Dimisit^(a). Dimisi sicut¹ verbum tuum demicte² nunc ad peccatum populi istius, In deserto, non volet Dominus dimittere ipsi, Verba. Et niphal et dimittet ipsi, Et vocavit. Et adiectivum bonus et parcens. Et nomen quia tecum venia.

סלחתי כדברך ^{(במ’ יד, כ)}, לא יאבה י"י סלוח¹ לו ^{(דב’ כט, יט)}, סלח נא לעון העם הזה ^{(במ’ יד, יט)}. והנפעל ונסלח לו ^{(וי’ ד, כו)}. והתאר טוב וסלח ^{(תה’ פו, ה)}. והשם כי עמך הסליחה ^{(תה’ קל, ד)}.