Iuvit^(a). Arguens in causa non iuvabit non iuvabit vir quia dices quod iuvabit si deum iuvabit vir quia iuvabit supra ipsos intelligens, Iob, expo. si deum iuvabit vir cum iusticia sua, et rectitudine operum eius quia ipsi soli ipsi prode erit et non deo modus eorum modus utilitatis. Et rabi Abraam Abenezra expo. si deum iuvabit vir modus correctionis¹ ut dicere si deum arguet vir vel arguet inter ambos ipsos intelligens. Et verbum grave iuva nunc secum et pacificare, Iob, et est transiens sicut iuditium suum in abscondi dictionem vias tuas expo. iuvabis vias tuas secum et eris in pace et sic et omnes vias meas iuvasti expo. iuvasti ut dicere quod dedisti in ipsis utilitatem. Et modus alius si uti usus sum, In deserto, expo. si uti usus sum. Et est ad declarare de isto modo utere nunc secum et pacificare expo. utere secum quod eris secum continue et est declarans de hoc et omnibus viis meis usus es usus es viis meis ut dicere quod tu sciens ipsos continue. Et modus alius vade veni ad thesaurarium istum, Isaie, expo. prepositum thesauri. Et sic et edificavit civitates thesaurorum, Nomina, et omnes thesauri civitatum Neptali et edificavit in Iuda palatia et civitates thesaurorum et horrea ad fructum frumenti, Verba, modus eorum thesauri. Et ingredi fecit rabi Iona in istum modum et sit ipsi thesauraria ut dicere thesauraria et rectum² in oculis meis quod expo. sochonet iuvatrix sicut quod iuvabit te si deum iuvabit vir. Et modus suus quod erit iuvatrix ipsius a facie frigoris et hoc quod dixit et iacebit in pectore tuo et calefiet ad Dominum meum regem³. Et adhuc expo. sochenet caleficiens. Et ostendit supra ipsum et iacebit in pectore tuo et calefiet ad Dominum meum regem⁴, vult dicere quod non scivit⁵ ipsam, tantum fuit ipsi calefatrix et iacens secum, quia prohibita erat ipsi ex quo non multiplicaret ipsi uxores et iam fuerunt sibi decem et octo et sic secundum meam scientiam et dividens ligna calefiet⁶ in ipsis, Ecclesiastes, ut dicere calefiet in ipsis in⁷ labore suo⁸ in ipsis et sic vocant in arabico ad rem calidam alsehon. Et sunt declarantes calefiet in ipsis de modo periculi et de quo⁹ servierunt sibi doctores nostri in ista lingua extendens se et exiens in comitatu et periculosus. Et adhuc dixerunt iugulans periculorum et sine ipsis multa thesaurarius oblationis, Isaie. Ingredi fecit ipsum rabi Iona in modo civitatum thesaurorum et ad scientiam meam quod est de modo melior filius pauper, Ecclesiastes, et homo non meminit viri pauperis quod expositio sua pauper. Et sic targum pauperis mischen¹⁰ et sic expo. passuc quia dixit supra dolatum cooperuit magister et aurifex cum auro expandet ipsum et catenas argenti aurifex et hoc opus divitum qui faciebant idola de argento et de auro et¹¹ populus pauper quod non ipse valens ad facere ipsum de auro et argento ad oblationem ad idolum suum lignum non putrescet eliget ut dicere postquam quod non poterit ad facere ipsum aurum et argentum queret et eliget lignum electum quod non putrescet. Et nomen de isto modo terra que non cum paupertate, Verba.

הוכח בדבר לא יסכן^{1 (איוב טו, ג)}, לא יסכן גבר ^{(איוב לד, ט)}, כי תאמר מה יסכן לך ^{(איוב לה, ג)}. הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל ^{(איוב כב, ב)}, פירושו הלאל יועיל גבר בצדקו וביושר מעשיו כי לו לבדו יועיל ולא לאל, ענינם ענין תועלת. ורבי אברהם בן² עזרא פרש³ הלאל יסכן גבר ענין תוכחת, כלומר הלאל יוכיח גבר או יוכיח בין שניהם משכיל. והפעל הכבד הסכן נא עמו ושלם ^{(איוב כב, כא)}, והוא עובר כמשפטו בהסתר מלת דרכיך פירושו תועיל דרכיך עמו ותהיה⁴ בשלום. וכן כל⁵ דרכי הסכנתה ^{(תה’ קלט, ג)}, פירושו תועלת⁶ כלומר שנתת בהם תועלת. וענין אחר ההסכן הסכנתי ^{(במ’ כב, ל)}, פירושו ההרגל הרגלתי. ויש מפרשים⁷ מזה הענין הסכן נא עמו ושלם ^{(איוב כב, כא)}, פירושו הרגל עמו שתהיה עמו תמיד. ויש לפרש⁸ מזה וכל ⁹ הסכנתה הרגלתה¹⁰ דרכי כלומר שאתה יודע אותם תמיד. וענין אחר לך בא אל הסכן הזה ^{(יש’ כב, טו)}, פירושו הפקיד ¹¹ האוצר. וכן ויבן ערי מסכנות ^{12 (שמ’ א, יא)}, ¹³ומסכנות לתבואת דגן ותירש¹⁴ ויצהר ^{(דה"ב לב, כח)} ואת כל מסכנות ערי נפתלי ^{(דה"ב טז, ד)}, ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות ^{(דה"ב יז, יב)15}. ענינם אוצרות. והכניס רבי יונה בזה הענין ותהי לו סכנת ^{(מל"א א, ב)}, כלומר אוצרת¹⁶. והנכון והישר בעיני כי פירוש סוכנת מחממת¹⁷מועילה, כמו מה יסכן לך ^{(איוב לה, ג)}, הלאל יסכן גבר ^{(איוב כב, ב)}. ועינינו¹⁸ שתהא¹⁹ מועילה לו מפני הצנה²⁰. וזהו שאמר ושכבה בחיקיך²¹ וחם לאדני המלך ^{(מל"א א, ב)}. ועוד פירשו סוכנת מחממת. ומורה עליו ושכבה בחיקיך²² וחם לאדני המלך ^{(מל"א א, ב)}, רוצה לומר שלא ירעה²³, אך היתה לו מחממת ושוכבת עמו, כי אסורה היתה לו משום לא ירבה לו נשים וכבר היו לו שמונה עשר. וכן לפי דעתי ובוקע²⁴ עצים יסכן בם ^{(קה’ י, ט)}, כלומר יתחמם בם בעמלו בם. וכן קורין בערבי לדבר החם אלסכון. ויש מפרשים יסכן בם מענין סכנה וממה שנשתמשו רבותינו ז"ל ²⁵ כאמרם²⁶ במשנה ^[א] המפרש והיוצא בשיירה²⁷ והמסוכן. ועוד אמרו ^[ב] השוחט את המסוכנת, וזולת אלו²⁸ רבים. המסכן תרומה ^{(יש’ מ, כ)}, הכניסו רבי יונה בענין ערי מסכנות. ועל דעתי שהוא מענין טוב ילד מסכן ^{(קה’ ד, יג)}, ואדם לא זכר את האיש המסכן ^{(קה’ ט, טו)}, שפרושם²⁹ עני. וכן תרגום עני מסכן. וכן פירוש הפסוק. כי אמר למעלה הפסל נסך חרש וצורף³⁰ בזהב ירקענו ורתוקות³¹ כסף צורף ^{(יש’ מ, יט)}, וזהו מעשה העשירים שיעשו הפסילים מכסף ומזהב והעם המצורף שאינו³² יכול לעשותו מזהב ומכסף³³, לתרומה לפסלו עץ לא ירקב יבחר כלומר אחר שלא יוכל לעשות³⁴ זהב וכסף יבקש ויבחר העץ המבחר³⁵ שלא ירקב. והשם מזה הענין ארץ אשר לא במסכנות^{36 (דב’ ח, ט)}.