Finivit. Finiverunt consumpti fuerunt, Psalmiste, et memoria eorum non finiet a semine eorum, Hester, simul finient, Isaie. Et verbum grave finivit totum, Sophonie, finire finire faciam ipsos, Ieremie, sed Ioseph non ipsum de proprietate ista, si non de radice congregavit sicut scripsi ipsum in radice aleph sed est de modo istorum et modus eorum modus consumptionis. Et de modo isto finis finis rei totum intelligitur finis omnis hominis, Verba, finis rei et finis eius et non liberabitur de modo isto et sicut rota ante turbinem, Isaie, sicut paleam furatus est ipsum turbo, Iob, cum turbine et tempestate et rote eius sicut turbo sicut turbines in meridie, Isaie, quia etiam ipse modus consumptionis quod sunt venti et tonitrua que attingere faciunt res leniter cito¹ et consumunt ipsas. Et modus alius et posuit in careto², Nomina, calamus et correctum incisi sunt, Isaie, est iuncus et est de ipso crescens in solo maris in radicibus montium et supra ipsum dictum est mare ligans caput meum, Ieremie, et etiam hoc non liberabitur de modo primo quia possibile quod vocatur sic quia quod est confirmans³ cum velocitate.

ספו תמו ^{(תה’ עג, יט)}, וזכרם לא יסוף מזרעם^{1 (אס' ט, כח)}, יחדו יסופו^{2 (יש’ סו, יז)}. והפעל הכבד אסף כל ^{(צפניה א, ב)}, אסף אסיפם ^{(יר’ ח, יג)}. אבל אסף אינו מעיקר זה כי אם משרש אסף כאשר כתבתיו באות³ האל"ף אבל הוא מענין אלו, וענינם ענין כליה. ומענין זה סוף דבר הכל נשמע ^{(קה’ יב, יג)}, סוף כל האדם ^{(קה’ ז, ב)}, ומצאתם אותם⁴ בסוף הנחל ^{(דה"ב כ, יז)}, אחרית הדבר וכלייתו⁵. ולא ימלט מענין זה וכגלגל לפני סופה ^{(יש’ יז, יג)}, ⁶כמוץ גנבתו סופה ^{(איוב כא, יח)}, בסופה ובשערה דרכו ^{(נח’ א, ג)}, וגלגליו כסופה ^{(יש’ ה, כח)}, כסופות בנגב ^{7 (יש’ כא, א)}, כי גם הוא ענין כלייה⁸ שהוא הרוחות והזעות⁹ שהם מניעים הדברים קל מהרה ומכלים אותם. וענין אחר ותשם בסוף על שפת היאור ^{(שמ’ ב, ג)}, קנה וסוף קמלו ^{(יש’ יט, ו)}. הוא הגמל¹⁰. ¹¹. וגם הוא לא ימלט מהענין הראשון כי אפשר שנקרא כן לפי שהוא כלה במהרה.