Mensura quedam. Et fuit¹ mensura solet², Regum, cum seva samach et mensura solet³ in statere⁴ cum cames rapta samach et he ad signum mulieris et lamed appoal cecidit et conversa est tau in dictione mensure et ipsa duplicata mensura sicut de centum ducenta. Et collectio tres mensure, In principio, et cooperta fuit de ipso he sicut quod cooperta fuit he de anno in armis. Et aptabitur dicere quia he in mensura radix et est lamed⁵ appoal sicut he in anno et non in ipsa signum mulieris et licet quod dictio in muliere. Et aptabitur adhuc quod he in anno ad mulierem et lamed appoal cecidit sicut quod scripsimus in parte dicduc et modus suus quod est mensura nota penes ipsos tercia mensure vocata fuit sit penes illos epha et dictio et in mensura in mictere ipsam litigabis ipsa, Isaie de modo isto. Et possibile quod est nomen in loco sea et duplicatur^(a) in ipso pe et ⁶ et he in fine lamed appoal sicut pulchrefactus est magis quam filii hominum quod est verbum de incisione pulchrefecit duplicata est in ipso pe et ayin et iot que inter pe et tau lamed appoal. Et adhuc est dicere quod est infinitum de edificio dagessato vult dicere in mensura et duplicata est in ipso pe solum sicut quod duplicata est in dictione herba tonsa tonsa quod est de radice herbe incise sicut scripsi ipsum in loco suo et aleph prima ayin appoal et ultima mutatur cum he⁷ lamed appoal⁸, et pondus dictionis est papela⁹

ויהי סאה סלת ^{(מל"ב ז, טז)}, בשבא¹ הסמ"ך. וסכ²וסאה סלת בשקל ^{(מל"ב ז, יח)}, בקמץ חטף הסמ"ך. הה"א לסימן הנקבה³ ולמ"ד הפעל נפלה ונהפכה תי"ו במלת סאתים והוא משנה סאה כמו מן מאה⁴, סאתים⁵. והקבוץ שלש סאים ^{(בר’ יח, ו)}, ונעלמה ממנו ⁶ה"א כמו שנעלמה הה"א מן שנה בשנים. ויתכן לומר כי הה"א בסאה שרש והוא⁷ למ"ד הפעל כמו הה"א בשנה ואין בה סימן נקבה ואף על פי שהמלה בנקבה⁸. ויתכן עוד כי הה"א בשנה לנקבה ולמ"ד הפועל⁹ נפלה בו¹⁰כמו שזכרנו¹¹ בחלק הדקדוק וענינה שהוא¹² המדה¹³ הידועה אצלם, שליש המדה הנקראת כמו כן אצלם איפה. ומלת בסאסאה בשלחה תריבנה ^{(יש’ כז, ח)}, מענין זה. ואפשר שהוא שם במקום סאה ונכפל בו הפ"א והעי"ן והיו"ד, והה"א שבסוף¹⁴ למ"ד הפועל כמו יפיפית מבני אדם ^{(תה’ מה, ג)}, שהוא ¹⁵ מגזרת פעל¹⁶יפה ונכפל¹⁷ בו הפ"א והעי"ן והיו"ד שבין הפ"א והתי"ו למ"ד הפועל. ועוד יש לומר שהוא מקור מבנין הדגוש רוצה לומר במדדה ונכפל בו הפ"א לבד כמו שנכפלה במלת זרזיף שהוא משרש זרף כאשר כתבתיו במקומו. והאל"ף הראשונה עי"ן הפעל¹⁸ והאחרונה מתחלפת בה"א למ"ד הפעל, ומשקל המלה בפעפלה.