגון] ניגון BL
438. המנגנין משלימין] המנגנים משלימים BL
439. הנגון] הניגון BL
440. ונגון] וניגון BL
441. בסתלים] בתהלים BL
442. בנגנותי] בנגינותי BL
443. וכשנוספה] וכשנוספת BL
444. חסר] היה ראוי להדגש, והוקל. ומשקלה עם תוספת הה"א כמו BL
445. וענינם] וענינה BL
446. לרוכב] לרכב BL
447. רוצה] רצה BL
448. בנגון] בניגון BL
כ. בבלי, בבא בתרא נד ע"א
סלו סלו המסלה (יש’ סב, י), דרך לא סללוה449 (יר’ יח, טו) סלוה כמו ערמים (יר’ נ, כו), ויסלו עלי ארחות אידם (איוב ל, יב), ויתכן כי ויסלו ענין אחר. אבל רבי יהודה ורבי יונה הביאום450 בזה הענין451. והשם והיתה מסלה (יש’ יא, טז). ומשקל אחר מסלול ודרך (יש’ לה, ח). זכר רבי יונה בזה השרש ענינים452 453, ענין זה אחד וענין סלו לרוכב454 בערבות (תה’ סח, ה), עודך מסתולל (שמ’ ט, יז), 455, וענין מסלות לבית י"י (דה"ב ט, יא). ועל דעתי כי כלם ענין אחד הם ענין ההרמה456 וההגבהה457. ופירוש סלו סלו המסלה458 הרימו האבנים והמסלות459 מן הדרך, ולפי רוב הרגילות בהסרת האבנים והרמת המכשולים460 מן הדרך נקרא461 הדרך עצמה מסלה, וכן דרך 462 סלולה, שלא הורמו המכשולות ממנה. ואדני463 אבי ז"ל פירש מסלה סלולה שמרימין הדרך באבנים שמשימין בה וכן סקלו מאבן (יש' סב, י) כלומר מאבנים חזקות בנו אותה. וכן אמר ומסלותי464 ירימון465 (יש' מט, יא). וכענין זה סלו סלו (יש' נז, יד), שירימו המסלה466. וכן פנו דרך הרימו ה467מכשול המעברות שהם בטיט גדול ופנו דרך שיסורו בני אדם מהדרך. וכן ופנה דרך לפני (מל' ג, א). וגם העץ שמרימין עליו האבנים ומשליכין468 אותן469 תוך העיר נקרא סוללה כמו שאמר כרתו עצה ושפכו על ירושלם470 סוללה471 (יר’ ו, ו), 472 בחרק פ"א הפועל בשפוך סוללה (יח’ יז, יז),473 הסוללות474 באו העיר ללכדה (יר’ לב, כד), הנתצים475 אל הסוללות476 ואל החרב (יר’ לג, ד) גֹסָא477 או קלברי בלעז. ויונתן תרגם וצברו מיליתא478. ומיליתא479 הוא תל עפר בדברי רבותינו ז"ל [כ] שקל מוליא480 ושדא בנצא אדעתא דארעא. וכן תרגם הסוללות באו העיר (יר’ לב, כד) הא מיליתא481 צברו על קרתא למכבשה482. וכן הנתצים483 אל הסוללות (יר' לג, ד) דמתרעין להון וצברין מיליתא484 לתקפא שורא מן קדם דקטלין בחרבא485, כלומר שאנשי העיר היו נותצין הבתים ועושין מהאבנים תלים תלים486 סמוכין487 לחומה מפנים488 לחזקה. וכל סוללה תרגם מיליתא489. ונכון הוא פרושו490. ובענין491 זה נאמר492 ויצבר עפר וילכדה (חב' א, י). ופירוש סולו493 לרוכב494 בערבות (תה' סח, ה), רוממו לו וגדלו לו. וכן מסלות בלבבם (תה’ פד, ו), ומלה מרובעת בכפל495 הפ"א סלסלה ותרוממך (מש’ ד, ח), רוממה ותרוממך. וכן מסתולל בעמי (שמ’ ט, יז), מתרומם ומתגאה בהם לבלתי שלחם. מסלות לבית י"י (דה"ב ט, יא), אפשר לפרש תקרות לפי496 שהם גבוהים קראם כן. או יהיה מסלות497 מעלות, 498לפי שהם כמו הדרך שידרכו בהם בני האדם תמיד קראם כן. אבל לפי מה שאמר בספר מלכים על זה הדבר499מסעד לבית י"י (מל"א י, יד) במקום שאמר500הנה מסילות501 לבית י"י נפרש מסלות502 בענין מסעד, ויהיה התקרה כמו שאמרנו כי גם היא מסעד. או יהיה בנין אחר כמו עמודים עשוי לסעד ולחזק503. וענין אחר סלון ממאיר (יח’ כח, כד), בחרק504. כי סרבים וסלונים (יח’ ב, ו), בפתח וענינו 505 קוץ. והפעל הקל ממנו ויסלו עלי דרכם (איוב יט, יב), ויסלו עלי ארחות אידם (איוב ל, יב). וכן כתבו החכם רבי אברהם בן506 עזרא ז"ל507. וכן כתבו רבי יהודה בן בלעם. וכן כתבו אדני508 אבי ז"ל.
449. סללוה] סלולה BL
450. הביאום] הביאוהו BL
451. הענין] השרש BL
452. ענינים] ענינם BL
453. חסר] שונים BL
454. לרוכב] לרכב BL
455. חסר] ענין אחר BL
456. ההרמה] הרמה BL
457. וההגבהה] והגבהה BL
458. המסלה] המסילה BL
459. והמסלות] והמכשולות BL
460. המכשולים] המכשולות BL
461. נקרא] נקראת BL
462. חסר] לא BL
463. ואדני] ואדוני BL
464. ומסלותי] ומסלתי BL
465. ירימון] ירמון BL
466. המסלה] המסילה BL
467. נוסף ה] BL
468. ומשליכין] ומשליכים BL
469. אותן] אותם BL
470. ירושלם] ירושלים BL
471. סוללה] סללה BL
472. – חסר מחמת הדומות ] בשפך סללה (יח’ יז, יז), BL
473. ] BL
474. הסוללות] הסללות BL
475. הנתצים] הנתוצים BL
476. הסוללות] הסללות BL
477. גֹסָא] גוסא BL
478. מיליתא] מליתא BL
479. ומיליתא] ומליתא BL
480. מוליא] מליא BL
481. מיליתא] מליתא BL
482. למכבשה] למיכבשה BL
483. הנתצים] הנתוצים BL
484. מיליתא] מליתא BL
485. בחרבא] בחרכא BL
486. תלים תלים] תילים תילים BL
487. סמוכין] סמוכים BL
488. מפנים] מבפנים BL
489. מיליתא] מליאתא BL
490. פרושו] פירושו BL
491. ובענין] וכענין BL
492. נאמר] אמר BL
493. סולו] סלו BL
494. לרוכב] לרכב BL
495. בכפל] כפול BL
496. לפי] ולפי BL
497. מסלות] מסילות BL
498. חסר] ו BL
499. נוסף הדבר] BL
500. נוסף שאמר] BL
501. מסילות] מסלות BL
502. מסלות] מסילות BL
503. ולחזק] ולחוזק BL
504. בחרק] בחירק BL
505. חסר] כמו BL
506. בן] אבן BL
507. נוסף ז"ל] BL
508. אדני] אדוני BL
המסלאים בפז (איכה ד, ב), האל"ף הזאת תמורת ה"א לא תסלה בכתם אופיר (איוב כח, טז), או תהיה האל"ף שרשית כאל"ף קרא, ויהיה סלא וסלה ענין אחד. ופירוש המסלאים509 הנערכים בפז.
509. המסלאים] המסולאים BL
כא. בבלי, חולין כה ע"א
כב. בבלי, חולין כה ע"ב
ואסלדה בחילה (איוב ו, י), פירושו אני מתחמם ונכוה בחילה. ובדברי רבותינו ז"ל כל 510 [כב] שהיד511 סולדת בהן512.
סלית כל שוגים מחקיך (תה’ קיט, קיח). והפעל הכבד סלה כל אבירי (איכה א, טו), יתכן לפרש ענינם מענין מסלה אף על פי שהם שני שרשים רוצה לומר דרכת ורמסת כל שוגים. וכן סלה כל אבירי דרך ורמס כל אבירי בקרבי. וענין אחר לא תסלה בכתם אופיר (איוב כח, טז), ענינו לא תעדוך513. וכבר זכרנוהו בשרש סלא.
513. תעדוך] תעריך BL
סלחתי כדברך (במ’ יד, כ), לא יאבה י"י סלוח514 לו (דב’ כט, יט), סלח נא לעון העם הזה (במ’ יד, יט). והנפעל ונסלח לו (וי’ ד, כו). והתאר טוב וסלח (תה’ פו, ה). והשם כי עמך הסליחה (תה’ קל, ד).
514. סלוח] סלח BL
סלון ממאיר (יח’ כח, כד), ענינו כמו קוץ מכאיב. וכן כי סרבים וסלונים (יח’ ב, ו), קוצים. כן הביאו רבי יונה שרש בפני עצמו. וכבר כתבנו אותו בשרש סלל.
ושים בסלע קנך (במ’ כד, כא), בסגול הסמ"ך. ודברתם אל הסלע (במ’ כ, ח), סלעים מחסה לשפנים (תה’ קד, יח) ענין הסלע515 ידוע. וכנו המבצרים הגבוהים כסלע516 לפי שרבם517 נבנים על סלע כמו שאמר ושים בסלע קנך, והתרגום (במ' כד, כא) ושו518 בכרך תקיף מדורך. וכן ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל (מל"ב יד, ז), 519 וכבש ית כרכא. ועל דרך משל י"י סלעי ומצודתי (תה’ יח, ג), על דרך מגדל עז שם י"י, וסלעו ממגור יעבור (יש’ לא, ט), פירש בו התרגום כמו מלכו, ושלטונהי520 מן קדם דחלא יעדון. ואיפשר521 לפרשו כמשמעו ויהיה למ"ד מסתתר רוצה לומר ולסלעו ממגור יעבור כלומר שינוס אל522 סלעו ואל מגדלו523 החזקים מרוב מגור. ואדני524 אבי ז"ל פירש כי דרך העולם כשיברח אדם מפני אויבו ויבאו525 למבצר מעזו526 לא יפחד, אף527 מפני תנופת יד י"י אפלו528 סלעו ומבצריו ממגור ומפחד יעבור ויפחד עוד ולא יאמין בחיים.
כג. משנה אבות ה, טו
סלת חטים (שמ’ כט, ב), מסלתה ומשמנה (וי’ ב, ב), הוא הקמח שהוא טחון טחינה גסה. וכן אמרו במשנה [כג] נפה שהיא מוציאה את הקמח וקולטת את הסלת531.
531. הסלת] הסולת BL
כד. מדרש לקח טוב ל, לד
כה. משנה שבת א, ה
קח לך סמים (שמ’ ל, לד), כלל לכל אלו הסימנין532 שזוכר ופורט אחר כן נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה533 זכה (שמ’ ל, לד), פרשו534 בו סם שקרוי כן, כי איך יהיה כלל הסמים והרי זכר בתחלה קח לך סמים 535. אבל רבותינו ז"ל קבלו הלכה למשה מסיני כי אחד עשר סמנים536 נאמרו למשה בסיני [כד]. ופרשו537 הפסוק כך קח לך סמים שנים, נטף ושחלת וחלבנה הנה538 חמשה, סמים כלל עוד כמנין אשר זכר שהם חמשה הנה עשרה, ולבונה539 זכה הרי540 אחד עשר. ורבתינו541 ז"ל נשתמו542 הרבה בזה הלשון כאמרם543 סם פלני544 יפה לו סם פלני545 רע לו. ועוד546 אמרו לא תשתי סמא. והוסיפו בו 547נו"ן ואמרו [כה] אין שורין סמנין מבעוד יום. ואיפשר548 ששרש סם סמס, ואף על פי שאין ראיה אחרת אלא דגש מ"ם סמים.
532. הסימנין] הסמנין BL
533. ולבונה] ולבנה BL
534. פרשו] פירושו BL
535. חסר] נטף BL
536. סמנים] סממנים BL
537. ופרשו] ופירשו BL
538. הנה] הרי BL
539. ולבונה] ולבנה BL
540. הרי] הנה BL
541. ורבתינו] ורבותינו BL
542. נשתמו] נשתמשו BL
543. כאמרם] באמרם BL
544. פלני] פלוני BL
545. פלני] פלוני BL
546. ועוד] עוד BL
547. חסר] ה BL
548. ואיפשר] ואפשר BL
כו. משנה שבת א, ג
כז. בבלי, בבא קמא ק ע"א
כח. בבלי, שבת נא ע"א
כט. בבלי, חולין נה ע"ב
כי סמך משה את ידיו עליו (דב’ לד, ט), וסמך ידו על549 הקיר (עמ’ ה, יט), והלוים יסמכו את ידיהם (במ’ ח, יב), סומך י"י לכל הנופלים550 (תה’ קמה, יד), יצר סמוך תצר שלום 551 (יש’ כו, ג), סמוך לבו לא יירא (תה’ קיב, ח), וחמתי היא סמכתני (יש’ סג, ה), וצדקתו היא סמכתנו552 (יש’ נט, טז). והנפעל עליך נסמכתי מרחם553 (תה’ עא, ו), אשר יסמך איש עליו (יש’ לו, ו), ויסמכו העם על דברי יחזקיהו (דה"ב לב, ח). ענין המלות האלה והדומה554 להם המשען. ופירוש יצר סמוך תצר שלום555(יש’ כו, ג) רוצה לומר יצר שהוא סמוך556 ונשען עליך תצרנו ויהיה בשלום כי בך בטוח. ויש ענין אחר557קרוב לזה הענין כי558סמך מלך בבל 559(יח’ כד, ב), עלי סמכה חמתך (תה’ פח, ח). והפעל הכבד סמכוני באשישות (שה"ש ב, ה). ענין המלות האלה560 הקרוב561 והסבוב. ורבותינו ז"ל562נשתמשו הרבה בזה הלשון באמרם [כו] ערב שבת סמוך לחשכה563 וזולת זה הרבה מאד. ובענין הראשון כמו כן שאמרו [כז] חזי דעלך קא סמיכנא, כלומר משענתי וסברי564 עליך. ודגן ותירוש סמכתיו (בר’ כז, לז), רוצה לומר שיהיו סמוכים וקרובים לו לעולם. וכן ורוח נדיבה תסמכני (תה’ נא, יד), שתהיה סמוכה וקרובה לי תמיד. וענין אחר ותכסהו בשמיכה (שופ’ ד, יח), והוא כתוב בשי"ן. הוא הכסות העב שיוצאין565 עליו ציציות מן הצמר והוא שקראו לו רבותינו ז"ל גלופקר [כח], וקורין לו בלעז קוט. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל566שקורין לדבר העב סמיכתא כמו שאמרו [כט] סמיכתא וקלישתא וזולת זה הרבה. והנני עתיד לבארו עוד567באות השי"ן בגזרת האל.
549. על] אל BL
550. הנופלים] הנפלים BL
551. חסר] שלום BL
552. סמכתנו] סמכתהו BL
553. מרחם] מבטן BL
554. והדומה] והדומים BL
555. נוסף שלום] BL
556. סמוך] סומך BL
557. נוסף אחר] BL
558. נוסף כי] BL
559. חסר] אל ירושלם BL
560. האלה] האלו BL
561. הקרוב] הקירוב BL
562. נוסף ז"ל] BL
563. לחשכה] לחשיכה BL
564. וסברי] ושברי BL
565. שיוצאין] שיצאו BL
566. נוסף ז"ל] BL
567. נוסף עוד] BL
ל. אריצר ל"י קפיל"י בלע"ז
סמר מפחדך בשרי (תה’ קיט, קכ), כילק סמר (יר’ נא, כז). והכבד תסמר שערת בשרי (איוב ד, טו), והוא פועל עובר כמשפטו כי פרושו575 הרוח תסמר שערת בשרי. ענין הנעירה והרעדה 576 אריסמנט בלעז577 578. וענין אחר ויחזקהו במסמרים לא ימוט (יש’ מא, ז), בפתח המ"ם. וברזל לרוב למסמרים לדלתות השערים (דה"א כב, ג), בחרק579 המ"ם. וקבוץ הנקבות במסמרות ובמקבות יחזקום (יר’ י, ד). ונכתב בשי"ן וכמשמרות נטועים (קה’ יב, יא), בפתח המ"ם. ומשקל למסמרות (דה"ב ג, ט), בחרק580 ענינם ידוע. ועל דעתי כי גם הם מהענין הראשון כי בהסמר הבשר או שערות הראש יקומו ויעמדו כמסמרות.
מדוע לא יבער הסנה (שמ’ ג, ג). ורצון שכני סנה (דב’ לג, טז), יש מפרשים אותו על השם יתברך, כלומר רצון האל ששכן בסנה תבאתה581 לראש יוסף. או פרושו582 רצון האדם השוכן בסנה, רוצה לומר במדבר ובמקום היובש כי הסנה גדל בארץ ציה, ומה הוא רצונו המטר ששואל תמיד תבאתה583 לראש יוסף (דב' לג, טז). ונקרא הר סיני על שמו בהראות למ"ד הפועל584 במבטא.
לא. בבלי, שבת קיז ע"ב
וסעד בחסד כסאו (מש’ כ, כח), ולחם לבב אנוש יסעד (תה’ קד, טו), עובר לשוני585. וסעדו לבכם (בר’ יח, ה), עובר לשלישי כי פרושו586 וסעדו לבכם בלחם, כי הלחם יסעד הלב. וכן סעד לבך פת לחם (שופ’ יט, ה), והוא קמוץ שלא כמשפט. אבל סעד נא לבבך (שופ’ יט, ח), שהוא587 קמוץ588 הוא589 חטוף590 כי הוא סמוך במקף. באה אתי הביתה וסעדה (מל"א יג, ז), הוא"ו591 במאריך והסמ"ך בשבא592. ויש ספרים שהסמ"ך בקמץ חטף. ומזה קראו רבותינו ז"ל למאכל סעודה [לא]. ומאשר הוא עובר לשני עוד סעדני ואושעה (תה’ קיט, קיז), וימינך תסעדני (תה’ יח, לו), להכין אותה ולסעדה (יש’ ט, ו). מסעד לבית י"י (מל"א י, יב), פרשנוהו593 בשרש סלל ענין הכל594 הסעד והסמך.
וכלה סעיפיה (יש’ כז, י), בסעיפיה598 פוריה599 (יש’ יז, ו). ובהבלעת הנח 600 על שתי הסעיפים601 (מל"א יח, כא), והוא על דרך השאלה, רוצה לומר שתי מחשבות, לפיכך אמר שתי לפי שהוא602 כנוי למחשבות שהן603 בלשון נקבה. וכן בשעיפים604 מחזיונות לילה (איוב ד, יג), לכן שעיפי605 ישיבוני (איוב כ, ב), ונכתבו בשי"ן רוצה לומר מחשבות כי המחשבות ללב כסעיפים לאילן. והקבוץ בלשון נקבות לא דמו אל סעפותיו606 (יח’ לא, ח), בסעפותיו607 קננו (יח’ לא, ו), בפתח העי"ן. והפעל הכבד מהם מסעף פארה במערצה608(יש’ י, לג), רוצה609 לומר כורת הסעפים. ומזה הענין על דרך ההשאלה610 בסעיף סלע עיטם (שופ’ טו, ח), ובסעיפי611 הסלעים (יש’ ב, כא), תחת סעפי הסלעים (יש’ נז, ה), כדרך שן הסלע כי הוא612 דומה לסלע כסעיף לאילן. והחכם רבי יונה כתב ענין אחר לכן שעפי ישיבוני (איוב כ, ב), סעפים שנאתי (תה’ קיט, קיג). ועל דעתי שהוא מהענין הראשון על דרך ההשאלה כי המחשבות ללב כמו הסעיפים613 לאילן. ופירש רבי יונה סעפים תאר, רוצה לומר בעלי המחשבות הרעות. והנכון שהוא שם למחשבות רוצה לומר כל שאר המחשבות שנאתי אבל תורתך אהבתי וכל מחשבותי עליה614. והנפרד ממנו סעף, ולולי העי"ן העלולה לקבל דגש היה סעף בפלס והדבר אין בהם (יר' ה, יג) לי נקם ושלם (דב' לב, לה).
598. בסעיפיה] בסעפיה BL
599. פוריה] פריה BL
600. חסר] בדגש BL
601. הסעיפים] הסעפים BL
602. שהוא] שהיא BL
603. שהן] שהם BL
604. בשעיפים] בשעפים BL
605. שעיפי] שעפי BL
606. סעפותיו] סעפתיו BL
607. בסעפותיו] בסעפתיו BL
608. נוסף במערצה] BL
609. רוצה] רצה BL
610. ההשאלה] השאלה BL
611. ובסעיפי] ובסעפי BL
612. כי הוא] שהוא BL
613. הסעיפים] הסעפים BL
614. עליה] אליה BL
יסערו להפיצני (חב’ ג, יד). והנפעל ויסער לב מלך ארם (מל"ב ו, יא). והשם ויהי סער גדול 615 (יונה א, ד), כי בשלי הסער הגדול הזה (יונה א, יב), וסער מתחולל (יר’ כג, יט), סער מתגורר (יר’ ל, כג), כן תרדפם בסערך (תה’ פג, טז). ומשקל אחר רוח סערה (תה’ קז, כה), סופה וסערה (יש’ כט, ו). ויעל אליהו בסערה השמים (מל"ב ב, יא), הסמ"ך בקמץ חטף והבי"ת מעמדת בגעיא. הנה סערת 616 (יר’ כג, יט). והקבוץ ורוח סערות תבקע (יח’ יג, יא), והלך בסערות תימן (זכ' ט, יד). ובשי"ן סערו617 חרבו מאד (יר’ ב, יב), כמו חי618כמו חרון ישערנו (תה’ נח, י). והנפעל וסביביו נשערה מאד (תה’ נ, ג). והשם אחזו שער (איוב יח, כא). ומשקל אחר בסופה ובשערה דרכו (נח’ א, ג). ועוד נכתבם באות השי"ן עם חביריהם הכתובים בשי"ן. ופירש כמו חי כמו חרון ישערנו יסער ממנו. וכבר פרשתי619 הפסוק בשרש סיר. ואסערם על כל הגוים (זכ' ז, יד), פירוש ואסער עמם. כאשר פרשתיו620 בשער הדקדוק בבנין הקל, כי בנין הקל והנפעל מזה הפעל בודד ואינו621 עובר כאשר כתב החכם רבי יונה. והפעל הכבד שהוא עובר ממנו וישערהו ממקומו (איוב כז, כא). כי הוא מן622הדגוש בפלס יבערנו623 והוא כתוב בשי"ן, ומה שכתב החכם רבי אברהם624יונה שהוא נפעל לא נראה לי כי לא מצאנו לעולם נפעל עובר כי אם בודד. והדגש שאמר איננו. ושלא נזכר פועלו625 כמוץ יסוער626 מגורן627 (הו’ יג, ג), משפטו היה יסוער628 מג629בפתח. וההתפעל וישתער עליו מלך הצפון (דנ’ יא, מ), והוא כתוב בשי"ן.
סף רעל (זכ' יב, ב), מן הדם אשר בסף (שמ’ יב, כב), שומרי630 הסף (מל"ב יב, י), משכב וספות (שמ"ב יז, כח), בפתח. ספות כסף (מל"ב יב, יד), והספות והמזמרות והמזרקות (מל"א ז, נ) בחרק631, והדגש לאות הכפל. ואפשר לומר שיהיה632 מן השניים וענינם שהוא שם כלל לכלי היין 633 לגדולים ולקטנים או לשאר כלי היין634 וכשזוכה635 בהם636עמהם כלי אחר הם פרט לכלים שהן637 עשויים בתכונת הבדים638. ותירגם639 יונתן ספות קולין. ותרגום אנקלוס וכדה על שכמה (בר' כד, טו) וקולתא640. וענין אחר וימד את סף השער (יח’ מ, ו), הך הכפתור וירעשו הספים (עמ’ ט, א), הסף הוא מזוזת השער אבל משקוף הוא 641 העליון. וכתב החכם רבי יונה642 שהוא המשקוף ולא נראה לי כי אמר הכתוב על המשקוף ועל שתי המזוזות (שמ' יב, כג) ותרגם המתרגם על שקפא ועל תרתין סיפיא. ועוד אם היה המשקוף סף איך יכנהו בלשון רבים לשער אחד כמו שאמר הך הכפתור וירעשו הספים (עמ’ ט, א), ואין לשער אחד כי אם משקוף אחד אבל יש לו שתי מזוזת643. ולא מצאנו משקופים כי אם644אין משקוף בשער כי אם אחד. ואפשר שנקרא כן לפי שהוא נשקף ונראה לפי שהוא עליון. נופלת תחת645 הבית וידיה על הסף (שופ’ יט, כז), על אחד מן המזוזות. ומה שאמר בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי (יח’ מג, ח), הוא כפל דבר כמו שהוא מנהג הכתוב לכפול הדבר בשתי לשונות והענין אחד. ויונתן לא תרגם מזוזתם בענין646 מזוזה, שתרגם במתנהון ספיהון כי קביל647 ספי בית מקדשי ובניניהון בסטר עזרתי. היא באה בסף הבית והנער מת (מל"א יד, יז), במזוזת שער הבית. וסמך סף אל הבית בלא זכר שער לקצר הלשון, כמו שאמר גם כן במזוזה ונתן אל מזוזת הבית. ויש אומרים כי כמו שנקראו לחיי השערים ספים כן נקרא648 האסקופה התחתונה סף והיא649 מה650שאמר וידיה על הסף (שופ' יט, כז). וכן היא באה בסף הבית (מל"א יד, יז). וכן בתתם ספם את ספי, ונקראת האסקופה כן לפי שהספים סמוכים 651 עליה. וענין אחר הסתופף בבית אלהי (תה’ פד, יא). ענין החסות אבריגר652 בלעז. ונכון653 הוא654שיהיה ענין אחד עם סף הבית, כי דרך הסף יכנס אדם בבית והבית 655 מקום החסות.
630. שומרי] שמרי BL
631. בחרק] בחירק BL
632. שיהיה] שיהיו BL
633. חסר] או לשאר כלי הבית BL
634. נוסף או לשאר כלי היין] BL
635. וכשזוכה] וכשנזכר BL
636. נוסף בהם] BL
637. שהן] שהם BL
638. הבדים] הכדים BL
639. ותירגם] ותרגום BL
640. וקולתא] וקולתה BL
641. חסר] המפתן BL
642. יונה] יהודה BL
643. מזוזת] מזוזות BL
644. נוסף אם] BL
645. תחת] פתח BL
646. בענין] כענין BL
647. כי קביל] מקבל BL
648. נקרא] נקראת BL
649. והיא] והוא BL
650. נוסף מה] BL
651. חסר] זו לזו BL
652. אבריגר] אלבירג"ר BL
653. ונכון] נכון BL
654. נוסף הוא] BL
655. חסר] הוא BL
גם תבן גם מספא656 (בר’ כד, כה), תבן ומספא לחמוריהם657. הם658 שם כלל למאכל הבהמות השעורים659 והשבולת660 שועל ושאר הדברים לבד מתבן.
ספתה בהמות ועוף (יר’ יב, ד). זהו664 פועל665 עומד. וכן וגם את הזקן תספה (יש’ ז, כ). ואשר הם פעלים666 יוצאים האף תספה צדיק עם רשע (בר’ יח, כג), מבקשי נפש667 לספותה (תה’ מ, טו). והנפעל או במלחמה ירד ונספה (שמ"א כו, י), ויש נספה בלא משפט (מש’ יג, כג). וכל הנספה יפל668 בחרב (יש’ יג, טו), שכל מי שהגיע הע
664. זהו] והוא BL
665. פועל] פעל BL
666. פעלים] פועלים BL
667. נפש] נפשי BL
668. יפל] יפול BL
669. הע] BL
670. יפול] ימות BL
671. חסר] רעות BL
672. עולותיכם] עלותיכם BL
673. חסראת הצמאה] BL
674. והדומה] והדומים BL
675. חסרענין] BL
676. להלך] להלוך BL
677. יצמח] ידמה BL
678. דרך] הדרך BL
679. להורות] להרוות BL
680. ואפלו] ואפילו BL
681. חסר] ו BL
682. לרשע] לרשעים BL
683. מהעולם] מן העולם BL
684. שאמר] שנאמר BL
685. אוכל לשובע] אכל לשבע BL
686. לבו] לבי BL
687. חסר] למען BL
688. כלות] כלית BL
689. לצדיק] הצדיק BL
690. חסר] ו BL
691. נוסף לא] BL
692. ולא בעונש] ובעונש BL
693. סלוח] סלח BL
694. השני] הזה BL
695. יפל] יפול BL
696. יפל] יפול BL
697. דייעל] דיעל BL
698. ציירא] צירא BL
699. יתקטל] יתקטלון BL
לב. בבלי, שבועות ו ע"ב
ספחני נא אל אחת הכהונות700 (שמ"א ב, לו). והנפעל ונספחו על בית יעקב (יש’ יד, א). וההתפעל מהסתפח בנחלת י"י (שמ"א כו, יט). והכבד מספח חמתך ואף שכר (חב’ ב, טו). ושלא נזכר פועלו701 תחת חרול יספחו (איוב ל, ז), כלומר שמנהגם לעמוד במדברות בין שיחים ותחת החרולים. ענינם הקבוץ והדבוק ואסיפת דבר אל דבר. ואפשר שנגזר מן הענין הזה שאת או ספחת (וי’ יג, ב). מספחת היא (וי’ יג, ו), כי ההיא702 החזזית הלבנה703הנאספת והמקובצת יחד. ורבותינו ז"ל פרשו704 [לב] כי לפיכך נקראת ספחת לפי שהיא טפלה לבהרת שניה 705 בלובן מלשון ספחני נא (שמ"א ב, לו). ומן הענין הזה עוד ויקו למשפט והנה מספח706 (יש’ ה, ז), והוא כתוב בשי"ן, כלומר אני קויתי שיעשו משפט העניים והעשוקים והנה הם להם משפח707 ונגע צרעת וקויתי שיעשו להם צדקה והנה צעקה (יש’ ה, ז) וצועקין708 מן709 העשק710 שעושקין711 אותן712. והפעל הכבד ממנו ושפח י"י קדקוד בנות713 ציון (יש’ ג, יז), אף על פי שכתוב בשי"ן. ועושות714 המספחות על ראש כל קומה715(יח’ יג, יח), וקרעתי את מספחותיכם716 (יח’ יג, כא). הם כמו מטפחות ונקראו כן לפי שהם717 נדבקות ונצמדות תמיד על הראש. ומה שאמר ועושות718 719 על ראש כל קומה הוא מדבר הכשפים הידוע אצלם. את ספיח קצירך (וי’ כה, ה), תשטף ספיחיה עפר ארץ (איוב יד, יט). הוא הצמח היוצא מבלי חרישה וזריעה. ויש לפרש תשטף ספיחיה כמו הפוך מן מטר סוחף720, ופירושו ספיח721 המטר תשטף עפר ארץ. וזכר המים בלשון נקבה רוצה לומר תעלת המים כמו 722 מי פלג לשטף תעלה (איוב לח, כה).
700. הכהונות] הכהנות BL
701. פועלו] פעלו BL
702. ההיא] היא BL
703. נוסף הלבנה] BL
704. פרשו] פירשו BL
705. חסר] לה BL
706. מספח] משפח BL
707. משפח] מספח BL
708. וצועקין] שצועקים BL
709. מן] מ BL
710. העשק] העושק BL
711. שעושקין] שעושקים BL
712. אותן] אותם BL
713. קדקוד בנות] קדקד בנת BL
714. ועושות] ועשות BL
715. נוסף כל קומה] BL
716. מספחותיכם] מספחתיכם BL
717. שהם] שהן BL
718. ועושות] ועשות BL
719. חסר] המספחות BL
720. סוחף] סחף BL
721. ספיח] ספיחי BL
722. חסר] שאמר BL
בספל אדירים הקריבה חמאה723(שופ’ ה, כה), שם בחמש נקדות724. מלא725 הספל מים (שופ’ ו, לח), אומר726 בו התרגום מלא לקנא דמיא. והיא727 חמת מים, כלי עור שעושין אותו למים. כך פרשו728 רבנו729 שרירא 730 ז"ל731. ותרגום בספל אדירים בפיילי גבריא. ותרגום השתים במזרקי יין (עמ' ו, ו) דשתיין בפיילי חמר. ועשית קערותיו732 (שמ' כה, כט) תרגום ירושלמי פיולתיה733. ובלשון יון קורין כוס734 פייל"י.
חלקת מחוקק735 ספון (דב’ לג, כא), פירושו מקורה. כלומר שהיה חלקם של בני גד חלקת מחוקק ומושל שהיה הכל בנוי ומקורה כהוגן, רומז בו לערים שכבשום מעבר לירדן. וכן ויספן את הבית גבים (מל"א ו, ט), וספון בארז (יר’ כב, יד), אתם יושבים בבתיכם736 ספונים (חגי א, ד). והשם עד קירות הספון737 (מל"א ו, טו), כלם ענין קרוי738 הבתים וכסוים. וקרוב לענין זה ושפוני739 טמוני 740 (דב’ לג, יט), והוא כתוב בשי"ן, שפוני כמו טמוני. אל ירכתי הספינה (יונה א, ה) ידוע.
לג. בבלי, סנהדרין קז ע"ב
ספקו עליך כפים741(איכה ב, טו), ויספק את כפיו (במ’ כד, י), ספקתי על ירך (יר’ לא, יט), לכן ספוק על742 ירך (יח’ כא, יז). ישפק עלימו כפימו (איוב כז, כג), והוא כתוב בשי"ן. תחת רשעים ספקם (איוב לד, כו), רוצה לומר הקדוש ברוך הוא ספק הרשעים במקומם, ענינם ענין הכות כף על כף או על ירך743. וספק מואב בקיאו (יר’ מח, כו), פועל744 בודד כלומר יתגולל לו745ויתהפך. ולפי דעתי ענין אחר פן יסיתך בשפק (איוב לו, יח), והוא כתוב בשי"ן, וכן כתב746 רבי יונה, אבל ראיתיו במקצת ספרים747 בסמ"ך. וכן בינינו יספק748 (איוב לד, לז) מזה הענין והוא כתוב בסמ"ך. ובמקצת ספרים ראיתיו בשי"ן אבל המסורת ראיתי על אם749ישפק עפר שומרון750 (מל"א כ, י), ישפק ג'751 ב' חסרים וכתוב752 שי"ן753 ישפק עפר שומרון, ישפוק754 עלימו (איוב כז, כג), וחד מלא וכתוב755 סמ"ך בינינו יספק756(איוב לד, לז). וענינם ענין757 הספוק שהוא לשון די. והורגל הלשון הזה בדברי רבותינו ז"ל [לג]. ועוד אנו עתידים758 לכתוב ענין זה באות השי"ן. ופירוש הפסוק פן ישליכך ויהדפך עם שפוק759 הממון שלך כלומר שלא יועילך760 הממון וזה הוא761 שאמר אחר כן ורב כפר אל יטך, וכן762 בינינו יספק763 רוצה לומר יספיק דבריו וירבה אותם בינינו שלא יתבייש ממנו. וזהו שאמר אחר כן וירב אמריו לאל (איוב לד, לז). והחכם רבי יונה הכניסם בענין הראשון עם שנוי מעט, וכן מענין764 הספוק הפעל הכבד ובילדי נכרים ישפיקו (יש’ ב, ו), והוא כתוב בשי"ן, כלומר765 יאמרו שדי להם במחשבות ובעצות766 הנכרים ויניחו דברי השם ותורותיו. והנני עתיד לבארם עוד767באות השי"ן.
741. נוסף כפים] BL
742. ספוק על] ספק אל BL
743. כף על כף או על ירך] כף אל כף או על ענין אחר BL
744. פועל] פעל BL
745. נוסף לו] BL
746. כתב] כתבו BL
747. ספרים] הספרים BL
748. יספק] יספוק BL
749. נוסף אם] BL
750. שומרון] שמרון BL
751. ג'] תלת BL
752. וכתוב] וכתובין BL
753. שי"ן] בשי"ן BL
754. ישפוק] ישפק BL
755. וכתוב] וכתיב BL
756. יספק] יספוק BL
757. ענין] מענין BL
758. אנו עתידים] אנחנו עתידין BL
759. שפוק] ספוק BL
760. יועילך] יועליך BL
761. וזה הוא] וזהו BL
762. וכן] וכך BL
763. יספק] יספוק BL
764. מענין] בענין BL
765. כלומר] פירוש BL
766. במחשבות ובעצות] בעצות ובמחשבות BL
767. נוסף עוד] BL
לד. וכבר כתבנו בשרש נגד ההפרש שיש בין ספור להגדה
לה. מדרש איכה רבתי א"ב רביעאה
אחרי כן ספר את העם (שמ"ב כד, י), וספרה לה שבעת ימים (וי’ טו, כח), וספרת לך (וי’ כה, ח), שבעה שבועות768 תספר לך (דב’ טז, ט). איה סופר769 איה שוקל770 איה סופר771 את המגדלים (יש’ לג, יח), כלומר שתירא ותפחד עדיין אף על פי שכבר בא המלך772 המשיח עדין773 יהגה לבך אימה ממלכי האומות שהיו774 סופרים ושוקלין775 הכסף שהיו לוקחים מס מישראל 776. ספרו מגדליה (תה’ מח, יג). והנפעל אשר לא יספרו 777 מרוב778 (מל"א ח, ה). והשם בתוספת מ"ם את מספר ימיך אמלא (שמ’ כג, כו). ובלא תוספת אחרי הספר אשר ספרם דוד779 (דה"ב ב, טז). והקבוץ ממנו בינותי780 בספרים (דנ’ ט, ב). והשם בענין המקור ומספר את רבע ישראל (במ’ כג, י), כלומר ולספר את רבע781ישראל, כי הוא קמוץ ואיננו סמוך, ועוד מלת את מורה עליו שאיננו סמוך, אם כן הנכון בו שיהיה שם במקום מקור כמו ולמסע את המחנות (במ' י, ב). והתאר כי לא ידעתי ספורות782 (תה’ עא, טו), והוא תאר לצדקת783 ותשועתך שהזכיר אמר לא ידעתי שיוכלו להיות ספותר784. או יהיה שם 785 ספורות786 בשקל בשורה, כלומר לא ידעתי 787 מספרים. ענין הכל והדומה להם מנין. ובא פעל הכבד מזה הענין אספר כל עצמותי (תה’ כב, יח), פירושו אמנה כל עצמותי מרוב כוחי שותי788 בס789. בשפתי790ספרתי כל משפטי פיך (תה’ קיט, יג), ספר אתה למען תצדק (יש’ מג, כו), ספרו נא לי (בר’ מ, ח). ושלא נזכר פועלו791 אשר לא ספר בהם792 (יש’ נב, טו). והשם את מספר הרב793החלום ואת שברו (שופ’ ז, טו), כלם והדומה להם ענין ספור והגדה 794. וזה הענין לעולם מהבנין הכבד הדגוש. ויש שפרשו795 מזה הענין מי יספר שחקים בחכמה (איוב לח, לז). והחכם רבי יונה פרשו796 מענין כתיבה. ואדני797 אבי ז"ל פרשו798 מענין ספיר רוצה לומר שעשאם כעין ספיר כמו שאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמ' כד, י). וכן פרש799 מזה אז ראה ויספרהו800 (איוב כח, כז). ואכתוב801 בספר (יר’ לב, י), בחמש נקדות. ספר802 התורה הזה803 (דב’ כח, סא), אל יודע ספר (יש’ כט, יא), כבא הספר הזה אליך (מל"ב ה, ו),804 לא ידעתי ספר (יש’ כט, יב), לא ידעתי לקראו. מספרך אשר כתבת (שמ’ לב, לב). וכתב אדני805 אבי ז"ל מזה בינותי806 בספרים (דנ’ ט, ב), והם ספר המקנה וספר הגלוי שכתב ירמיהו. ובה"א הנקבה 807 הלא בספרתך (תה’ נו, ט). ברוך בן נריה הסופר808 (יר’ לו, לב), ויקראו סופרי809 המלך (אס’ ג, יב), נודי810 ספרת811 אתה (תה’ נו, ט), י"י יספר בכתב עמים (תה’ פז, ו). ענין הכל והדומה להם ענין כתיבה. וללמדם ספר ולשון כשדים (דנ’ א, ד), פירושו כתיבת כשדים ולשון כשדים. ויש מפרשים נודי812 ספרת813 אתה (תה' נו, ט), י"י יספר814 בכתב עמים815(תה' פז, ו) מהענין816 השני. ושני הענינים קרובים כי כתיבת הספר הוא ספור817 הדברים. ויש לפרש זה ספר תולדות818 אדם (בר’ ה, א), לשון ספור. וענין אחר נפך ספיר 819 (שמ’ כח, כח), כמעשה לבנת הספיר (שמ’ כד, י), ספיר גזרתם (איכה ד, ז), יש מפרשים האבן היקרה שקורין לו בלעז שפיר820, ואם כן הוא אין הערך אליו במראה אלא ביקר וגדולה כמו המסלאים821 בפז (איכה ד, ב) כי לא יערכו האדם לשבח במראה אלא באדום822 או בלבן823. והחכם רבי אברהם בן824 עזרא ז"ל825 פרש826 כי היא אבן אדומה יקרה כמו שכתבנו בשרש לבן. והגאון פירש כי הספיר לבן. ואומר827 שהוא שקורין לו828בלעז קרשטייל829. 830.
768. שבועות] שבעת BL
769. סופר] ספר BL
770. שוקל] שקל BL
771. סופר] ספר BL
772. המלך] מלך BL
773. עדין] עדיין BL
774. שהיו] שהם BL
775. ושוקלין] ושוקלים BL
776. חסר] או שהיו סופרים לישראל לגלגלת ולוקחים המס מהם במשקל BL
777. חסר] ולא ימנו BL
778. מרוב] מרב BL
779. דוד] דויד BL
780. בינותי] בינתי BL
781. ולספר את רבע] ולספור רובע BL
782. ספורות] ספרות BL
783. לצדקת] לצדקתך BL
784. ספותר] ספורות BL
785. חסר] יחידה BL
786. ספורות] ספורה BL
787. חסר] להם BL
788. כוחי שותי] כחשותי BL
789. בס] BL
790. נוסף בשפתי] BL
791. פועלו] פעלו BL
792. בהם] להם BL
793. הרב] BL
794. חסר] [לד] BL
795. שפרשו] מפרשים BL
796. פרשו] פירשו BL
797. ואדני] ואדוני BL
798. פרשו] פירשו BL
799. פרש] פירש BL
800. ויספרהו] ויספרה BL
801. ואכתוב] ואכתב BL
802. ספר] בספר BL
803. הזה] הזאת BL
804. ] אליכם (מל"ב י, ב), BL
805. אדני] אדוני BL
806. בינותי] בינתי BL
807. חסר] ספרה, ועם הכנוי BL
808. נריה הסופר] נריהו הספר BL
809. סופרי] ספרי BL
810. נודי] נדי BL
811. ספרת] ספרתה BL
812. נודי] נדי BL
813. ספרת] ספרתה BL
814. יספר] יספור BL
815. נוסף בכתב עמים] BL
816. מהענין] מענין BL
817. ספור] סיפור BL
818. תולדות] תולדת BL
819. חסר] ויהלם BL
820. שפיר] צפי"ר BL
821. המסלאים] המסולאים BL
822. באדום] באודם BL
823. בלבן] בלובן BL
824. בן] אבן BL
825. נוסף ז"ל] BL
826. פרש] פירש BL
827. ואומר] ואמר BL
828. נוסף לו] BL
829. קרשטייל] קרישט"ל BL
830. חסר] ובמדרש [לה] מעשה באדם אחד שהלך למכור ספיר ברומי אמר לו הלוקח על מנת לבדקו אקחנו נתנו על גבי הסדין והתחיל מכה עליו בפטיש נבקע הסדן ונחלק הפטיש והספיר עמד במקומו ולפי זה המדרש היא האבן שקורין לה דיאמנט"י והיא לבנה וזכה. BL
לו. בבלי, מנחות פה ע"ב
עוד מעט וסקלוני831 (שמ’ יז, ד), וסקלתו באבנים (דב’ יג, יא). והנפעל סקול יסקל השור (שמ’ כא, כח). והפעל הכבד ויסקל באבנים את דוד (שמ"ב טז, ו). ושלא נזכר פועלו832 כי סקל נבת וימת (מל"א כא, טו). ובהפך הענין סקלו מאבן (יש’ סב, י), לפי כך833 הוא834 דבק835 עם מ"ם. וכן ויעזקהו ויסקלהו (יש’ ה, ב), והוא חסר הדבק ופירושו ויסקלהו מאבנים רוצה לומר הסרת האבנים ונקות הכרם מהם836. ואדני837 אבי ז"ל כתבם כלם838 ענין אחד כי פירוש ויסקלהו בנה לוגדר839 אבנים אחר שעשה לו החפירת סביב וזהו ויעזקהו כמו ומצאו שהיה עוזק בדברי רבותינו ז"ל [לו]. ופירוש סקלו מאבן (יש' סב, י) עשו מסלה גבוהה מאבנים גדולות.
לז. בשרש סור
כי כפרה סוררה840 סרר ישראל (הו’ ד, טז), סורר ומורה (דב’ כא, יח), אף שוכניסוררים שכנו צחיחה (תה’ סח, ז), ואף סוררים לשכן יה אלהים (תה’ סח, יט), כלם סרי סוררים (יר’ ו, כח). יסורו בי (הו’ ז, יד), משפט הרי"ש להדגש או יהיה יסורו מנחי העי"ן ועניינם841 העוות וההשתנות מהמנהג. וכבר כתבנו דרכי סורר (איכה ג, יא), כי כפרה סוררה842, סר וזעף (מל"א כ, מג), כי דבר סרה (דב’ יג, ה), בנחי843 העי"ן 844.
לח. משנה ברכות ה, ג
כי סרבים וסלונים (יח’ ב, ו), ממאנים וממרים, ותרגום וימאן וסריב. ותרגום עם מרי סרבן (יש' ל, ט). והלשון הזה ידוע בדברי רבותינו ז"ל כאמרם845 [לח] ולא יהיה סרבן באותה שעה. וזולת זה הרבה מאד.
845. כאמרם] באמרם BL
לט. קוראצ"ה בלע"ז
ואל יתעל בסריונו846 (יר’ נא, ג), לבשו הסריונות847 (יר’ מו, ד), הם לבושי הברזל אזברגש848 בלעז849 850 .
מ. משנה אבות ג, א
לגפן סורחת851 (יח’ יז, ו), תסרח על אחורי852 המשכן (שמ’ כו, יב). והתאר יהיה סרוח על צדי המשכן (שמ’ כו, יג), וסרוחים853על ערשותם854 (עמ’ ו, ד), סרוחי טבולים (יח’ כג, טו), מרזח סרוחים (עמ’ ו, ז). והשם וסרח העודף855 (שמ’ כו, יב), בסגול. ענין הכל היתרון וההתפשטות. ופירוש וסרוחים על ערשותם (עמ’ ו, ד) שהם שוקדים על ערשותם 856. ופירוש סרוחים857 טבולים כתבנו בשרש טבל. וענין אחר נסרחה חכמתם (יר’ מט, ז), עי"ן הפועל858 בקמץ חטף, נפסדה ונבאשה. ובלשון רבותינו ז"ל טיפה סרוחה [מ].
מא. משנה סוכה א, ו
ובעיני הסרינים859 לא טוב אתה (שמ"א כט, ו), וסרני פלשתים (שופ’ טז, כג), ענינם שרים. וענין אחר וסרני נחשת (מל"א ז, ל), הם הלוחות והוא הפוך דומה ללשון המשנה [מא] מסככין בנסרים860 . וכן אמר התרגום ונסרין דנחש.
ואל יאמר הסריס (יש’ נו, ג), וישמע עבד מלך הכושי איש סריס (יר’ לח, ז), שבעת הסריסים (אס’ א, י), וסריסי המלך הגיעו (אס’ ו, יד). ומשקל אחר את סריסי פרעה (בר’ מ, ז), הם המסורסים וידוע הוא. ופוטיפר861 סריס פרעה (בר’ לז, לו), היה סריס בצים ולא סריס הגיד לפיכך היתה לו אשה. ויש סריס שענינו שר 862 והיו סריסים בהיכל מלך בבל (יש’ לט, ז), וכן תרגם יונתן ויהון רברבין. וכן תרגם אנקלוס 863על שני סריסיו (בר' מ, ב), על תרין864, רברבנוהי865.
סתם את מוצא מי872 גיחון (דה"ב לב, ל). שתם תפלתי (איכה ג, ח), והוא כתוב873בשי"ן. כל874 מעין875 מים תסתמו (מל"ב ג, יט), לסתום את מימי העינות (דה"ב לב, ג), כל סתום לא עממוך (יח’ כח, ג), סתומים876 וחתומים877 (דנ’ יב, ט). והנפעל וכי878 החלו הפרוצים879 להסתם (נחמ’ ד, א). והכבד סתמום פלשתים (בר’ כו, טו). ענין הסתימה ידוע.
מב. בבלי, בבא קמא ל ע"א
נסתרה דרכי מי"י (יש’ מ, כז), ומפניך אסתר (בר’ ד, יד), הנשארים והנסתרים מפניך (דב’ ז, כ), הנסתרות לי"י אלהינו (דב’ כט, כח), אם יסתר איש במסתרים (יר’ כג, כד), ואין נסתר מחמתו (תה’ יט, ז). ומענין זה וישתרו להם טחורים (שמ"א ה, ט), ואף על פי שהוא בשי"ן הכל ענין אחד ופירושו כי היו הטחורים מכוסים להם מבפנים. והכבד יסתירני בסתר אהלו (תה’ כז, ה), ויסתר פנים ומי ישורנו (איוב לד, כט), אסתירה פני מהם (דב’ לב, כ), ויסתירם י"י (יר’ לו, כו), באשפתו תסתירני880 (יש’ מט, ב). לסתיר881 עצה (יש’ כט, טו), כמו להסתיר. וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע (יש’ נט, ב), הוא יוצא לשנים פעולים. והכבד הדגוש סתרי נדחים (יש’ טז, ד), מאהבה מסתרת (מש’ כז, ה).
מג. בבלי, חולין סה ע"ב
ואת הסלעם למינהו (וי’ יא, כב), הוא אחד ממיני הארבה, 897הוא רשון בדברי רבותינו ז"ל [מג]. ויש לו גבחת ואין לו זנב וראשו ארוך.
897. חסר] ו BL
והגפנים סמדר (שה"ש ב, יג), פתח הסמדר (שה"ש ז, יג), הסמדר הוא הענבים הדקים לאחר שפרחומיד898 שנכרים הענבים אבל אינם גמורים עדין899 וכשהם גמורים שהם כפול הלבן קודם בשולן900 יקראו בוסר ולאחר בשולן901 יקראו ענבים.
מד. בבלי, חולין סז ע"ב
סנפיר וקשקשת (וי’ יא, ט), אמרו רבותינו ז"ל [מד] קשקשת903אלו הן הקשקשים904 הקבועים בו, סנפירים הפורח בהם.
ותרבינה סערפותיו907 (יח’ לא, ה), 908 סעפותיו909.
Citer cette page
« ספר השרשים | סמך », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #samech_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/samech_he.xml/סמך>, consulté le 20-01-2025)
