Superfuit. Ad vitem qua¹ superest, Ezechielis, superesse facies ad retro tabernaculi. Et adiectivum erit superfluus, Nomina, et superflui in stratis eorum, Amos. Et nomen et superfluitas superans, Nomina, cum segol modus omnium quod sunt continuantes supra stratis eorum continue et extendunt se supra ipsum de delitiari et de delitiari vel expo. vestes superflue supra stratis eorum et expo. superflui tincti scripsimus in radice tinxit. Et modus alius fetuit sapientia eorum, Ieremie, ayin appoal cum cames rapta damnata fuit et fetuit in lingua doctorum nostrorum gucta fetuit.

לגפן סורחת^{1 (יח’ יז, ו)}, תסרח על אחורי² המשכן ^{(שמ’ כו, יב)}. והתאר יהיה סרוח על צדי המשכן ^{(שמ’ כו, יג)}, וסרוחים³על ערשותם^{4 (עמ’ ו, ד)}, סרוחי טבולים ^{(יח’ כג, טו)}, מרזח סרוחים ^{(עמ’ ו, ז)}. והשם וסרח העודף^{5 (שמ’ כו, יב)}, בסגול. ענין הכל היתרון וההתפשטות. ופירוש וסרוחים על ערשותם ^{(עמ’ ו, ד)} שהם שוקדים על ערשותם ⁶. ופירוש סרוחים⁷ טבולים כתבנו בשרש טבל. וענין אחר נסרחה חכמתם ^{(יר’ מט, ז)}, עי"ן הפועל⁸ בקמץ חטף, נפסדה ונבאשה. ובלשון רבותינו ז"ל טיפה סרוחה ^[א].