Unxit. Et ungere non unxi me, Danielis, et lavabis te et unges te, Rut, et oleo non unges expo. in carne tua et capillo tuo et unxi te cum oleo, Ezechielis. Et verbum grave et lavit et unxit, Samuelis. Et adduxit rabi Iona nomen insta radice dominus unctus oleo dixit quod oleum nomen dei optimi quod erat mons regum ad ungi cum ipso et signum eius quod dictio unctus et pathissata propterea quod est affixa ad oleum et pulchre declaravit et duplicatur in ipso lamed sicut quod duplicata est in dictione ad flagellum in latere vestro quod est de flagello. Et ad nomen istud vocatur lechytus quo ponentes in ipso oleum lechytus olei, Regum, quia ungunt de ipso et aleph addita. Et modus alius purgans ventrem ipse pedibus suis, Iudicum, ad purgare ventrem pedibus suis, Samuelis, pronomen ad aquam pedem. Et Ionatan caldeizat faciens necessitatem suam ad facere opus suum vult dicere ad mundare foramina magna. Et sic in Misna ista conclusio fuit in sanctuario omnis purgans ventrem pedibus suis eicit opus lotione et omnis proiciens aquas indigens sanctificatione manuum et pedum.

וסוך לא סכתי ^{(דנ’ י, ג)}, ורחצת וסכת ^{(רות ג, ג)}, ושמן לא תסוך ^{(דב’ כח, מ)}, ¹פרושו ובשמן לא תסוך בשרך ושערך. ואסכך בשמן ^{(יח’ טז, ט)}. והפעל הכבד וירחץ ויסך ^{(שמ"ב יב, כ)}. והביא רבי יונה ² בזה השרש כרוב ממשח הסוכך ^{(יח’ כח, יד)}, אומר³ כי סוכך שם השמן הטוב שהיה מנהג המלכים להמשח בו. וראייתו כי מלת ממשח פתוחה בעבור שהיא נסמכת אל סוכך. ויפה פירש. ונכפל בו הלמ"ד כמו שנכפל במלת ולשוטט⁴ בצדיכם⁵ שהוא מן שוט. ועל שם⁶ זה נקרא הלגין שמשימין בו השמן אסוך כי אם⁷ אסוך שמן ^{(מל"ב ד, ב)}, על ⁸סכין ממנו, והאל"ף נוספת. וענין אחר אך מסיך הוא את רגליו ^{(שופ’ ג, כד)}, להסך את רגליו ^{(שמ"א, כד, ד)}, כנוי למי רגלים. ויונתן תרגם עביד צרכיה⁹, ¹⁰, רוצה לומר להפנות לנקבים גדולים. וכן במשנה ^[א] זה הכלל היה במקדש כל המסיך¹¹ את רגליו ¹² טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים.